סיקור מקיף

שנה לאחר האסון, נאס"א רוצה לעלות גבוה יותר

סוכנות החלל עוברת מיאוש לתקווה לאחר שנה של אבל

המעבורת קולומביה מתפרקת באטמוספירהכשהתפרקה מעבורת החלל קולומביה מעל טקסס, צילם צלם חובב הבהק אור בנתיבה של המעבורת.
כאשר התפרקה מעבורת החלל קולומביה מעל טקסס בדיוק לפני שנה, נאס"א התמודדה במהירות עם יותר מאשר מוות של שבעה אסטרונאוטים. באמצע האבל, סבלה נאס"א מרשת של תקלות שהעיבוה עליה במשך שנים אך הפכו דחופות בדקות שבין השעה 8:53 ל-9:00 שעון החוף המזרחי, ב-1 בפברואר 2003. קולומביה היתה אבודה, ובמידה מסוימת, גם נאס"א.
תחנת החלל הבינלאומית היתה על סף השלמה. צי המעבורות מתקרב לתום אורך חייו, והתוכניות לדור הבא של חלליות מאוישות היו בחיתוליהן. בגדול, המטרה של הצבת תוכנית חלל מאוישת הפכה להיות סדרה של שידרוגים, טלאים ושיפוצים חוזרים ונשנים למעבורות, עד שמשהו טוב יותר יופיע.

"בהינתן כל אלה, אתה צריך לעשות משהו אמיץ", אומר ארט זיגלבאום (Zygielbaum), מהנדס ומנהל בכיר לשעבר במעבדה להינע סילוני של נאס"א בפסדינה, קליפורניה. "אתה צריך להסיח את תשומת הלב הציבורית מתחנת חלל השואבת כסף ומהמעבורות השבירות. כך שפחות משנה לאחר קרקוע צי החלליות וחיפושים בשדות אחר שרידי הקולומביה, סוכנות החלל מסתכלת שוב לשמים – והפעם היא מתכוונת להגיע לירח ומעבר לו.
ב-14 בינואר הכריז הנשיא ג'ורג' וו. בוש על החזון שלו לגבי נאס"א, שכלל שיגור בני אדם לירח שוב בשנת 2020 ולבסוף להגיע למאדים. היו שאמרו שהחזון לא יכול היה להתממש, או לפחות לא כה מהר ללא התאונה. דייב וולדון, חבר קונגרס רפובליקני מפלורידה הוא הפרקליט של החלל במימשל והוא דחף שנים לאבזר מחדש את תוכנית החלל המאוישת של נאס"א.
הוא בין אלו השבורים כי היה צורך להשאיר את נאס"א בהלם ולדחוף את מימשל לפעולה. "אני בטוח שזה חייב את כל החלקים של הפאזל להאסף ביחד", אמר וולדון.
קיית' קווינג (Cowing), מהנדסת לשעבר בנאס"א ועורכת פרסום המעקב האינטרנטי nasawatch.com, אומרת כי בוש דן לעיתים קרובות בעדכון מטרות התוכנית המאוישת של נאס"א. לאחר האסון, דיווחה קווינג, בוש אמר למנהל נאס"א שון אוקיף. "תאמר לי מה צריך כדי לשקם את הסוכנות." בתוך חודשים, הדיונים הללו הפכו מבלתי רשמיים לרשמיים.

בעוד ועדת החקירה לאסון קולומביה חשפה פרטים חדשים על ההתרסקות, תהליך החשיבה מחדש על עתיד נאס"א צביר תאוצה. באוגוסט 2003, הגיעה וועדת החקירה למסקנה שרסיס מקצף הבידוד של המכל החיצוני של קולומביה נפל במהלך ההמראה ופער חור בכנף השמאלית. החור איפשר לאוויר חם במיוחד לחדור פנימה, ושם הוא המיס את מסגרת הכנף. וועדת החקירה האשימה את התרבות הארגונית של נאס"א, כאשמה במידה לא פחותה מזה של הקצף והמליצה על רישוי מחדש למעבורות לפני שימשיכו לטוס אחרי שנת 2010. עד סוף הקיץ, אמרה קווינג, התוכנית היתה כבר בתנועה מלאה.
זרעי התוכנית – הרעיונות שהובילו אליה – החלו לתפוס תאוצה בעשור שלפני אסון הקולומביה. "לא היה מחסור ברעיונות. יכולת לעבור במסדרונות נאס"א ולשמוע שוב את הקלטת הדביקה ובכל 30 שניות יכולת לשמוע 15 רעיונות, או כיוונים לאן אנו צריכים ללכת", אמרה קווינג. ואולם עד שהקולומביה לא נתנה את קריאת ההשכמה, הרעיונות נשארו תקועות בבירוקרטיה של מחקרים ותזכירים.
זיגלבאום מקווה שתוכנית החלל השאפתנית של בוש תישא פירות – גם אם יש לו ספקות באשר לשאלה האם נאס"א תקבל מספיק מימון ותהיות האם הכרזתו של הנשיא נועדה לשפר את תדמיתו בשנת בחירות. הוא מאמין שבוש לא היה מכריז על שינויים מרחיקי לכת ללא האסון.
"אני סבור שקולומביה, עם כל הצער, סיעה למקד מחדש את תשומת הלב בחלל וסייעה לנו ליצור מחדש ולחשוב על כך שיש סדר עדיפויות לאומי המחייב אותנו לחקור את החלל." אמר.
הודות לשינוי הארגוני בסוכנות החלל והדוח בן 248 העמודים של וועדת החקירה, נאס"א למדה על צי המעבורות המזדקן ועל התקציב העצום הדרוש לה כדי לשמור עליו עד 2020. החזון העתידי נכנס למיקוד מהר מאוד. תחנת החלל תושלם בתוך 5-6 שנים ולא יידרש מטען גדול שניתן להביאו רק במעבורות. פרט להסתמכות על הרוסים, אין שום חלופה להגעה לתחנת החלל. מטוס חלל מכונף ובעל מנגנון נחיתה נשאר על שולחן השרטוט והוא עדיין נמצא שנים רבות מהיכולת ליצרו.
"אנחנו זקוקים לרכב מאויש חדש", אמר וולדון, "אבל אם אנחנו הולכים לבנות רכב חדש בהשקעה של מיליארדים, אנחנו לא רוצים שהוא רק ישרת את תחנת החלל", אמר. במקום זאת, נאס"א, בברכתו של בוש, החליטה לבנות טיל, שלא כמו המעבורת, יוכל גם לצאת מהמסלול הנמוך ויוכל לטוס לירח, ועם התאמות, גם למאדים. הרעיון, למעשה, נמרח במקורו על ידי הנשיא ניקסון. הוא העדיף את המעבורת בגלל שהיא היתה זולה ויכלה לתמוך בבניית תחנת חלל. אסון הצ'לנג'ר, 17 שנים לפני אסון הקולומביה, לא הוביל לסופו של הצי משום שהצי היה צעיר בהרבה, והיתה עוד עבודה רבה על בניית תחנת חלל. היה צורך באסון קולומביה כדי להטות את התוכנית בחזרה.
"ללא כשל הקולומביה, הרעיון של הגעה לירח ולמאדים היה קשה יותר למכירה", אמר וולדון.
עדיין, לתוכנית בוש מבקרים רבים. ישנם דאגות מהעלות, מלוח הזמנים, מהתועלת המדעית ועוד. אבל אפילו כמה מהמבקרים מבינים כיצד נאס"א נחושה לשלוח אסטרונאוטים רחוק יותר מאשר אי פעם, זמן כה קצר לאחר אובדן צוות מעבורת שני. "לתת כיוון לנאס"א זה חשוב מאוד גם לסוכנות ולגם לאומה", אמר זיגלבאום. "לטוס לירח נשמע מאוד הגיוני מסיבות רבות. המדע הוא רק אחד מהם, כך שאני סבור שזו תהיה הרפתקאה נפלאה."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן