גייזרים על הירח הגדול של פלוטו

תצפיות מאחד הטלסקופים הקרקעיים החזקים הוכיחו קיום חומרים שניתנים להסבר רק באמצעות העובדה שנפלטו ממעבה הקרקע של כארון

הדמיית אמן של כארון – ירחו הגדול של פלוטו

רק חודשים אחדים מאז גילוי גייזירי הקרח בירח השבתאי אנסלדוס, וכעת מסתבר שהתהליך הדינמי הזה מתרחש בכל רחבי מערכת השמש. האסטרונומים סבורים כי גילו תופעה דומה באחד המקומות המוזרים ביותר – גייזרים המתפרצים מפני השטח של הירח הגדול של פלוטו – כארון.

התגלית בוצעב אמצעות מערכת האופטיקה המתקנת של מצפה הכוכבים ג'ציני במאונה קיאה, הוואי. הטלסקופ חשף כמויות גדולות של מימת אמוניה וגבישי מהים מפוזרים על כל פני השטח של הירח הקרחי.

המדענים סבורים כי מים המעורבים בגושי קרח מתחת לפני השטח של כארון הקרים במיוחד נדחפים כלפי מעלה בשל חומם. פעולה זו מתרחשת ככל הנראה במהירות – בתוך כמה שעות או ימים. במהלך הזמן, התהליך הזה משנה את פני השטח של הירח בעובי של מילימטר אחד כל מאה אלף שנים. כמובן, אם התהליך הזה מתרחש בכארון, הוא יכול לקרות בכל מקום בחגורת קויפר.

החוקרים מאמינים כי מתקיים תהליך דינמי ולא משהו שנפלט פעם מכיוון שפני השטח של כארון לא מורכבים ככל הנראה מקרח קדמוני – קרח ששרד מתהליך היווצרות מערכת השמש. במקום זאת, הקרח נראה גבישי ולפיכך הוא היה חייב להיווצר לאחרונה.

הצעד הבא יהיה לחקור עצמים אחרים בחגורת קויפר כגון קווה-וור או אורקוס – שניהם בעלי קוטר גדול מ-500 קילומטרים. כמובן שהדבר הטוב ביותר יהיה לשלוח לשם חללית שתחקור את הגופים הללו מקרוב. ואכן במקרה או שלא במקרה, החללית ניו הורייזון של נאס”א נמצאת בדרכה לחגורת קויפר והיא תחלוף ליד חלק מהגופים הללו בעוד כעשור.
הגייזרים של אנסלדוס