מדענים באנגליה עשויים להיות הראשונים שיימצאו כוכבי לכת דמויי כדור-הארץ באמצעות מצלמה מהפכנית. נילס גיבסון, דוקטורנט מאוניברסיטת קווינס בבלפסט יציג את הממצאים הראשוניים בכנס האסטרונומיה המלכותי בבלפסט
מדענים באנגליה עשויים להיות הראשונים שיימצאו כוכבי לכת דמויי כדור-הארץ באמצעות מצלמה מהפכנית. נילס גיבסון, דוקטורנט מאוניברסיטת קווינס בבלפסט יציג את הממצאים הראשוניים בכנס האגודה האסטרונומית המלכותית בבלפסט.
רייס היא מצלמה מהירה שעוצבה ע”י אסטרונומים מאוניברסיטת קווינס, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ג'ון מורס בליברפול. היא מותקנת בימים אלו על טלסקופ בקוטר 2 מ' באיים הקנריים בלה פאלמה.
הכוכבים שאנו רואים בשמיים הם שמשות אשר, בניגוד לפלנטות, פולטות אור הנוצר בתהליך היתוך גרעיני. איתור פלנטות אינו יכול להתבצע ישירות באמצעות טלסקופ מאחר ופלנטות הן קטנות מדי ואינן מאירות.
מאז שנות ה-90 אסטרונומים מצאו יותר מ-200 פלנטות הסובבות סביב שמשות מחוץ למערכת השמש. ישנן שתי שיטות עיקריות לאיתור פלנטות אשר משמשות בעיקר כאשר הפלנטה קרובה לכוכב האם שלה. ראשית, ניתן לאתר פלנטה כאשר מגלים את השפעות הכבידה שלה על הכוכב אותו היא סובבת- עם סיבוב הפלנטה ניתן להבחין ברטט של כוכב האם קדימה ואחורה. מדידת התזוזה הקטנה מאפשרת לאסטרונומים להסיק על קיום פלנטה סובבת. שנית, שיטת ה”טרנזיט”- כאשר מסלול הסיבוב של פלנטה עובר בינינו לבין כוכב האם, אסטרונומים יכולים למדוד עמעום באור הכוכב או אף להבחין בדיסקה כהה על פני הדיסקה הזוהרת של כוכב האם, בדיוק כמו שמתרחש בעת ליקוי, ומכך להסיק על קיומה של פלנטה סובבת.
אך שתי השיטות אינן טובות מספיק לאיתור פלנטות הקטנות כגודל כדה”א למשל. עד כה כל הפלנטות שנתגלו הן בגודל צדק (כ-320 מסות ארץ) וקרובות מאוד לכוכב האם.
מצלמת “רייס” עוצבה במטרה לתצפת על כוכבים שידוע שיש להם פלנטות סובבות גדולות ואולי למצוא פלנטות נוספות דמויות ארץ.
במהלך אירוע “טרנזיט” כאשר פלנטה נמצאת בינינו לבין כוכב האם, המצלמה תוכל לקחת מדידות בדיוק רב ובמהירות. אסטרונומים יוכלו לנתח את המידע ובתקווה לאתר שינויים קלים במסלול הסיבוב שנגרמים מכוחות כבידה של פלנטה נוספת קטנה יותר. תחת התנאים המתאימים האסטרונומים יוכלו לאתר כוכבי לכת דמויי ארץ.
גיבסון מציין, “הפוטנציאל של תזמון הטרנזיט הוא תוצר של פיזיקה פשוטה מאוד, היכן שמערכות מרובות פלנטות יבעטו זו בזו במהלך מסלולן הלוויני- תוצא שמתרחש אף במערכת השמש שלנו. אם פלנטות בגודל ארץ יהיו נוכחות באיזור המתוצפת (דבר צפוי על פי התיאוריות של מערכות כאלו) אנו נראה את ההשפעה במסלול הפלנטות הגדולות”.
“רייס תאפשר לנו לתצפת ולתזמן מעברי טרנזיט של פלנטות מחוץ למערכת השמש באופן מדויק ביותר, וזה יאפשר לנו את מידת הרגישות הנחוצה להבחין בהשפעות של מסות אף קטנות מפלנטות בגודל ארץ.”
12 תגובות
תהליך התפתחות החיים בכדור הארץ לא יחזור על עצמו
באף פלנטה שורצת חיים אחרת ובכל מקום זה יהיה תהליך
יחודי לפלנטה שלו כך שאותם יצורי חיים אשר הופיעו בשושלת ההתפתחות כאן במיליארד שנים אחרונות עד האדם לא
יופיעו באף מקום ואף נקודת דמיון לא תימצא בין פלנטה למשנתה
לוי, אני מסכים שיתכן והתפתחו תרבויות שונות ביותר מאיתנו עד שאפילו אם יילך אסטרונאוט עתידי על פני פלנטה זרה כזו, הוא לא יבחין בצורת חיים תבונית ומפותחת שמתנהלת מתחת לאפו. רק לא הבנתי מדוע בדיוק אתה אומר "איננה?", ואיך בדיוק סדר ההתפתחות משנה?
פשוט מאד
הגלקסיה שלנו שורצת כוכבים אותם מקיפים דמויי ארץ
עליהם התפתחו חיים אשר שונים מהותית מצורת החיים בכוכבנו
הקטן.
הבעיה שאין באפשרותנו לאתר טכנולוגית עדיין כוכבים אלו
ואין בדמיוננו לעכל עדיין צורות חיים שונות כלכך
לוי, אני לא בטוח שאני יורד לסוף דעתך..
מדוע כבר איננה?
מי אמר שהתפתחות החיים בפלנטות דמויי ארץ
יזכירו בכלל את סדר ההתפתחות בפלנטה שלנו,אולי ההתפתחות
בפלנטות הרחוקות זה דבר אשר נשגב מבינתנו.
הרי זו הסיבה שאנו מופתעים כל פעם מכל תגלית
מעלה תהיות (לא חדשות) לגבי גילוי חיים תבוניים על פלנטה זרה. גם אם מדובר על פלנטה רחוקה מאוד (נגיד סדר גודל של אלפי שנות אור) אין הדבר חסר טעם, מעבר לעצם הידיעה בדבר היותנו לא לבד. גם בלי היכולת לתקשר (שנובעת ממגבלת מהירות האור בהתחשב במרחק הנ"ל) תהיה האפשרות לנסות ולפענח את הנתונים המתקבלים וכאילו לצפות מבחוץ ב"הסטוריה" של ציביליזציה שהיתה ואולי כבר איננה.
יש לי הרושם שבזמן הקרוב נופתע שוב מחדש ונבין כמה ארץ
הוא אחד מיני רבים ואפילו הוא מהפחות מיוחדים
"איתור פלנטות אינו יכול להתבצע ישירות באמצעות טלסקופ מאחר ופלנטות הן קטנות מדי ואינן מאירות." למעט פלנטות ששייכות למערכת השמש שלנו.
נסיון להבהרה :
מתוך עיון בידיעה המופיעה האתר האגודה האסטרונומית המלכותית נראה לי, כי המונח "מצלמה מהירה" מתיחס לכך שהמצלמה תבצע צילום של הכוכב הנצפה כל 10שניות.המטרה היא למדוד במדויק את המסלול של פלנטה ענקית (דמוי צדק)במצב טרנזיט דהיינו במעברה בין הארץ והכוכב הנצפה. לא מצאתי במאמר ציון של זמן חשיפה קצר במיוחד ולפיכך אני מניח שזמן החשיפה הנו מספיק ארוך לקבלת תמונה. מה גם שיתכן (וזה אני אומר על דעת עצמי בלבד) שהכוכב הנצפה אינו רחוק במיוחד, נאמר ס"ג של עשרות שנות אור.
בשיטות ה"רגילות" ניתן למדוד די במדוייק את זמן המחזור של הפלנטה, מסתה ומרחקה(הממוצע)מהכוכב.
לעומת זאת במדידה המדויקת יותר, ע"י צילום הפלנטה כל 10 שניות, ניתן להבחין בסטיות-רעידות הפלנטה במסלולה סביב הכוכב. סטיות אלה מיוחסות להשפעת הכבידה של פלנטה
קטנה יותר החשודה כפלנטה "ארצית".
הם טוענים שהם יעשו צילומים מהירים אבל כמות הפוטונים המגיעים למצלמה המצלמת במהירות היא קטנה יותר מצילומים רגילים הנמשכים לפחות מספר דקות. מכיוון שכמות הפוטונים קטנה, גם השינוי באחוזים בכמות הפוטונים המגיעים מצילום לצילום היא גדולה הרבה מעבר להשפעה אפשרית של כוכב לכת קטן. לכן מאד מעניין אותי לדעת מניין הביטחון שלהם בשיפור הסיכויים לגלות כוכב לכת קטן.
שיהיה לנו שבוע טוב
סבדרמיש יהודה
כל הכבוד לבריטים… ידעתי על טכנולוגיה דומה שמפותחת ללוויין שיוצר במסלול, אבל אם הם מתכננים לעשות זאת מכדור הארץ (ציטוט: "איים הקנריים בלה פאלמה") זו אכן קפיצת מדרגה טכנולוגית.
שימציאו מכשיר שיקל עליהם להבין את המציאות…הבריטים הללו