כדי לתמוך באמת בהיי-טק הישראלי, על תקציב המדען להיות גדול ב-400 מיליון שקלים לפחות

אומר המדען הראשי בתמ”ת ד”ר אלי אופר. “כדי שישראל תמשיך לצמוח, יש צורך להכפיל את תקציב המדען בטווח הארוך לסדר גודל של 2.5 מיליארד שקלים”, אופר בישיבה מיוחדת של ועדת המדע של הכנסת, שעסקה בקיצוצים בתקציבו ● “הקיצוצים גורמים נזק בלתי יתואר לצמיחת המשק”, הזהיר

אבי בליזובסקי, מערכת ThePeople ,DailyMaily

האירוע התקיים ב-10/10/2007 והידיעה התפרסמה למחרת בניוזלטר דיילי מיילי

ח”כ בני אלון, יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת (מימין) וד”ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ”ת, אתמול בדיון החירום בירושלים

“כדי לתמוך באמת בהיי-טק הישראלי, על תקציב המדען להיות גדול ב-400 מיליון שקלים לפחות”, אמר אתמול (ד') המדען הראשי במשרד התמ”ת, ד”ר אלי אופר, בדיון חירום שהתקיים בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. לדברי ד”ר אופר, תקציב המדען הראשי צריך לחזור בשלב ראשון לרמתו בשנת 2000 – כ-1.7-1.6 מיליארד שקלים, לעומת הצעת האוצר בתקציב 2008, קרי 1.3 מיליארד שקלים בלבד. בהמשך, אמר אופר, אף צריך לשאוף להכפיל את התקציב לכדי 2.5 מיליארד שקלים.

המדען הראשי הוסיף, כי הקיצוצים גורמים נזק בלתי יתואר לצמיחת המשק, משום שהממשלה משתתפת ברמות נמוכות יותר בפרויקטים – 20-30% במקום 50%, ופרויקטים רבים נדחים מחוסר תקציב. “כל פרויקט כזה, שעשוי להפוך לחברת היי-טק גדולה, מתמסמס או עובר לחו”ל”, אמר ד”ר אופר, “ובכל מקרה – המשק הישראלי מפסיד”. אופר הזהיר, כי אם ימשכו הקיצוצים – יהיה גורלו של תקציב המדען כגורל תקציב מרכז ההשקעות, שהתדרדר.

ח”כ בני אלון, יו”ר הוועדה, אמר כי הוועדה שבראשותו תעמיד על סדר יומה ובראש סדרי העדיפויות בפעילותה, את שינוי מיקומו של המדע והטכנולוגיה – הן בתקשורת הציבורית והן בידי מקבלי ההחלטות הממשלה. “דרוש דיון ציבורי והתגייסות כללית למניעת המשך הקיצוץ בתקציבי מו”פ. חייבים לעורר הד ציבורי להפסקת הקיצוצים ולהעלאת התקציב”.

נציג אגף התקציבים באוצר, ג'קי ברקאי, אמר בתגובה לדבריו של ד”ר אופר, כי צריך להודות על כך שהתקציב נשאר פחות או יותר ברמתו, משום שגם באוצר סבורים שהוא חשוב, אם כי הוא קרא להסתדר עם מה שיש, “כל אחד רוצה תמיד להוסיף. אני לא מכיר מישהו שאוהב שמקצצים לו”, קבע. לטענתו, יש להקצות את הכספים לחברות בראשית דרכן – ולחברות קטנות ולא לחברות גדולות.

“האוצר לא עמד בהתחייבויות”
אופר, ומשתתפים אחרים בישיבה, האשימו את האוצר, כי לא עמד בהתחייבויות משנת 2005 להגדלת התקציב בהדרגה ב-300 מיליון שקלים, ובכל שנה הם מצאו תואנה אחרת, כדי לקצץ בחזרה את התוספת שכביכול נתנו לו, אמרו. הגורם העיקרי לקיצוץ הוא השפעת קיצוצי הרוחב התקציביים, שמגיעים ל-100 מיליון שקלים בשנה, וכל המשתתפים, למעט נציג האוצר, דרשו להוציא את תקציב המדען מרשימת המשרדים שבהם נעשים קיצוצים רוחביים. לדברי המדען, יש להוסיף כסף לתקציב החממות, ואין להפלות את החברות הגדולות, המשמשות “גנרטורים” לסטארט-אפים ומשלמות תמלוגים, שמהווים אחוז ניכר מתקציב המדען. הוא הוסיף, כי יש להחזיר את המצב לקדמותו, משום שאם בממוצע לפני 20 שנה היו נענים ל-34% מהבקשות (בכסף, לא במספר בקשות), הרי שהיום מדובר רק על 19% מהן. משמעות הדבר, הסביר, היא דחייה של פרויקטים מוצלחים לא מעטים.

יהודה שגב, מנכ”ל התאחדות התעשיינים, הזהיר כי אם יופרו נקודות האיזון התקציביות, חלק גדול מהמו”פ יועבר לחו”ל, ולאחריו – גם יועברו קווי ייצור. גם שגב קרא לאוצר לעמוד בהסכם שנחתם עם המדען הראשי והתאחדות התעשיינים ב-2005, לאחר שלא עמד בו בשנתיים האחרונות, ולהגדיל את תקציב המדען ב-500 מיליון שקלים.

מנכ”ל משרד התמ”ת, ישי מימון, קרא להצמיד את תקציב המו”פ לתל”ג, משום שהוא הגורם העיקרי לצמיחת התל”ג. “נתוני היצוא מהמחצית הראשונה של 2007, לפיהם מתחיל קצב הגידול ביצוא ההיי-טק להצטמצם, צריכים להדאיג אותנו”, אמר, “כי משמעות הדבר היא שעד כה שגשגנו בזכות השקעות העבר במו”פ”.

“החזר השקעה פי 50”
היו”ר היוצא של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו”פ), דן זסלבסקי, אמר כי השקעה על מו”פ מחזירה עצמה למשק פי 50, וכי הממשלה – במקום לעודד זאת, רק מקצצת בתקציבי המו”פ. לדוגמה, ציין, כאשר הוא שימש המדען הראשי במשרד האנרגיה בשנות ה-80', היה תקציבו 20 מיליון דולרים, והיום תקציב מקבילו במשרד התשתיות – עומד על סכום נמוך בהרבה – רק מיליון שקלים. “נערי האוצר שוחטים תרנגולת שמטילה ביצי זהב, ואפילו לא אוכלים את בשרה אלא רק מתהדרים בנוצות”, אמר.

שלמה וקס, מנכ”ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, האשים את האוצר שהוא מדבר בכפל לשון: “מצד אחד הוא מפאר את תעשיית ההיי-טק, ומצד שני הוא מפר את התחייבותו מ-2005, ומונע מהמדען הראשי תקציב של 300-400 מיליון שקלים בשנה. התעשיה תברח מישראל”.

משה אורטס, חבר ועדת המחקר בלשכת המדען הראשי, אמר כי מתוך המספר שבו מתגאים באוצר, הוצאה של 4.5% מהתל”ג על מו”פ – השיעור האמיתי שהממשלה מוציאה על מו”פ תעשייתי הוא 0.08%. “מספיק שיהיה 0.9% כמו בשנת 2000 – והמצב ישתפר”, אמר.

“חברות תעבורנה לייצור במזרח”איציק ציון, סמנכ”ל הכספים של חברת הטלקום ECI, שעד לאחרונה מילא תפקיד זה במוטורולה ישראל, אמר כי ההרעה בתנאי מענקי המדען, והצורך להחזיר אותם בקצב הולך וגדל, תגרום לכך שחברות לא תשתמשנה בתקציבי המדען לפרויקטי מחקר ופיתוח. הוא הסביר, כי משמעות הדבר היא שהן לא תייצרנה את פרי הפיתוח במפעליהן באופקים (ECI), או בערד (מוטורולה) – אלא בסין, משום שלא תהיה להן שום מחויבות לכך. ויתרה מכך, הזהיר, גם חברות שמרכזן בארץ מוציאות פיתוח החוצה.

דוברים נוספים בוועדה, היו רנה פרידור, מנהלת פרויקט החממות, אשר קבלה על הקיצוץ, למרות הגידול בצרכים: “השקעה של שקלים מול שקלים של בעלי החממות המופרטות”; שלמה גרדמן, יו”ר כנס רעננה, שאמר כי תקציבי המו”פ חוזרים מיד באותה שנה, בצורת מס הכנסה שמשלמים עובדים המגויסים לצורך הפרויקטים. דן וילנסקי, בעבר יו”ר אפלייד מטריאלס ישראל, שאמר כי חברות רב-לאומיות בישראל אחראיות על ייצוא של מיליארד דולרים ומעסיקות 5,000 עובדים ולכן, ציין, הממשלה חייבת ליצור רציפות בתהליך קבלת ההחלטות כדי להגדיל את אמונם של בעלי החברות הגדולות; ד”ר משה אורון, מנכ”ל חברת ההיי-טק קילולמדה טכנולוגיות, התריע כי סין והודו מגדילות את הכשרת המהנדסים ל-450 אלף איש בשנה בכל מדינה, ורוסיה דואגת כעת החזרת ילדים של אנשים שעזבו את ברית המועצות בזמנו ולמדו במערב. ואילו בישראל, אמר אורון, במקום לעודד את ההיי-טק כמו שעושים במעצמות אלה – מקצצים.