המעבדה תתמחה ב"אטומים קרים" ובננו-פוטונים. כך עולה ממזכר הבנה שנחתם בין איטליה לישראל בתום דיוני הפורום המדעי-טכנולוגי המשותף לשתי המדינות * בשנה הבאה תכונס ועידה דו-לאומית בנושא ננו-טכנולוגיה
לדברי פרופ' דוידזון, המחקר המשותף במעבדה עשוי להניב יישומים מתקדמים בתחומים אזרחיים וצבאיים רבים כמו שעונים אטומיים, מוצרי זמן ותדר ומכשירי מדידה מדוייקים, שמיועדים לשיפור ביצועי מכשירי ניווט, כמו GPS, מיפוי גיאולוגי, למשל עבור חברות לחיפושי נפט, ניבוי רעידות אדמה ואפילו פיתוח מחשב קוואנטום, שצפוי ליצור מהפכה במחקר ובפיתוח בתעשיות התלויות בעיבוד של כמויות מידע גדולות וכן ביכולת להגיע לניבוי תסריטים דרך סימולציות מורכבות ותהליכי ניסוי וטעייה. בשנה הבאה תכונס ועידה דו-לאומית, איטלקית-ישראלית, שתוקדש כולה לנושא מחקר ופיתוח בתחומי הננו-טכנולוגיה.
הפורום המדעי-טכנולוגי המשוף לאיטליה ולישראל התקיים במלון "דיוויד אינטרקונטיננטל" בת"א, בהשתתפות למעלה מ-30 מדענים בכירים מאיטליה. הוא נועד לחזק את קשרי התעשייה, המדע והטכנולוגיה בין שתי המדינות. הפורום הציג את הישגי שיתוף הפעולה המדעי-טכנולוגי בין שתי המדינות עד כה והתווה את הדרך לחיזוקו ולהעצמתו בעתיד.
במסגרת הפורום התקיימו חמישה סמינרים בנושאים מדעיים ספציפיים, שסומנו ע"י מדענים משתי המדינות כתחומים המבטיחים ביותר לשיתוף פעולה מדעי-טכנולוגי יישומי בין שתי המדינות: רפואה (בדגש על רפואת חירום ומניעת מחלות מידבקות כמו דלקת כבד), ננו-טכנולוגיה (בדגש על ננו-חומרים וננו-פוטונים), מדעי הסביבה, העברת טכנולוגיות והנדסת מערכות מורכבות לשימושים שונים מרובוטיקה ועד אנרגיה. כמו כן נחתמו מספר מזכרי הבנה בתחומים שונים.
לדברי הנספח המדעי בשגרירות איטליה בישראל, ד"ר סטפנו בוקלטי שיתוף הפעולה המדעי-טכנולוגי בין ישראל לאיטליה עתיד לרשום קפיצת מדרגה בשנים הבאות, במיוחד אם תוקם קרן דו-לאומית למדע המשותפת לשתי המדינות. לדבריו, שיתוף הפעולה הנוכחי בין שתי המדינות מעוגן בהסכם בין שתי הממשלות, שנחתם בשנת 2000 ונכנס לתוקפו בשנת 2002. הסכם זה מהווה מסגרת לתמיכה במחקרים לטווח קצר ובינוני בעלי יישומים תעשייתיים מובהקים ומיועד בעיקר לחברות בסדר גודל קטן ובינוני. מאז חתימת ההסכם הוחל בביצוע של 30 פרוייקטים מדעיים-תעשייתיים משותפים לשתי המדינות. ממשלת איטליה מימנה פעילות זאת בהיקף של כ-6 מיליון אירו.
ד"ר בוקלטי הביע את התקווה בעקבות הכינוס יחלו מגעים בין שתי המדינות להקמת קרן דו-לאומית למדע בדומה לקרנות שיש לישראל עם ארה"ב ועם גרמניה. זאת בעקבות העניין הרב שגילו מדענים משתי המדינות בהקמת קרן כזו. לדבריו, קרן כזו – אם תקום – תהווה נדבך נוסף ביחסי המדע איטליה ישראל והיא מיועדת למחקרים בסיסיים ויישומיים שאינם מיועדים בהכרח להפקת מוצרים מיידיים לתעשייה, אלא ממוקדים במחקר ארוך טווח בנושאים קריטיים כמו אנרגיה חלופית ומים, מזון וחקלאות, התמודדות מול משבר האקלים, ננו-טכנולוגיה ועוד. מדובר על מחקרים שיולידו בסופו של תהליך טכנולוגיות חדשות פורצות דרך, שזמן הבשלתן הוא ארוך, אך מחייב את תחילת תהליך המחקר והפיתוח כבר עכשיו.
