בנאס”א משערים: חולשה בכנף השמאלית גרמה להתרסקות

ייתכן שטעות אנוש גרמה להתרסקות; אדמירל שחקר הפיגוע במשחתת קול יעמוד בראש צוות חקירה

יומיים אחרי התרסקות מעבורת החלל “קולומביה”, אין עדיין לחוקרי נאס”א הסבר מניח את הדעת לנסיבות שהובילו לאסון. שלשום (שבת) הוקמו שני צוותי חקירה לבדיקת ההתרסקות: אחד פנימי בתוך נאס”א והשני חיצוני, שהחברים בו אינם קשורים לנאס”א או לרשויות ממשלתיות אחרות. אתמול הוחלט כי הרולד גיימן, אדמירל לשעבר בצי האמריקאי שחקר הפיגוע במשחתת “קול”,יעמוד בראש הצוות החיצוני. החקירה מתמקדת בכנף השמאלית של המעבורת, אשר היתה, ככל הנראה, המקור לתקלה. המדענים סבורים כי חולשה בכנף השמאלית, גרמה לקריסת המערכות בצד זה של המעבורת בעת הכניסה לאטמוספירה, וכתוצאה מכך להתרסקות המעבורת.החקירה מתבססת על ניתוח התשדורות והנתונים שנשלחו מהמעבורת בכל ימי שהותה בחלל ובעיקר בדקות האחרונות שלה, ועל איסוף הממצאים בשטח.
מעבורת החלל “קולומביה” חולפת בשמי קליפורניה, שבע דקות לפני שאבד עימה הקשר, שלשום. בשעה זו נמדדה עלייה של כ-15 מעלות באגן הגלגל השמאלי של המעבורת
נאס”א הציגה אתמול נתונים חדשים על המדידות האחרונות שהתקבלו מהמעבורת. מתברר כי שבע דקות לפני שנותק הקשר עם המעבורת, כאשר היתה מעל שמי קליפורניה, נמדדה עלייה של כ-15 מעלות צלזיוס באגן הגלגל השמאלי של המעבורת. דקה אחת אחר-כך, כשטסה המעבורת מעלנוואדה, נרשמה חריגה של כ-25 מעלות מעל הכנף השמאלית.שתי דקות לפני ניתוק הקשר נרשמה עלייה בעומס על הצד השמאלי של המעבורת, שיכולה להעיד על כך שאחד מאריחי הבידוד נשר או נפגע. בדקה האחרונה בה היה קשר עם ה”קולומביה”, התברר כי הלחץ על הצד השמאלי גובר ובשל כך נוטה המעבורת לצד שמאל. מערכת השליטה של המעבורת ניסתה בשלב זה להטות אותה בחזרה לצד ימין, אולם לא ברור אם הצליחה בכך. כעת ינסו חוקרי נאס”א לשלוף מידע ממחשבי השליטה בנוגע ל-32 השניות האחרונות של המעבורת.

החוקרים עדיין בודקים מה היו השלכות הפגיעה של פיסת קצף הבידוד בכנף השמאלית בעת ההמראה של ה”קולומביה” ב-16 בינואר. צילומים טלסקופיים איתרו מיד אחרי השיגור את פיסת הקצף שניתקה ממיכלי הדלק ופגעה בכנף. מניתוחי המומחים באותו שלב עלה כי אין בפגיעה משום חשש לביטחונה של המעבורת, אולם כעת נאס”א בודקת מחדש המסקנה הזו, כדי לברר אם היא אכן היתה תקפה.

מומחים שונים טוענים כי תחזוקה לקוייה של צי המעבורות של נאס”א ושל
ה”קולומביה” במיוחד, היא הגורם לתקלה.
ריצ'ארד בלומברג שהיה בעבר אחד מבכירי נאס”א, צוטט אתמול בעיתון “ואשינגטון פוסט”, כאומר שקיצוצי התקציב הם שמנעו תחזוקה הולמת של המעבורת. לדבריו, הזהיר לא פעם מפני השלכות הקיצוצים על מצב הבטיחות של המעבורת.
כמו כן, השמיעו מבקרים אחדים טענות על השימוש במעבורת “קולומביה” נשארה למרות גילה המתקדם (למעלה מ-20 שנה) ולמרות מצב תחזוקתה הבעייתי. ראשי נאס”א דחו טענות אלה ואמרו כי המעבורת היתה במצב מצוין.

כיוון חקירה אחר בודק אם היתה טעות אנוש בעת הנחתת המעבורת. בדקות בהן נכנסה ה”קולומביה” אל תוך האטמוספירה, היתה השליטה נתונה בידי צוות הקרקע ביוסטון. חוקרי נאס”א בודקים כעת את רישומי ונתוני אותן דקות כדי לברר אם אנשי צוות הקרקע אכן דאגו לכך שהמעבורת תיכנס לאטמוספירה במהירות ובזווית הנכונות. נושא נוסף אשר ייחקר הוא אופן קבלת ההחלטות של חברי הצוות. כאשר התברר לחברי הצוות, בשעה 9:00 בבוקר, כי ישנה בעיה עם המחוונים, הם אישרו כי קיבלו את ההודעה אולם הודיעו כי הם ממשיכים למרות זאת בנחיתה.
האם יוסטון ידעה שיש בעיה?

אחת האפשרויות שעלו אתמול לאחר התרסקות המעבורת “קולומביה”, היא שתקלה בכנף השמאלית, שנגרמה בזמן ההמראה, הובילה לאסון * האם טעו מומחי נאס”א בהערכתם לגבי גודל התקלה? האם ידעו את חומרתה ושתקו?

יממה לאחר האסון במעבורת “קולומביה” והשאלות לגבי מה השתבש רק הולכות ומצטברות. אחת המטרידות שבהן היא האם המומחים במרכז הבקרה ביוסטון ידעו, או חשדו, כבר לאחר ההמראה כי החללית עלולה שלא לשוב לכדור הארץ ולא סיפרו על כך לאסטרונאוטים. שאלה זו חזרה אתמול שוב ושוב בקרב מומחי תעופה בארה”ב ובישראל בערוצי תקשרות שונים.
הכל מתחיל בשניות הראשונות שלאחר ההמראה, ב-16 בינואר. בצילומי הווידאו, בהם צפו מומחי נאס”א מיד לאחר השיגור, נראית חתיכה של קצף בידוד ניתקת ממקומה ממיכל הדלק הענקי ופוגעת בכנף השמאלית של המעבורת באריחי הבידוד שמצפים אותה. סך הכל ישנם כ-20 אלף אריחים על חזית ותחתית המעבורת, שאמורים להגן עליה מפני החום הנורא בכניסה לאטמוספירה. אם כמה מהם אכן ניזוקו ע”י חתיכת קצף הבידוד, אחת האפשרויות היא שהמעבורת נותרה חשופה לטמפרטורות הקיצוניות שבכניסה לאטמוספירה ובאופן בלתי נמנע – התרסקה.
רון דיטמור, מנהל תוכנית המעבורות של נאס”א, ומנהל הטיסה מילט הפלין, אישרו כי בעת השיגור השתחרר חלק ממעטפת הבידוד של מיכל הדלק ופגע בכנף שמאל של המעבורת. מומחי נאס”א טוענים, כי הם העריכו את הסי כון שאריחים של המעבורת נפגעו, אך דחו את האפשרות. בדיעבד, ייתכן שהאריחים נחלשו בדרך כלשהי, ושהחולשה הזאת לא נחשפה עד לזמן היווצרות הלחץ בשל הכניסה לאטמוספירה. אבל, אם הם אכן ניזוקו, נאס”א ככל הנראה לא יכלה לעשות דבר בנושא.
ניוזוויק מדווח, כי נאס”א לא עשתה שום מאמץ לבדוק את גחון המעבורת בעזרת טלסקופ או צילום מלוויין ריגול. וגם אם הם היו מגלים נזק רציני, לא היתה לצוות שום אפשרות מילוט, כמו למשל התחברות לתחנת החלל הבינלאומית, ושם להמתין לחילוץ ע”י מעבורת נוספת.
יותר מזה: אבי הר-אבן מנהל סוכנות החלל הישראלית טוען, כי הצוות שהיה בקולומביה לא ידע כלל שמשהו משובש במעבורת. זאת, לפחות עד לדקות האחרונות שלפני הכניסה לאטמוספירה. האסטרונואט הגרמני אולריך ריכטר, שטס בקולומביה לפני 10 שנים, אמר על כך אתמול, כי מרכז הבקרה ביוסטון היה חייב להודיע לצוות על תקלה אפשרית בכנף ולשגר את אחד מאנשי הצוות לבדוק מבחוץ את הנזק.
“הם היו צריכים לבדוק את הנזק ולקבוע אם מדובר בתקלה רצינית או לא”, אמר ריכטר. יצויין, עם זאת, כי מדענים בכירים בנאס”א התייחסו בביטול מוחלט לאפשרות שלצוות קולומביה היתה האפשרות הטכנית לאתר ולתקן את התקלה בחלל.

אתמול נחשף בתוכנית ערב חדש בערוץ 1 צילום מבחוץ של המעבורת, ששודר בעת מסיבת העיתונאים שבה שוחח אילן רמון עם ראש הממשלה אריאל שרון, ובו נראה בבירור סימן פגיעה בגוף המעבורת, כנראה בכנף, ומתחתיו סימון נוסף העשוי להיות סדק משמעותי.
אהרון לפידות, מומחה לתעופה אמר בהקשר זה: “הדבר הבטוח הוא שיש מעיכה בפח, זה נראה בעין בלתי מזוינת ובהחלט מעיד על אזושהי חבטה, ברור שלא כך צריך להיראות החלק. לגבי הסדק: זה לא בהכרח סדק, יש שם מדבקות שמעידות אולי על כך שמוחזק שם משהו, בטוח שזה לא תכנון הנדסי. ייתכן שיש שם משהו שאנו לא מודעים לו כרגע וזה בהחלט מעורר הרבה שאלות, בדיוק כמו שההמראה מעוררת הרבה שאלות. כולנו ראינו שבמהלך ההמראה ניתק חלק מהבידוד שפגע בכנף שמאל של המעבורת”.

לפידות הוסיף: “תאוריית הכנף השמאלית היא התאוריה שמחזיקה מים כרגע. אין ספק שב-7 הדקות האחרונות לפני שנותק הקשר עם המעבורת החלה הצטברות של תקלות על הכנף השמאלית שהחלה באובדן החיישנים, עלייה בטמפרטורה, היתה הסלמה עד שנותק הקשר. ככל הנראה, הכנף נקרעה וזאת היתה תחילת הסוף”.

“תנו לנו זמן לבדוק את הנושא לעומק ולא להשיב, בשלב זה, על כל הספקולציות השונות המועלות על ידי גורמים שונים”, אמר אתמול ג'ון שומאכר, סגן ראש נאס”א, בשיחה עם אבי הר-אבן, מנהל סוכנות החלל הישראלית (סל”ה). השניים קבעו לקיים שיחה יומית ביניהם בנושא אסון הקולומביה.

מומחי טיסה: הזהרנו לפני חודשים
מבקר המדינה האמריקני וצוות חקירה מיוחד של הקונגרס הזהירו בחודשים האחרונים מפגיעה ברמת בטיחות הטיסה לחלל בגלל בעיות של תקציב וניהול בסוכנות החלל האמריקנית. “מעולם לא חששתי לבטיחות המעבורות כמו שאני חושש עכשיו”, אמר באפריל אשתקד ריצ'רד בלומברג, שהיה יו”ר הצוות המייעץ לקונגרס.
בין השאר היתה התעלמות מהצעה של האסטרונאוט לשעבר באז אולדרין, מראשוני הצועדים על הירח, להקים תא מילוט לאסטרונאוטים במקרה של אסון. סנטור ביל נלסון, אסטרונואט לשעבר, התריע גם הוא לפני שנה וחצי על בעיות בטיחות, אבל אתמול הוא הדגיש שהוא לא חושב שיש קשר בין הבעיות שהוא התריע עליהן לבין אסון קולומביה.
אתמול החלו בעבודתן שלוש ועדות חקירה לבדיקת הסיבות להתרסקות המעבורת. הוועדה הראשונה משתייכת לסוכנות החלל האמריקנית (נאס”א); השנייה משתייכת לקונגרס והשלישית נחשבת לעצמאית ובלתי-תלויה בגורמי המימשל. מומחים של חיל האויר והצי האמריקניים, אליהם השתייכו חמישה משבעה אנשי צוות המעבורת, ישולבו אף הם בוועדות. מטרת הוועדות היא לנסות ולהגיע למירב המסקנות ובאופן היסודי ביותר כדי שהבעיה הטכנית שגרמה לאסון – לא תחזור בעתיד. מתכונת חקירה דומה הופעלה גם אחרי אסון המעבורת צ'לנג'ר ב-.'86 בראש צוות החקירה הממלכתי אדמירל הרולד פנטאג'.
בבסיס חיל האוויר ברקסדייל במדינת לואיזיאנה הוקדמה מפקדה קדמית מיוחדת של נאס”א, שם יבחנו בין השאר את מבני המעבורת וכל מערכותיה. החקירה תתמקד בניתוח המידע שסיפק צוות המעבורת, במהלך התקשורת שקיים בהנמכה מהחלל, לפני שלב הכניסה לאטמוספירה, וכן הקלטות ממערכת החיישנים ששידרה אוטומטית
נתונים.
במקביל ינותחו נתונים מלוויינים צבאיים ואזרחיים שפעלו מעל איזור האסון. לוויינים אלה איתרו באמצעות חיישני אינפרה-אדום הבזקים מהחלקים שהתפרקו מהמעבורת, מיד אחר ההתפוצצות שלה. עדיין לא ברור אם הבזקי חום אלה העידו על סיבת ההתפרקות. מה שהוברר אתמול הוא שחלקים מהמעבורת החלו ליפול עוד
לפני שמרכז החלל ביוסטון איבד את הקשר עמה.
שני חברי צוות של מעבורות חלל – הצרפתי פטריק בודרי שטס במעבורת דיסקברי ב-'85 והגרמני אולריך ריכטר, שהיה על קולומביה ב– '93 אמרו אתמול כי בעיות גיל ניכרות היטב בצי המעבורות האמריקני.נראה שבימים הקרובים יישמעו עוד הערות ביקורת על גילן של מעבורות החלל וזה יהיה אחד מנושאי ועדות החקירה.
אסון קולומביה יעכב את סיום בניית תחנת החלל הבינלאומית

מאת תמרה טראובמן

תוכנית החלל / צי המעבורות קורקע; נאס”א : אין סכנה לצוות התחנה; רוסיה: אפשר לשכוח מפיתוח התחנה עד שיחודשו השיגורים

ידידה של טייס המעבורת קולומביה במרכז החלל ג'ונסון שבטקסס, אתמול. הידיעה על אובדן חיי צוות המעבורת התקבלה ביוסטון יותר כטרגדיה משפחתית מטרגדיה לאומית
זו היתה אמורה להיות השנה הפורייה ביותר של “תוכנית המעבורות” לחלל. בחמש הטיסות שתוכננו ל-2003 היו אמורים אסטרונאוטים לבסס את תחנת החלל הבינלאומית, שנחנכה לפני כשנתיים. ואולם התפוצצות המעבורת “קולמביה” שלשום שינתה את התוכניות לגמרי. “נכון לעכשיו – ועד שנבסס את עצמנו ונבין מה גרם לקולומביה להתפוצץ – נעצור טיסות עתידיות לחלל”, אמר רון דיטמור, מנהל תוכנית המעבורות של נאס”א, במסיבת עיתונאים שהתקיימה שלשום ביוסטון. “אלה הולכים להיות זמנים קשים מאוד והם יהיו מסובכים עוד יותר בעיקר בגלל תחנת החלל”, אמר לסוכנות הידיעות “רויטרס” ריצ'רד טרולי, אסטרונאוט לשעבר, שהיה בין חוקרי אסון ה”צ'לנג'ר” וניהל את נאס”א בין .1992-1989
מומחי חלל העריכו אתמול, כי ההשלכות המיידיות והבולטות של אסון הקולומביה על תוכנית החלל האמריקאית יורגשו בתחנת החלל הבינלאומית, ההולכת ונבנית בחלל. התפוצצות הקולומביה, ועמה שבעה חברי צוותה, התרחשה בדיוק כשנאס”א ושותפותיה ממדינות אירופה, קנדה יפאן ורוסיה תיכננו להרחיב את התחנה. ואולם מומחים וגורמים רשמיים בנאס”, אמרו אתמול לעיתונאים, כי אסון הקולומביה יעכב את המשך הקמת התחנה.

צי המעבורות של נאס”א הוא כלי האספקה העיקרי לתחנה. בשנים האחרונות מרבית טיסות המעבורות – מלבד טיסות הקולומביה, שמסיבות טכניות לא יכלה לעגון בתחנה – התמקדו בהבאת ובהחזרת אסטרונאוטים מהתחנה.

ב-,1986 לאחר שהתפוצצה “צ'לנג'ר”, הפסיקה נאס”א את שיגור המעבורות ל-32 חודשים, אך אז לא היתה מחויבת באופן רשמי למדינות נוספות. ואולם לעיכוב הנוכחי תהיה השפעה לא רק על ארה”ב, אלא גם על 15 שותפותיה, שתרומתן לבניית התחנה תלויה זו בזו – ובאופן מכריע במעבורות של ארה”ב, המובילה את המיזם.

בתחנת החלל נמצאים שלושה אנשים: שני אמריקאים – מפקד הצוות קנת בוורסוק, שזאת טיסתו החמישית לחלל; ומהנדס הטיס ד”ר דונלד פטיט, שזאת טיסתו הראשונה; ורוסי – מהנדס הטיס, ניקולאי בודארין. הצוות הגיע לתחנה ב-23 בנובמבר 2002 על גבי המעבורת “אנדוור” ומבצע עבודות תחזוקה. צוות חדש – על גבי “אטלנטיס” – אמור להחליפם ב-1 במארס ולהביא עמו ציוד מדעי. אך כעת הטיסה נשקלת מחדש.

בנאס”א ביקשו להדגיש, כי השהיית טיסות המעבורות לחלל לא מסכנת את הצוות השוהה בתחנה. לטענתם, אין לצוות מחסור במזון ובציוד. האספקה חודשה אמש עם שיגורה של “פרוגרס”, חללית-אספקה לא מאוישת ששיגרו הרוסים מקזחסטן, ובעזרתה יוכלו האסטרונאוטים לשהות בתחנה עד יוני.
“צוות התחנה בטוח והוא יוכל לשוב לכדור הארץ בכל עת”, נכתב בהודעה שפירסמה אתמול נאס”א. לדברי הסוכנות, למרות שצי המעבורות קורקע, שלושת האסטרונאוטים יוכלו לשוב לכדור הארץ על גבי רכב חילוץ רוסי שעוגן במעבורת בקביעות ונמצא בכוננות למקרים מסוג זה.

הקמת תחנת החלל החלה כחזון רב לאומי, שהתבסס על שיתוף פעולה בין מדינות עשירות. התחנה שוגרה לחלל ב-,1998 נחנכה כאמור באופן רשמי לפני כשנתיים, ועדיין נמצאת בבנייה. עם השנים, עלות הקמתה הכוללת גדלה ואף הגיעה לחריגות תקציב שנתיות בסך חמישה מיליארד דולר. עם סיום בנייתה – כ-20 טיסות נוספות יידרשו לכך – אמורה התחנה לשמש מתחם מעבדות במשקל של כ-500 טון. לפי התוכנית, יתבצעו בה ניסוים תעשייתים ואקדמיים.

בחמש הטיסות שתוכננו השנה היו אמורים אסטרונאוטים להעביר רכיבים להרחבת שלד התחנה הבסיסי, לשאת לוחות סולריים נוספים לייצור אנרגיה, ובנובמבר, בראשונה מאז אסון הצ'לנג'ר, לשגר מורה לחלל – ברברה מורגן האמריקאית – כערך חינוכי.

אם המעבורות של נאס”א יושבתו במשך חודשים, או אף שנים, בניית התחנה תיעצר. לדברי מומחים, גורל התחנה תלוי במעבורות אלה משום שחלקים חיוניים לתחנה גדולים מכדי להתאים לטילי השיגור הרוסיים. מרשה סמית, מומחית לתעופת חלל משירות המחקר של הקונגרס האמריקאי, אמרה אתמול לחדשות סי-בי-אס, כי אין זה סביר שרוסיה תוכל למלא את החלל שנוצר. “המקום בחללית מטען רוסית הרבה יותר קטן מזה שבמעבורת”, אמרה. מעבורת יכולה לשאת ציוד במשקל 100 אלף ק”ג, בעוד חללית אספקה מסוג “פרוגרס”, כמו זו ששוגרה אתמול, יכולה לשאת עד 5,000 ק”ג.

רוסיה אמנם חיסלה ב-2001 את תחנת החלל הרוסית “מיר” ומיקדה את משאביה המצומצמים בתחנת החלל, אך הסוכנות נתונה במשבר תקציבי מתמשך; היא כה דחוקה בתקציב, עד שהציעה טיולים לחלל ב-20 מיליון דולר כדי לסייע במימון הוצאותיה.

לדברי דובר סוכנות החלל הרוסית, סרגי גובונוב, הסוכנות מוכנה בינתיים לבצע כמה “משימות מצומצמות” עם חלליות רוסיות – כולל חלליות מטען לא מאוישות וקפסולה הנושאת אסטרונאוטים – אך תקציבה לא יאפשר לה לבצע משימות בנייה של ממש. “אפשר לשכוח מבנייה נוספת של התחנה עד לחידוש השיגורים של מעבורות אמריקאיות”, אמר גובונוב. “אין כרגע מלאי של חלליות “סויוז” (חלליות מאוישות, שניתן להשתמש בהן פעם אחת בלבד – ת”ט). אם נאס”א מתכננת להשתמש בחללית סויוז לתחנת החלל, היא תצטרך לרכוש אותה ולחכות שנתיים עד שתיבנה”.

אחת המשימות שמבצעות המעבורות שמגיעות לתחנה היא הגבהת התחנה למסלולה האופטימלי סביב כדור הארץ. “ניתן לעשות זאת בעזרת חלליות רוסיות או עם מדחפים”, אמר ג'ון פטי ממרכז החלל ג'ונסון של נאס”א. “זו משימה חיונית”, הוא אומר, “מכיוון שמדי יום שוקעת התחנה בכמה מאות מטרים”.