דבר העורכים: ההקצנה האקלימית כבר כאן

תופעות קיצוניות של אקלים ומזג אוויר גובות מחיר חברתי, כלכלי וסביבתי כבד ביותר, בעיקר בקרב אוכלוסיות שאינן רגילות ואינן מוכנות לכך

קרוב לוודאי שחזון הבלהות בדבר עליית מפלס הים עקב התחממות גלובלית והצפת רחובותיה של תל אביב הסמוכים לים בעשור הקרוב, עדיין אינו עומד בשער. אך אחד הגילויים היותר מדאיגים של השינויים האקלימיים, בטווח המיידי, הוא ההקצנה החמורה בתופעות אקלים ומזג אוויר המתרחשת כמעט בכל חלקי העולם. לא מדובר כאן בתחזיות לעתיד, קרוב או רחוק, אלא בתופעות שכבר מתרחשות או עומדות בפתחנו.

מדוע ההקצנה חשובה כל כך? תופעות קיצוניות של אקלים ומזג אוויר גובות מחיר חברתי, כלכלי וסביבתי כבד ביותר, בעיקר בקרב אוכלוסיות שאינן רגילות ואינן מוכנות לכך. גלי החום בשיקגו ב-1995 גבו את חייהם של יותר מ-500 בני אדם. כ-30,000 מקרי מוות יוחסו לגל החום באירופה ב-2003, מהם כ-15,000 בצרפת לבדה.

בקיץ 2007 היינו עדים לגשמי זעף ממושכים שגרמו להצפות ענק באנגליה ובצפון אירופה, ובו-זמנית השתלטה מערכת אנטי-ציקלונית על דרום אירופה ודרום-מזרחה שהביאה לגלי חום ויובש ולטמפרטורות שעלו על 40 מעלות צלסיוס בצל. התוצאה הייתה סבלם הרב ומותם של אנשים רבים, נזקים עצומים ברכוש ושרפות יער ענקיות.

יש גם ראיות מצטברות המורות שההתחממות הגלובלית מגבירה את עוצמת הרוחות ההרסניות שמביאות עמן סופות ציקלון טרופיות, סופות הוריקן וטייפונים, ומגדילה את כמות גשמי הזעף שהן ממטירות. לכולנו זכורה סופת ההוריקן קטרינה שהביאה חורבן לניו אורלינס ב-2005 וגרמה למותם של כ-1,300 איש. סופות טייפון גורמות כמעט כל שנה להרס רב בדרום-מזרח אסיה. בקיץ 2007 גברה קיצוניותן עקב שילוב של גשמי זעף מונסוניים והמסת קרחונים בהימלאיה שגרמו להצפות ענק בהודו, בפקיסטן, בבנגלדש ובנפאל. בבנגלדש היה צורך לפנות כשני מיליון תושבים מאזורי האסון.

ביוני 2007 נרשמה גם תופעה חריגה במיוחד. הסופה הטרופית גונו, שעוצמתה כשל סופת הוריקן בדרגה 5 (כדרגת הוריקן קטרינה), חדרה לעומאן שבמזרח התיכון. מהירות הרוח הגיעה עד כ-260 קמ”ש. ועומאן, המצויה בקו רוחב 21 מעלות צפון, כבר קרובה אלינו הביתה.

במאמרו של קווין אי טרנברת', “אוקיינוסים חמים יותר, סופות הוריקן עזות יותר”, המובא בגיליון זה, נדון הקשר שבין התעצמות הסופות הטרופיות ובין ההתחממות הגלובלית, הבאה לידי ביטוי גם בעליית הטמפרטורה של האוקיינוסים.

אחת התוצאות היותר מטרידות של ההקצנה האקלימית היא שקורבנותיה הם קודם כל שכבות המצוקה. מידת הפגיעוּת של שכבות אלה מתופעות קיצוניות של מזג אוויר גבוהה פי אלפי מונים יותר מפגיעותן של אוכלוסיות משכבות סוציו-אקונומיות גבוהות. מדובר במעגל קסמים טרגי, הארצות התעשייתיות המפותחות תורמות את חלק הארי של גזי החממה לאטמוספרה, אבל התוצאות הקטלניות ביותר של השינוי האקלימי יהיו קודם כול מנת חלקן של ארצות העולם השלישי.

האם העולם וישראל מוכנים לתוצאות ההקצנה בתופעות מזג האוויר? קרוב לוודאי שלא. השרפות הענקיות שפרצו באיטליה, ביוון ובבוסניה הפתיעו את ממשלותיהן, עד כי ממשלת יוון נאלצה לפנות לסיוע בין-לאומי. ובארץ? נראה כי בשלב זה גלי החום מטרידים בעיקר את חברת החשמל הנצמדת בחרדה אל ה”שלטר” המיתולוגי ומפסיקה את הזרם לאזורים מסוימים כשצריכת החשמל מאיימת לעבור את כושר הייצור המרבי העומד על 10,600 מגה-וט (אם אין תקלות). אנו די קרובים לזה בקיץ 2007.

יש לקוות שהממשלות יפנימו שמבחינת ההקצנה האקלימית השינוי האקלימי כבר כאן, ויש להיערך בהתאם.