מחשב מול אדם

קיימת אפשרות ריאלית שהמחשבים בעוד עשרים או שלושים שנה יהיו מתחרים של ממש למוח האדם

                  
במשחק השחמט הראשון בין מחשב יבמ עם תוכנת "כחול עמוק" לבין אלוף העולם גארי קספרוב, ניצח המחשב. בטורניר כולו גבר אמנם קספרוב, אך מחשב-העל הוכיח כי הוא טוען רציני לאליפות העולם. הוגה הדעות צבי ינאי צוטט באומרו על כך: "למרות המיומנויות שלו, המחשב פועל ללא הבנה… המחשב נותר טיפש כשהיה".
 חשוב להבין מדוע טוענים רבים שניצחון המחשב מותיר עדיין לאדם יתרון ניכר ולשאול עד מתי יעמוד לנו יתרוננו זה. עוד בימי המחשבים הראשונים, לפני חמישים שנה, הבין כל בר-דעת, שבקרבות מסוימים אין לאדם סיכוי מול המחשב. אפילו וויצאק הקשיש, מחשב פרימיטיווי המשמש כיום מוצג מוזיאוני במכון ויצמן, הביס בקלות את טובי המוחות האנושיים, וזאת כשהיה מדובר, למשל, בהכפלת שני מספרים של עשר ספרות. מצד שני, אפילו המהיר שבמחשבי-העל בני ימינו מתקשה לבחור דובון מתוך אוסף של צעצועים, או לזהות פנים מחייכות – מטלות שכל תינוק יכול לבצע.
 לא ייפלא, שבכל שנות קיומם של המחשבים חונכנו לחשוב שלאדם יתרון על המחשב, ושהוא טמון באינטואיציה, יכולת אינטגרציה, כושר הסקת מסקנות, הבנה וכמובן גם בהכרה ורגשות. הובהר לנו שגם הטובים במחשבים ייוותרו תמיד מאחור בכישורים אלה, שהרי המחשב אינו אלא מכונת חישוב משוכללת, שעיקר גאוותה על ביצוע חיבור, חיסור, כפל וחילוק במהירות עצומה. והנה, שנה אחר שנה רוכשים המחשבים מיומנויות חדשות, וכמה מהן פורצות אל תחומים שהיו בעבר נחלתם הבלעדית של בני אנוש. כך, למשל, ישנם כיום מחשבים ורובוטים בעלי יכולת "ראייה" – הכרת דגמים, זיהוים ומיונם, כמודגם למשל על ידי טיל שיוט המזהה את מטרתו. אנו נמצאים על סף פריצת דרך בהבנה ממוחשבת של דיבור אנושי – דבר שיאפשר בעתיד הקרוב שיחה חופשית עם מחשב. "מערכות מומחה" ממוחשבות אוגרות נתונים, יוצרות קשרים ביניהם ועוזרות למנהלים להחליט החלטות קריטיות. האם יש גבול עקרוני למידה שבה יוכל מחשב להתקרב ליכולתו של המוח האנושי? תוצאת הקרב ההיסטורי בין "כחול עמוק" לקספרוב עשויה לרמז שמגבלה כזאת אינה קיימת. לפני עשרים שנה פותחו תוכניות שחמט שניצחו שחקני שחמט מתחילים. נטען אז שקל לעשות זאת, כיוון שאת יכולת המשחק של שחקן חובב אפשר לתרגם לסדרה של פקודות מחשב "יבשות". אך ניצחון על רב-אמן, כך חשבו, ידרוש מן המחשב אינטליגנציה וקפיצות דרך מחשבתיות שהן מעבר ליכולתה של מכונה אלקטרונית. מחסום זה נפרץ עתה, בעזרת תכנות מבריק וניצול מרבי של התפתחות החומרה.
  המקטרגים על המחשב טוענים שהניצחון הושג בדרכי עקיפין: גם עתה אין למחשב אינטואיציה, וכל שעושה "כחול עמוק" הוא ליצור חיקוי חיוור של מוחו של קספרוב תוך כדי שימוש ביכולת המחשב לסרוק מכנית מיליארדי צעדי משחק. אך בעצם מהו התהליך המתרחש במוחו של הרב-אמן הרוסי בעת שהוא משחק? מהו התהליך הקורה במוחך, הקורא, בהבנת שורות אלה? מוחנו הוא מחשב משוכלל מאין כמוהו, שנוצר במיליוני שנות אבולוציה. ממש כמו למחשב, יש למוח "הנדסה חיצונית", הרשומה בחומר הגנטי שלנו – הד-נ-א. גם מוחנו מבצע מיליארדי פעולות קליטה, השוואה ושליפה בכל שנייה של פעולתו. קריאת משפט כתוב, או תכנון צעד שחמט מבריק, גם הם תוצאה של "חישוב", אם גם במחשב מסוג שונה
.
הבדל ברור בין מוחו של אדם (או זה של כל בעל חיים מפותח) לבין מחשב הוא בארכיטקטורה הפנימית שלהם. המוח הביולוגי התפתח מקדמת דנא לבצע מטלות כגון זיהוי של טרף המסתתר בעשב או הכרת בן זוג. הוא בנוי באופן מקבילי ואסוציאטיבי, תוך כדי האחדה של פונקציות המעבד המרכזי ופונקציות הזיכרון. דבר זה מקל עליו מאוד לבצע מטלות הדורשות קליטה מהירה והשוואה בין דגמים. באדם הגיעו יכולות אלה לשכלול רב, המאפשר הבנת טקסט וגם הערכת מצב מהירה על לוח שחמט. מחשבים, לעומת זאת, פותחו מלכתחילה לבצע חישובים באופן "טורי" – צעד אחר צעד – תוך ניצול מהירותם הרבה. מבנה זה יוצר קשיים ניכרים בביצוע מטלות אינטגרטיביות ודורש תחכום ניכר בכתיבת התוכניות הדרושות. אך חיוני להבין שיתרונו הארכיטקטוני של המוח האורגני אינו בלתי ניתן לגישור: אפשר להגשים מטלות עיבוד סבוכות בכל אחת מהארכיטקטורות, או בשילוב מוצלח ביניהן.
רעיון זה מיושם כבר עתה בפיתוח מחשבים חדשים, לרבות "כחול עמוק". נוסף על כך, המוח האנושי עדיין עולה בסיבוכו בכמה סדרי גודל על המחשב המשוכלל ביותר. אין לזלזל בהבדל כמותי זה: לראיה – הבדל עיקרי בין המחשב שניצח חובבים לבין זה שגבר על קספרוב הוא במהירות החישוב ובמספר תאי הזיכרון. אך גם הפער הכמותי בין מחשבים למוחות אנוש הולך ונסגר במהירות רבה.
 קיימת, לכן, אפשרות ריאלית שהמחשבים בעוד עשרים או שלושים שנה, אשר צפוי שיעלו פי אלף ויותר במהירותם ובזיכרונם על מחשבי ההווה, ואשר יצוידו בארכיטקטורה מקבילית ובתוכנות המחקות את פעולת המוח האנושי, יהיו מתחרים של ממש למוח האדם. מחשבי המאה ה-21 יצוידו בחושים משוכללים, יוכלו ללמוד מניסיון וכן לתקשר בחופשיות עם בני אדם ובינם לבין עצמם. סביר שיוכלו להתקרב יותר ויותר לפיתוח תכונות כגון אינטואיציה, הכללה וניתוח אסטרטגי. סביר שבהדרגה, בלא שיוכרז על ציוני הדרך בראש חוצות, נמצא את עצמנו בעוד שנות דור בחברתם של "יצורים" מחשביים הדומים לנו כמעט בכל – יצורים אינטליגנטיים מסוגו של דאטה, הרובוט האנושי בסדרת המדע הבדיוני "מסע בין כוכבים". תוך כדי לקיחת סיכון מסוים אפשר אולי אף לשער שלמחשבים-רובוטים כאלה תהיה יכולת לשיפוט אסתטי וליצירת קשרים חברתיים – כשרים הלקוחים מן הרפרטואר האנושי שאנו נוהגים לכנותו עולם הרגשות. והרי רגשות אף הם, בסופו של דבר, פועל יוצא של פעולת המחשב המופלא החבוי בגולגולתנו, ואפשר כידוע להשפיע עליהם בגירוי כימי וחשמלי של המוח. ההיסטוריה של המיחשוב רצופה פיתוחים קטנים והדרגתיים, ורק מפעם לפעם מגיעות פריצות דרך לידיעת התקשורת, כמו במקרה של ההתמודדות הנוכחית בין אדם למחשב. אך בפרספקטיבה של כמה עשורים אנו עדים לכך שהמצאת המחשב חוללה מהפכה שאין שנייה לה בתולדות המין האנושי. ההתמודדות השקולה בין המחשב לקספרוב מחייבת אותנו להכרה בכך שהמהפכה עדיין לא תמה. התפתחות המחשבים בעתיד עשויה להפתיע אף את הספקנים ביותר בינינו, ולהביא לעידן של שיתוף בין שווים – אדם ומחשב.
 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן