דיווחים על ההכנות לטיסה, 11 יום לפני השיגור
5/1/2003
אבי בליזובסקי
האסטרונאוט הישראלי המיועד אמר ביום שישי (3/1/03) לכתב סוכנות אי.פי ביוסטון, כי הוא אינו מצפה להפוך למטרה של אויבי ישראל משום שהטיסה לחלל היא גורם מאחד לבני האדם.
“אין מקום טוב יותר להביע את האחדות בין בני האדם בעולם מאשר לטוס לחלל” אמר אילן רמון. “החלל דומה לכל אדם בכל מדינה, כולל מדינות ערב. היכן שלא נהיה, אנחנו אותם בני האדם ואני מאמין שרובנו, אולי כמעט כולנו אנשים טובים.”
רמון, אלוף משנה בחיל האוויר הישראלי מתוכנן לטוס בחללית קולומביה ב-16 בינואר ביחד עם עוד ששה חברי צוות בטיסה שנדחתה זמן רב, והעיתוי שלה – בדיוק כאשר המתח במזרח התיכון עולה וארה”ב מתכוננת למתקפה בעירק.
אבטחה הדוקה תתקיים כאשר תמראי המעבורת מכיף קנוורל שבפלורידה, ואולם ראשי נאס” אמרו כי רמת האבטחה עלתה מאז אירועי ה-11 בספטמבר ולאו דווקא לקראת הטיסה הספציפית הזאת.
הטיסה היתה אמורה להיות משוגרת ביולי ואולם הטיסה נדחתה כאשר נאס”א מצאה סדקים בצנורות הדלק של כל ארבע המעבורות, לרבות קולומביה.
הבעיה הזו נפתרה ואולם כאת מחפשים בנאס”א סדקים בכדוריות האיזון של צינורות הדלק של כל המעבורות. מנהלת הטיסה, קלי בק, אמרה במסיבת עיתונאים במרכז החלל ג'ונסון כי ההכנות לטיססה נמשכות ולא התקבלה עד כה כל החלטה האם לדחות את השיגור.
כישראלי הראשון הטס לחלל, רמון אמר כי הוא ינסה להתאים כמה מסורות יהודיות סימבוליות למשימה. הוא גם אמר כי הוא יקח איתו ציור הקרוי “נוף ירח” שצויר בידי נער יהודי שנספה במחנה ריכוז במלחמת העולם השניה.
המשימה העיקרית שלו תהיה לבצע מחקרים מדעיים תוך שימוש במכשיר למדידת תנועות סופות האבק מעל המזרח התיכון. רמון אמר כי משימת המעבורת תהיה בגדר שינוי באווירה הציבורית בישראל, כאשר הדאגה העיקרית כיום בארץ איננה האלימות אלא הכלכלה המקרטעת.
כמו במדינות רבות אחרות, יש בישראל בעיה כלכלית גדולה ואבטלה וזו היום הבעיה החמורה ביותר בישראל” אמר.
בכירי נאס”א אמרו במסיבת העיתונאים כי 79 ניסויים, מרביתם בודקים את השפעת חוסר כוח המשיכה, יבוצעו במהלך הטיסה בת 16 הימים.
האסטרונאוט רמון משך עיקר תשומת הלב במסיבת העיתונאים של צוותו
חלל / חשש מפיגוע טרור בשל הימצאות אילן רמון על סיפון המעבורת; לאחר עיכוב של חצי שנה תשוגר קולומביה ב-16 בינואר
(נתן גוטמן, הארץ) פחות משבועיים לפני שיגורה של מעבורת החלל “קולומביה”, כשעל סיפונה האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון, עדיין יש אי ודאות בנוגע למועד השיגור; זאת מכיוון שסדקים חדשים נתגלו במערכת הדלק של המעבורת.
המעבורת היתה אמורה להיות משוגרת לחלל כבר לפני כחצי שנה, אלא שגם אז התגלו סדקים וכל צי המעבורות של נאס”א קורקע עד לבדיקת הבעיה ותיקונה. הטיסות לחלל חודשו וההערכה היא, כי הסדקים החדשים שהתגלו לא יחייבו בהכרח דחייה נוספת של הטיסה.
“איננו יכולים לומר עדיין באופן סופי אם המעבורת תצא במועד”, אמרה מנהלת משלחת החלל, קלי בק, ביום שישי במסיבת עיתונאים במרכז החלל ג'ונסון שביוסטון. “ההחלטה הסופית תתקבל רק עם השלמת בדיקות המוכנות ב-9 בינואר.
משלחת החלל STS-107 אמורה לצאת ממרכז החלל על שם קנדי בפלורידה ב-16 בינואר למשימה של 16 ימים, שתתמקד בניסויים מדעיים שנוגעים לאקלים, לרפואה ולטכנולוגיה. אלא שאת עיקר תשומת הלב מרכזת העובדה, כי אחד משבעת אנשי הצוות הוא ישראלי.
נוכחותו של אל”מ אילן רמון מחיל האוויר עוררה את העניין הרב ביותר במסיבת העיתונאים והעלתה שאלות מחודשות על ביטחון וחשש מטרור. ראשי נאס”א כבר הדגישו בעבר, כי לא ישנו את נוהלי הביטחון עקב השתתפותו של ישראלי בצוות המעבורת. הם ציינו, כי מאז 11 בספטמבר, תוגברה מאוד השמירה על מתקני החלל האמריקאיים וכי בכל שיגור לחלל מפטרלים באזור בסיס השיגור מטוסי קרב וכי ספינות משמר החופים עומדות במצב הכן מול חופי פלורידה. בשנה האחרונה גם הוגברה השמירה על הבסיסים עצמם ויש הקפדה יתרה על נוהלי הכניסה. רמון עצמו אומר, כי אינו חושש שיהפוך ליעד לפיגוע טרור – “להפך”, הוא אומר, “אין מקום טוב יותר להדגשת האחדות בין כל האנשים מבטיסה לחלל (…) איני חושב על עצמי כמטרה, אלא כבן אדם. כולנו בני אדם ומשימתנו בחלל היא לדאוג לחיים טובים יותר על כדור הארץ”.
ההכנות לשיגורו של האסטרונאוט הישראלי לחלל נמשכות כבר יותר מארבע שנים. לפני שנתיים וחצי החלו אימוני המשלחת, אלא שהדרך היתה רצופת עיכובים, שנבעו מסיבות טכניות, ובשל מתן עדיפות למשימות חלל שהיו קשורות לבניית תחנת החלל הבינלאומית. על הדחייה האחרונה ביולי, הוחלט שבועיים בלבד לפני השיגור – “לפחות יכולנו לקחת לנו חופשה קצרה”, ניסה מפקד הצוות ריק האסבנד להציג את הדחייה באור חיובי.
בעבור שלושה מבין שבעת האסטרונאוטים שיצאו למשימה, תהיה זו הפעם השנייה בחלל. “אחרי הפעם הראשונה מתמכרים לזה. אני רוצה לחזור ולהסתכל החוצה על כדור הארץ ועל הכוכבים – זה כמו לחיות מחדש חלום טוב”, אמרה חברת הצוות קולפנה צ'אוולה, שכבר טסה בעבר לחלל.
רמון, שבעבורו תהיה זו הטיסה הראשונה לחלל, אמר כי בהזדמנות הראשונה ינסה לראות מהחלל את ישראל ואת ירושלים. במסיבת העיתונאים הוא ציין, כי למרות שאינו דתי, ינסה לשמור על המסורת היהודית בשהותו בחלל. הוא ביקש לקבל מזון כשר ואף אמר כי יציין את כניסת השבת, למרות הקושי בקביעת המועד בחלל. עם זאת, הוא לא יוכל להפסיק את עבודתו בשבת בגלל עומס הניסויים.
אחד מ-79 הניסויים המדעיים שיבוצעו בחלל נעשה בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הישראלית. המדובר במעקב אחר סופות אבק כדי לאתר תופעות אקלימיות. הדחייה במועד השיגור גרמה לכך שעונת סופות האבק כבר חלפה אבל המדענים מקווים כי ב-16 הימים בחלל ניתן יהיה בכל זאת לאתר סופה מקרית.
האם האסטרונאוט הישראלי יקורקע שוב?
אל”מ אילן רמון היה האטרקציה של מסיבת העיתונאים, שנערכה לקראת שיגור המעבורת “קולומביה” * הטיסה אמורה לצאת בעוד 11 יום, אבל זה עוד לא בטוח. כך מדווח יצחק בן-חורין, סופר מעריב בוושינגטון
בסוכנות החלל האמריקנית מודאגים מסדק בקוטר של חמישה ס”מ, שהתגלה בבדיקה שגרתית בכדור המחובר לערכת אספקת החמצן הנוזלי במעבורת “דיסקאברי”. הגילוי הזה גורם למתח בנאס”א ומעלה סימני שאלה בעניין שיגור המעבורת “קולומביה”, בה אמור לטוס האסטרונאוט הישראלי אל”מ אילן רמון בעוד 11 יום.
הנחת העבודה בנאס”א היא שיש סדק דומה בכל המעבורות של סוכנות החלל, אך קוצר הזמן אינו מאפשר בדיקה פיסית של התקלה בקולומביה. בשבועיים האחרונים מבוצעות סימולציות בתנאי מעבדה, כדי לבדוק האם התקלה עלולה לסכן את נוסעי המעבורת. אם יגיעו למסקנה שקיים חשש כזה, יוחלט לדחות שוב את הטיסה. בנאס”א לא לוקחים אפילו סיכונים קלים, מאז אסון הצ'לנג'ר בשנות ה-80.
בחודש יולי התגלו סדקים בצינורות של המעבורות, וכל הטיסות קורקעו למשך ארבעה חודשים. טיסתו של רמון, שהיתה אמורה להתקיים לפני חצי שנה, נדחתה. רמון, הממתין ארבע וחצי שנים לצאת לחלל, נשאל ביום ששי על האפשרות שהשיגור ידחה שוב, והשיב ש”יש לי הרבה סבלנות, אבל אני לא רוצה עוד דחייה. אני מוכן לשיגור”. התחושה של רמון וחבריו היא שהטיסה תצא הפעם לפועל בזמן, אבל ה”או.ק יי” הסופי יינתן רק ביום חמישי הקרוב.
ביום ששי התייצבו שבעת האסטרונאוטים למסיבת העיתונאים המסורתית במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון, שבועיים לפני ההמראה המיועדת, ומרבית השאלות של הכתבים הופנו לאסטרונאוט הישראל, “קולונל רמון”. לשאלה אם נוכחותו של ישראלי, אינה מהווה מקור לדאגה בטחונית, השיבה מנהלת הטיסה קלי בק, בשלילה. “החמרנו את סידורי הבטחון מאז פיגועי 11 בספטמבר”, הוא הבהירה. אחת ההחמרות היא שבמרכז החלל קנדי בפלורידה לא יודיעו עד ל-16 בחודש את שעת השיגור המתוכננת.
הירחון המדעי לנוער “ראש גדול” יוצא בגליון מיוחד לקראת טיסת האסטרונאוט הישראלי
5.1.2003
ירחון המדע לצעירים יוצא החודש בגיליון חגיגי מורחב לקראת טיסת האסטרונאוט הישראלי הראשון לחלל. בין הנושאים:
· ציוני דרך בחקר החלל בישראל
פרופ' יובל נאמן מספר על המהפכות במדע (היחסות והקוואנטים) שהנחו את המדע המודרני ועל הדרך שעברה ישראל מאז הקמתה של סוכנות החלל הישראלית (1981), מאז שיגור הלווין הישראלי הראשון 'אופק 1' בטיל הישראלי 'שביט' ועד לטיסת ישראלי לחלל כחבר בצוות מעבורת. הישגים אלה נרכשו בזכות הדגש שהושם על המשאב האנושי – ההשכלה, העיון והערכת הדעת.
· סוכנות החלל הישראלית וטיסת מעבורת קולומביה STS-107
אבי הר אבן מספר על הסכם שיתוף הפעולה עם נאסא שקדם לשילוב טייסים ישראלים בצוות המעבורות ועל מגוון הניסויים שייערכו בטיסת המחקר הנוכחית שישראל שותפה לה.
· אבק מדברי ו'שדונים' בגבול האטמוספירה
פרופ' יהויכין יוסף וד”ר יואב יאיר מאונ' ת”א מספרים על מערכי הניסויים הישראליים שייערכו על המעבורת: חקר האבק המדברי ואיסוף מידע על תופעת התפרקויות חשמל ייחודיות הנלוות לסופות ברקים. ניסוי נוסף הוא 'הגן הכימי' – חקר גידול מוצקים בחלל.
· מצלמות בחלל
על יצרנית מצלמות החלל הישראלית – אל-אופ ואיך אנו רואים מגובה מאות קילומטרים את מה שאחרים מנסים להסתיר.
· לוויני תקשורת
על הלוויינים הסובבים יחד עם כדור הארץ ומאפשרים לנו מגוון שירותי תקשורת מודרניים: טלוויזיה, טלפונים, העברת נתונים ועוד. ועל מפעל מבת של התעשייה האווירית המייצר את הלוויינים ונושא עיניו לעבר המיקרו-לוויינים של העתיד.
· בית על המאדים
פרופ' פיטר הילמן מספר על אפשרות החיים על המאדים המומחשת בתערוכה חדשה במוזיאון המדע בירושלים.
· חוצנים – בין מדע למדע בדיוני.
שי קוואס מספר על יחסי ההשראה ההדדיים בין הפנטזיה למדע.
· חיים איפה אתם?
ד”ר אתי כוכבי מתארת את התנאים לחיים על כוכבי לכת ביקום.
· מסלולי כוכבי הלכת – מסע בציר הידע
רוברט ברץ עורך היכרות עם מסלולי כוכבי הלכת – מתפיסת היקום העתיקה שהציבה את הארץ במרכז היקום, דרך קופרניקוס שמיקם את השמש במרכז אך השאיר על כנם את המסלולים המעגליים ועד לקפלר שגילה את האליפטיות שבתנועת כוכבי הלכת.
· כיבוש הירח – איך הניח האדם את כף רגלו לראשונה על אדמת הירח וחזר משם.
· נתן זלדס מספר על מחשבים בגוף של רובוטים שייאלצו לחשוב ולהחליט לבד – על מגוון התפקידים העתידי שיימלאו המחשבים בחקר החלל.
· ד”ר טל אלכסנדר משתף אותנו בחוויות המעקב אחר כוכב שהקיף חור שחור במרכז גלקסיית שביל החלב – כתובת הבית של מערכת השמש שלנו.
· ראשונים בחלל – תזכורת טריוויה לאלה שהיו הראשונים בציוני הדרך של מסע האדם בחלל.
· בנוסף כרגיל, מגוון ידיעות, שעשועי מדע, מעבדה ביתית ועוד.
הירחון יוצא לאור בידי עמותת 'ראש גדול לקידום הידע והחינוך המדעי (ע”ר)'
עורכת ראשית: ד”ר זהר גורי
טלפון המערכת: 03-6771898 אתר באינטרנט: www.roshgadol.org.il
