על קהילות, חדשנות ומה שביניהן

האנשים היחידים בקהילה הם אלה שמאמינים שהם חלק ממנה, לא אלה שסיימו למלא טופס הרשמה תוך 30 שניות

קהילתיות. מתוך PIXABAY.COM
קהילתיות. מתוך PIXABAY.COM

כולם מדברים על קהילות ועל 'אני שייך משמע אני קיים' אבל מה זה באמת אומר להיות שייך לקהילה כלשהי? ומה זאת אומרת 'קהילה חזקה'? קהילה לה כלים טכנולוגים מתקדמים ונעזרת בפלטפורמות חכמות? אם מסתכלים על זה, אף לא אחת מבין הטכנולוגיות שפותחו לאחרונה העלתה את יכולתנו לבנות קהילות. אלו אמנם הקלו על בניית קהילות, אבל זה לא עשה אותנו טובים יותר בבניית קהילות. מה גם שעל פי רוב אותם כלים טכנולוגיים מהווים הסחת דעת יקרה ובכלל צמצמו את הסיכויים שלנו להצליח. למשל, יש ארגונים שהשקיעו בפלטפורמות דיגיטליות במטרה להחיות קהילה דועכת. זה הרבה כסף לבזבז אבל יש שיטה הרבה יותר טובה להפוך את הקהילה שלכם למוצלחת יותר. זה לא דורש שימוש נרחב בטכנולוגיה או שיווק ספאמי אלא ביצירה של הרגשה של קהילה.

במאמר קצר זה, אני אתאר מדוע תחושת הקהילה היא החלק החסר של הפאזל הקהילתי, ועל כוחה של קהילה חזקה.

כאשר אנשים הם באמת חברים בקהילה, הם מרגישים קשר פסיכולוגי חזק לקבוצה. הם מקריבים חלק מהזהות שלהם כדי לקבל, לאמץ, ואז להגן על הזהות הקבוצתית. הרגשה של הקהילה הוכיחה באופן משמעותי שהיא מגדילה את הפעילות של החברים בקבוצה, מגבירה את נאמנות הלקוחות/חברים ואת התנהגות הקנייה/השיתוף, כולל רמות גבוהות יותר של שיתוף המותג/הגורם המאחד. המסקנה היא ברורה – בשביל להצליח כקהילה אנחנו בהחלט חייבים לפתח תחושה של קהילה בקרב החברים.

הבעיה כרגע היא שרבים ממנהלי הקהילות מתעלמים לחלוטין מזה. הם לא מנסים ליצור תחושה חזקה של קהילה בקרב חבריהם מאחר שאינם מבינים עדיין את עקרון הבסיס. הם קופצים מרעיון אחד לבא בתקווה שכל רעיון חדש ירגש אותם בהרגשה שהנה הם כבר הקהילה שהשתוקקו אליה.

בעיניי תחושת קהילתיות מורכבת מהאלמנטים הללו: איכפתיות, השתתפות, נדיבות, הכרות, אמון וביטחון

הגיע הזמן לשנות ולהשפיע. אם אנחנו כבר עכשיו רוצים להיות הרבה יותר טובים בבניית קהילות, בואו נתחיל בלהבין את עקרונות הליבה של טיפוח התחושה של קהילה.

לפניכם חמשת היסודות לקהילה מנצחת, ארבעה מתוכם הודגשו במאמר נחשב שפורסם על ידי דוד מק'מילן ודוד צ'אבס בשנת 1986. אלה הם:

  1. חברות
  2. השפעה
  3. שילוב ומימוש הצרכים
  4. קשרים רגשיים משותפים
  5. *רישות בין-קהילתי

חברות Membership

חברות בקהילה כלשהי היא בראש ובראשונה ההרגשה של הפרט שיש לו זכות להשתייך לקהילה, והוא יכול לזהות חברים אחרים שגם להם יש זכות להשתייך לקהילה. תחושת השייכות כוללת ארבע מרכיבים:

  • גבולות
  • בטיחות רגשית
  • השקעה אישית
  • מערכת סמלית מקובלת

אתם כמובן מוזמנים להוסיף (או ליישם) מי מבין אלו בקהילה שלכם.

נקודות פעולה:

  • הרימו את הרף לקבלת חבר חדש לקהילה.
  • עודדו השקעות אישיות נוספות של זמן, אנרגיה, רגשות ומשאבים.
  • הציגו טקס חניכה למצטרפים החדשים.
  • הציגו סמלים משותפים לתוכן הקהילה (ולשם)

השפעה

אנשים משתתפים רק בקהילה אם הם מרגישים שהם יכולים להשפיע על הקהילה. שימו לב למשמעות המילה 'מרגישים' במשפט שאמרתי. לא כולם יוכלו להשפיע על הקהילה, אבל כולם צריכים להרגיש שהם יכולים להשפיע על הקהילה. טעות גדולה של קהילות ממותגות היא שהם לא מציעים לחברים את האפשרות להשפיע. עלינו לספק את ה 'רגש'  וכדי ליצור את ההרגשה הזאת אנחנו צריכים לעשות שני דברים.

  • ראשית, אנחנו צריכים ליצור שפע של הזדמנויות לחברים להשפיע.
  • שנית, אנחנו צריכים להגביר את ההשפעה שיש לחברים.

שילוב ומימוש הצרכים

הצרכים של הקהילה ושל הפרט צריכים להתאים זה לזה באופן שיועיל לשניהם. יותר מדי קהילות מתמקדות בשיתוף תכנים באופן אינטנסיבי. זה מושך הרבה אנשים לקרוא, אבל לא להשתתף. זה לא מספק את הצרכים שלנו להיות חלק מקבוצה בעלת זהות חזקה. אנחנו רוצים להצטרף לקבוצות שעושות אותנו טוב יותר מאשר מי שאנחנו היום. אנחנו רוצים להיות בקשר עם האנשים הטובים ביותר, המבריקים, החכמים ביותר, והמוערכים ביותר בתחום שלנו. אנחנו רוצים להרגיש שיש להם אותם ערכים משותפים כמונו.

קשרים רגשיים משותפים

הקהילות בעלות התחושה החזקה ביותר של קהילה מתנודדות באותו תדר רגשי. הם מאושרים, עצובים וכועסים על אותם דברים בעת ובעונה אחת. פיתוח הקשר הרגשי המשותף הזה קשה. חיבור רגשי משותף מורכב ממספר גורמים. אלה כוללים קשר שוטף, איכות טובה של אינטראקציות, חוויות משותפות, היסטוריה משותפת ופתיחות רגשית.

וודאו קשר קבוע

ככל שאנשים יותר באינטראקציה, כך הם יאהבו יותר האחד את השניה. זה מבוסס על אפקט החשיפה גרידא. ככל שאנחנו נחשפים למשהו יותר, כך אנחנו אוהבים אותו יותר. בהיפותזת הקשר, ככל שאנו באים במגע עם אנשים אחרים, כך גדל הסיכוי שנאהב אותם. החברים שלכם צריכים לתקשר באופן קבוע האחד עם השניה. אל תמתינו לאינטראקציות אלו, בצעו פעולות יזומות באופן אינטראקטיבי.

ייזמו דיונים מקוונים שבועיים סביב נושאים שונים, ראיונות VIPs בתחום שלכם, ארגנו אתגרים מקוונים או לא מקוונים או חידונים. וודאו שהחברים שלכם באינטראקציה זה עם זה לעתים קרובות ככל האפשר.

לסיכום, פיתוח תחושה חזקה של הקהילה הוא הדבר היעיל ביותר שמנהל של כל קהילה יכול לעשות כדי להגדיל את רמת הצמיחה, הפעילות והערך על פני הקהילה לאורך זמן. פיתוח תחושת הקהילה ייתן לכם קהילה שנמשכת שנים, אולי עשורים, במקום חודש. פיתוח תחושת הקהילה הוא משהו שכל אחד מאיתנו מסוגל לעשות בקרב כל קבוצת אנשים. ברגע שאתם יודעים ולהבין את האלמנטים לעיל, קל להשתמש בהם כדי לבנות כל מספר של קהילות מצליחות.

רישות בין-קהילתי

מערכת יחסים בין-קהילתית היא מערכת יחסים המתקיימת בין שתי קהילות או יותר. למשל, אחת המטרות העיקריות של הממשלה היא להבטיח שהממשלה קרובה לחברי הקהילה ולספק פורום שבו אנשים מקומיים יכולים להגן על עצמם וגם לפתח את הקהילות המקומיות שלהם.

שאלה: האם בישראל יש מיזם לעידוד הקשר בין הממשלה לבין ראשי הקהילות השונות? שתפו בתגובות.

כיום, אנחנו מדברים על יחסים בין-קהילתיים. זה יכול להיות מוגדר כאינטראקציות הקיימות בתוך ובין הקהילות. זה בא בצורות של עסקאות, שיתופי פעולה שונים כמו שיתוף של חומרים, קשרים ועוד. קהילות ברמה המקומית והבינלאומית קשורות זו לזו ברמה הכלכלית, הפוליטית והחברתית-תרבותית. אף קהילה לא יכולה להתקיים ולשרוד בבידוד. לכל קהילה יש תחום התמחות ייחודית לה. לפיכך, היא מתמחה בתחום מסויים ותלויה בקהילות שכנות אחרות בדברים שהיא לא יכולה או לא מבינה בהם. מערכת יחסים בין-קהילתית יעילה מקדמת שלום ומעלימה עוינות. שת"פים בין-קהילתיים מעודדים התמחות וממריצים פיתוח.

"הגישה הבין-תרבותית מניחה כי על מנת להשיג איזון בין הכיבוד וההכרה בגיוון לבין חיזוק היסודות המשותפים המבטיחים את הלכידות, יש הכרח להקדיש תשומת לב ליחסים הנוצרים בין חברי הקהילות." כך כותבת קרולינה אסטודיו בילאס, המתאמת הבין-תרבותית של עיריית ברצלונה, במאמר המתאר את מאמצי העירייה שם להתמודד עם השונות הגוברת בין תושבי העיר.

שאלה: אילו יחסים מתקיימים בין חברי הקהילות השונות בעיר שאתם מתגוררים בה?

מנקודת מבט של עיר, עידוד רגשי השייכות לעיר ויצירת יסודות משותפים לתושבים הם עמודי תווך, שעליהם יש לבנות בסיס משותף, שהוא עקרון יסודי עבור דו קיום בין-תרבותי ממשי. רגש השייכות הוא המשאב העיקרי של הערים מול הזהות הלאומית, ועל כן הוא מהווה את אחד היסודות הראשיים בלכידות החברתית. גם הכבוד לשכונה עצמה, הגאווה בהשתייכות למחוז מסוים, המאבק המשותף להטיב את תנאי המחייה, הם הבסיס לתושבות שתאפשר לקבוע מטרות משותפות בחברה מגוונת עמוקות. קראו עוד כאן במאמר על יחסים קהילתיים בעיר חיפה.

אני מזמין מנהלי קהילות למיניה.ן לכתיבת ספר אסופה דיגיטלי (סתם ככה) יחד, כל אחד ואחת מוזמנים להוסיף פרק על הקהילה שלו/שלה ובכל נושא אחר כגון: קהילות בנושאי חדשנות, קהילות חברתיות, קהילות משאבי אנוש, כלים לניהול קהילות, קהילות בישראל, קהילת מידברן… יש הצעות נוספות?

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן