מחקירת נאס”א עולה כי בשלב מסוים נותק הטייס האוטומטי של המעבורת; ככל הנראה, הבחינו אנשי הצוות בתקלה וניסו לשלוט בעצמם במצב; גורמים בכירים: החקירה אורכת זמן רב מהמתוכנן
.
תמונה משמאל: הצמיג השמאלי העיקר של קולומביה באולם האחסון של השרידים. מימין- צמיג ימני שלם
ה”קולומביה” החלה להתפרק לפני שנותק הקשר
11/3/2003
הסי.אן.אן דיווח לפנות בוקר כי נאס”א מכחישה את הטענות לפיהם מישהו, ככל הנראה האסטרונאוטים הם שנטלו את הפיקוד מהטייס האוטומטי, בטרם התפרקה מעבורת החלל קולומביה. כזכור פרסמנו באתר זה לפני כשבועיים כי בנסיון למנוע את הסחיבה שנגרמה בשל התקלה בכנף השמאלית, ביצעה המעבורת ארבע הצתות של מנועים שנועדו לתקן את מסלולה. שניים מההצתות היו בבירור של הטייס האוטומטי והגורם לשניים האחרים אינו ידוע, כלומר לא ברור אם גם הם בוצעו בידי הטייס האוטומטי או על ידי אנשי הצוות.
פרטים חדשים מחקירת התרסקות מעבורת החלל “קולומביה” בראשית פברואר, מגלים כי ההתפרקות של גוף המעבורת החלה עוד לפני שנותק הקשר עמה. עוד עולה, כי בשלב מסוים נותק הטייס האוטומטי האמור להנחית את המעבורת, ככל הנראה מכיוון שאנשי הצוות הבינו את התקלה וניסו לשלוט בעצמם במצב.
נתן גוטמן, הארץ מוסר כי בימים האחרונים עידכנה נאס”א, בעקבות ממצאים שעלו בחקירה, את השתלשלות האירועים ברגעים האחרונים שלפני ההתרסקות. מהנוסח המעודכן, ה-14 במספר, עולה כי שתי שניות לפני שנותק הקשר סופית עם המעבורת, כבר ניכר שהיא נתונה במצוקה. הנתונים שהגיעו העידו שמנועי העזר לא הצליחו לייצב את מסלולה, ושהיא נטתה הצדה בקצב 20 מעלות בשנייה.
משמעות הדבר היא שהמעבורת היתה למעשה בסחרור וכי היא השלימה סיבוב שלם סביב עצמה כל 18 שניות. הסיבה לסחרור היתה פגיעה קשה שספגה המעבורת בצדה השמאלי, שגרמה לה “לסחוב” לכיוון זה. מערכת השליטה של המעבורת הפעילה באופן אוטומטי את מנוע העזר הימני כדי לייצב אותה, אולם בגלל הפגיעה הקשה לא היתה אפשרות להשיג יציבות.
עדיין לא ברור מה פגע בכנף
מן המידע החדש עולה עוד כי בשלב מסוים, לפני אובדן הקשר, ניתקו אנשי צוות המעבורת את מנגנון הטייס האוטומטי, וניסו לשלוט בעצמם במעבורת. באופן רגיל, מועברת השליטה לטייס האוטומטי מרגע הכניסה לאטמוספירה ועד שהמעבורת מאטה אל מתחת למהירות הקול, בגלל הקושי של אנשי הצוות לפעול בטלטלות ובלחצים הנגרמים בכניסה לאטמוספירה. ניתוק מערכת הטייס האוטומטי מעיד, ככל הנראה, על כך שהאסטרונאוטים הבינו שיש בעיה וניסו לשלוט בעצמם במעבורת המסתחררת, אם כי ייתכן גם שהמערכת ניתקה את עצמה לאחר שלא הצליחה לייצב את מסלול הטיסה.
החוקרים גם אינם מוציאים מכלל אפשרות שמנגנון הטייס האוטומטי הופסק באופן לא-מכוון על ידי אחד האסטרונאוטים. מתברר כי ידית ההפעלה של המנגנון מוקמה באופן שאיפשר לכבותו על ידי נגיעה מקרית. מהקלטות השיחות עם המעבורת עולה כי המפקד ריק האסבנד עצמו כיבה את המנגנון בטעות, דקות אחדות לפני הכניסה לאטמוספירה. הוא הבחין מיד בבעיה ותיקן אותה. נאס”א אינה מייחסת חשיבות לכיבוי שגוי זה של המערכת, אולם מציינת כי אירוע זה הוא עדות לכך שייתכן שמנגנון הטייס האוטומטי כובה באופן מקרי ולא מכוון.
צוות הבדיקה של נאס”א עדיין רחוק מגיבוש מסקנות ממשיות על הגורמים שהובילו לאסון ההתרסקות, וגורמים בכירים בסוכנות אמרו כי החקירה אורכת זמן רב מכפי שהעריכו תחילה. הקושי עמו מתמודדים החוקרים הוא קביעת הגורם המדויק שהוביל לפגיעה בכנף, והאופן שבו פגיעה זו הובילה להתפרקות המעבורת כולה.
צמיגי המעבורת שופכים אור על האסון
93 3
צמיגים ושברים ששוחזרו מתוך שרידי הקולומביה גרמו למהנדסי נאס”א להעלות הצעה לפיה הצמיגים השמאליים התפוצצו, גרמו לחור בכן הנסע ובכך התאפשר לגז חם במיוחד לחדור לאיזור הגלגל השמאלי של המעבורת, מתחת לכנף השמאלית. כך אמרו חוקרים ביום חמישי 6/3/03.
גורמים בצוות החקירה הבלתי תלוי הבודק מה גרם לנפילת הקולומביה אמרו כי הממצאים החדשים, בעוד הם מפתים מאוד, משאירים שאלות רבות פתוחות.
“אנחנו מאמינים כי ישנה אפשרות שהצמיגים בצד השמאלי התפוצצו”, אמר רוג'ר טטרולט Tetrault, חבר בצוות החקירה לאסון קולומביה. “התפוצצות הצמיגים עשויה להיות אירוע קטסטרופלי.” ציין.
“הצמיגים הללו היו תלויים על בלימה והם פשוטו כמשמעו נדחפו החוצה”, אמר לכתבים ביוסטון.
מנגד, הצמיגים מהצד הימני נראים במצב טוב יותר אפילו אם משווים אותם לצמיגי מטוסים השורדים אחר תאונה אווירית.
השאלה האם הפיצוץ אירע לפני או אחרי שהקולומביה החלה להתפרק נשארת פתוחה. עד שאבד הקשר עם המעבורת, העידו הנתונים ששודרו ממנה כי הלחץ בצמיגים היה נורמלי, אומר יו”ר הוועדה, האדמירל בדימוס, הרולד גהמן.
מלבד כל ששת הצמיגים, מצאו צוותי החיפושים גם רכיבים אחרים השופכים מעט אור על האסון, אף כי ברור כי הוא נוצר בשל סדק בכנף השמאלית, שאיפשר לגז חם לחדור למבנה החללית. אריחי הבידוד נוקבו בסימני צריבה, ונחרטו בצלקות מותכות. השברים מהצד הימני נראים דקים ושחורים והם כוללים אלומיניום מותך שטפטף ככל הנראה מהמסגרת הפנימית של המעבורת. טטרולט אומר כי יתרה מכך, שרידים שנמצאו ונתוני המעבורת מראים כי אוויר חם מאוד יצא מתוך כן הנסע של הגלגל השמאלי.
גהמן אומר כי הצוות עובד קשה כדי למצוא מה פירוש כל בליל המידע הזה. החוקרים גם מחפשים לברר היכן וכמה גז יכול היה לנוע דרך הכנף. “אנחנו מנסים למצוא תסריט שיתאים לקריאות הטמפרטורה”. אמר.
אלומיניום מותך נמצא על האריחים של קולומביה
אלומיניום מותך נמצא על אריחי הבידוד של קולומביה ובתוך איזור הקצה של הכנף השמאלית, והדבר מאושש את התאוריה לפיה המעבורת נהרסה בשל גז חם שחדר וגרם נזק באחת הנקודות בכנף השמאלית.
רוג'ר טטרולט, חבר הצוות אמר כי הוא חושד שההתכה אירעה בשל חדירת גזים חמים וכן בשל ההתחממות העצומה במעבר דרך האטמוספירה.
“הניחוש הטוב ביותר שלי הוא שבסופו של דבר, נמצא את שתי הסיבות, אמר “האלומיניום המותך נראה כמו פיח שחור, והוא נמצא הן בצד השמאלי והן בצד הימני של החללית.” אמר.
רבים מהאריחים על הצד השמאלי נראים מרוחים בשכבה שחורה, כמוה לא ראינו באף טיסה עד כה.” אמר טטרולט.
לדבריו, שני הצמיגים השמאליים הראו עדויות להתחממות לא רגילה וקיצונית: “הם היו שטוחים והפנימית שלהם היתה קרועה, קרוב לודאי שהם נבקעו בשניות האחרונות לטיסת המעבורת, אמר טטרולט.
בכל אופן, הנזק לצמיגים השמאליים עשוי היה להגרם בשל החום שחדר מהכנף. חום זה, בתורו, עשוי היה לגרום לפיצוץ חומרי הנפץ שמשתמשים בהם לפתיחת כן הנחיתה למקרה שהדלת תתקע בדיוק לפני הנגיעה בקרקע.
“לא הייתי עורך ספקולציות באשר לכך שאולי התפוצצות הדלת וירידת כן הנסע היא שגרמה לתאונה. זו עשויה להיות תוצאה ולא הגורם”, אמר טטרולט, מנהל בכיר במספר חברות בדימוס, ובעל נסיון בצוללות גרעיניות.
החוקרים גם העלו תיאוריות לפיהם הקצף או שרידים אחרים שנשברו ממכל הדלק החיצוני במהלך השיגור ב-16 בינואר, גרמו לנזק לכנף, ככל הנראה לאיזור הקצה, אולי לאיזור סביב כן הנסע – ואיפשרו לחום לחדור לכנף ולהרוס את המעבורת.
החיפוש אחר שרידים נמשך, ועדת החקירה קיימה דיון ציבורי
חקירת אובדן מעבורת החלל קולומביה וצוותה ממשיך. ביום שישי המשיכו חוקרים לחפש את שרידי המעבורת בטקסס. יום קודם לכן, הודיעו בכירים כי נסרקו עד כה כ-417 אלף קמ”ר. החיפוש אחר שברים מתואם בידי סוכנות החרום הפדרלית.
באותו יום גם נפגש צוות החקירה של אסון קולומביה לשימוע באוניברסיטת יוסטון בקמפוס קליר לייק הסמוך למרכז החלל ג'ונסון. ראש צוות החקירה, הרולד גהמן וחברי הצוות האחרים תחקרו כמה אנשים, לרבות מנהל מרכז החלל ג'ונסון, ג'פרסון הוואל ומנהל תוכנית המעבורת רון דיטמור.
בתגובה לבקשתו של גהמן, הצטרפו לצוות שלושה חוקרים נוספים. בהם חתן פרס נובל בפיסיקה דאגלס אושרוף, האסטרונאוטית לשעבר ד”ר סאלי רייד, ומנהל המכון למדיניות חלל באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, ד”ר ג'ון לוגסדון.
עד יום רביעי קיבלה נאס”א 6,541 תמונות סטילס ו-34 קטעי וידאו של קולומביה, לרבות הכניסה לאטמוספירה, השברים ועוד מהציבור ומכלי התקשורת.
בינתיים אמר יו”ר צוות החקירה, הרולד גהמן, כי הצוות יירד לעומק באשר לשאלה איזה תפקיד שיחקה הנהלת נאס”א והתרבות הארגונית של הסוכנות באסון. ואולם חשוב יותר, בשלב זה, למצוא מה בדיוק גרם לתאונה. הוא התייחס לחילופי הדואר האלקטרוני בין בקרי הטיסה ומהנדסים אחרים בימים האחרונים לטיסת הקולומביה, לפיהם הם דנו באפשרות כי השברים מהשיגור גרמו לנזק קשה לכנף השמאלית. הם אמרו כי הם כל הזמן עוסקים ב”מה יקרה אילו”, ולא חשדו בשום בעיה רצינית, אפילו שכמה מהם חזו מה יקרה אם יווצר סדק.
ובינתיים עברו דיוני הוועדה ממרכז החלל ג'ונסון לאוניברסיטת הסמוכה. אנשי הצוות ביקשו להרחיק עצמם מהסוכנות, ולמעשה ביקשו ממנהל נאס”א, שון אוקיף לסלק כמה מבכירי תוכנית המעבורות מהחקירה. גהמן אמר כי הוא מרוצה מכך שאוקיף ענה לבקשה. הוא סרב למנות את שמם של בכירי נאס”א אותם ביקש לסלק מהחקירה.
