סיקור מקיף

קאסיני תעבור היום בתוך הפלומות של אנסלדוס

המדענים מבקשים לדגום את הגזים והאבק הנפלטים מהפלומות באמצעות המכשירים שעל סיפון קאסיני

תצרף תמונות של אנסלדוס כפי שצולמו בידי החללית קאסיני ב-11 באוגוסט 2008
תצרף תמונות של אנסלדוס כפי שצולמו בידי החללית קאסיני ב-11 באוגוסט 2008

החללית קאסיני המבלה מזה למעלה מארבע שנים במערכת שבתאי תבצע החודש שתי טיסות התקרבות לירח יורק הגייזרים אנסלדוס. הראשונה שבהם צפויה היום, 9 בנובמבר והיא תהיה למרחק הקרוב ביותר שקאסיני התקרבה אי פעם לגוף כלשהו במערכת שבתאי . קאסיני תחלוף בסך הכל 25 קילומטרים מעל פני השטח הסדוקים של אנסלדוס. טיסת ההתקרבות הבאה, ב-31 באוקטובר תהיה מרוחקת יותר – 196 קילומטרים מעל פני השטח.

ההתמקדות בטיסת ההתקרבות של היום היא בפלומות היוצאות מהגייזרים. מכשירי חישת החלקיקים של החללית יחושו את המתרחש בסביבה עמוקה יותר מאשר אי פעם, וינסו לדגום באורח ישיר חלקיקים וגזים. המדענים מסוקרנים מהאפשרות של קיום מים זורמים, אולי אפילו אוקיאנוס, על פני השטח של אנסלדוס. עקבות של חומרים אורגניים התגלו אף הם בקרבת אנסלדוס והעלו על הפרק אף אפשרות של חיים.

בעוד המצלמות והציוד האופטי של קאסיני היו במוקד טיסת ההתקרבות הקודמת לאנסלדוס באוגוסט, הפעם העיקר יהיה בבדיקת הרכב הפלומה ולא בצילום פני השטח.

"אנו יודעים כי אנסלדוס מייצר כמה מאות ק"ג לשניה של גז ואבק ושחומרים אלה מכילים בעיקר אדי מים וקרח." אמר טאמאס גאמבוזי, מדען בקאסיני מאוניברסיטת מישיגן באן הרבור. "אדי המים וההתאדות של גלעיני הקרח מאנסלדוס תורמת את מרבית המסה שאנו מוצאים במגנטוספירה של שבתאי.

"אחת החידות המדעיות הגדולות שאנו מנסים להבין היא מה קורה לגז ולאבק המשתחררים מאנסלדוס, לרבות כמה אחוזים מהגז הופכים לפלסמה מיוננת ואת תפוצתם במגנטוספירה." אומר גאמבוזי.

בטיסה הבאה, ב-31 באוקטובר שוב יעמדו המצלמות במרכז העניינים והפעם הן יצלמו את הסדקים והשסעים באיזור הקוטב הדרומי הנראים כמו רצועות של טיגריס.

במהלך סדרת טיסות ההתקרבות לאנסלדוס ינסו המדענים גם לצייר תמונה רציפה של השתנות הירח הקרחי. כך לדוגמה במהלך טיסת ההתקרבות ב-11 באוגוסט, היו מידות החום מעל אחת הרצועות הללו נמוכות יותר מאשר בטיסות התקרבות קודמות. מידת החום מעל הרצועה המכונה תלם דמשק (Damascus Sulcus,) היה כ-160-167 מעלות קלווין פחות ממידות החום שנמדדו במארס השנה – 180 מעלות קלווין.

"איננו יודעים אם הדבר נובע מהתקרות אמיתית של רצועה זו, או שהדבר קרה בגלל שהסתכלנו מקרוב יותר, על איזור קטן יחסית, והחמצנו את הנקודה החמה ביותר" אמר ג'ון ספנסר, מדען קאסיני האחראי על ספקטרומטר האינפרה אדום במכון המחקר דרום מערב בבולדר, קולורדו.

תוצאות ששידר המגנטומטר במהלך ההתקרבות באוגוסט מעידות על שינויים בצפיפות הפלומה בהשוואה למפגשים הקודמים. הנתונים משתי הטיסות הקרובות יסייעו למדענים להבין את התצפיות הללו.

בשנתיים הבאות מתוכננות עוד ארבע טיסות התקרבות לאנסלדוס, דבר שיביא את מספר ההתקרבויות הכולל לשבע במהלך חלק ההארכה של טיסת קאסיני.

הגייזרים של אנסלדוס התגלו בידי קאסיני ב-2005. מאז המדענים התווכחו באשר לכוח המניע אותם, משום שהירח כה זעיר, קוטרו הוא כ-500 קילומטרים בלבד. הטיסות הבאות עשויות לספק את התשובה.

לידיעה באתר נאס"א

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. ואני רוצה לדעת למה אין קונסיסטנטיות במאמרים שאתה כותב. פעם זה 25 ק"מ מעל פני הקרקע, במקום אחר זה 50 ק"מ. כן, מדובר על אותה טיסה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן