זכויות אזרח לרובוטים?

כיצד תובטח עליונות המין האנושי בעידן של רובוטים חכמים?

מאת יובל דרור *

רובוטים שדורשים זכויות פוליטיות וחיבור של מוח אנושי לרשת ידע עולמית הם שתיים מהתחזיות המפורטות בדו”ח שפירסמה באחרונה אגודת המדע הלאומית בארה”ב – אוסף מחקרים מדעיים הבוחנים את ההתפתחויות הצפויות בתחומי הננו-טכנולוגיה, הביולוגיה, המחשבים והפסיכולוגיה בשנת 2020.

”

קשה למצוא את הדימוי ההולם לתיאור המאה הבאה, אבל המאה ה-21 עשויה להיות המאה שבה תיהפך האנושות למערכת עצבים אחת, נשגבת, הקשורה ל'מוח' אחד” – כך נכתב בדו”ח עב כרס שפירסמה באחרונה אגודת המדע הלאומית בארה”ב. עשרות עמודים בדו”ח מוקדשים לחיבור שבין הביולוגיה, הננו-טכנולוגיה ועולם המחשבים. חיבור זה, טוענים מחברי הדו”ח, יגרום ליצירת עשרות מוצרים חדשים שישפיעו עמוקות על תודעת בני האדם, בין היתר רובוטים שדורשים זכויות פוליטיות, אנשים המתחברים באמצעות המוח לרשת ידע עולמית, ובניינים ומטוסים המשנים את צבעם וצורתם כדי להתאים עצמם למזג האוויר. לטענת המחברים, אם יאומצו ההמלצות המפורטות בדו”ח, ייהפך חזון זה למציאות עד .2020

אגודת המדע הלאומית הוקמה ב-'50 בידי הממשל האמריקאי מכוח חוק שהתקבל בקונגרס. מטרת האגודה, כפי שהוגדרה בחוק, היא “לפעול להתפתחות המדע, להתקדמות מערכת הבריאות והסעד, לביטחון האומה ועוד”. בין 3 ל-4 בדצמבר 2001 כינסה האגודה מדענים, אנשי רוח ומומחים מהשוק הפרטי, הציבורי והממשלתי, ואלה הגישו כ-50 מאמרים ומחקרים שניתחו את המגמות שישפיעו על האנושות בשני העשורים הקרובים.

במהלך הכנס דנו המשתתפים בשש סוגיות מרכזיות: הפוטנציאל של התכנסות הטכנולוגיות, הרחבת ההכרה האנושית והתקשורת, שיפור הבריאות והיכולות הפיזיות של האדם, קידום היכולות החברתיות, ביטחון האומה וקידום המדע והחינוך. הדו”ח שפירסמה האגודה הוא תוצאת הכנס, והוא כולל יותר מ-400 עמודים המציגים תחזית כוללת של ההתפתחויות הצפויות בתחומי הננו-טכנולוגיה, הביולוגיה, המחשבים והפסיכולוגיה ובדרך שבה יתכנסו תחומים אלה לידי פתרון משולב המכונה NIBC(Nano-Info-Bio-Cogno).

“הרווחים הטמונים בטכנולוגיה המתכנסת (Convergent Technology) יתבטאו בשיפור יעילות העבודה, הלמידה והיכולות הקוגנטיוויות של בני האדם”, כתבו עורכי הדו”ח. “בנוסף אנו צופים שיפור בתחומי הבריאות, היצירתיות והתקשורת בין מוחות בני האדם, שיפור בתחום התקשורת שבין אדם למכונה וטיפול בהידרדרות המוח האנושי כאשר הוא מזדקן. אם נקבל את ההחלטות הנכונות היום, יתגשמו התחזיות שלנו ב-20 השנה הקרובות ויניעו את בני האדם לעבר תור הזהב שיסמן נקודת מפנה בהיסטוריה האנושית”.

לטענת עורכי הדו”ח, במהלך ההיסטוריה, למעט כמה רגעים של גאונות, אין בני האדם ממצים את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם. היכולות הפיזיות שלהם מוגבלות ומידרדרות עם הגיל, והן פגיעות למחלות ותאונות. בנוסף, בני האדם אינם מצליחים להגיע לרמת תקשורת ראויה בינם לבין עצמם. ואולם, כתבו המחברים, “בעשורים הקרובים יופיעו כלים חדשים שיגבירו את ההבנה שלנו וישפרו את התקשורת בין פרטים ובין קבוצות”.

לא פעם משתמשים מחברי הדו”ח בביטוי “תקשורת בין מוח למוח”, ומציגים לא פחות מ-20 דרכים שבהן יוכלו הכלים החדשים להשפיע על האנושות. כך לדוגמה, ממשק מהיר בין מוח האדם למכונות ישנה את האופן שבו עובדים האנשים ויחשוף מיומנויות חדשות. מחשבים שיוטמעו בבגדים יסייעו לאנשים לעקוב אחר בריאותם, לנטר את הסביבה, לאתר סיכונים ועוד.

עוד צופים מחברי הדו”ח רובוטים חדשים ויעילים, שיפעלו על פי עקרונות אנושיים ויוכוונו לסייע לבני האדם להשיג את מטרותיהם. בני תרבויות שונות הדוברים שפות שונות יוכלו לתקשר באופן מיידי ולהתגבר על קשיי שפה, מרחק ותרבות. מוצרים ומבנים, מבתי מגורים ועד מטוסים, ייבנו מחומרים המסוגלים להשתנות בהתאם לתנאי הסביבה. התחבורה תהיה זולה, יעילה, בטוחה ומהירה הודות למערכת אחידה של מידע ותכנון חדשני של כלי רכב שישיגו יעילות מרבית. גם הפוטנציאל של החלל החיצון יתגלה באמצעות מעבורות חדשות ובסיסים קבועים בחלל, וכן הלאה.

מחברי הדו”ח עוסקים גם בבעיות האתיות שיצוצו כתוצאה מהתפתחויות טכנולוגיות. כיצד תתייחס החברה לאדם שעבר לא מכבר השתלת מוח? מה יקרה אם רובוטים בעלי תודעה הדומה לתודעה האנושית יבקשו לקבל זכויות פוליטיות? האם נקבל רובוט כשר בממשלה? כיצד נתייחס למוות בעידן שבו אנשים יוכלו לשמור ולהעלות חלקים מאישיותם לאינטרנט? כיצד נבטיח את עליונותו של המין האנושי בעידן שבו הרובוטים ילכו וייעשו חכמים יותר?

בסופו של הכנס קראו המשתתפים לפעול למען קידום המדע בתחומי ה-:NIBC מדענים ומהנדסים התבקשו להתמחות באחד מתחומי ה-NIBC לפחות, והאקדמיה נדרשה לערוך רפורמה בשיטת החינוך שלה כך שתחומי מחקר שנלמדו עד כה בנפרד – יאוחדו. המגזר הפרטי נקרא לגלות את הפוטנציאל העסקי הטמון בתחומים אלה, והממשל נקרא לתמוך בהקמת מכוני מחקר ועוד. רק תמיכה ממשלתית אמיתית עשויה להניע את התהליכים, טענו עורכי המחקר, וציינו את החלטתו של הממשל האמריקאי מלפני שנתיים וחצי, להשקיע יותר מ-600 מיליון דולר בתחום הננו-טכנולוגיה – השקעה שהציבה את ארה”ב בחוד החנית של המחקרים בתחום זה בעולם.

טכנו-אוטופיה

למרות התחזיות האופטימיות, לא כל המדענים סבורים שהטכנולוגיה האוטופית המוצגת בדו”ח עשויה לפתור את בעיות האנושות, ופרסומו של הדו”ח עורר ויכוחים ערים בקהילה המדעית. כך למשל, ג'רמי ריפקין, מחבר ספר העוסק בביוטכנולוגיה וגלובליזציה, טוען כי האנושות אינה בנויה לעמוד בחזון שהעמידו בפניה המדענים. “הפיזיולוגיה האנושית אינה מתוכננת להתמודד עם עולם הנע במהירות האור”, אמר בראיון לרשת .CNet

ריפקין מעודד את הקריאה למחקר מאוחד, אך טוען כי החברה צריכה לבחון בזהירות אילו טכנולוגיות היא מעודדת, בהתחשב בבעיות שיוצרת כל טכנולוגיה. “חלק מהנזקים עלולים להיות בלתי הפיכים, בעיקר בכל הקשור לביוטכנולוגיה”, אמר. לטענתו, קיימת סכנה ממשית בפיתוח טכנולוגיות שייצרו “רחם מלאכותי” שבו אפשר יהיה לגדל עוברים.

אחרים משתמשים בטיעוניהם בסרטי המדע הבדיוני, אשר לטענתם חושפים כמה מסכנות אלה. כך לדוגמה, באחד מסרטי “מסע בין כוכבים” נתקלת ספינת החלל אנטרפרייז בבורג (Borg), קבוצת חייזרים קיברנטיים שמטרתה לבלוע את כל החיים בגלקסיה ולהטמיעם בתודעה קולקטיווית אחת. תודעה זו שולטת בתודעתם של כל היצורים הלוקחים בה חלק, ומתאימה את עצמה לסביבה שבה היא פועלת באופן המונע את האפשרות לחסל אותה.

לסיכום טוענים מתנגדי הדו”ח כי לפני שהאנושות מתפנה לעסוק בסוגיית זכויות האזרח של הרובוטים, נדרשת המערכת הפוליטית הבינלאומית לעסוק בסוגיות מיידיות יותר, דוגמת הרעב, העוני והדיכוי הפושה במדינות רבות.

* אתר הידען היה עד סוף שנת 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ