דרישה להוצאת בכירי נאס”א מחקירת אסון “קולומביה”
לפני שקולומביה התפרקה, התווכחו מומחים במשך חמישה ימים אודות הסיכונים למעבורת, החל מחקירה טלפונית אודות הגלגלים ועד לפחדים מדויקים להפליא שהתמקדו בכנף השמאלית.
לקראת הסוף, המהנדסים אפילו זיהו בדיוק די רב אילו חיישנים עלולים להפסיק לתפקד ברצף כאשר המעבורת נחשפת לטמפרטורות גבוהות.
עשרות עמודי דואר אלקטרוני פנימי ושאר המסמכים שנאספו מאסון ה-1 בפברואר מאפשרים מבט על העבודה הפנימית של סוכנות החלל. הם גם מראים כי דיונים מתקדמים שהגיעו משום מה לראיית הנולד באור מוזר של הרס הקולומביה. עד אז, ויליאם אנדרסון, קבלן משנה של נאס”א תהה במייל: “מדוע אנחנו מדברים על כך יום לפני הנחיתה ולא יום לאחר השיגור?”
המסמכים, רובם מכסים חמישה ימים קריטיים בסוף ינואר גם מציעים על העדר תאום לאורך כמה אגפים של הסוכנות במהלך טיסת קולומביה.
המהנדסים בחברת בואינג, אף היא קבלן משנה של נאס”א, הבטיחו לפקח הראשי ש”אין שום חשש לשריפה בעת החזרה” בשל העליה בטמפרטורה, בגלל הנזק שאירע לאריחים מקצף שפגע בהם בעת השיגור. ימים אחדים לאחר מכן, שני מהנדסים בנאס”א אמרו כי הסדק עלול להופיע אם אריחי הבידוד נפגעו באיזור הדלת של גלגל הנחיתה. אחד המהנדסים, ג'ון קוול, חשש מפני “תחושה שגויה של בטחון” כאשר נאס”א מסרה שכל הסיכונים נבחנו.”
המהנדסת קארלי קמפבל תארה את הצורך בטלסקופ ביון כדי לחפש סדקים אפשריים באריחי הבידוד של קולומביה, ארבעה ימים לאחר שאחרים בתוך נאס”א ביטלו דרישה כזו. באותו זמן, בכירים בסוכנות גם אמרו למחלקת ההגנה כי המעבורת היתה “במצב מצוין” וכי השברים שנפלו עליה בעת השיגור לא נחשבים לבעיה רצינית.
מנהל תוכנית המעבורת, רונלד דיטמור, אמר ביום שבו נשרפה הקולומביה כי לא היתה כל דרך לתקן את האריחים השבורים במסלול. ואלם ימים לפני האסון, הציע המהנדס רוברט דוהארטי לשלוח את אחד האסטרונאוטים של קולומביה החוצה אפילו בחבל מאולתר כדי לאתר את הנזקים. ביום שישי, אמר כזכור מנהל נאס”א, שון אוקיף “אני דוחה את הטענה כאילו לא ניתן היה לעשות דבר.”
בכירים בנאס”א אמרו כי הם לא היו מודעים לויכוח שהתקיים בין המהנדסים שלהם עד שבוע לאחר ה-1 בפברואר. הם חזרו וטענו כי המחויבות שלהם למעבורת ולשבעת אנשי הצוות נחשבה כטובה. הם אמרו כי אף אחד מאותם מהנדסים או אחרים לא הניף דגל אדום וטען כי המעבורת קרוב לודאי אבודה. הם דנו בשאלות הללו וסיפקו את עצמם כי יימצאו בוודאי פתרונות והחליטו שיש סיכון לטיסה אך זה אינו בסמכותם או נתון לשיפוטם” אמר אוקיף בעדותו בקונגרס. הוא אמר כי הצוות שחוקר את האסון עשוי להחליט אחרת.
ואולם יש עדיין שאלות האם מנהלי נאס”א הבכירים בחנו במידה מספקת את הדאגות. בכיר בתחום הטיסות המאוישות בנאס”א ויליאם רידי, אמר בשבוע שעבר כי הוא היה מעיר למנהלי המעבורת לו היה יודע על החששות.
ובתוך כך פרצה מחלוקת בסוף השבוע בין ראש ועדת החקירה העצמאית, החוקרת את התרסקות מעבורת החלל “קולומביה”, לבין הנהלת סוכנות החלל האמריקאית. ראש ועדת החקירה, האדמירל בדימוס הארולד גיימן, פנה במכתב למנהל נאס”א, שון אוקיף, וביקש ממנו להוציא מוועדת החקירה כמה עובדים בכירים של נאס”א, בטענה כי החקירה הגיעה לשלב בו עלול להיות ניגוד אינטרסים בין היותם של העובדים חברים בוועדה, לבין התפקיד אותו מילאו באירועים שקדמו להתרסקות המעבורת לפני כחודש.
“אנו מאמינים כי לטובתם של אותם בכירים, לטובת נאס”א ולטובת יעילות החקירה, עדיף להחליף את אותם אנשים, על-ידי מומחים אחרים בעלי ידע בנושא”, כתב גיימן לאוקיף בשבוע שעבר. הוא הסביר כי אחרי סיום שלב איסוף המידע הראשוני והמעבר לשלב הניתוח והמסקנות, אין מקום עוד לשתף בוועדה נציגים של נאס”א, שעלולים להיות מושפעים ממסקנות החקירה.
אלא שמנהל נאס”א, אוקיף, דחה בתוקף את הדרישה של גיימן. בתשובתו לראש צוות החקירה טען אוקיף, כי החלפת מנהלים בנאס”א החברים בוועדה, תתפרש כקביעה מראש שלבכירים אלה היה חלק באחריות להתרסקות המעבורת ולכן תיגרם להם פגיעה לא מוצדקת. תחת זאת, הציע אוקיף להוסיף לוועדה מומחים חיצוניים שאינם עובדי נאס”א.
בקונגרס, המנהל חקירה מקבילה של האירועים, נמתחה ביקורת על התנהגותו של אוקיף. חבר הקונגרס, אנטוני ווינר מניו יורק, טען כי מעשיו של מנה”ל נאס”א פוגעים באמינות ועדת החקיה בעיני הציבור האמריקאי.
התביעה להוצאת בכירי נאס”א מוועדת החקירה מתמקדת בעיקר ברון דיטמור, ראש פרויקט המעבורות של סוכנות החלל וחבר בכיר בוועדה. לפני שבועיים פורסם כי דיטמור ביקש באופן אישי לקבל העתקים של תכתובות האי-מייל שניהלו מהנדסים בנאס”א, בענין הפגיעה בכנף. הבקשה עוררה חשד כי דיטמור מנסה להשפיע על העברת המידע לוועדה, אשר בודקת, בין היתר, את תיפקודו שלו.
