תזונה עתירת כולסטרול תורמת כנראה להופעת אלצהיימר. במחקר שנערך בארנבות התברר שכאשר נוספת לה שתיית מים שיש בהם נחושת – התסמינים האופייניים לאלצהיימר מחמירים
מעורבותו של כולסטרול בטרשת עורקים ובהגברת הסיכון למחלות לב וכלי דם ידועה זה זמן רב. שוק התרופות המורידות את רמות הכולסטרול מגלגל מחזורי ענק, המגיעים למיליארדי דולרים בשנה. בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך שכולסטרול תורם גם להתפתחות אלצהיימר ושתרופות המורידות את רמות הכולסטרול עשויות להשפיע על התקדמות המחלה.
השבוע נוסף על כך מידע חדש. לפי ניסויים בארנבות, דיאטה עתירת כולסטרול ומים שיש בהם כמויות זעירות של נחושת מחמירים בשיעור ניכר את ההצטברות של משקעי ביתא עמילואיד במוח, בדומה למה שקורה במחלת אלצהיימר. המחקר, שזכה לפרסום מוקדם ברשת, יופיע באחד הגיליונות הקרובים של כתב העת The(PNAS) Sciences. National Academy of Proceedings of לא ברור עדיין אם התוצאות בארנבות משקפות את מה שקורה בבני אדם. אם התוצאות יאומתו בבני אדם, ייתכן שיהיה אפשר להאט את התקדמות מחלת האלצהיימר באמצעות הורדת רמות הכולסטרול בדם והקטנת כמות הנחושת במי השתייה.
הראשון שגילה את הקשר בין כולסטרול לאלצהיימר הוא הפתולוג לארי ספארקס מאוניברסיטת קנטאקי שבארה"ב. לפני כעשר שנים הוא שם לב שב-%70 מהנתיחות לאחר המוות בחולים שמתו ממחלות לב נמצאו במוח צברים של החלבון ביתא עמילואיד. בחולים שמתו ממחלות אחרות לא התגלו ממצאים כאלה.
מחקרים נוספים אישרו את הקשר בין כולסטרול לאלצהיימר. לפני שנתיים התפרסמו מחקרים אפידמיולוגיים שבהם נבדק אם תרופות הקרויות סטטינים, המשמשות להורדת רמת הכולסטרול בחולי לב, משפיעות גם על הסיכון ללקות באלצהיימר. המחקרים נערכו על אוכלוסיות שונות, במרכזים רפואיים בארה"ב ובבריטניה, וכללו מידע מחולים רבים. הם הראו ששכיחות מחלת האלצהיימר אצל החולים שנטלו סטטינים ירדה ב-%70 בהשוואה לקבוצות ביקורת. מחקרים בתרביות תאים ובבעלי חיים אישרו שסטטינים אכן מגינים מפני אלצהיימר, כנראה משום שהם חוסמים את יצירת הכולסטרול בגוף.
ספארקס המשיך לחקור ומצא שכאשר הזין ארנבות בדיאטה עתירת כולסטרול, התפתחו אצלן צברי ביתא עמילואיד במוח ותסמינים פתולוגיים נוספים הדומים למחלת אלצהיימר. כשספארקס הוריד את רמת הכולסטרול בדיאטה, הצטמצם גם מספרם של צברי הביתא עמילואיד. מחקרים אחרים אישרו את הממצאים גם בחזירי ים ובעכברי מעבדה מהונדסים המפתחים צברי ביתא עמילואיד במוח בדומה למחלת אלצהיימר בבני אדם. תוצאות ראשוניות בחולי אלצהיימר מרמזות שסטטינים מורידים את רמת הביתא עמילואיד בדם, אך לא ברור עדיין כיצד הם משפיעים על המוח.
בשנה האחרונה קרה דבר מוזר. שתי קבוצות מחקר שהזינו ארנבות מאותו זן באותה דיאטה עתירת כולסטרול קיבלו תוצאות שונות. בשני הניסויים הדיאטה עתירת הכולסטרול הגבירה את הצטברות משקעי הביתא עמילואיד בתאי העצב שבמוח הארנבות ויצרה שם משקעים דומים לאלה המצטברים במוחם של חולי אלצהיימר. אבל בקבוצה אחת כמות המשקעים שהצטברו במוח הארנבות היתה גדולה לאין ערוך בהשוואה לקבוצה האחרת, שבראשה עמד ספארקס.
בדיקה העלתה שבקבוצתו של ספארקס החולדות שתו מים מזוקקים ואילו בקבוצה השנייה השקו אותן במי ברז. כמה מרכיבים במי הברז יכלו לגרום להבדל בין שתי הקבוצות. רוב ה"חשודים" היו מתכות, וספארקס החליט לבדוק את ההשפעות של אחת מהן – הנחושת. הוא הוסיף נחושת למים מזוקקים, בשיעור של עשירית מהכמות המרבית המותרת במי השתייה בארה"ב, והשקה במים אלה את הארנבות שהוזנו בדיאטה עתירת כולסטרול. בנוסף לקבוצה הזאת השתתפו בניסוי שתי קבוצות ביקורת: באחת מהן היו ארנבות שהוזנו בדיאטה עתירת כולסטרול ושתו מים מזוקקים שלא היתה בהם נחושת; בקבוצה השנייה היו ארנבות שהוזנו בדיאטה שלא כללה כולסטרול ושתו מים רגילים, המכילים נחושת.
במוחן של הארנבות שניזונו מדיאטה נטולת כולסטרול ושתו מים רגילים לא התרחש שינוי ראוי לציון. במוחן של הארנבות שניזונו מדיאטה עתירת כולסטרול ושתו מים מזוקקים ללא נחושת הופיעו בתאי עצב רבים משקעים של החלבון ביתא עמילואיד. כך קרה גם בארנבות שניזונו מדיאטה עתירת כולסטרול ושתו מים שהכילו נחושת; אלא שבקבוצה זו מספר תאי העצב שייצרו ביתא עמילואיד היה גדול ב-%.50 כמו כן, בארנבות מקבוצת הבדיקה של ספארקס המשקעים התארגנו במבנים הדומים לצברי ביתא עמילואיד המוכרים במחלת האלצהיימר והאזורים שנפגעו היו האזורים המעורבים באלצהיימר. ממצא משמעותי אף יותר היה, שבארנבות שניזונו מדיאטה עתירת כולסטרול ושתו מים שהכילו נחושת נמצאה ירידה חדה ביכולת הלמידה ובכשירות לבצע תפקודים מורכבים. ירידה זו לא נרשמה אצל הארנבות מקבוצות הביקורת.
בניתוח הממצאים כותבים החוקרים: "אנחנו מעלים את ההשערה שבארנבות שניזונו מדיאטה עתירת כולסטרול, הכולסטרול שחדר למוח דרך מערכת הדם השרה את הצטברות משקעי הביתא עמילואיד, והנחושת משפיעה (במניעת) סילוק הביתא עמילואיד מהמוח… "
חוקרי אלצהיימר נזהרים בינתיים מלהצביע על קשר ודאי בין הממצאים לבין מחלת האלצהיימר. הם מדגישים כי לשם כך יש לבדוק תחילה היטב את השפעת הנחושת בזן מיוחד של עכברים המשמשים מודל למחלה האנושית. "יש בממצאים היגיון תיאורטי, אולם כדי לאמת זאת בבני אדם יש לערוך מחקרים אפידמיולוגיים", אומר פרופ' דני מיכאלסון מאוניברסיטת תל אביב, החוקר את מחלת האלצהיימר.
"החשיבות העיקרית של המחקר הוא בפתיחת כיוון מחקרי חדש, שעשוי לאפשר טיפול בחולים או סיוע להם. הוא מעלה את הרעיון שאם נוריד את רמת הנחושת במזון או בשתייה בשיעור מסוים, נוכל אולי להאט את קצב התפתחות האלצהיימר. האתגר כעת הוא להוכיח בבני אדם שדבר כזה יכול להיות יעיל".
