סיקור מקיף

לקראת תחנת חלל סינית

ראשית תשוגר יחידת הבסיס שמשקלה 20 – 25 טון. אליה תתחברנה שתי יחידות נוספות במשקל דומה למשקלה של יחידה זו. לצורך זה מתוכנן משגר המסוגל לשגר ממטענים בגודל זה. שם המשגר 5 Long March

דגם המתאר חללית מדגם שנז'ו המתחברת לתחנת החלל טיאנגונג 2 ששיגורה צפוי ל-2015-2016
דגם המתאר חללית מדגם שנז'ו המתחברת לתחנת החלל טיאנגונג 2 ששיגורה צפוי ל-2015-2016

המדינה השלישית שתקים תחנת חלל משלה היא סין. זה יקרה בשנת 2020. קדמו לה תחנות חלל של רוסיה ושל ארצות־הברית. תחנת החלל הפועלת כיום היא בין־לאומית והקימו אותה ארצות־הברית, רוסיה, יפן וסוכנות החלל האירופית. תחנת החלל הרוסית מיר ותחנת החלל הבין־לאומית נבנו על בסיס מודולרי. כל פעם שוגרה יחידה אחת וכל היחידות חוברו לקומפלקס אחד גדול. כך תיבנה גם תחנת החלל הסינית. ראשית תשוגר יחידת הבסיס שמשקלה 20 – 25 טון. אליה תתחברנה שתי יחידות נוספות במשקל דומה למשקלה של יחידה זו. לצורך זה מתוכנן משגר המסוגל לשגר ממטענים בגודל זה. שם המשגר 5 Long March.

לאחר כמה דחיות שוגרה ב־29 בספטמבר 2011 תחנת החלל קטנה במשקל 8.5 טון ושמה 1 Tiangong. היא שוגרה במסגרת יכולות השיגור של המשגרים המצויים כיום בידי סין. המשגרLong March 2F/C יכוון לבחון יכולות הנדסיות וטכנולוגיות שתהיינה מוכנות עד 2020. עם שיגורה נכנסה תחנת החלל למסלול חנייה סביב כדור הארץ. לאחר שתי הקפות הוצבה תחנת החלל במסלול מעגלי שמרחקו מהקרקע 350 ק"מ. במהלך טיסתה התחברו אליה שלוש חלליות – 8 Shenzhou כשהיא בלתי־מאוישת ולאחר מכן התחברו אליה שתי חלליות מאוישות 9 Shenzhou ו־10Shenzhou. במהלך חודש אוקטובר, לקראת ההתחברות עם החללית הבלתי־מאוישת, שונה מסלולה של תחנת החלל ל־343 ק"מ וב־30 באוקטובר תחנת החלל סובבה ב־180 מעלות לקראת ההיצמדות. יומיים לאחר שיגורה של 8 Shenzhou נצמדו שני רכבי החלל ונשארו כך 12 יום.

הטיסות המאוישות נמשכו פחות משבועיים הרבה פחות זמן מחלליות הסויוז ששוגרו לתחנות החלל סוליוט. להוציא מקרים בודדים חלליות הסויוז היו מחוברות לסוליוט כמה חודשים וזה היה גם משך השהייה של האסטרונאוטים בסוליוט. סך כול המידע שהסינים מסרו לאמצעי התקשורת היה פחות מזה של הרוסים בזמן המלחמה הקרה. עיקר המידע שמסרו הסינים הוא בכמות הצילומים שפורסמו ובניתוח המושכל שלהם שמאפשר לדעת פרטים נוספים על תחנת החלל.

מבנה תחנת החלל
אורכה של תחנת החלל 10.4 מטר והיא עשויה משני חלקים – החלק הקדמי הוא תא העבודה שבו האסטרונאוטים עובדים והחלק השני, האחורי, הוא תא השירותים, בו נמצאים המנוע הראשי, מנועי ניווט ומדפי שמש. קוטרו של תא העבודה 3.35 מטר וזה של תא השירותים קטן ממנו במקצת. מבחינה זו הוא מזכיר את תחנת החלל הרוסית סוליוט. תא השירותים של סוליוט היה בצד האחורי של תחנת החלל והוא בעצם היה תא השירותים של חלליות הסויוז. בעתיד תבנינה חלליות אספקה שתתבססנה על תחנות חלל זו. סביר על כן להניח שמנוע התחנה גדול יותר מזה של חלליות ה־Shenzhou. על הדופן סמוך לקצהו של תא השירותים מצויים מקבצים של תאי ניווט במרווחים של 90 מעלות אחד מהשני. בחזית של תא העבודה מצויים גם כן ארבעה מקבצים של תאי ניווט במרווחים של 90 מעלות אחד מהשני.

בחזיתו של תא הניווט מצוי מנגנון ההיצמדות והוא דומה לזה ששימש את תכנית הטיסה המשותפת בין חללית סויוז לחללית אפולו. המשמעות שהן תחנת החלל הסינית הן החלליות שנצמדו אליה, יכלו להיות אקטיביות או פסיביות לקראת ההיצמדות. ההיצמדות יכולה להיעשות אוטומטית או ידנית. תא העבודה הוא מרווח ואין באמצעו שום מכשירים כמו בתחנות החלל הרוסיות סוליוט ומיר.

באחד התצלומים של ה־Tiangong רואים את אחד האסטרונאוטים מדוושים, מה שאומר שאופניים אלה מקופלים באחד התאים בדופן של תחנת החלל. בסוליוט במנגנון הפיקוח של תחנת החלל נמצא כלל המכשור החיוני לבקרת הטיסה והוא מותקן במעין ארון לרוחבה של תחנת החלל מתחת לפתח המעבר למנהרת החיבור עם חללית הסויוז. מנגנון זה איננו בנמצא בתחנת החלל הסינית, מה שאומר שהוא מותקן בדופן של תחנת החלל. הדפנות עצמן צבועות בצבעים רכים מה שמשרה אווירה נוחה, דבר כשלעצמו בעל חשיבות פסיכולוגית רבה. לרצפתה של תחנת החלל מוצמדות רצועות אשר לתוכן האסטרונאוטים משחילים את רגליהם כאשר הם רוצים לייצב את עצמם בזמן העבודה. בכל צד של התחנה, בדופן התחנה מצוי תא אישי. בשניהם שני אסטרונאוטים ישנים, השלישי ישן בחללית. סידור זה נועד למקרי חירום שבהם חייבים האסטרונאוטים להתפנות לחללית ולחזור ארצה. במצבי קיצון ניתן להבטיח שאסטרונאוט אחד לפחות יחזור ארצה. סידור זה מזכיר את הצבת האסטרונאוטים בחלליות אפולו. בטיסות אלה נחתו שני אסטרונאוטים בכל טיסה והשלישי נשאר בחללית שהקיפה באותו זמן את הירח.

מבחינת הציוד שהותקן בתחנת החלל נמסר שמותקנים בה שני טלסקופים המצויים בסמיכות אחד לשני והם מכוונים לעבר כדור הארץ. אחד בעל זווית צילום רחבה והשני בעל זווית צילום קטנה. הם מצלמים באורכי גל שונים. בתחנת החלל מצוי מתקן לגידול גבישים ומכשיר לגילוי וניתוח של חלקיקים אנרגטיים. כן נבדקים הכימיה והפיזיקה של האטמוספירה ושל הפרעות אטמוספריות. כן היה בתחנת החלל מתקן ניסויי למחזור מים.

ציוד רפואי מחויב המציאות. סביר להניח שהאסטרונאוטים לקחו אחד מהשני דגימות דם ואלה הוחזרו ארצה. כן הובאו ארצה דגימות שתן וצואה. בדיקות לחץ דם, דופק וא־ק־ג בוצעו גם כן. האם בדיקות אלה נעשו מדי יום ביומו? על כך לא נמסר דבר. סביר להניח שבדיקות נעשו לפני דיווש, במהלכו ולאחריו. בדפנות התחנה מצויים מקררים לאחסון מזון ומים וגם מכשיר חימום קטן לחימום מזון ושתייה. בשל ממדיה של תחנת החלל אי־אפשר להתקין בה מקלחון והאסטרונאוטים השתמשו במגבונים לחים. האם גם אלה הוחזרו ארצה או ששמו אותם בתאי אשפה בתא המסלולי, אשר לקראת הנחיתה ניתק מתא הפיקוד ונשרף באטמוספירה?

החלליות ששוגרו לתחנת החלל
החללית הראשונה ששוגרה לתחנת החלל היא 8 Shenzhou. המשגר 8Y – 2F CZ -. כפי שצוין, היא לא הייתה מאוישת. השיגור היה ב־31 באוקטובר 2011. לאחר סדרה של תמרונים שנמשכו 41 שעות נצמדה החללית לתחנת החלל ב־2 בנובמבר 2011. הן היו צמודות במשך 10 ימים ו־20 שעות. ב־3 בנובמבר התנתקה החללית מתחנת החלל למרחק של 5 ק"מ וכעבור שעה התחברה אליה. ב־14בנובמבר נערך תמרון התנתקות והתחברות נוסף. במהלכה של טיסה זו נערכו בדיקות שונות לרבות בקרת טיסה של שני רכבי החלל וגם ניסויים בשביל סוכנות החלל האירופית. ב־16 בנובמבר נותקה החללית מתחנת החלל ושבה ארצה. לאחר ההתנתקות תחנת החלל חזרה לגובה הטיסה המקורי – 400 ק"מ מעל לקרקע.

ב־16 ביוני 2012 שוגרה 9 Shenzhou. המשגר היה 3 Long March. משך שהייה בחלל 13 יום. במשך 40 שעות מרגע השיגור ביצעה החללית סִדרה של תמרונים עד להתחברותה הראשונה עם תחנת החלל ב־18 ביוני. האסטרונאוטים שהשתתפו בטיסה היו Jing Haipeng שזו טיסתו השנייה, Liu Vang ו־Yang Liu האסטרונאוטית הסינית הראשונה ששוגרה לחלל. הפיקוח על ההיצמדות בין החללית לתחנת החלל נעשה כולו מכדור הארץ. תכנית העבודה כללה ניתוק והתחברות ידניים בין שני רכבי החלל. המעבר מהחללית לתחנת החלל נעשה 3 שעות לאחר ההתחברות. המסלול 355 – 366 ק"מ וזווית הנטייה 42.8 מעלות. ב־15 באוקטובר שונה מסלול הטיסה ל־346 – 353 ק"מ. באותו יום שונה המסלול שוב ל־367 – 374 ק"מ.

במהלך שהייתם בתחנת החלל ביצעו האסטרונאוטים ניסויים מדעיים וטכנולוגיים. בשעות הפנאי צפו בסרטי DVD, שמעו מוזיקה ושלחו דוא"ל למשפחותיהם. לא נעשה שימוש במתקן הניסויי למחזור מים. ב־24 התנתקה החללית מתחנת החלל והתחברה אליה. ב־29 ביוני כל הקומפלקס סובב ב־180 מעלות. לקראת ניתוק, תחנת החלל והחללית התרחקו זו מזו 5 ק"מ ולאחר מכן התחברו. ב־29 ביוני נערך שוב תרגיל התנתקות והתחברות. הניתוק היה ידני וההתחברות אוטומטית. באותו יום שבו האסטרונאוטים ארצה. סך הכול הם שהו בחלל 12 יום, 15 שעות ו־36 דקות.
ב־11 ביוני 2013 שוגרה 10 Shenzhou. המשגר היה 2F Long March ההתחברות לתחנת החלל הייתה ב־13 ביוני 2013. משך השהייה של האסטרונאוטים בחלל היה 15 יום. הנחיתה הייתה ב־26 ביוני. משקל החללית 8.5 טון. כמה שעות לאחר השיגור הופעלו מנועיה של החללית והעבירו אותה למסלול מעגלי שאִפשר לה להיצמד לתחנת החלל.

מסלול הטיסה היה 336 ק"מ. בצוות היו שלושה אסטרונאוטים – Nie Haisheng מפקד הטיסה, Wang Yapis והאסטרונאוטית Shang Xiaogoug . מטרת הטיסה הייתה לצבור ניסיון לקראת הקמתה של תחנת חלל גדולה. בחללית הייתה תוספת של אספקה שאִפשר שהייה ארוכה יותר של האסטרונאוטים מזו של קודמיהם. בשונה מהצוות הראשון, חברי צוות זה יכלו לישון בו־זמנית. על־פי ההודעות לתקשורת בוצעו בתחנת החלל תיקונים קטנים. כך למשל הוחלפה רצפתה של תחנת החלל ברצפה קשיחה יותר מקודמתה כך שהייתה נוחה יותר לעבודה לאסטרונאוטים. אחד השידורים ארצה היה שיעור במדעים לתלמידי בתי־ספר. החללית נותקה והתחברה כמה פעמים עם תחנת החלל ובמהלכם החללית הקיפה אותה.
חללית מטען
הסינים שוקדים על פיתוחה של חללית אספקה וב־2016 היא תשוגר לתחנת החלל 2Tiangong . חללית האספקה היא נגזרת של תחנת החלל ויכולה לשאת מטען של 13 טון. שמה של חללית האספקה הוא Tianzhou.

תחנות החלל הקרובות.

במרס 2011 נמסר שתחנת החלל 2Tiangong  תשוגר לפני 2016 והיא תהייה ניסיונית באופייה. בספטמבר 2011 נמסר שהשיגור יהיה ב־2014.  מהודעה זו ניתן ללמוד שקצב הפיתוח היה מהיר יותר ממה שציפו ובספטמבר, באותה שנה, נמסר שהשיגור יהיה ב־2015. המשגר  F/G ./Long March  ישוגר אליה צוות אחד בלבד. תהיה גם היצמדות עם חללית אספקה. מכיוון שלתחנת החלל פתח היצמדות אחד ההתחברות עם חללית האספקה נועדה לבדיקות הנדסיות וטכניות שונות, בין היתר בחינת ציוד למחזור מים וחמצן. ב־2015 או ב־2016 תשוגר 3 Tiangong. לתחנת חלל זו יהיו שני פתחי היצמדות. תחנת החלל דומה לתחנת החלל הרוסית סוליוט. אורכה 18.1 מטר ורוחבה המקסימלי הוא 4.2 מטר. צוות אחד יכול לשהות בה 40 יום. יהיו בה שני פתחי היצמדות ויוכלו להתחבר אליה בו־זמנית כמה חלליות. פתח ההיצמדות הקדמי הוא כדורי כך שיכולות להתחבר אליו כמה חלליות. בחזיתה של תחנת החלל מותקנת זרוע דומה לזו שנמצאת שבסוליוט והיא יכולה להעביר חללית מפתח היצמדות אחד לפתח היצמדות אחר.

תחנת החלל הגדולה

בנייתה של תחנת חלל זו תחל ב־2018 עם שיגורה של יחידת הבסיס והיא תסתיים ב־2022. אורכה של יחידת הבסיס 18.1 מטר, קוטרה המקסימלי 4.2 מטר ומשקלה 20 – 22 טון. בחזיתה יחידת היצמדות כדורית ותתחברנה אליה שתי יחידות נוספות של תחנת החלל. אורך כל אחת מהן 14.4 מטר. משקלה הכולל תחנת החלל כ־60 טון. בחלק האחורי של תחנת החלל מצוי פתח היצמדות שישמש לחיבורן של חלליות אספקה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. בינתיים הם משקיעים הרבה יותר כסף בגניבת פרויקטים מאשר בפיתוחם וזה מעיד על מנטליות.
    גניבת החמקנים F22, F35. גניבת כיפת ברזל – 2011,והודעה איראנית על מערכת הגנה אווירית פתאום
    גניבת המל"ט האמריקאי החמקן מעל שמי איראן.

  2. טוב שהייה בהצלחה.
    זה לא מחדש שום דבר,ולא תורם לעולם דבר.אבל זה נותן לסינים נסיון מעשי.שבו ישתמשו כדאי להשתתף בפרויקטים עתידיים.אני סבור שבנית מרכז מחקר,מאוייש הירח.ונחיתות על מאדים,יחלו בשנות ה-60 של המאה הזו.נראה לי שסין תהייה מעצמה רק במאה ה-22. בנתיים נראה משם מחזות לא נעימים!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן