סיקור מקיף

פריצת דרך בטכנולוגיית השיבוט – לראשונה בעולם הצליחו מדענים ליצור עשרות עוברים משובטים מקופים בוגרים

שיטות העבודה החדישות בהן השתמשו החוקרים יכולות להפוך את תחום השיבוט על פניו, ולהעלות במידה ניכרת את יעילות הפיכת הביציות האנושיות לעוברים משובטים

לראשונה בעולם הצליחו מדענים ליצור עשרות עוברים משובטים מקופים בוגרים. שיטות העבודה החדישות בהן השתמשו החוקרים יכולות להפוך את תחום השיבוט על פניו, ולהעלות במידה ניכרת את יעילות הפיכת הביציות האנושיות לעוברים משובטים.

המדענים יפרסמו את תוצאותיהם בחודש זה, ויוכיחו כי הצליחו לחלץ תאי גזע מחלק מהעוברים המשובטים. תאי גזע אלו גודלו בתורם במעבדה, והתפתחו לתאי לב ולתאי עצב בוגרים.
התגלית מעלה את האופטימיות של המדענים העוסקים בתחום. לדבריהם, מדובר בפריצת דרך של ממש, המוכיחה כי ניתן לשבט גם פרימטים (קופאים) בוגרים. מגוון הכשלונות שמדענים רבים חוו עד היום בנסיונם לשבט קופים ובני-אדם, גרם לרבים להאמין כי קיים 'מחסום' כלשהו, שמבדיל פרימטים מחיות אחרות. כעת, אומרים החוקרים, נפרץ המחסום.

ראש צוות המחקר היה שוקראט מיטאליפוב – מדען יליד רוסיה במרכז הלאומי של אורגון לחקר פרימטים, בביוורטון. דוקטור מיטאליפוב סייע לגלות דרך חדשה לטיפול בביציות הקופים בזמן תהליך השיבוט, שכולל איחוי כל ביצית עם גרעין שנלקח מתא עור של קוף בוגר. דוקטור מיטאליפוב עצמו אומר כי אין ביכולתו להגיב על המחקר לפני שיפורסם בעיתון Nature היוקרתי. עם זאת, הוא סיפר לעמיתיו בכינוס מדעי השנה כי הוא יצר שני קווי גידול של תאי גזע מ- 20 עוברים משובטים, והמבדקים הראו שתאי הגזע הם אכן תוצר שיבוט אמיתי.

פרופסור דון וולף עמד בראש מעבדת המחקר במרכז הלאומי של אורגון לחקר פרימטים, בטרם פרישתו לפני זמן קצר. לדבריו, הפרוצדורה החדשה מבוססת על שיטת עבודה מיקרוסקופית שאינה מערבת שימוש באור אולטרה-סגול ובצבענים, אשר פוגעים בביציות של קופים.
"בתחילת הדרך לא הבנו עד כמה אור אולטרה-סגול וצבענים פוגעים בביציות הקופים. אחת מההתקדמויות החשובות שעשינו היתה לסלק את הגורמים האלו מהתהליך," אמר פרופסור וולף. "אנחנו יכולים לייצר עכשיו עוברי קופים משובטים בקצב סביר, שיאפשר לנו לחקור את העובר המשובט."

מעובר לקוף?
בשיתוף פעולה עם קבוצת מחקר אחרת בסין, הקבוצה מאורגון הפיקה עד כה כ- 100 עוברים משובטים. העוברים הושתלו ב- 50 קופות מקק, אך אף אחת מהן לא הצליחה להגיע לשלב סיום ההיריון. החוקרים מאמינים ומקווים כי מדובר במזל רע, ומזכירים כי נדרשו 277 נסיונות כדי ליצור את דולי – הכבשה הבוגרת המשובטת הראשונה.
"יתכן שמכל העוברים המשובטים שאנו מייצרים, רק אחד מתוך 20 או 30 כשיר להפיק היריון שלא יכשל. כנראה שפשוט לא הצלחנו להחדיר אותם לחיה בזמן הנכון, כדי לאפשר קליטה של העובר והתפתחות של ההיריון." אמר פרופסור וולף.

ההתנגדות
קבוצות ואנשים רבים מתנגדים לשיבוט. לטענתם, שיטת העבודה החדשה והיעילה תוביל ליותר ויותר נסיונות ליצירת עובר אנושי משובט. גם אם נסיונות אלו יוכתרו בהצלחה, עוברים אנושיים משובטים רבים יושמדו בתהליך. חשוב לזכור שהעובר בשלב זה הוא לא יותר מכדור המורכב ממספר מאות תאים, וגודלו כגודל נקודה על דף. האם הוא אנושי? התשובה, כמובן, משתנה מאדם לאדם.

התועלת
למרות ההתנגדות החריפה לשיבוט בני-אדם, קשה להתווכח עם התועלת העצומה שתחום זה יכול להביא למדע הרפואה. בשיבוט למטרות רפואיות ניתן להפיק תאי גזע אנושיים מכל אדם, בעזרתם ניתן יהיה לטפל במגוון רחב של מחלות ובעיות רפואיות – החל במחלות גנטיות וכלה בקטיעות ונכויות שונות.
התקדמות מדע השיבוט ופריצת הדרך שהושגה, מעידים על שיפור מתמיד ועקבי בתחום. לא נותר אלא לקוות כי בד בבד עם התפתחות שיטות העבודה והטכניקות השונות, יתרחש גם מהפך בדעת הקהל האמריקאית שיאפשר את התקדמות המחקר בתאי הגזע העובריים גם בארצות-הברית.
כרגע ישראל היא אחת מהמדינות המובילות במחקר בתחום תאי הגזע העובריים האנושיים, עם חוקרים מהמדרגה הראשונה כד"ר שולמית לבנברג, פרופסור ניסים בנבניסטי, ופרופסור יוסף איצקוביץ-אלדור. אך האם היא תמשיך להוביל את מהפכת תאי הגזע? אין לנו אלא לקוות כי הקיצוצים ההולכים וגוברים בתקציב המדע בישראל לא יפגעו גם במחקר חדשני זה.

13 תגובות

  1. ואנחנו הגברים עומדים לאבד את חשיבותינו הביולוגית כשלב ראשון לפני הכחדותנן,
    ממש כיף להיות גבר בימינו…

  2. שאלות טובות, ואני אענה כמיטב יכולתי.

    ידענית –
    ראש צוות המחקר שביצע את הניסוי הוא שוחראט מיטאליפוב.

    סקרן –
    היתה סברה שהתאים המשובטים שמהם נוצר את העובר מתחילים בגיל 'מבוגר' יותר, ולכן החיה המשובטת מתה בגיל צעיר יחסית. הסברה התעוררה בעיקר מכיוון שדולי מתה בגיל צעיר. עם זאת, איאן וולמוט (אחד מהמדענים ששיבטו את דולי) אומר שהיא מתה מזיהום בדרכי הנשימה שנפוץ בכבשים שגודלו כפי שדולי גודלה.

    למרות שאין ודאות מלאה בנושא, נראה שסברת ה'תאים הזקנים' אינה נכונה. ידוע כיום שה- 'שעונים המולקולריים' של התאים (שנקראים גם טלומרים) קובעים את הגיל שלהם. הוכח שבפרות משובטות, השעונים המולקולריים האלו למעשה 'התאפסו' והתחילו מחדש עם יצירת העובר.
    במילים אחרות, לחיות משובטות אמורה להיות תוחלת חיים ארוכה לא פחות מזו של חיות רגילות.

    לגבי איבר שמגודל במעבדה, קשה מאד לענות על השאלה, מכיוון שכרגע עדיין אין ממש איבר אמיתי שמגודל במעבדות מתאי גזע.

  3. בעתיד ההומוספיאנס יהפוך להיות זן נכחד.
    כאשר מאות מינים של מוטנטים ישתלטו על העולם
    יהייה מעוד קשה למצוא הומוספיאנס גזעי

  4. מה המקור לכתבה של עוברי הקופים?? מי ביצע את הניסוי, רוצים יותר פרטים בבקשה

  5. האם באמת כול שיבוט נולד בגיל המקור שלו? ואין תוחלת חיו רגילה ומה קורה לאיבר שגודל במעבדה האם גם הוא איבר זקן למעשה

  6. עמי עמית ורועי הוכיחו שהם יודעים חשבון, שלושים גדול מעשרים שגדול מעשר.
    הרשו לי לנקוט בגישה שונה:- נראה מה יקרה בתחום כבר בעוד חמש שנים.
    שיהיה לנו יום טוב
    בחיוך
    סבדרמיש יהודה

  7. הרשו לי להרחיב את גישות שניכם ולטעון שמעניין עוד יותר יהיה לראות מה קורה לתחום בעוד שלושים שנה.

  8. הרשה לי להרחיב את גישתך ולטעון שמבחינות רבות אף יותר יהיה מעניין לראות מה יקרה לתחום בעוד עשרים שנה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן