המצעד הארוך של סין בחלל

על רקע שיגורה המוצלח של החללית הסינית שנז’ו 10, טוען מומחה סיני לתוכנית החלל: אין למערב מה לפחד מתכנית החלל הסינית וקורא לארה”ב לשתף פעולה

48 שעות לאחר השיגור ממדבר גובי, עגנו שלושת האסטרונאוטים בחללית שנז’ו 10 בהצלחה בתחנת החלל. התקשורת הסינית מדווחת כי מדובר בצעד נוסף לקראת הקמת תחנת חלל עצמאית סינית.

האסטרונאוטים יבלו במודול החלל טיאנגונג-1 עוד כשבועיים, וזו תהיה המשימה המאוישת הארוכה ביותר של סין עד כה. העגינה היתה אוטומטית לחלטין, אף כי במהלך השהות תבוצע התנתקות ועגינה מחודשת – הפעם ידנית, לצורך תרגול המערכות.
ואנג יאפינג, האישה השניה של סין בחלל תגיש במהלך השהות בתחנה שיעור מהחלל בפני תלמידי תיכון.

במערב, ובפרט בארה”ב חוששים מתכנית החלל הסינית. האם הדבר מוצדק? זאו גאנג (Zhao Gang), חוקר באקדמיה הלאומית הסינית טוען כי על ארה”ב להכיל את תכנית החלל הסינית ולא להתנגד לה. גאנג אומר את הדברים לאחר שהחללית שנז’ו 10, ושלושת האסטרונאוטים שעל סיפונה, המריאה ממרכז שיגור הלווינים ג’יקואן במחוז גאנסו ביום שלישי ונכנסה למסלולה המיועד בתוך דקות אחדות. ביום חמישי היא עגנה בהצלחה במודול מעבדת החלל טיאנגונג-1.

“השיגור האחרון שהוא המשימה המאוישת השישית של סין בתוך 10 שנים מאז המשימה הראשונה שלה לחלל (אפש ר להשמיט את הקטע הזה של המשפט), מדגים התקדמות יציבה של המדינה במבצעי חלל מאויישים. לשיגורים החלקים של חלליות השנז’ו קדמו שנים של טיסות בלתי מאוישות מאז שנת 1999.”
“שנז’ו 10 והטיל שנשא אותה למסלול – לונג מארץ’ 2F מהווים שידרוג למערכת התחבורה החללית של סין שמסוגלת להסיע אסטרונאוטים ואספקה מכדור הארץ למודול החלל טיאנגונג-1 ולתמוך בניסויים מדעיים שם.”
“ככזה, אין שינויים דרסטיים בשנז’ו 10 במובן הטכני, פרט לכמה התאמות לעומת שנז’ו 9, ובהם מערכת תמיכת חיים בקרה סביבתית פנימית משודרגת. ובכל זאת, שנז’ו 10 מסמנת קפיצה ענקית בתכנית החלל של סין, משום שהיא מספקת ערבות טכנולוגית להרכבת תחנת חלל במסלול, דבר שהוא בעל חשיבות רבה למעצמת חלל עולה כמו סין.”

“כידוע, ארצות הברית ורוסיה הסכימו לאחד את מאמציהן לבניית תחנת החלל בשנת 1993. מאז 1998, הן גם משתפות פעולה עם מעצמות גדולות אחרות, כולל יפן ועם עשר מדינות החברות בסוכנות החלל האירופית, בתכנית תחנת החלל הבין־לאומית.”

“ארה”ב שיחקה תפקיד מרכזי במניעת השתתפותה של סין במשפחת מעצמות החלל. וושינגטון פרסמה את דו”ח קוקס בשנת 1999, שמאשים את סין בפיתוח טכנולוגיה גרעינית צבאית, וכן בריגול אחרי ארה”ב ובגניבה ממנה. הדו”ח וחוק הביטחון הלאומי שאושר בשנת הכספים 1999, האוסר על יצוא של טכנולוגיות לווינים, ציוד טילים וטכנולוגיות אחרות לסין, פוסל את האפשרות של שיתוף פעולה בחלל בין סין וארצות הברית.”

“למרות הסירוב של ארה”ב לכך שסין תצטרף לתכנית תחנת החלל הבין־לאומית, תכנית החלל של בייג’ינג ממשיכה לשגשג, והשיגור המוצלח של שנז’ו 10 מראה שהיא התקרבה צעד אחד נוסף לבניית תחנת חלל משלה בשנת 2020.”

“סין היא המדינה השלישית ששיגרה בני האדם לחלל באופן עצמאי, והאסטרונאוטים שלה גם ביצעו פעילות מחוץ לרכב החלל. עכשיו סין היא אחת מהמדינות המובילות ביוזמות בתחום החלל. מערכת הניווט הלוויני Beidou מתוצרתה שואפת לתפוס 70-80% מנתח השוק המקומי של ה-GPS. המערכת צפויה להגיע לכיסוי גלובלי בשנת 2020.”

“בנוסף, סין שמרה על תדירות שיגורים גבוהה בשנים האחרונות. רק בשנה שעברה היא ביצעה 19 שיגורים, מספר דומה לזה של רוסיה ורשמה שיעור הצלחה של 100 אחוזים. לעומת ההתקדמות היציבה של סין, תכנית החלל של ארה”ב הואטה, עם סגירת תכנית מעבורות החלל בשנת 2011 הסיכוי שארה”ב תחזור לבצע שיגורים מאויישים בשנת 2016 נמוך בשל חוסר מימון ארוך טווח.”

“העליה והדעיכה של תכנית החלל של ארה”ב ויכולת החלל ההולכת וגדלה של סין עוררה תגובות מעורבות בארה”ב. משקיפים אמריקאים בחרו להדגיש את מה שנקרא טבע השימוש הכפול של תכניות החלל של סין שנועדו למלא משימות צבאיות ואזרחיות בו זמנית כדי לקדם את התאוריה שלהם של “היום הסיני”. מרסיה סמית, המייסדת והעורכת של Spacepolicyonline.com, אמרה כי בעוד שבהחלט יש אנשים בקונגרס האמריקאי שלא רוצים לראות את המדינה מפגרת אחרי סין בתכניות חלל מאוישות, גם ההצלחה של משימת שנז’ו 10 לא תשנה את החלטת הקונגרס על עתיד נאס”א.”

“ישנם משקיפים אופטימיים באשר לשיתוף פעולה בין סין לארה”ב, אם כי Atlantic Monthly פרסם מאמר שכותרתו: ‘מירוץ החלל של סין הוא ההזדמנות של אמריקה’, ובו נאמר כי שווה לשקול אם ניתן לשתף את סין בניסיון של ארה”ב ורוסיה בתחום החלל כדי לשרת את האינטרסים האמריקאים בטווח הארוך.”
“גרגורי קולקי, אנליסט בכיר ומנהל של פרויקט סין בגוף המכונה איחוד המדענים המודאגים, אומר כי תכנית החלל המאוישת של סין נראית כפחות מאיימת למשקיפים אמריקנים שחשדו בה בתחילה. גישה רגועה יותר של ארה”ב לתכנית, בשילוב עם התקדמות איטית אך בטוחה של הסינים בטיסות חלל מאוישות, עשויה ליצור הזדמנויות לשיתופי פעולה סינים-אמריקנים בכלל ושיתוף פעולה בחלל בפרט אומר קולאקי.”

“ללא קשר לגישתה של ארה”ב, סין מקדמת בהתמדה את תכנית חקר החלל שלה. כפי שכמה מומחים סיניים אמרו, בזמן שבו טכנולוגיית החלל של סין מראה את הפוטנציאל של סגירת הפער עם זו של ארה”ב, וושינגטון ממשיכה לאמץ גישת הכלה. לאחר שסין משיגה פריצות דרך גדולות בתחום טכנולוגיית החלל בכוחותיה שלה, ארה”ב תהיה חייבת לאמץ מדיניות של מעורבות ולחתור לשיתוף פעולה בין המדינות.”

“משימת שנז’ו 10 היא חשובה במיוחד עבור חלום החלל של סין. היא תעזור לשפר את הביטחון העצמי הלאומי, והאסטרונאוטים יעבירו את ההרצאה הראשונה שלהם מהחלל לתלמידי בתי הספר, במטרה לעורר את תשוקת בני הנוער ללמוד מקצועות הקשורים לתחום החלל. ”

“מלבד זאת, הערך המסחרי של משימות חלל מאוישות יתממש לאחר המעבר המוצלח של טכנולוגיות חלל ליישום תעשייתי, אשר יפיקו הטבות למגוון רחב של תעשיות, כולל מגזרי הייצור, האנרגיה והתעשיה האלקטרו־מכאנית, ובכך לעורר צמיחה כלכלית.”

“וחשוב יותר, תכנית החלל היא הזדמנות לשפר את שיתוף הפעולה הגלובלי של סין עם מדינות אחרות. כאשר סין מבצעת התקדמות יציבה בטכנולוגיית החלל וקרובה יותר לבניית תחנת חלל משלה, יותר ויותר מדינות, מפותחת ומתפתחות, מגלות עניין רב בעבודה עם סין. סין כבר שיתפה פעולה עם רוסיה, ברזיל וכמה מדינות באירופה. אנשים בתוך תעשיית החלל של ארה”ב גם קראו לשיתוף פעולה עם סין.”

לסיכום כותב גאנג: ” ביסוס שיתוף הפעולה הקיים והרחבת פרויקטי החלל המשותפים הם הכרחיים עבור סין, על מנת לאפשר למגזר (לתחום או לענף) החלל שלה לזכות בהשפעה גלובלית גדולה יותר.”

למאמר של זאו גאנג באתר סוכנות הידיעות הסינית שינגואה