יפן וסין ישלחו חלליות לא מאוישות בחודש הקרוב

יפן מתכננת את המבצע הגדול ביותר מאז אפולו. סין מכינה את החלליות שלה לחקור את פני השטח כהכנה לנחיתה

שתי המעצמות הכלכליות של אסיה עומדות לשגר בחודש הבא חלליות לא מאוישות לירח, במסגרת הספירה לאחור במירוץ החלל החם ביותר מאז הביסה ארה”ב את ברית המועצות במירוץ הקודם, לפני ארבעה עשורים.

סוכנות החלל היפנית מסרה בשבוע האחרון כי לוויין הירח סלן (SELEN) נמצא בשלבים אחרונים לקראת שיגור ב-13 בספטמבר, לאחר עיכוב של כשנה שנבע מהצורך לתקן בעיות מכניות. במקביל, השמועות מדברות על כך שסין מתכננת לשגר בספטמבר את החללית שנג'ה-1, אך לא ננקב עדיין תאריך מדויק לשיגור.

החללית הסינית, שתשוגר באמצעות משגר מדגם 3Changzheng, עברה את כל הבדיקות והושלמה גם הרכבת כל החלקים הדרושים בכן השיגור. בחודש שעבר אמר שר ההגנה הסיני לרשת CCTV, כי הכל מוכן לשיגור עד סוף השנה.

הפקידים ניסו להפחית בחשיבותו של המירוץ בין סין ויפן, אך היריבות נמצאת ממש מתחת לפני השטח. “אינני רוצה להתייחס לכך במונחים של נצחון או הפסד. אני מאמין שמי שלא חשוב מי ישגר ראשון”, אמר יאסונורי מוטוגאווה, בכיר בסוכנות החלל היפנית. “נראה איזה שיגור יוביל לפריצות דרך מדעיות”.

תוכנית החלל של סין, הנמצאת בפיקוחו של הצבא, רשמה התקדמות עצומה בשנים האחרונות. בשנת 2003 סין הפכה למדינה האסיאתית הראשונה שהציבה אסטרונאוטים בחלל. סין גם פוצצה לווין ישן שלה באמצעות טיל נגד לוויינים בניסוי ראשון מסוגו, שלא בוצע מעולם, גם לא על ידי ארה”ב ורוסיה.

יפן הולכת בעקבותיה של סין. בפברואר היא השלימה שיגור של ארבעה לוויני ריגול שיוכלו לנטר ולצפות בכל כדור הארץ בכל יום. התוכנית החלה ב-1998, עם שיגור כושל של טיל באליסטי מצפון קוריאה. עם זאת, יעילותה של הרשת אינה מוטלת בספק היום. טוקיו השקיעה כ-500 מיליון דולר לשנה בתוכנית.

מעצמות אזוריות נוספות כהודו, דרום קוריאה, מלזיה וטאיוון הציבו כולן לוויינים במסלול. צפון קוריאה טוענת כי הטיל משנת 1998 שידר במעט הזמן שבו שהה בחלל את ההמנון למנהיג המדינה, קים ז'ונג איל, אף כי הטענה לא הוכחה.

משימות הירח המתוכננות של סין ויפן הן מהשאפתניות ביותר. יפן מסרה כי סלן, שעלותו 276 מיליון דולר הוא העצם הגדול ביותר שטס לירח מאז תוכנית אפולו בכל הקשור לטווח הפעולה והשאיפות – והוא עובר בביצועיו את לוויני וחלליות תוכנית לונה הסוביטית וקלמנטיין ולונר פרוספקטור האמריקניים.

במסגרת סלן ישוגר לווין למסלול סביב הירח וממנו יצאו שני לווינים קטנים יותר למסלולים קוטביים כדי לחקור את מוצא והתפתחות הירח. יפן שיגרה חללית לירח ב-1990 ואולם היא רק ביצעה מעבר והמשיכה הלאה, שלא כמו סלן, שאמורה להקיף את הירח.

ואילו שנז'ה 1 הסינית תשתמש במצלמות סטריאוסקופיות ובספקטרומטר בתחום קרינת ה-X, כדי למפות תמונות תלת ממדיות של פני השטח של הירח ולחקור את האבק שעל קרקעיתו. סין כבר השקיעה 185 מיליון דולרים בתוכנית, לפי סוכנות הידיעות הרשמית שינואה.

בייג'ינג מקווה להשיג דוגמאות קרקע מהירח במשימות מאוחרות יותר. לפי אתר האינטנרט של הפרויקט. שינואה דיווחה גם כי חללית מאוישת תבוא בעקבות החלליות הלא מאוישות בתוך 15 שנים. יפן שוקלת אף היא משימה מאוישת בשנת 2025.

“הדבר מזכיר את המירוץ לקוטב הדרומי בראשית המאה ה-20”. אומר היידו נאגאסו, ראש המחקר לשעבר באחד הארגונים שמהם נוצרה סוכנות החלל היפנית – המעבדה הלאומית לאווירונאוטיקה. “לטובת קידומה של אסיה בתחום טכנולוגית החלל, עדיף לשתף פעולה אך אני סבור שאף אחד מהצדדים לא רוצה לעשות זאת בינתיים”, הוא אמר.