מדריך לצפיה בשביט פאנסטארס במארס 2013

לאחר ציפיה ארוכה, ניתן יהיה בסבירות גבוהה לצפות בעין בלתי מזוינת בשביט של השנה גם מחצי הכדור הצפוני בתחילת מארס.

השביט 2011 L4 PanSTARRS כפי שצולם מארגנטינה בידי לאויז ארגריץ' ב-13 בפברואר 2013. (Credit: Luis Argerich – Nightscape photography. Used with Permission(.
השביט 2011 L4 PanSTARRS כפי שצולם מארגנטינה בידי לאויז ארגריץ' ב-13 בפברואר 2013. (Credit: Luis Argerich – Nightscape photography. Used with Permission(.

כפי שציינו בכתבה קודמת, 2013 עשויה להיות השנה של השביטים כאשר שני שביטים בהירים כבר מספקים תצוגה לצופים בחצי הכדור הדרומי והשביט אייסון צפוי לסיים את המחזה השמימי בהמשך השנה. ואולם בעוד השביט למון (C/2012 F6 Lemmon) לא ייראה בחצי הכדור הצפוני עד אפריל, השביט C/2011 L4 PanSTARRS (להלן פאנסטארס) ייראה בבירור בשעות הערב המוקדמות בשבועיים הראשונים של מארס וזאת כמובן – אם הוא יופיע.

שביטים מתנהגים לעיתים כמו חתולים, ולכן אנשים אוהבים להפיץ תמונות שלהם באינטרנט. לעיתים קרובות הם מסרבים להופיע בהתאם לציפיות שלנו. כמה שביטים הפתיעו לטובה כגון הייל בופ בשנת 1997. אחרים כמו קוהוטק בשנת 1973-74 לא עומדים בציפיות לפיהן יהיו בהירים מאוד, והם נעלמים אל תוך האפלה והשיכחה.

עקום הבהירות החזויה של השביט פאנסטארס שהכין כותב שורות אלה בהתבסס על נתונים מ www.aerith.net JPL/Horizons light curves ומאלמנך 2013 של גאי אוטוול.
עקום הבהירות החזויה של השביט פאנסטארס שהכין כותב שורות אלה בהתבסס על נתונים מ www.aerith.net JPL/Horizons light curves ומאלמנך 2013 של גאי אוטוול.

השביט פאנסטארס התגלה ב-6 ביוני 2011 באמצעות טלסקופ שנועד בכלל לגלות עצמים קרובי ארץ Panoramic Survey Telescope and Rapid Response System ושמו הוא פשוט ראשי תיבות שם הפרויקט (PanSTARRS) המותקן על פסגת הר אלקאקלה שבאי מאוי. האסטרונומים ידעו כי יהיה לו פוטנציאל להפוך לשביט בהיר בזכות גילויו במרחק של 7.9 יחידות אסטרונומיות מהשמש (יחידה אסטרונומית אחת היא המרחק מכדור הארץ לשמש כ-150 מיליון קילומטר). השביט התבהר אפילו יותר מהציפיות ונצפה לראשונה בידי אסטרונום חובב ב-28 במארס 2012 (ח. גונזלס מלאון, ספרד9 בבהירות 14.)

השביט נמצא כעת בקבוצת הכוכבים עגור במרחק של 1.18 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ והוא כבר מספק תצוגה מרהיבה לצופים בחצי הכדור הדרומי. הצלם והאסטרונום לואיז ארגריץ' מבואנוס איירס סיפק לנו כמה תמונות של השביט כשהוא מתחיל לגדל זנב אבק. ארגריץ' מעריך כי השביט פאנסטארס הגיע כבר לבהירות 4 מוקדם יותר השבוע, מעט עמום מהכוכב אלפא אינדי שבהירותו שלוש.

השביט פאנסטארס צולם בבוקר ה-12 בפברואר ביחד עם הבזק לווין אירידיום. צילום לואיז ארגריץ'
השביט פאנסטארס צולם בבוקר ה-12 בפברואר ביחד עם הבזק לווין אירידיום. צילום לואיז ארגריץ'

.

השביט פאנסטארס יחל לנוע צפונה במהלך השבוע האחרון של פברואר. זאת מכיוון שלשביט יש מסלול היפרבולי בעל נטיה של 84.2 מעלות ביחס למישור המילקה, כלומר כמעט במאונך. במסלול שמשכו למעלה מ-110 אלף שנים, המשמעות היא שקרוב לוודאי זהו מסעו הראשון של פאנסטארס דרך מערכת השמש הפנימית.

ואולם הפעילות הרצינית תגיע בתחילת מארס כאשר השביט פאנסטארס יגיע לגובה של יותר מ-5 מעלות עבור צופים בקו הרוחב 30 מעלות צפון בכיוון דרום מערב החל מה-5 במארס. באותו יום השביט גם יגיע למרחק הקרוב ביותר לכדור הארץ – 1.1 יחידות אסטרונומיות.
השביט ימשיך אז צפונה, ויחלוף פחות ממעלה אחת מהכוכב בבהירות 3.5 לולה סטי. השביט יגיע לפריהליון – הנקודה הקרובה ביותר לשמש, במרחק של 0.3 יחידות אסטרונומיות,כלומר מעט מחוץ למסלול כוכב חמה ב-10 במארס.

לאחר שיגיע לשיא הגובה – 15-20 מעלות מעל האפס בחצי הכדור הצפוני, השביט פאנסטארס ימשיך במקביל לאופק המערבי בכל הערבים הבאים. במחצית הראשונה של מארס תהיה לשביט הזדמנות להיות בשיא בהירותו. במקרה הטוב הוא יגיע לדרגה מינוס 1 כאשר הזנב יצביע למעלה מהאופק כמו סימן קריאה. במקרה הגרוע הוא יהיה שביט עמום בעוצמה פלוס 3 וייראה רק בעזרת משקפות.

תמונה: מסלולו של השביט בשמי המערב כשעה לאחר שקיעת השמש בקווי רוחב 30 צפון בשבוע שבין ה-8 ל-16 במארס (רלוונטי גם לישראל).
תמונה: מסלולו של השביט בשמי המערב כשעה לאחר שקיעת השמש בקווי רוחב 30 צפון ב-12 במארס (רלוונטי גם לישראל).

אם יש לכם רק הזדמנות אחת לצפות בשביט כדאי יהיה לעשות זאת בערב של ה-12 או ה-13 במארס. השביט יחצה את מישור המילקה ויצטרף לסהר הירח הרזה שיהיה בן יום אחד. אם יש לכם משקפת או טלסקופ ניתן יהיה לעקוב אחר כוכב הלכת אורון (אורנוס) בבהירות 6, רק כחצי מעלה מראשו של השביט ב-12 במארס.

השביט ימשיך אז במסלולו צפונה דרך קבוצת דגים לאנדרומדה בהמשך חודש מארס, כשהוא חוצה במרחק של שלוש מעלות מגלקסית M31 ב-3 באפריל. הוא יחצה את המישור הגלקטי בקסיופיאה ב-25 באפריל עד 1 במאי אז השביט ישוב ויהיה עמום מחוץ לטווח הראיה של העין הבלתי מזוינת. בתקווה שזה יהיה לאחר מופע מרהיב.

זהו השביט הבהיר הראשון שייראה בחצי הכדור הצפוני מאז השיפורים שחלו בצילום האסטרונומי בשיטת DSLR. בשנות התשעים היו לנו שביטים בהירים כמו הייל-בופ ואהיאטוקה אבל אז היו לנו רק מצלמות סרט, והשביט C/2006 P1 McNaught הופיע בבהירותו ב-2007 אבל רק לצופים בחצי הכדור הדרומי. אנו מצפים לכמה תמונות מרהיבות אם השביט יעמוד בציפיות האסטרונומים.

לידיעה ביוניברס טודיי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. החל ממחר (בתאריכים 12, 13 ו- 14 במרס) יווצרו תנאים הכי טובים לראות את השביט פן-סטארס ללא מכשירים (אם כי לא בטוח שאכן ניתן יהיה לראות אותו ללא מכשירים).

    כפי שציינתי בתגובה קודמת, השביט מופיע בצד מערב (יופיע מעט דרומה למסלול הירח בעת שקיעתו). הגובה הטוב ביותר בו יהיה ניתן לראות את השביט (אם ניתן יהיה לראותו) הוא כאשר
    השביט בגובה של 7 מעלות מעל האופק. השביט ישקע גם כן בצד מערב לכן יש חלון זמן קצר של (נאמר) רבע שעה בו ניתן לראותו (ללא מכשירים).

    לפי זכרוני, השביט יהיה בגובה 7 מעלות מעל האופק בערך 50 דקות אחר שקיעת השמש (מה שיבטיח שאור הדימדומים של השקיעה יהיה די חלש ולא יפריע מדי לתצפית). לא מוכן לחתום על המספר 50 דקות, הוא לקוח מהזכרון שלי, בכל אופן המספר המדוייק הוא משהו בין 40 דקות ל- 60 דקות לאחר השקיעה.

    הסיכוי לראות את השביט תלוי בבהירות שלו. אם הבהירות שלו תהיה למשל -1 (מגניטודה -1) יש סיכוי טוב לרות אותו ללא מכשירים באחד משלושת הימים שהוזכרו. לפי ידיעה שקראתי עכשיו הבהירות שלו היום היא -0.2 (כלומר פחות בהיר מ- -1). אם הידיעה הזו נכונה, הבהירות בימי התצפית תהיה נמוכה יותר מ- -1 (למשל – בהירות -0.5) אבל גם בבהירות -0.5 יש סיכוי לראות אאת השביט ללא מכשירים.

  2. בתגובה קודמת שלי נפלה שגיאה שממנה נובעות מסקנות לא נכונות. להלן ההסבר.

    במאמר מדובר על תצפית של השביט כאשר הוא בגובה 5 מעלות מעל האופק, כאשר התצפית נעשית מקוו הרוחב 30 מעלות. מאחר וישראל נמצאת על קוו הרוחב 32 מעלות, המיקום של השביט מעל קוו האופק משתנה בשתי מעלות. המיקום המוטעה שציינתי היה 3 מעלות מעל קוו האופק, המיקום הנכון בצפיה הוא 7 מעלות מעל קוו האופק. ההבדל הזה משמעותי מאוד מבחינת יכולת התצפית למרות שמדובר במעלות בודדות. תצפית על שביט כאשר הוא ניצפה מעל קו האופק בגובה 3 מעלות כמעט לא ניתן לעשות, כי האובך הקרקעי (בנוסף לאור הדימדומים באיזור הצפיה)
    מעלימים כמעט לגמרי את מראה השביט. לעומת זאת אם השביט ניצפה באותו זמן כאשר הוא בגובה 7 מעלות מעל קוו האופק, המראה שלו בולט הרבה יותר. היכולת לצפות בשביט בימים המוזכרים אינה ידועה עדיין כי קשה להעריך את הבהירות שלו. מעריכים שהבהירות שלו ביום ובזמן האמורים תהיה בהירות של בערך מינוס 0.7 במקרה הטוב ופלוס 3 במקרה הרע. אם בהירותו תהיה מינוס 0.7 הוא יראה היטב, אם הבהירות שלו תהיה פלוס 3 באותו יום שעה הוא לא יראה כלל, אם בהירותו תהיה 0 באותו יום ובאותה שעה הוא יראה בקושי. צריך להמתין להערכת הבהירות הצפויה כדי לדעת מראש אם שווה לתצפת. הערכת בהירות טובה יכולה להנתן בימים 10 ו 11 של מרס, ב 11 מרס הערכה תהיה כנראה יותר מדויקת מההערכה של 10 מרס. ימי התצפית הטובים ביותר יהיו כנראה הימים 12, 13, 14 מרס. מיקום השביט יהיה צד מערב. שעת התצפית הטובה תהיה בערך החל משעה אחר השקיעה .

  3. הזוויות שמצויינות כאן אינן זוויות צפיה בישראל. ישראל היא בקואורדינטת אורך 32 מעלות
    ולא קואורדינטת אורך 30 שעליה מדובר במאמר כאן. המשמעות היא שהשביט קרוב לקוו האופק ב 2 מעלות מהמצוין כאן. אם הבנתי נכון בזמן הצפיה ב 13 מרס השביט אמור להצפות כאשר הוא בגובה 3 מעלות מעל האופק, ברוב איזורי הארץ האורבנים הראות בזוית זו לקויה בגלל אובך , אם הבהירות של השביט תהיה מינוס 1 הצפיה בו גבולית, אם הבהירות שלו רק 0 ספק אם יראה ללא מכשירים. צריך לעקוב אחר דיווח ביום יומייםלפני התצפית כדי העריך אם בכלל ניתןלצפות בו בישראל. מניח שיגאל פת-אל ידווח במאמריו ב ynet .

    לעניין התצפית , צריך להביא בחשבון שהתאורה בשמיים היא אור דימדומים ולא תאורה לילית כפי שנראה בדיאגרמות. בתאורת דימדומים במקום בשמים בו ימצא השביט. —
    לא ניתן לראות גרם שמימי שבהירותו 0, במיוחד אם הוא ניצפה במסלול קרוב למרקורי, זאת משום שמרקורי צמוד לשמש לכן אור הדימדומים שם הוא אור חזק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן