סיקור מקיף

‫קרוב יותר לבית / ג'ון מטסון‬

משימה חדשה מקדמת חקירה מעמיקה של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש

הלוויין TESS בעיני רוחו של המאייר. קרדיט: מכון MIT קאוולי לאסטרופיזיקה ולחקר החלל
הלוויין TESS בעיני רוחו של המאייר. קרדיט: מכון MIT קאוולי לאסטרופיזיקה ולחקר החלל

משימת הלוויין קפלר של נאס"א היא הצלחה אדירה. בזכותה התגלו אלפי מועמדים לתואר פְּלַנֶטות חיצוניות – כוכבי לכת שאינם מקיפים את השמש שלנו, אלא כוכבים אחרים – ויותר מ-100 מהם כבר אומתו. רבים מתוכם קרובים בגודלם לכדור הארץ: 25 כוכבי הלכת החיצוניים בעלי הקוטר הקטן ביותר שהתגלו עד היום, התגלו כולם, למעט אחד, בידי הלוויין קפלר. יש רק בעיה אחת קטנה ביבול המשובח של המשימה: כוכבי הלכת האלה מצויים במרחק מאות או אף אלפי שנות אור מאתנו, רחוקים מדי למחקר מדוקדק.

כאן נכנס לתמונה TESS, הלוויין למיפוי ליקויי-חמה של כוכבי לכת חיצוניים. נאס"א אישרה את שיגורו ב-2017, בעלות של 200 מיליון דולר. הלוויין TESS יסרוק אזור גדול בהרבה של השמים מזה שסרק קודמו, ויתור אחרי אוכלוסייה חדשה של כוכבי לכת חיצוניים קרובים יותר, שאותם יוכלו המדענים לסרוק באמצעות טלסקופים עתידיים. "בסך הכול נבדוק כחצי מיליון כוכבים," אומר ג'ורג' ר' ריקר, החוקר הראשי של TESS, אסטרופיזיקאי במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). אלפים מן הכוכבים האלה מצויים בטווח של 100 שנות אור או פחות ממערכת השמש שלנו.

בדומה לקפלר וללוויין האירופי CoRoT שקדם לו, הלוויין TESS יחפש ליקויים: עמעום קצר של האור המגיע מן הכוכב, בפרקי זמן סדירים, שיסגיר את מעברו של כוכב הלכת על פני השמש שהוא מקיף, עמעום שאי אפשר לראות בדרך אחרת. ריקר מעריך ש-TESS עשוי לגלות כ-500 עד 700 כוכבי לכת, החל מגודל דומה לכדור הארץ ועד פי כמה ממנו, שקומץ מתוכם עשוי להיות מתאים לחיים.

כוכב לכת מחוץ למערכת השמש. איור: shutterstock
כוכב לכת מחוץ למערכת השמש. איור: shutterstock

ועד למועד שישלים TESS את רשימת כוכבי הלכת החיצוניים הקרובים, בתום השנתיים המוקצות למשימה, ייתכן שתהיה לאסטרונומים עין חדשה וחדה בשמים, לבחון בעזרתה בפרוטרוט את העולמות החדשים. טלסקופ החלל ג'יימס וֶב (JWST) של נאס"א, ששיגורו מתוכנן ל-2018, אמור להיות מסוגל לזהות חתימות של מולקולות מסוימות באטמוספרות של כוכבי הלכת החיצוניים הקרובים. חתימות מסוג זה יוכלו לשמש בסופו של דבר ככלי להסקת מסקנות באשר לקיום חיים על פני כוכבי לכת כאלה. בניסויי הדמיה של השימוש בעוצמת הזיהוי של JWST על כוכב לכת חיצוני קרוב שאולי יש עליו חיים, "אנחנו יכולים כמעט, אבל לא לגמרי, לראות חתימות שמקורן ביולוגי," אומר ריקר. "יכול להיות בהחלט שנצטרך לחכות למכשיר מן הדור הבא בחלל כדי לבצע זאת."

בלי קשר לכך, אם TESS אכן יצליח לאתר מאות כוכבי לכת קרובים, תהיה לאסטרונומים תעסוקה מלאה למשך כל העתיד הנראה לעין: לגלות עוד על כוכבי הלכת האלה ועל סביבות המחיה שהם עשויים לקיים, ואולי לשלוח חללית מחקר עתידית כלשהי אל עולם מעניין במיוחד.

הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. חיים מזר,
    אני גם רואה איך מוסכמות שהיו מקובלות בעבר על ידי מדענים או אנשים בעלי שם בתחום מסויים, משתנות עם הזמן תודות לגילויים חדשים.
    השאלה היא אם מוסכמות אלו היו באמת מבוססות על המדע, או רק אינטרפטציה אישית של מדען בעל שם באותם הימים?
    אני ייתן דוגמא מימינו: "סטיבן הוקינג מזהיר מפני שליחת אותות רדיו לחלל כדי ליצור קשר עם תרבויות חוצניות, מכיוון שהוא מאמין שהן יכולות להיות אגרסיביות".
    כולנו מכבדים את דעתו של סטיבן הוקינג, ומכירים את תרומתו למדע, אך איך בדיוק קשורה הבנתו באסטרו פיזיקה לפסיכולוגיה של תרבויות אחרות? מהו הבסיס המדעי שעליו הוא נשען בטיעונו?
    ולא נזכיר את החלטתו לא לבקר בישראל…
    מאוד יכול להיות שבעתיד יסתכלו על המשפט הזה ויגידו מסיבה זו או אחרת, כמה טיפשי היה מבני דורנו לחשוב כך…
    אבל הנקודה היא שאין לטיעונו בסיס מדעי למרות מעמדו. לכן, אין להתייחס לטיעונים כגון אלו מדעיים שהוכחו אחרת.

  2. bsnow
    לקונצפט שאני מציע אין שום קשר למרחק . מדובר בכלי מתודולוגי לקראת ימים עתידיים. למעשה אפשר להחילו על מערכת השמש כבר כיום. גופים במערכת השמש שעל פי הערכות קיימת סבירות למצוא בהם חיים הם המאדים, הירח אירופה של צדק והירח של שבתאי אנצלדוס. גופים אלה ישמשו כאמצעי לאישוש או להפרכה של מודלים שונים עבורם. באשר לעתיד צריך להביא בחשבון שתבואנה פריצות דרך מדעיות והנדסיות (וזה מה שקורה בתחומים אחרים) שתקצרנה טיסות לאותם כוכבי לכת לפרקי זמן קצרים. אני משוכנע שתאמר אשרי המאמין . להעמקת הידע בתחום אני ממליץ על ספרו של תומס קון "המבנה של מהפכות מדעיות"

  3. בקצב הזה של גילויים אפשר כבר לצפות התפתחות תת תחום חדש באסטרונומיה, אסטרונומים שהתמחותם היא איתור כוכבי לכת חדשים וצפי גיאולוגי וקלימטולוגי שלהם. בסיס חזק דיו לבניית מודלים של כוכבי לכת ובהסתמך על מודלים אלה בניית מאפיינים ביולוגיים שונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן