בולדין הרצה והשתתף במסיבת עיתונאים בבית חיל האוויר בהרצליה ובתשובה לשאלת אתר הידען, אמר כי דעת הקהל האמריקנית, במצב של שיגורים בשלשות, לא תאהב שהמקומות נתפסים על ידי לא אמריקנים
בעוד כמה ימים צפוי נשיא ארה"ב ברק אובמה לפרסם את תוכניתו באשר לעתיד תוכנית החלל האמריקנית. ראש נאס"א צ'ארלס בולדן מבקר בישראל לרגל כנס החלל הבינלאומי השנתי החמישי ע"ש אילן רמון, שמארגנים משרד המדע ומכון פישר בבית חיל האוויר בהרצליה. לא ברור עד כמה ישמור הנשיא אובמה על המתווה של דוח אוגוסטין שקבע כי במצב התקציבי הנוכחי לא ניתן להגיע לירח. אבל רמז אחד הוא נתן – תוכנית תחנת החלל הבינלאומית תפעל עד שנת 2020, ותשמש קרש קפיצה אל מעבר למסלול ארץ נמוך.
אגב, מי שחיזק את דבריו והיה נחרץ יותר הוא אנריקו סאגאסה, ראש סוכנות החלל של איטליה, שהזכיר גם כי מעבורת חלל תעלה לחלל את קופולה – רכיב שכולו ננבה באיטליה ואשר ישמש כמרפסת תצפית של תחנת החלל. סאגאסה חיזק את דברי בולדן ואמר בוודאות שהתחנה תפעל עד שנת 2020 לפחות.
בתשובה לשאלת אתר הידען במסיבת העיתונאים שהתקיימה לרגל הביקור, האם צפוי אסטרונאוט ישראלי שני, ענה בולדן כי תוכנית החלל האמריקנית עצמה נמצאת בשלבים של בחינה מחדש ודעת הקהל, גם כאשר ייבנו הכלים שיחליפו את המעבורת, הם לכל היותר יכילו שלשות אסטרונאוטים והוא צופה שדעת הקהל האמריקנית לא תאהב שמושבים נדירים אלה יתפסו בידי לא אמריקנים.
בולדן הדגיש כי אחת המשימות הנמצאות אצלו בראש סדר העדיפויות היא לסיים את פרויקט המעבורות בשלום. יציאתן של המעבורות בסוף שנת 2010 לגמלאות תגרום להעדר יכולת שיגור מאוישת לתקופה ארוכה. כדי לתחזק את תחנת החלל הבינלאומית רכשה נאס"א שירותי שיגור מסוכנות החלל הרוסית. ואולם בסוכנות מעדיפים שלא להסתמך רק על אופציה זו והם דוחקים בתעשייה הפרטית ובשותפים הבינלאומיים – בעיקר אירופה, לפתח יכולת שיגור מאוישת למסלול נמוך.
"מעניין שבנאס"א יש לנו מאות הסכמים בינלאומיים, אך למעלה ממחציתם הן עם עשר מדינות. השאיפה שלי היא להרחיב את שיתוף הפעולה שלנו עם מדינות קטנות יותר שיש להן רצון להשתלב בתחום החלל אך אולי אין להם אמצעים פיזיים או כספיים לבצע זו, שותפים לא מסורתיים."
בולדן הדגיש כי החלטה של הנשיא, אפילו אם היא כוללת תוספת תקציב איננה המילה האחרונה בנושא אלא דווקא הראשונה ולאחריה צפוי מו"מ ארוך עם הסנט ובית הנבחרים עד שהצעת החוק תהפוך לחוק.
האם האנושות תחזור לירח ותמשיך למאדים?
"אני מקווה שכולנו נטוס לירח ביחד. יש מספר סיבות למה זה צריך להיות פרויקט בינלאומי. זה מסוכן, דורש מגוון יכולות וכישורים שקשה למצוא אותם במדינה אחת. אנחנו יכולים לעשות זאת אבל לא תמיד יהיה לנו את האדם הטוב ביותר.
"באשר למאדים, אני מעריך שכשהאנושות תחליט שהגיע הזמן לשגר בני אדם למאדים, יתבצע פרויקט בינלאומי. בטכנולוגיה הנוכחית זה בלתי אפשרי או מאוד יקר להגן על האסטרונאוטים מפני הקרינה שבדרך. כשנוכל לטוס באחריות ובאתיקה, ולדאוג שהם יוכלו לשרוד ולחזור בשלום, נעשה זאת.
6 Responses
לכל מי שתוהה מדוע למעלה מ 40 שנה לא מצליחים להגיע לירח. מובילי תכנית החלל האמריקנית "אפולו" היו מדעני טילים מגרמניה הנאצית בראשותו של ורנר פון בראון. לאנשים אלה היה את הידע והיכולת התיאורטיים (לאחר פיתוח הטיל V2) לבנות מערכת חלופית ולהגשים את חלומם הפרטי כמדענים בתיקצוב אמריקני. עם פרישתם לא קם דור נוסף של מובילי התחום. הענין הציבורי ירד והפרוייקט גווע. מלכתחילה היתה המטרה צריכה להיות – הגעה לירח והשארות בתחנה קרקעית שם. ההגעה הריקנית לצרכי יוקרה (כולנו זוכרים את חבטות הגולף הטפשיות) מגולמת במצב הנוכחי. מספר מחקרים מדעיים אכן נעשו אבל בניית בסיס היתה יכולה להיות אלף מונים ערכית. ספק אם יהיו אלה האמריקנים שיובילו את המהלך החללי הבא. חברות פרטיות כנראה יהיו חלוצי החלל החדשים.
מה הבעיה שלהם לקחת אסטרונאוטים ישראלים?! אפילו לפני כמה שנים טובות אמרו שיהיה אסטרונאוט ישראלי שני
תודה אליסף. העייפות.
טעות בכותרת.
לא מעבורת החלל תמשיך עד שנת 2020 אלא תחנת החלל הבינלאומית.
(מעבורות החלל יושבתו עוד השנה)
מעניין אם גם ב-2050 עדיין יעסוק ראש נאסא במעבורות מיושנות, ויקבל שאלות לגבי מתי מתכוונים לחזור לירח ולהגיע למאדים. לדעתי כן…