חברי הצוות ביצעו משימה בת 13 יום, בה השיגו יכולת לעגינה ידנית עם מעבדת החלל טיאנגונג 1 וביצעו סדרת ניסויים. הצוות כלל את טייסת החלל הסינית הראשונה ליו יאנג ויחד איתה מפקד צהוות ג’ינג הייפנג וליו וואנג
החללית הסינית שנז’ו 9 ושלושת אנשי הצוות שלה חזרו לכדור הארץ בקפסולה שלהם במונגוליה התיכונה, הבוקר בשעה 02:05 שעון גריניץ’ (05:05 שעון ישראל).
כאשר שהו בחלל הצליחו חברי הצוות לבצע משימה בת 13 יום, בה השיגו יכולת לעגינה ידנית עם מעבדת החלל טיאנגונג 1 וביצעו סדרת ניסויים. הצוות כלל את טייסת החלל הסינית הראשונה ליו יאנג ויחד איתה מפקד צהוות ג’ינג הייפנג וליו וואנג.
סוכנות החלל הסינית מסרה כי המשימה היא צעד גדול לקראת בניית תחנת חלל קבועה בשנת 2020.
החללית שוגרה ב-16 ביוני ועגנה בתחנת החלל באופן אוטומטי ב-18 ביוני. חברי הצוות עבדו וחיו במודול טיאנגונג 1 במשך מספר ימים וביצעו ניסויים רפואיים וכן מחקרים עם פרפרים חיים, ביצי פרפרים וגלמים. מאוחר יותר הם עזבו את התחנה ושבו עליה בעגינה ידנית, ניסוי חשוב שבו ייעשה שימוש במקרה של תקלה במערכות האוטומטיות. בעוד רוסיה וארה”ב ביצעו עגינה ידנית עוד בנשות השישים, עדיין היא נחשבת כתמרון מסובך, שבו מביאים שני כלי רכב הנעים במהירות של אלפי קמ”ש להתקרבות ולחיבור.
http://www.youtube.com/watch?v=0dnARfUwWgA
החללית טיאנגונג-1 שמשקלה 8.5 טון אמורה להשאר בחלל לפחות שנתיים ולתמוך בצוותים של עד שלושה אסטרונאוטים למשך זמן קצר. משימה מאוישת אחת מתוכננת להגיע אליה – שנז’ו 10.
תחנת החלל המתוכננת תשקול 60 טונות ותגיע לגודל של כשישית מתחנת החלל הבינלאומית, כלומר תהיה קטנה במעט מסקיילב.
סין שיגרה את הטייקונאוט הראשון ב-2003, שני טייקונאוטים ביחד ב-2005 ושלושה ב-2008, במשימה בה בוצעה הליכת החלל הראשונה של סין. מסמך שנחשף בדצמבר תיאר את תוכנית החלל השאפתנית של סין “נבצע סדרה של תוכניות ראשוניות לנחיתה מאוישת על הירח”. נאמר במסמך.
7 תגובות
אתה יכול לקרוא באוטוביוגרפיה של קריס קראפט ואחרים כמה זה בעייתי להטיס חללית. בתור דוגמה, תאר לעצמך שיש שתי חלליות באותו מסלול שמרוחקות מעט האחת מהשנייה. אם החללית האחורית תנסה סתם להאיץ היא תעלה לגובה גדול יותר בגלל חוקי ניוטון משך הזמן הדרוש להקפה יגדל והמרחק בניהן יהיה גדול עוד יותר…
בקיצור, מכניקה מסלולית זה לא דבר פשוט או אינטואיטבי.
נכון שהם נעים יחד במהירות אדירה, אבל כמו שרמזת בדבריך המהירות היחסית שלהם אחד כלפי השני היא כמעט אפסית ורק זה מה שרלוונטי לגבי התימרון שהם מבצעים.
מעשית הם טסים במהירות אדירה, המהירות הייחסית משנה רק לגבי היכולת שלהם להתנגש.
אבי אני עדיין לא מבין מדוע זה רלוונטי באיזו מהירות כדור הארץ חולף מתחתיהם, עדיין האחד ביחס לשני הם כמעט נייחים.
רלוונטי בהחלט, כי אתה אמור לתאם ביניהם כשכל התזמור הזה נעשה כשכדור הארץ שממנו החללית שוגרה חולף מתחתיהם במהירות
אכן צ”ל “להתקרבות”. אני צריך להחליף אחד מהשניים או את המקלדת שמדלגת על אותיות או את האצבעות.
״עדיין היא נחשבת כתמרון מסובך, שבו מביאים שני כלי רכב הנעים במהירות של אלפי קמ”ש התקרבות ולחיבור״
1. בהמשך לתגובה הקודמת, גם כאן יש בעיית הגהה.
2. מה רלוונטית בכלל המהירות יחסית לכדור הארץ? הרי אחד ביחס לשני הם נעים במהירות של מטרים בודדים לדקה, הם כמעט נייחים אחד ביחס לשני.
לאבי בליזובסקי:
כל כך קשה לקרוא את הכתבה פעם אחת לפני הפרסום?
עוד 3 דקות של קריאה והגהה ממך יחסכו לכל הקוראים את הפענוח המעצבן של השגיאות המוזרות פה ,מה זה לעזעזל?:”שנתיי םולתמוך”.
וזה חוזר על עצמו בהרבה כתבות.