חוקרים יודיעו היום על סיום פענוח רצף הגנום של חיידק הוויבריו כולרה – הגורם למוות בקרב בני האדם זה יותר מאלפיים שנה.
מאת תמרה טראובמן
חוקרים יודיעו היום על סיום פענוח רצף הגנום של חיידק הוויבריו כולרה – הגורם למוות בקרב בני האדם זה יותר מאלפיים שנה.
פענוח גנום חיידק הכולרה, שפירושו זיהוי רצף יחידות הדנ"א המרכיבות את החיידק, כבר הביא לכמה תובנות לגבי הביולוגיה של החיידק ולמקור האבולוציוני של גנים האחראים לתכונות האלימות שלו, הגורמות מדי שנה לאלפי מקרי מוות, בעיקר במדינות אסיה.
הרעלן שמפריש חיידק הכולרה עלול לגרום לשלשולים והקאות חריפים, הגורמים להתייבשות. אף כי מדענים חוקרים אותו זה עשרות שנים, אין היום חיסון יעיל נגדו. הטיפול המקובל מסתכם בשמירה על מאזן נוזלי הגוף.
"רצף הגנום של הכולרה מספק נקודת מוצא חדשה לחקר סיבות המחלה", כתבו החוקרים, בראשותה של ד"ר קלייר פרייזר ממכון TIGR, ועמיתיה מאוניברסיטאות מרילנד והרווארד. תוצאות עבודתם מתפרסמות היום בכתב העת המדעי Nature.
מהנתונים שהתקבלו מהפענוח עולה כי לחיידק יש שני כרומוזומים מעגליים. הגנום שלו מורכב מ-4.03 מיליון זוגות בסיסי דנ"א, שרובם נמצאים בכרומוזום מספר 1 (לשם השוואה, בגנום האדם יש כ-3.2 מיליארד זוגות בסיסי דנ"א).
רוב הגנים (קטעי דנ"א שבהם כתוב מתכון לייצור חלבון) החיונים לחיי חיידק הכולרה נמצאים בכרומוזום מספר 1. גם מרבית הגנים ה"רעים" של החיידק, הגורמים לבני האדם לחלות כשהם נדבקים בחיידק, נמצאים בכרומוזום זה.
המקור של רוב הגנים גורמי המחלה של החיידק אינו ידוע. הכולרה היה תחילה חיידק לא מזיק. הגן האחראי לייצור הרעלן, שגורם למחלה, הוחדר לחיידק בשלב כלשהו של האבולוציה ועשה אותו לקטלני.
החוקרים גם ניסו להתחקות אחר המקור לכרומוזום מספר 2 של הכולרה. לטענתם, מקורו בדנ"א זר שחדר לחיידק והפך במשך הזמן לכרומוזום.
פרופ' משה מברך, ראש המחלקה למיקרו-ביולוגיה מולקולרית ולביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אמר על פענוח הגנום: "בשבילי, בתור חוקר, יש הבדל של יום ולילה בין עבודה עם חיידקים שרצף הגנום שלהם פוענח, לחיידק שהרצף שלו לא פוענח. המידע מאפשר לבודד ביום אחד כל גן שמעניין אותך. אם אין לך רצף, לפעמים זה לוקח חודשים. אבל ידיעת הרצף היא רק המפתח לניסויים שיאפשרו חיפוש תרופות יעילות".
{הופיע בעיתון הארץ, 3/8/2000}
אתר הידען היה עד סוף שנת 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ
