סוכנות החלל האמריקאית (נאס”א) פירסמה אתמול תמלילים של הודעות אי-מייל ששיגרו מהנדסי בטיחות, שהזהירו מפורשות יממה לפני הנחיתה מפני התרסקות המעבורת “קולומביה” בנחיתה, בשל נזק לכנף השמאלית. ועדת החקירה החיצונית לנסיבות ההתרסקות בודקת מדוע האזהרות לא טופלו
שרידי “קולומביה” במרכז החלל קנדי בפלורידה, אתמול. בין השברים נמצאה קלטת וידיאו ובה הדקות לפני כניסת המעבורת לאטמוספירה
יום אחד לפני אסון קולומביה, מהנדסים בכירים בנאס”א חששו מכך שהכנף השמאלית עלולה להישרף ולגרום למות אנשי הצוות. המהנדסים תיארו תרחיש כמו זה שהחוקרים סבורים שאירע באמת. ואולם הם לא הפיצו את חששם בצינורות המקובלים של נאס”א. כך עולה ממסמך בן עשרות עמודי דואר אלקטרוני שפורסמו ביום רביעי.
“למה אנחנו מדברים על זה יום לפני הנחיתה ולא יום אחרי השיגור?” כותב ויליאם אנדרסון, עובד בחברת יוניטד ספייס אליינס – קבלנית משנה של נאס”א, פחות מ-24 שעות לפני שהמעבורת התפרקה.
יומים קודם לכן שאל מהנדס מתוסכל “האם נעשה משהו כדי לפתור את בעית הנזק לאריחים או שכל האנשים המעורבים בכך פשוט ישלבו אצבעות ויקוו לטוב?
לאחר ויכוח אינטנסיבי – בעיקר בטלפון ובדואר אלקטרוני – המהנדסים, המפקחים וראשי מתקן לאנגלי של נאס”א באמפון וירג'יניה, החליטו שלא להעביר את הטיפול לראשי נאס”א.
ג'פרי קלינגג, מפקח טיסה במרכז הבקרה ביוסטון, חזה בדיוק רב מה עלול לקרות לקולומביה במהלך החדירה לאטמוספירה, אם אויר חם במיוחד יחדור למערכת הגלגלים.
קלינג כתב רק 23 שעות לפני האסון כי צוות המהנדסים ממלית במקרה כזה להערך למילוט (למקרה שהכנף לא תשרף, ותאפשר לאנשי הצוות לצאת). קלינג היה בין הראשונים בחדר הבקרה לדווח על האבדן הפתאומי של הנתונים מהחיישנים בכנף השמאלית.
מסרי הדואר האלקטרוני מתארים ויכוח רחב יותר אודות הסיכון לקולומביה מאשר הדאגות שהביע שלושה ימים קודם לכן רוברט דוהרטי, מהנדס בכיר אחר בלאנגלי. הוא היה מודאג בעיקר מנחיתת המעבורת עם גלגלים שטוחים או פגומים בצורה אחרת מהחום הקיצוני.
דוהרטי הגיב לשאלה ב-27 בינואר מקרליל קמפבל, מהנדסת בנאס”א במרכז החלל ג'ונסון, אודות כיצד עלולה להשפיע חדירת חום בעת הכניסה לאטמוספירה, על גלגלי המעבורת. יום אחד בתוך הויכוח, הביע דוהרטי תסכול לקמבל, אודות חוסר ההתיחסות להערות שלו אודות שילוב האצבעות והתקווה לטוב.
בין המסרים היה גם אחד מהבוס של דוהארטי בלנגלי, מארק שוארט לבכיר אחר בלאנגלי, דאג דויאר, שתאר את דוהרטי כסוג של מהנדס שמרן ומעמיק שנאס”א צריכה.
דואר אחר מקוין מקלוני, מהנדס מכאני של המעבורת במרכז החלל ג'ונסון, תאר את הסיכון שעלול להוליך ל- LOCV – קיצור של נאס”א ל”אובדן הצוות והמעבורת”ץ ואולם מקלוני המליץ לא לעשות דבר אלא אם יהיה אבדן כללי של נתונים מחיישנים בכנף השמאלי, ואז יידרשו אנשי הבקרה להחליט בין נחיתה תוך סיכון או נסיון חילוץ. “אני במתח לחשוב מהי נקודת השבר שבין שתי ההחלטות” כתב מקלוני.
החוקרים דיווחו על אבדן כזה של חיישנים בכנף השמאלית אך היא ארעה מאוחר מדי מכדי לעשות משהו – לאחר שהמעבורת כבר החלה להכנס לאטמוספירה העליונה של כדור הארץ, ודקות אחדות לפני שהתפרקה. נאס”א החליטה כי נטישת המעבורת אפשרית רק כאשר היא מתייצבת באטמוספירה במהירות נמוכה יחסית ובגובה של 20 אלף רגל (כ-6 קילומטר) או נמוך יותר. קולומביה התפרקה כאמור בגובה של כ-65 קילומטרים ובמהירות של פי 18 ממהירות הקול, קרוב ל-19 אלף קמ”ש.
רבים ממסרי הדואר האלקטרוני שפורסמו ביום רביעי נאספו בהנחיתו של רוברט דיטמור, מנהל תוכנית המעבורת במרכז החלל על שם ג'ונסון, במסר שכתב ביום שבו דיווחו סוכנויות הידיעות על דאגותיו של דוהרטי, ביקש דיטמור עותקים של מסרי הדואר האלקרטוני “כך שאוכל לראות את התעבורה ולקבל תחושה על הדיונים שנערכו”.
דאגותיו של דוהארטי והויכוחים שנמשכו עם מהנדסים נוספים התרחשו ימים לאחר שמהנדס בבואינג, קבלן משנה נוסף של נאס”א הבטיחו כי הקולומביה בטוחה למרות הנזק שנגרם לכנף השמאלית בעת השיגור מחתיכות של קצף הבידוד ממכל הדלק החיצוני.
בתגובה לדרישתו של דיטמור למסרי הדואר האלקטרוני, תאר זאת רוברט דורמוס, עובד של נאס”א במרכז ג'ונסון “ערכנו דיון של מה יקרה אילו אך כולנו ציפינו לחזרה בטוחה.”
במסרי הדואר עצמם נחשף כי דויאר, מנהל ביניים בלאנגלי, כתב למנהל מרכז המחקר, דל פרימן ושאל האם הוא יכול ליצור קשר עם ויליאם רדי, מנהל משותף של נאס”א האחראי על טיסות החלל המאוישות. פקידים בנאס”א אמרו אתמול כי פרימן מעולם לא דיבר עם רדי, ופרימן החליט כי הניח שהבעיה נפתרה לאחר שהוא דן בנושא עם מהנדסי לאנגלי.
בתוך כך, חוקרי נאס”א גילו בין שברי המעבורת “קולומביה” קלטת וידיאו המתעדת את הדקות האחרונות לטיסה, לפני הכניסה לאטמוספירה. בהקלטה, נראים כמה מחברי הצוות כשעסקו בפעולות השגרה לקראת הנחיתה.
היא לא מלמדת דבר חדש על נסיבות ההתרסקות. נאס”א החליטה לאפשר לבני משפחותיהם של האסטרונאטים לצפות בקלטת, לפני שתשחרר אותה לציבור.
ג'ון איירה פטי, דובר נאס”א, מסר שבסרט לא התגלו רמזים חדשים כלשהם על הסיבות שגרמו להתרסקות המעבורת. הסרט הוקרן בפני בני משפחות האסטרונאוטים ויוצג בקונגרס, לפני שיותר לשדרו לקהל הרחב.
ובתוך כך, בנאס”א בוחנים אפשרות שבעתיד יוכלו האסטרונאוטים לתקן בחלל תקלות, כמו הדבקת אריחי חרסינה לשכבת המגן, במקום אריחים שיישברו או יינתקו מגוף המעבורת. הדבר מחייב אימון מיוחד של אנשי הצוות במהלך הכשרתם.
העיתון לוס אנג'לס טיימס כותב שנשקלת גם האפשרות להסתייע בזרוע רובוטית המצויה בתחנת הח לל הבינלאומית, שעלותה מיליארד דולר, לבדיקת שיפולי הבטן של המעבורות. הזרוע, שאורכה כ-17 מטר, עשויה לשמש כפלטפורמה שעליה יעמדו האסטרונאוטים מחוץ למעבורת ויבצעו תיקונים בחלקה התחתון. לקולומביה לא היה די דלק כדי להגיע לתחנת החלל, אבל בטיסות העתידיות תהיה הגישה לתחנת החלל חלק משגרת המסע.
