תמונה שפוענחה כעבור שנתיים מגלה כי צוות מעבורת קולומביה לכד "טייגר" באוקיינוס ההודי

החוקר, ד"ר יואב יאיר אומר בראיון מיוחד לאתר הידען כי מדובר ב"חיה חדשה" במשפחת התופעות האטמוספריות שנחקרו עד כה. בינתיים סיימו באוניברסיטה הפתוחה ואוני' ת"א לעבור פעם אחת על כל תמונות הלילה שצולמו מהמעבורת והחלו בפרויקט המשך הכולל תצפיות מהקרקע

שנתיים חלפו מאז אסון קולומביה, אך העבודה המדעית על הנתונים שנאספו בה, נמשכים. חוקר מהאוניברסיטה הפתוחה בשיתוף עם נאסא גילו הבזק מיוחד באטמוספרה העליונה.

הבזק בלתי מוכר נצפה על ידי צוות מעבורת הקולומביה בטיסתם מעל האוקיינוס ההודי בשנת 2003. יתכן שהבזק יוצא דופן זה הוא דומה להבזקי "שדונים" המוכרים, הבזקי אור הנלווים לסופת רעמים. ההבזק הייחודי נקלט שבועיים לפני אובדן המעבורת.
החוקר ד"ר יואב יאיר, מהאוניברסיטה הפתוחה, מתאר את ההבזק כפליטה יונוספרית זוהרת אדומה חולפת – (באקרונים (ראשי תיבות) באנגלית – "טייגר"). התופעה נקלטה בספקטרום בתחום התת-אדום הקרוב (860 ננומטר) במצלמת וידאו, דרומה ממדגסקר ב-20 בינואר 2003. החוקרים ניתחו את תוצאות התצפית מספר חדשים לאחר מכן ומצאו מה שנראה כמו הבזק גדול שצורתו אינו דומה לכל סוג אחר מוכר וידוע של אירועי שדונים (Sprites and Elves), שככלל מופיעים סמוך לסופות רעמים.
התצפית ממעבורת החלל נערכה על ידי האסטרונאוט המנוח אילן רמון, כחלק מניסויי מיידקס (MEIDEX Mediterranean Israeli Dust Experiment ) והוא מדווח על ידי החוקר, ד"ר יואב יאיר מהאוניברסיטה הפתוחה, שהיה מתאם פרויקט המחקר בשיתוף עם נאס"א. המחקר הופיע בגיליון האחרון של מכתבי מחקר גיאופיסיקליים, כתב עת של האיגוד הגיאופיזי האמריקאי והוא תוצאה של שיתוף פעולה עם קבוצות מחקר ביפן, ברזיל, ניו-זילנד, הונגריה וארה"ב.

החוקרים גם ניתחו מדידות קרקע ולוויינים באזור ההבזק שנמדדו בו-זמנית עם הצילום מהמעבורת, ודיווחו שאותות הנלווים בדרך כלל להבזקי אור כאלה לא נקלטו על ידי ציוד שמיועד למדידת קרינה אלקטרומגנטית בתחומי תדר נמוכים (VLF ו-ELF ). אותו כאלה קשורים להבזקי ברק חזקים מענן לקרקע (כפי שנעשה בדרך כלל במקרה של שדונים). לא נצפה גם ברק סמוך לאזור הבזק ה"טייגר" באותה עת.

אירוע ה"טייגר" שנצפה התרחש בעיכוב יחסית גדול מכל ברק שהוא, וגם במרחק גדול הרבה יותר ממה שנצפה עד כה במקרים של "שידונים" או "אלפים". רוב השדונים מופיעים תוך 10 מילישניות אחרי ברקים בעלי עוצמה חזקה מענן לקרקע. המקרה הזה אירע במרחק של כ-1,000 קילומטר מהבזק הברק הקרוב ביותר שנצפה באותה עת ובעיכוב של למעלה מרבע שנייה. כמו כן ציוד הניסוי צפה במהלך המשימה ב-17 שדונים אחרים שבקלות נכנסו לקטגוריות המוכרות, ולכן החוקרים מאמינים שהאירוע יוצא הדופן מהווה סוג חדש של הבזק, ולא שידון מעוכב.

"לדעתי, המחקר הנוכחי ממחיש לנו שיש תהליכים באטמוספרה העליונה שאיננו יודעים עליהם מספיק" אומר ד"ר יואב יאיר. "הדרך הטובה ביותר שניתן לחקור ולבדוק אותם היא בחלל".

צוות החוקרים לא מצאו תקלות בציוד ומציינים שהשמיים היו בהירים בסביבת התצפיות, כך שניתן לפסול השערה של השתקפות מהבזק אחר. הם גם מציינים שמטאור היה מותיר שובל מתמשך שהיה נצפה בזמן שהאסטרונאוטים צפו בהבזק ותיעדו אותו, ולכן ההשערה שההבזק הוא שובל של מטאור נפסלת.

הסבר נוסף שהוצע היה שאלומות אלקטרונים המואצות מעלה על ידי ברק חזק בסופת רעמים שהייתה באזור קפריסין בערך באותו זמן, נישאה על ידי קווי השדה הגיאומגנטי של כדור הארץ אל האטמוספרה העליונה, בנקודה המגנטית ההפוכה, והביאה להיווצרות הילה סגולה בקרבת מדגסקר, הדומה לשדון שבו עוצמות שוות של אור בגווני אדום וכחול. החוקרים פוסלים אפשרות זאת מכיוון שסופת הרעמים המדוברת באזור המזרח התיכון (שהוא ההופכי מבחינה מגנטית לאזור מדגסקר) לא הפיקה ברק בעל עוצמה חזקה דיה לחולל את אירוע ה"טייגר". החוקרים מציינים שתצפיות נוספות מהחלל תאפשר תצפיות של מקרים נוספים של הבזקים שאולי ישפכו אור על תעלומת הגורם לתופעה.

בשיחה מיוחדת לאתר הידען, אומר ד"ר יאיר: זו כנראה חיה חדשה במשפחת התופעות האטמוספריות והמנגנון הפיסיקלי שלה קצת שונה מאלו של השדונים. האלקטרונים נעים לאורך השדה המגנטי ופוגעים באטמוספירה מלמעלה בניגוד לשדונים הפוגעים מלמטה. אני פיענחתי את זה כבר באפריל אבל עד שחקרנו ובדקנו והרגשנו שיש בזה משהו אמיתי, לקח זמן.
מה מצב המחקר המתבסס על הנתונים שאספו חברי צוות הקולומביה בניסוי מיידקס?

"הספקנו לעבור פעם אחת על כל הנתונים של תצלומי הברקים שצולמו בלילה, ועכשיו אנחנו מתחילים מהתחלה. על נתוני היום – תצלומי האבק והעשן אנחנו עוד עובדים."

מה דרוש לכם?

"זמן וסטודנטים, הרבה עבודה. אנחנו נעשה את זה, יש לנו סטודנטים."
ניסוי ILAN

ד"ר יאיר מגלה לנו כי האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת תל אביב מבצעים מחקר משותף המשך של המחקר מהקולומביה מבצעים תצפיות מהגג של בניין החוג לגיאופיסיקה בתל אביב בעזרת מצלמת הגיבוי של הניסוי של זו שהוטסה במעבורת הקולומביה, ומצלמה נוספת שנרכשה במיוחד. "אנחנו צופים על סופות ברקים כשהן עוד בים לפני שהן מגיעת לחופי ישראל ומסתכלים מעליהם לחפש שדונים. השותף שלי באוניברסיטת תל אביב הוא פרופ' קולין פרייס מהחוג לגיאופיסיקה שאף הוא היה חבר בצוות מיידקס. במחקר משתתפים גם תלמידי תיכון מבית הספר להנדסאים בת"א, בפרויקט שמרכזת ד"ר אנה הלר. לפרויקט הזה קראנוILAN, על שמו של אילן רמון, בהסכמת רעיתו אבל יש לזה גם משמעות מדעית:ILAN – Imaging Of Lightning And Noctornal Emissions. כששמעו בנאס"א על מחקר ההמשך הם הציעו לנו את השם הזה. בשעתו ביקשתי רשות מרונה רמון והיא הסכימה. "

כמי שנמצא בקשר שוטף עם נאס"א האם המעבורות יחזרו לטוס?

"מבחינת התיקונים וביצוע כל המטלות שוועדת החקירה הטילה עליהם יש עוד הרבה עבודה. הם עשו שינויים במכל הדלק, בונים זרוע חדשה שתורכב על ראש הזרוע הנוכחית, ואשר תצא החוצה ותצלם את הכנפיים מתוך המעבורת. על הזרוע החדשה יותקנו מספר מצלמות שיאפשרו לצלם את הכנפיים והגחון שיבדקו האם המצלמות המתעדות את השיגור פספסו. הייתי לפני כחודש באחד ממתקני נאס"א ושם נפגשתי עם האנשים שעבדו איתנו בעת הניסוי, שעם חלקם לא נפגשתי כבר שנתיים. אחד המהנדסים בצוות אמר לי כי למרות שנאס"א קבעה את השיגור הבא למאי הוא לא מאמין שהם יעמדו בזמנים. הם עושים מאמץ אדיר לחזור לטוס, יש להם את טיסה 114 בדרך. לדעתי הם לא יעמדו בלוח הזמנים אבל הם יטוסו השנה, נראה יותר שזה יהיה בסוף הקיץ או תחילת הסתיו."

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן