התובעים התמקדו בטענתה של יצרנית התרופה בוירון כי התרופה מכילה חומר פעיל מסוים – תמצית לב וכבד של ברווז – וחומר זה כלל אינו בנמצא בכדורים * היצרנית תידרש להתמודד מול טענות אלה בבית המשפט בקנדה
לפני קרוב לשלוש שנים, בזמן ההיסטריה הגדולה מפני שפעת החזירים, נכנסה אחת מדודותיי (דודה חווה, אם אתם חייבים לדעת) לבית-מרקחת בצרפת ושאלה מה כדאי לקחת כנגד המחלה. הרוקחת הצעירה הציעה לה, מבלי למצמץ פעמיים, חבילת כדורי אוסצילו במחיר השווה בערך ל- 15 דולרים. התרופה הייתה אמורה להגן על דודה חווה מפני שפעת החזירים.
עד לעצם היום הזה, דודה חווה עדיין מנסה להשתמש בכל העניין הזה כהוכחה ליעילות ההומאופתיה. אין ספק שהתרופה עבדה, מכיוון שהיא מעולם לא נדבקה משפעת החזירים. כמובן, היא גם מעולם לא נטרפה על-ידי דרקון – עדות חיה לכך שאוסצילו גם מגנה מפני דרקונים רעבתניים.
זהו סיפור משעשע, במיוחד מנקודת המבט של חברת בוירון, המייצרת את התרופה ההומאופתית הידועה בשמה המלא כ- ‘אוסצילוקוקינום’. אם תסתכלו על החבילה, תראו כי הרכיב הפעיל של אוסצילו הינו תמצית כבד ולב של ברווז ממין Anas Barbariae. רוצים לדעת כיצד כבד ולב של ברווז יכולים לרפא שפעת? כנראה שהם לא. ובכל זאת, נתעלם לרגע מהצורך להוכחות, ונמשיך להתמקד ברכיב הפעיל כאן. התמצית עוברת מאתיים דילולים, שכל אחד מהם מדלל את התמצית המקורית פי מאה. המשמעות היא שאחרי הדילול הראשון, יש רק טיפה אחת של חומר פעיל, על כל מאה טיפות מים. אחרי הדילול השני, יש רק טיפה אחת פעילה, על כל 10,000 טיפות. וכן הלאה, וכן הלאה.
אחרי מאתיים דילולים, אנו מגיעים לתמיסה שמכילה, הלכה למעשה, מים בלבד. כך לפי כל חוק פיזיקלי, כימי ולוגי שידוע לאנושות.
במים האלו מרטיבה בוירון גלולות, המכילות גרם אחד של סוכר מסוגים שונים. היא מוכרת כל שש גלולות כאלו במחיר של 15$ בערך, או 2,500 דולרים לקילוגרם. בתור השוואה, קילוגרם אחד של סוכר עולה בסביבות הדולר וחצי. אני משאיר לקורא הנבון לחשב את הרווח של בוירון מכל הסיפור. זה לא אתגר קשה כל-כך. למעשה, הוא קל עד כדי כך שלפחות גוף ציבורי נבון אחד בקנדה התעצבן מהעובדה שבוירון מוכרים תכשירים שגרועים מתרופות סבתא (ובוודאי פחות יעילות ממרק עוף), והחליט להילחם בהם בצורה המלוכלכת ביותר הידועה לאנושות. בדיוק – הוא הגיש נגדם תביעה משפטית ייצוגית על סך 30 מיליון דולרים.
התביעה הוגשה בשיתוף-פעולה בין משרד עורכי-הדין רוי-אליוט-אוקונור ובין המרכז לחקר בקנדה. והנה החלק המעניין באמת: למרות שיש בתביעה תלונות על הפרה של 12 סעיפים שונים להגנת הלקוחות התמימים, עיקר ההתמקדות אינה בכך שאוסצילו אינה אפקטיבית. אם התובעים היו עושים את זה, הם היו נופלים שוב למלכודת הישנה של הוכחת יעילות, בשבילה צריך מחקרים על גבי מחקרים. במקום זאת, הם התמקדו בטענתה של בוירון כי התרופה מכילה חומר פעיל מסוים – תמצית לב וכבד של ברווז – וחומר זה כלל אינו בנמצא בכדורים, לפי כל החישובים שעשינו לפני מספר פסקאות. אוסצילו אינה מכילה דבר מלבד סוכר, עם קצת מים מזוקקים היטב.
זוהי אסטרטגיה גאונית למלחמה בהומאופתיה. יותר מכל דבר אחר, היא משעשעת מכיוון שהיא מטילה בפני ההומאופתים את הטיעונים שלהם בחזרה. אתם מאמינים שדילולים נמוכים להחריד יכולים לעזור? אין שום בעיה עם זה. זכותכם המלאה. אבל אין לכם שום זכות לטעון שיש אפילו אטום אחד של אותו חומר פעיל בתוך התכשיר הסופי. ולרוקחת שבחנות אין זכות לספר ללקוחות ש- “אוסצילו עשויה מכבד ולב של ברווז”. היא לא. היא עשויה מסוכר. רק סוכר. וכל אחד – מילד ועד לשופטי בית-הדין בקנדה – יכולים לראות את ההיגיון הבסיסי בטענה הזאת.
האם ייתכן שהמים מהתמיסה הסופית והמדוללת של בוירון, שומרים עדיין על זיכרון כלשהו מתקופת הברווז הקדום? כן, כמובן. אנחנו לא יכולים לפסול תיאוריות במדע. אנו יכולים רק לומר שמעולם לא התגלתה עדות לכך שמים זוכרים תרופות, אבל שוכחים את טעם הביוב במהירות. תופעה כזו הייתה מתגלה במספר ניסויים גדול כל-כך, שנראה מגוחך להמשיך להתייחס אליה אפילו כתיאוריה אפשרית. כיום אפשר להתייחס אליה בבטחה כמיתוס. אבל היופי בתביעה הוא שאין צורך בכלל להתייחס לנקודה זו. עורכי-הדין ניצחו בשנית: הם לוקחים את הוויכוח המדעי לבית-המשפט, מורידים אותו לרמת ההצהרות של בוירון, ומעמתים את נציגי החברה עם ההיגיון הבריא של השופטים.
האם יש סיכוי שבוירון יפסידו בתביעה? הסיכוי בהחלט קיים, למרות שאני בספק גדול אם בית-המשפט יטיל עליהם קנס של עשרות מיליוני דולרים. סביר יותר להניח שהשופטים יקלו בעונש, וידרשו מבוירון לתקן את הניסוח על האריזה כך שיצהיר משהו בסגנון – “כדורים אלו הופקו מתמצית שדוללה פעמים רבות, שהכילה במקור את החומר הפעיל כך וכך. בכדור הסופי לא נותרה עוד תמצית מקורית.”
בתקווה, ניסוח כזה עשוי להספיק כדי שבפעם הבאה שדודה חווה תיכנס לבית-המרקחת ותסתכל על העטיפה של אוסצילו, היא תבין שלא באמת כדאי לה לקנות כדורי סוכר, במחיר גבוה פי 16,000 משוויים האמיתי.
ועכשיו נותר רק לשאול: מי ירים את הכפפה גם בישראל?
מקור – באתר skeptical north
מידע על כתב התביעה
ההיסטוריה המפורטת (הרבה מעבר למה שבוירון הייתה רוצה) על אוסצילוקוקינום
אוסצילוקוקינום בויקיפדיה
17 תגובות
צר לי, אבל התביעה הולכת להיכשל, ובדין.
כי מה טוענים השרלטנים? הכדורים הוכנו באמצעות חומר X שעבר 200 דילולים (והכל רשום על הקופסה, כנראה). זה שווה ערך לאמירה שבכדורים יש 0 מולקולות של החומר X, כפי שהודגם בכתבה. אם אכן עובדים היצרנים בשיטה הזו ולא מקצרים תהליכים ומדלגים על השלבים הללו, הרי שמתקימות כל הדרישות הנוגעות ל”אמת בפרסום” והם מן הסתם עוברים את הרף של בית המשפט. כך תוכלו בעוד שנתיים לקרוא כי זה “עמד במבחן בית המשפט בקנדה”.
למה הדבר משול? לכך שמותר למכור שערות שפם של ג’ירפה כתרופה לאין אונות, אם אכן מספקים שערות שפם של ג’ירפה.
ושוב סיסמאות… יש לך מחקר אמפירי שמראה את ההצלחה?
האם משפט כגון: “אני לא מאמין בהשתטחות על קברי צדיקים, זה כמעט אף פעם לא עוזר, אבל כיצד ניתן להתווכח עם העובדה שנשים שעולות לקבר ירחמיאל המואר נכנסות להריון באחוזים גבוהים יותר מכל IVF בעולם?”
בתור אחד שטופל בזה…וללא הצלחה אגב..אני חושב שאני יכול להיות די ניטראלי ואובייקטיבי בנושא…
הומאופאתיה לא אמור בכלל לעבוד אבל איכשהוא יש הוכחות מוצקות שזה עובד על חולי אסתמה או אלרגיות למינהן ….איך תסבירו את זה???
יש תכשיר בשם INFLUHEEL שפשוט מדהים נגד שפעת וכולו הומאופאתי זה עבד וזה עובד בצורה מדהימה יותר מכל דקסמולים למיניהם….
אין לי הסבר למה זה עובד..אבל עם הצלחה לא מתווכחים …במקרה הספציפי החברה צריכה לחטוף על שנתנה רכיבים או לא נתנה רכיבים כפי שצוין…אבל בין חברה סורחת אחת לאחרות יש קצת הבדל…אתה לא תתבע את כל בתי החולים במדינה כי באחד יש רופא שרלטן הרי נכון????…
בהמשך לאורי 2, וזה לפני הנטייה של חלק מההומאופתיים להמליץ להימנע מקבלת טיפול קונבנציונלי או האמונה המוטעית של המטופלים שלא צריך אותו גם במקרים שהם לא הצטננות קלה (סרטן, אי קבלת חיסונים למחלות מסכנות חיים או הימנעות מקבלת טיפול בזמן למשהו שלאחר מכן מסתבך), במקרה זה קבלת הטיפול ההומאופתי גם מסוכנת. אגב, אכן תרופות הן בעלות תופעות לוואי, ישנן גם תרופות שפעולתן מסוכנת (לא תופעת לוואי אלה התופעה לשמה נועדה התרופה) לכן מקבלים אותן תחת התוויות ספציפיות של רופאים. זה משהו אחד לטעון שיש בעיה אם תרופה X כי היא תרופה ללא מרשם ולדעתך אמורה להיות תרופת מרשם, זה דבר אחר לגמרי להגיד תרופות זה רע צריך לא לקחת בכל מחיר…
ל א. בן נר: יש שתי בעיות שאני רואה עם מה שאתה אומר.
אחת היא שזה לא בסדר לאפשר שרלטנות במודע ובצורה מוצהרת כי האיפשור הזה יגרום לנזק לחברה האנושית.
הבעיה השנייה היא שאתה לא באמת יודע אם בסהכ נגרם יותר תועלת מנזק לאנושות משימוש בהומאופטיה ואפקט הפלצבו בה. לדוגמא אולי בלי שימוש בהומאופטיה בכלל אלא רק ברפואה אמיתית, יהיה פחות הפסד בשעות עבודה כתוצאה ממחלות.
למעיין: מקרה אחד לא מוכיח כלום כמובן.. בשביל זה יש מחקרים. במקרה של הומאופטיה, הבסיס קלוש והעניין היחיד בה צריך להיות מבחינה פסיכולוגית.
מסקרן לדעת האם אפקט הפלצבו כתוצאה מהומאופטיה גדול מהאפקט במחקרים קליניים. אם כן שווה לחקור את זה מבחינה פסיכולוגית.
מעיין, ככל הנראה הבעיה הרפואית שהומאופתיה בוודאות עוזרת לה היא התייבשות. אין לי מושג מה הייתה ההיסטוריההרפואית והניסיון הקונבנציונאלי אבל דבר אחד אתה יכול להיות בטוח שאם יש תרופה הומאופתית שבאמת מרפאת נזלת והיא לא דורשת את כל המחקרים הרפואיים שעולים מיליונים אז חברות התרופות היו רבות עליה בצורה אינטנסיבית
אני מקווה שלא יוצא מהכתבה הזו שכל התרופות של ההומאופתיה הן פלסבו,חלקן גם באמת פועל. מנסיון.
(לאבא שלי היתה נזלת כמעט 20 שנה,שלא הצליחו לפתור ברפואה הקונבנציונלית, ובעזרת הומיאופתיה זה נפתר. מבחינת אפקט הפלסבו,הוא האמין גם בתרופות הקונבנציונליות,והן לא פעלו. (אני לא אומר לעזוב את הרפואה הקונבנציונלית,רק שבמקרים כרוניים,לפעמים כדאי לנסות משהו אחר)
מקסי, שםדרוש וכל אלו שלא מבינים על מה המהומה:
גם אני נפלתי בפח של הומאופתיה. כשהייתי ילד (אולי בן 12) ולא ידעתי מה זה הומאופתיה. לקחו אותי להומאופתית “מומחית” שרשמה לי את אותם כדורי סוכר, שעשויים מסוכר, ועולים פי 16,000 מסוכר. לא ידעתי שאין בכדורים האלו כלום, וגם הורי לא ידעו.
לקחתי את כדורי הסוכר האלו עד לפגישה הבאה אם ההומאופתית (כמובן שכל פגישה גם עלתה בערך 300 שקל), ובפגישה היא שאלה אותי אם אני מרגיש שינוי. מיותר לציין שלא היה שינוי (אם אתם תוהים), אז היא רשמה מרשם חדש לתרופה אחרת. התרופה השנייה, בניגוד לראשונה, הייתה עשוייה כולה מכדורי סוכר קטנים, שהייתי צריך לקחת עד הפגישה השלישית עם המומחית…. ואתם מבינים לאן זה מוביל. אני לא זוכר כמה פגישות כאלה עברתי, למרות שאני לא חושב שהגעתי לרביעית, אבל את הכסף לא קיבלתי חזרה.
כמובן שאם היה מצויין על האריזה שאין בכדורים האלו שום חומר פעיל, לא היינו מבזבזים את כספינו על השטות הזאת. האם בכל זאת אתם חושבים שלא צריך לתבוע אותם, או לכתוב על האריזה משהו כמו “במוצר זה אין כל חומר פעיל, אין תופעות לוואי, ולמען האמת אין תופעות כלל”? אתם חושבים שרציתי לשלם על אפקט פלסיבו אולי? אז אומר לכם שממש לא.
לרועי צזנה- שאלה על גבול הפילוסופיה:
מה עדיף ? תרופה הומאופטית שלא עושה כלום פרט לאפקט הפלצבו ..או
תרופה “אמיתית” שהנה פרי מחקר, אשר למרבה חוסר המזל אפילו גורמת
נזקים מסויימים ( ויתכן כי בעתיד תוחלף ע”י תרופה משופרת)?
מחד, הפלצבו-פאתיה אינה עוזרת במיוחד אך גם אינה מזיקה במיוחד
מאידך, התרופה האמיתית. היא תוצאת מאמץ אמיתי-מחקרי-מתמשך שבסופו
(כך אנו מקווים) ימצא פיתרון ותרופה אבל, בדרך…נגרמים פה ושם (ואף למעלה מכך)
נזקים.
לדעתי במבט הארוך הטווח היתרון המובהק הנו לתרופות ה”אמיתיות”
התרופות הפלצבו-פאתיות מייצגות את האשלייה קצרת הטווח.
יתכן כי לאנשים נואשים גם הן בעלות ערך “אמיתי” וזו זכות הקיום שלהן.
מקסי, שוק חופשי לא יכול לפעול בלי מידע חופשי ונכון.
לטעון שיש בגלולות הללו חומר פעיל הוא שקר.
ספקן אני לא מבין את טענתך, האם אתה טוען שתרופות יכולות להזיק? שהן יכולות אפילו להרוג? אני חושב שאף אחד כאן לא יתווכח אתך. אבל מה הקשר? (כלומר מה הקשר שאליו כיוונת).
מקסי- אני לא מבין את הטיעון לקוחות השוק, מה שאתה אומר שאם מיין קאמפף והפרוטוקולים של זקני ציון ממשיכים להימכר זה כביכול מאשרר את תקפותם? שהתנ”ך נפוץ כי הוא אמת צרופה? שאם מיליוני אנשים מעשנים סיגריות אז כנראה לא מדובר בדבר שמזיק לבריאות?
מצטער, אני לא מבין את ההיגיון…
בלי קשר, גם הפרסומת שלהם מרגיזה, היא נותנת לגיטימציה לאמנון יצתק ושות’.
רועי צזנה
למה לא תפרסם מאמר דומה על ההונאה במכירת “פרופסיה” שהיא תרופה לגיטימית לכאורה.
פרופסיה היא תרופה ל”סקפטיים” שסובלים מקרחת גברית. התרופה הזו נידחפת היום בישראל על ידי חברת “סקפטי” שמספרת לציבור על היעילות המופלאה של פרופסיה. מסתבר שהייתה סיבה טובה לסקפטיות, זו תרופה שפוגעת בגברים רבים.
שנים על גבי שנים היה ידוע שפרופסיה גורמת לאיבוד חשק מיני ולפגיעה בפוריות הגברית, אצל חלק ניכר של המשתמשים בה, רק שלא סיפרו זאת לציבור המשתמשים (ציבור המשתמשים מאמין שיש ביקורת אמינה על “תרופות לגיטימיות”).
פרופסיה עוצרת הפיכת הורמון טסטוסטרון לניגזרת של טסטוסטרון (שם מסובך) שגורמת לקרחת הגברית. לכאורה פרופסיה לא הייתה אמורה לפגוע בייצור הטסטוסטרון עצמו, אלא שככל הנראה בפועל היא פוגעת גם בייצור הטסטוסטרון. (כנראה, הפגיעה בכמות הטסטוסטרון אצל המשתמשים בה היא הגורם לאובדן החשק המיני ולאובדן פוריות הזרע.) רק לפני זמן קצר FDA ניזכר לפרסם עובדה זו. פורסם לפני מספר ימים ב- YNET מדור בריאות.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4215566,00.html
פרופסיה לא התרופה הלגיטימית היחידה שהעלימו מהציבור את הנזקים שהיא גורמת.
דודה חווה לא משלמת על כדורי סוכר חבר, היא משלמת עבור אפקט הפלסבו שלהם עליה.
וכנראה שאם היא עושה את זה אז זה שווה לה את הכסף, מה גם שוודאי ידועה לך יעילות אפקט הפלסבו המוכחת (במידה מסויימת מן הסתם) על-פי המון מחקרים.
באותה מידה גם, היא יכלה ללכת לרב מקובל ולקנות “מים קדושים”, חוטים אדומים וברכות.
אותה חרטא ברטא, אותו האפקט.
תן כסף – קבל פלסבו.
המוכר מטורלל (בהנחה שהוא לא שרלטן מודע), הקונה מטורלל, וכולם שמחים.
התביעה תדחה או תתקבל ויגזר קנסון, משום שכל מה שהם צריכים לעשות זה לשנות את הכיתוב על האריזה. וזה כנראה יהיה משהו משכנע יותר ממה שכתב רועי. (נאנו?)
חבל שלאף אחד אין את האומץ לתבוע תחת עילה של יעילות – כולנו היינו מרווחים מזה מחקרים פרופר ודיון פומבי.
או שלא… כשכסף ואינטרסים מעורבים, אי אפשר לדעת.
ואם כבר חבל שאף אחד לא תובע חברות המוכרות חיסונים תחת עילה של יעילות… גם כאן היינו מרוויחים ממחקר פרופר ודיון פומבי.
או שלא… כשכסף ואינטרסים מעורבים, אי אפשר לדעת…
ראינו שאין כמו כוחות השוק במשבר של 2008.
בהצלחה עם התביעה
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20970092
כל הגישה הזו היא כל כך ילדותית.
אנשים רוצים להשתמש בהומיאופטיה והם מרגישים שזה עוזר להם.
מה זה מפריע לכם ?
אל תאמרו לי שאנשים נהרגו וכו’ , גם באלופטי נהרגים.
אין כמו כוחות השוק. אם זה עובד יש לקוחות. אם זה לא עובד לא יהיו לקוחות.