האסטרונאוט הנשכח של אפולו – האיש שנשאר ברכב הפיקוד והקיף את הירח כשארמסטרונג ואלדרין ירדו אל הקרקע, התראיין למספר אתרים, הנה כמה מתשובותיו לשאלות מעניינות
40 שנה לאחר נחיתת האדם הראשון על הירח, התראיינו האסטרונאוטים וראשי תוכנית החלל לדון בעבר, ההווה והעתיד. בהודעה לעיתונות של נאס”א צוטט קולינס, מפקד רכב הפיקוד של אפולו כאומר שהוא מרגיש בר מזל בכך שטס בטיסה ההיסטורית, אך האסטרונאוטים אינם סלבריטאים או גיבורים רק בגלל העבודה הייחודית והמסוכנת שלהם.
רחוק מלהיות סלבריטאי ששמו נישא בפי כל, מייקל קולינס נשאר דמות לא ידועה, ולעיתים מכנים אותו האסטרונאוט הנשכח של אפולו 11. כיום ,בגיל 78 הוא מעלה זכרונות ומתייחס בחיבה לתפקידו בנחיתה הראשונה של הירח בלא כעס או חמדנות כנגד ארמסטרונג או אלדרין, ששניהם סבלו מבעיות כתוצאה מעלייתם הפתאומית לתודעה העולמית.
למרות הצלחתם במשימות שהוטלו עליהם וההתלהבות הציבורית שגרמה, קולינס מודה כי הוא היה פרנאויד וחש שאפולו 11 תהיה כשלון, ובשל חוסר האמינות של מנוע השיגור מן הירח, הוא עלול לחזור לכדור הארץ לבדו, וישאר אדם מסומן.
לדברי קולינס, בראיון לננסי אטקינסון שפורסם באתר RT, קולינס מספר אודות הרגשות העזים של הבידוד והבדידות כאשר נעלם מאחורי הירח. “אינני מכחיש שהיתה הרגשה של המצאות במקום נידח ומבודד. הדבר נכפה עלי בשל הניתוקים בקשר הרדיו כל אימת שנעלמתי מאחורי הירח. אני לבד כעת, באמת לבד, ומבודד מכל החיים המוכרים לי. ”
כאשר הקפת את הירח לבדך, הייתי האדם הבודד ביותר ביקום, האם היית באמת בודד?
קולינס. “לא. הרגשתי היתה רחוקה מאוד מכך שאני בודד או נטוש. הרגשתי שנטלתי חלק בכל הדברים שהתרחשו על קרקע הירח. אני יודע שאהיה שקרן או טיפש אם אומר שהיה לי המושב הטוב ביותר מבין המושבים של אפולו, אך אוכל לומר בקור רוח ובכנות כי הייתי מרוצה ממה שיש לי. משימה זו נבנתה לשלושה אנשים, ואוכל לומר שהייתי חיוני בדיוק כמו השנים האחרים. לא הייתי אומר שלא הרגשתי בדידות. היא נכפתה עלי בשל העובדה שקשר הרדיו עם כדור הארץ נותק בכל פעם שנעלמתי מאחורי הירח. הייתי בודד ברגעים אלה ומנותק לחלוטין מכל החיים הידועים.
מה הזכרון החזק ביותר שיש לך מאפולו 11?
התבוננות בכדור הארץ ממרחק רב. אני מאמין בכנות כי אם המנהיגים הפוליטיים בעולם היו יכולים לראות את כדור הארץ ממרחק של 150 אלף ק”מ ההשקפה שלהם היתה יכולה להשתנות. הגבולות הכל כך חשובים הופכים לבלתי נראים, והויכוח יושתק. הכדור הזעיר ימשיך להסתובב, כשהוא מתעלם מהחלוקה הפנימית שלו ויציג פנים מאוחדות שיזעקו להבנה אחידה וטיפול הומוגני. כדור הארץ חייב להיות כפי שהוא נראה – כחול ולבן. לא קפיטליסטי או קומוניסטי – לא עשיר או עני, לא קנאים ומקנאים.
האם היה לך המושב הטוב ביותר באפולו 11?
לא. אבל הסתפקתי בכך, זה היה כבוד עבורי.
בראיון אחר, שפורסם בספייס.קום נשאל קולינס האם תוכנית החלל עודדה צעירים להתעניין בקריירות במתמטיקה ובמדע? האם אתה ממליץ לילדים להעדיף אפשרויות אלה?
כן ולא. יש לנו בחהלט בעיה ברמה הלאומית שילדים רוצים ללכת על כסף במקום על מה שנחשב כקריירה חנונית. מדינות אחרות עוקפות אותנו באיכות ובכמות בוגרי המתמטיקה והמדעים, והדבר יכול לפגוע בנו בטווח הארוך, אך חינוך הומניסטי, במיוחד אנגלית, היא נקודת פתיחה טובה בלי קשר להתמחות המאוחרת יותר.
למרות התפקיד החשוב אותו מילא באפולו 11, שהיה ההירואי ביותר מכיוון שהוא דרש בדידות ובידוד, קולינס היה תמיד ביישן והתרחק מהחשיפה הציבורית, ומהתופעה של מה שמכנים היום – סלבריטאות. “בגיל 78, כמה דברים בחברה הנוכחית מטרידים אותי למשל ההערצה לסלבריטאים והאינפלציה של המונח גבורה.”
כאשר נשאל האם היה טס שוב לירח כמו לפני 40 שנה, אמר קולינס: “כן.”
גם קולינס שותף בדאגה הסביבתית, אליה נחשף במסלול סביב הירח. “כאשר טסנו לירח, האוכלוסיה של כדור הארץ מנתה 3 מיליארד בני אדם, כיום היא יותר מהוכפלה ומתקדמת לכיוון ה-8 מיליארד. אינני חושב שגידול זה הוא בר קיימא או בריא. אובדן בתי גידול, זיהום האוקיאנוסים, הצטברות מוצרי הפסולת – זו לא דרך לטפל בכוכב לכת.
באותו הנושא באתר הידען
7 תגובות
למושקו – כדי להגיע לראות את כדור הארץ ממרחק של 400 אלף קילומטר הם היו צריכים בדרך לעבור גם דרך 150 אלף ק"מ מכדור הארץ. זו בערך הנקודה שממנה רואים כבר את כל כדור הארץ בבת אחת.
"היו יכולים לראות את כדור הארץ ממרחק של 150 אלף " . לפי מיטב ידיעתי המרחק של הירח מכדור הארץ הוא כ 400 אלף ק"מ!!!!!!
האם הוא טעה או אמר את האמת (לדעת חובבי הקונספירציות?)
הוא אומר שהם לא היו גיבורים הוא כנראה לא יודע מה הלך כאן בזמן שהוא היה במרחק 365,000 ק"מ או שהוא לא יודע לאריח מספיק את עצמו ואת שאר הצוות
כל כך צודק בקשר להתפוצצות האוכלסין..