החללית מתקדמת לקראת הכניסה למסלול סביב שבתאי החל מ-1 ביולי
החללית קאסיני צילמה את התמונה הראשונה של הירח הערפילי של שבתאי, טיטאן, וחשפה תוואים על פני השטח, לרבות איזור בהיר גדול, המכונה קאנדו, שעד כה טיבו לא פוענח.
“יש לנו סוף סוף תמונות הבזק של פני השטח של טיטאן, הירח הגדול של שבתאי והיחידה הגדולה ביותר של ארץ לא נודעת שנשארה במערכת השמש היום” אומרת קארולין פורקו, מנהלת צוות ההדמיה של קאסיני במרכז מדעי החלל.
פני השטח השבירים של טיטאן עשויים להכיל ימים של מתאן והידרו-קארבונים נוספים הנשארים נוזליים בטמפרטורות קיצוניות.
בגלל המתאן עוטפת את טיטאן שכבה עבה, גלובלית, והאסטרונומים לפיכך לא יכלו להעיף מבט טוב על הירח שגודלו כגודל כוכב הלכת מרקורי (כוכב חמה). פורקו מדמיינת את “הלילות חסרי הכוכבים והימים האפלים, שבהם שמי הצהרים נראים כמו דקות הדמדומים האחרונות על כדור הארץ.
לטיטאן יש כימיה אורגנית דומה לזו שהיתה בכדור הארץ קודם להתפתחות החיים. המדענים להוטים ללמוד יותר אודות הירח והרכבו, משום שהם סבורים שהוא עשוי לספק להם רמזים בתשובה לשאלה כיצד התפתחו החיים מהמרק האורגני אצלנו.
התמונות החדשות צולמו באמצע אפריל. הם דומות לתמונות המצולמות מגדולי הטלסקופים על כדור הארץ. פורקו מבטיחה שיפור באיכות ככל שהחללית תתקרב למערכת שבתאי. תמונות טובות יותר יושגו כאשר השמש תהיה ממש מאחורי החללית ולא מהצד, כפי שהדבר קורה בתמונות האחרונות.
בשתי תמונות חדשות רואים את הקוטב הדרומי ועד 50 מעלות צפון. התצלום השני נלקח לאחר שהירח הסתובב ב-90 מעלות מהמיקום שבו צולמה התמונה הראשונה.
איזור בהיר גדול באחת התמונות זכה לכינוי קסנדו. יתכן שמדובר בשרשרת הרים, אגן גדול, מישור חלק או שילוב של כל אלה. אומרים המדענים. בכל מקרה, לא מדובר באיזור שכדאי לגור בו. הטמפרטורה על פניו של טיטאן היא 178 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.
קאסיני תיכנס למסלול סביב שבתאי ב-1 ביולי ותחל לחקור את כוכב הלכת, טבעותיו וירחיו הרבים. ב-2 ביולי היא תחלוף 350 לאף קילומטרים מטיטאן (בערך המרחק מכדור הארץ לירח). זו תהיה ההזדמנות הראשונה לראות פרטים בקנה מידה קטן על הירח, עד קוטר של 2 קילומטרים.
פרוקטו אינה יודעת כיצד ניתן יהיה לראות את פני השטח. בכל אופן, כדי לחדור דרך ערפל המתאן של אטמוספירת טיטאן, תשתמש מצלמת קאסיני בפילטר שתוכנן לחסום את כל האור פרט לרצועה צרה של האור האינפרה-אדום הקרוב, המסוגל לחצות את מולקולות המתאן. לצערנו, היא מסבירה, האור ברוחב פס צר זה מנוקד באירוסולים באטמוספירת טיטאן.
האובך, או הערפיח, אינם מובנים עדיין דיים. המדענים סבורים שהוא מתחיל בגובה של 100 קילומטרים מעל לפני השטח ושורד עוד 200 קילומטרים למעלה. ואולם השערה זו מבוססת על מודל מחשב ולא על תצפיות. “המודלים מהסוג הזה שגו לעיתים קרובות” הצביעה פורקו.
עוביה האמיתי של שכבת האובך תיקבע את השיעור שבו הפס הצר של אור השמש באינפרה-אדום הקרוב יהיה מקוטע כשהוא יחדור דרך האטמוספירה, וישתקף מפני השטח של טטאן ואז יחזור לחלל ויקלט בין היתר במצלמות החללית.
בתחילת השנה הבאה, 2005, החללית הויגנס, שכיום היא טרמפיסטית על קאסיני, תצנח דרך אטמוספירת הירח ותנחת על פני השטח, או קרוב לודאי תטבע באוקיאנוס היא תבצע מדידות של האטמוספירה ותשגר תמונות, ואם הכל ילך חלק היא גם תשלח תמונות של פני השטח.
פורקו רואה בחזונה אדמה מכוסה בשמיכה של חומרים אורגניים שהתעבו באטמוספירה. ברמות הגבוהות, שטפו גשמי מתאן את החומר הזה, וחשפו סלע יסוד עשוי מקרח, היא אומרת. “סופות ברקים אקראיות מאירות לרגע את פני השטח העגומים, וגלים המונעים על ידי הרוח, חורכים את החופים של האגמים ההידרו-קרבוניים ואת הימים המפוזרים על פני השטח.”
נשאר כמובן רק לחכות ולראות.
