קרל סגאן על… מד"ב השקפה אישית

קארל סגאן הנו מדען רב-פעלים שהיה שותף פעיל למרבית מבצעי החלל האמריקניים, ובשנים האחרונות מקדיש מאמץ רב להפצת המדע בקרב הציבור הרחב, בכשרונו הנדיר לכתוב על המדע בדרך פופולרית ומובנת לכל, ובצורה מרתקת ומלהיבה.

כמה

עין הפייטן אשר תיסוב בשגיון תביט מרום לארץ ומשם לרום ועת יצור לו הדמיון רוב בבואות של דברים לא נודעים ילבש עטו אותן צדות ולאפס אורירי יקצה מקום משכן וגם בשם יקרא.

ויליאם שקספיר

חלום ליל קיץ, מערכה ע, תמונה ;1

בהיותי בן עשר החלטתי – מתוך כערות גמורה כמעט באשר לקושי הכרוך בבעיה – כי היקום מאוכלס לעייפה. היו יותר מדי אפשרויות
מכדי שהארץ שלנו תהיה כוכב הלכת המיושב היחיד. ולאור מגוון החיים עלי אדמות (העצים נראו שונים מאוד מרוב ידידי), תיארתי עצמי שחיים במקומות אחרים ייראו מוזרים מאוד. התאמצתי קשות לדמיין מה יהיה טיבם של החיים הללו, אבל חרף כל המאמצים לא הצלחתי להפיק אלא תמונת תעתועים ארצית, מזיגה של צמחים ובעלי-חיים קיימים.

לעת ההיא בערך, התוודעתי באמצעות חבר לסיפורי המאדים של אדגר רייס בורוס. קודם לכן לא הרביתי לחשוב על אודות מאדים, אבל כאן, בהרפתקאותיו של ג'ון קרטר, הופיע לנגד עיני עולם מאוכלס, מחוץ לכדור-הארץ, שקרם עור וגידים עד כדי עצירת נשימה: קרקעיות ים קדמוניות, תחנות שאיבה גדולות על תעלות, ומגוון של יצורים, כמה מהם אקזוטיים. היו שם, למשל, בהמות-משא בעלות שמונה רגליים, החוטים.

הקריאה ברומנים הללו רוממה את רוחי, בהתחלה. אחר-כך החלו הספקות לכרסם אט-אט. ההפתעה של העלילה ברומן הראשון שקראתי, על אודות ג'ון קרטר, התבססה על כך שהוא שכח כי השנה על מאדים ארוכה מן השנה על כדור-הארץ. אני עצמי סברתי שאם אתה מגיע לכוכב-לכת אחר, אחד מן הדברים הראשונים לבירור יהיה הארוך של היום והשנה )אגב, אינני יכול להיזכר בשום התיחסות של קרטר לעובדה המרשימה שהיום של מאדים ארוך כמעט כמו היום הארצי. הרי זה כאילו היא ציפה למצוא את התכונות המוכרות של כוכב הלכת הביתי שלו במקום אתר( אחר-כך באו הערות-אגב שהיו מלכתחילה מהממות אבל עוררו אכזבה, בעקבות שיקול-דעת מפוכח. למשל, בורוס מציין כלאחר יד שעל מאדים יש שני צבעי-יסוד שאינם על כדור הארץ. עשיתי דקות רבות בעיניים עצומות בחזקה, והתרכזתי בכל כוחי בצבע-יסוד חדש. אבל כל מה שנגלה לי היה תמיד גוון חום או גוון של שזיף מלוכלך. כיצד אפשר שיהיה צבע יסוד נוסף על מאדים, כל שכן שניים ? מהו בכלל צבע-יסוד ? האם זה דבר-מה הקשור בפיסיקה או דבר-מה הקשור בפיסיולוגיה ? החלטתי שבורוס אולי לא ידע את אשר הוא שח, אבל אין ספק שהוא עורר את קוראיו למחשבה. ובפרקים הרבים, שלא סיפקו חימר למחשבה, היו הרבה אויבים מרושעים, בדיוק כנדרש, ודו-קרבות מקוממים – יותר מן הדרוש לרתק בן-עשר כלוא בין חומות העיר, בקיץ של ברוקלין.

כעבור שנה נתקלתי בדרך מקרה בחנות הממתקים השכונתית, במאגאזין שנקרא מדע ביוני מדהים. מבט חטוף בשער, ועלעול מהיר בחוברת עצמה, לימדוני כי זה היה הדבר שחיפשתי. במאמץ מה הצלחתי לצרף פרוטה אל פרוטה עד כדי המחיר הנדרש, פתחתי את המאגאזין במקום שנזדמן לי, התישבתי על ספסל במרחק ששה מטרים, לא יותר, מחנות הממתקים וקראתי בפעם הראשונה סיפור קצר מאוצר המדע הבדיוני המודרני, "פיט יכול לסדר זאת," מאת ריימונד פ. ג'ונס, סיפור חביב של מסע על פני הזמן שענינו שואה שלאחר מלחמה גרעינית.

ידעתי מה זאת פצצה אטומית – אני זוכר ידיד נרגש שסיפר לי שהיא מורכבת מאטומים – ועכשיו שמעתי לראשונה על ההשלכות החברתיות של פיתות הנשק הגרעיני. אבל אותו מתקן קטן שפיט, המכונאי מהמוסך, התקין על מכוניות כדי שעוברים-ושבים יוכלו לצאת למסעות-חקר קצרים אל שממת העתיד – מה היה אותו מתקן קטן ? ממה היה עשוי ? כיצד יכולת להגיע אל תוך העתיד ולחזור ? אם ריימונד פ. ג'ונס יודע, כי אז סתם ולא פירש.

עד מהרה התברר לי שנתפסתי בחכה. מדי חודש בחודשו חיכיתי בחוסר סבלנות לבואו של מדע בדיוני מדהים. קראתי את ז'ול ורן ואת ה. ג'. ולס, קראתי את שתי האנתולוגיות של מדע בדיוני שהצלחתי למצוא מהעמוד הראשון ועד העמוד האחרון. דירגתי את איכות הסיפורים באמצעות כרטסת, דומה לזו שהתקנתי בשביל בייסבול. רבים מן הסיפורים זכו לציון גבוה בתחום ההצגה של שאלות מעניינות. ציון רמת התשובות היה בדרך-כלל נמוך בהרבה.

חלק ממני עודנו בן עשר שנים. אבל בדרך-כלל הריני מבוגר יותר. כישורי הביקורת שלי ואולי אפילו הטעמים הספרותיים שלי השתפרו. בקריאה חוזרת של הסוף טרם הגיע מאת ל. רון הובארד, ספר שקראתי לראשונה בגיל ארבע-עשרה, נדהמתי לראות עד כמה הספר גרוע ממה שזכרתי, כה גרוע עד ששקלתי ברצינות את האפשרות שלפני שני רומנים הנושאים אותו שם עצמו, מאת אותו מחבר עצמו, אבל באיכות שונה בתכלית. שוב איני יכול להאמין לכל מה שמספרים לי כפי שיכולתי בעבר. העלילה של כוכב נייטרון מאת לארי ניבן מתבססת על כוחות גאות מדהימים הנובעים משדה כבידתי חזק. ועם זאת, אנו מתבקשים להאמין שבעוד כמה מאות אלפי שנים, בימים שתעופת חלל בין-כוכבית תהיה ענין של מה בכך, יימצאו אנשים שישכחו את דבר קיומם של כוחות גאות מן הסוג הזה. אנו מתבקשים להאמין שהבדיקה הראשונה של כוכב נייטרון תיעשה באמצעות חללית מאוישת, לאו-דווקא חללית לא-מאוישת. מבקשים מאתנו הרבה מדי. ברומן של רעיונות, הרעיונות צריכים להוכיח את עצמם.

אותה תחושה עצמה של אי-נחת פעמה בי שנים רבות לפני כן, כשקראתי ביצירתו של ורן כי אבדן המשקל במסע אל הירח מתרחש רק באותה נקודה בחלל שבה יש במשיכת הכבידה של הארץ כדי לבטל את זו של הירח, וכשמצאתי אצל וולס את ההמצאה של המינרל האנטי כבידתי הקרוי קאבוריט: מדוע יישאר עדיין עורק של קאבוריט עלי אדמות ?

האם לא היה צריך להטיל את עצמו אל החלל זה מכבר ? בסרט דישנה באין קול של דוגלאס טראמבול, סרט מדע בדיוני העשוי במיומנות טכנית מרובה, גוועים העצים בתוך מערכות אקולוגיות סגורות וגדולות משייטות בחלל: מקץ שבעות של מחקר מפרך ונבירה קדחתנית בספר בוטניקה נמצא הפתרון: הצמחים, מתברר, זקוקים לאור שמש. הדמויות של טראמבול מסוגלות לבנות ערים בין-פלנטאריות אבל הן שכחו את הכלל של התלות במרחק. הייתי מוכן להתעלם מן התיאור של טבעות שבתאי בצבעי פסטל, אבל לא מן הדבר הזה.

אותה בעיה עצמה חוזרת לדידי על עצמה בנתיב הכוכבים (הכוונה לסדרת הטלויזיה , TREK Star או כפי שנקראה אצלנו 'מסע בין כוכבים') ' סרט שקנה לעצמו, כפי שידוע לי, חסידים רבים, ואשר כמה ידידים רציניים אמרו לי שיש לקבלו כאלגוריה ולא כפשוטו. אבל כאשר אסטרונאוטים מכדור הארץ נוחתים על איזשהו כוכב-לכת רחוק ומוצאים את בני האדם המקומיים בעיצומו של סכסוך בין שתי
מעצמות-על גרעיניות – הקוראות לעצמן היאנגים והקומים, או המקבילות הפונטיות שלהן – ברגע זה מתמוטט סופית כל שריד של אמונה. בחברה ארצית כל-עולמית, בעוד כמה מאות שנים לעתיד לבוא, קציני הספינה הם אנגלו אמריקנים עד להביך. רק לשתיים מתוך שתים עשרה או חמש עשרה הספינות הבין כוכביות – קונגו ופוטמקין – ויתנו שמות לא-אנגליים. ,פוטמקין ולא אורורה?( והרעיון בדבר הכלאה מוצלחת בין "וולקן" ואדם מכדור-הארץ פשוט מתעלם מכל מה שידוע לנו על ביולוגיה מולקולרית. )כבר העירותי במקום אחר כי להכלאה כזאת יש בדיוק אותה סבירות שיש להזדווגות מוצלחת בין אדם ופטוניה.( הארלאן אליסון טוען, כי מנהלים של רשתות שידור חשבו אפילו את החידושים הביולוגיים המתונים, כמו האוזניים המחודדות והגבינים הזעומים בדרך קבע של מר ספוק, כנועזים יתר על המידה ; הם סברו כי הבדלים כה עצומים בין וולקנים ובני-אדם רק יבלבלו את הקהל ודאגו לפיכך לטשטש את כל התכונות הפיסיולוגיות הייחודיות של הוולקנים. בעיות דומות מציקות לי בסרטים המציגים יצורים מוכרים בשינויים קלים – עכבישים שגובהם עשרה מטרים- בעודם מאיימים על הערים של כדור-הארץ: היות וחרקים ועכבישים נושמים באמצעות פעפוע, כל השודדים האלה היו צריכים למות בחנק בטרם יהיה סיפק בידם להסתער על העיר הראשונה.

הריני מאמין, כי אותו צמאון לפליאה שפיעם בי בגיל עשר מקנן בי גם כיום. אלא שמאז למדתי מעט על אודות המבנה האמיתי של העולם. נראה לי שהמדע הבדיוני הוליכני אל המדע. נראה לי שהמדע הוא מעודן יותר, מסקרן יותר ומעורר יראת כבוד יותר מחלק גדול של המדע הבדיוני. ניזכר בכמה מהממצאים המדעיים של העשורים האחרונים : מאדים מכוסה בערוצים יבשים של נהרות קדמוניים; קופי-אדם יכולים ללמוד לשונות בנות הרבה מאות מלים, להבין מושגים מופשטים ולבנות שימושים דקדוקיים חדשים; יש חלקיקים העוברים ללא מאמץ דרך כדור-הארץ כולו, כך שאין הבדל בין מספרי החלקיקים העולים מתוך רגלינו ובין מספריהם של אלה היורדים מן השמים: בקבוצות הכוכבים ברבור יש כוכב כפול, שלאחד ממרכיביו יש תאוצה כבידתית כה גבוהה עד ששום אור אינו יכול להימלט ממנו: אפשר שהוא יוקד בצדו הפנימי מרוב קרינה אבל כלפי חוץ הוא סמוי מן העין. נדמה לי כי לנוכח כל הדברים הללו מחווירים רבים מן הרעיונות השגרתיים של המדע הבדיוני. אני רואה את ההעדרות היחסית של חידושים מהסוג הזה ואת העוותים בדרך החשיבה המדעית, התדירים כל-כך במדע הבדיוני, כהזדמנויות שבוזבזו ללא כפרה. מדע אמיתי יכול לשמש נושא לסיפורת מרתקת ומסיערה לא פחות ממדע מזויף, וסבורני כי חשוב לנצל כל הזדמנות להפיץ רעיונות מדעיים בציוויליזציה המבוססת על המדע ושבעת ובעונה אחת כמעט אינה עושה דבר כדי להבטיח שהמדע יהיה מובן.

אבל מיטב המדע הבדיוני היה ועודנו מעולה. יש סיפורים בנויים מעשה חושב, משופעים בפרטי פרטים סבירים של חברה לא-מוכרת, עד שאני נסחף בהם קודם שיש לי סיפק לסקור אותם בעין ביקורתית. סיפורים מן הסוג הזה כוללים את הדלת לקיץ מאת רוברט היינלין, פני מועדות לכוכבים והאדם הנחרב מאת אלפרד בסטר, פעם ועוד פעם מאת ג'ק פיני, חולית מאת פרנק הרברט והימנון לליבוביץ מאת ולטר מ. מילר. אפשר להרהר ברעיונות של הספרים הללו. הערות-הלוואי של היינלין בכל הקשור לאפשרויות המעשיות ולתועלת החברתית של רובוטים לשימוש ביתי הוכיחו את עצמן במרוצת השנים ממש עד להפליא. התהיות של האקולוגים של כדור הארץ כפי שהן עולות מתוך מערכות אקולוגיות היפותטיות מחוץ-לכדור-הארץ )כמו למשל בחולית(, עושות לדעתי שירות חברתי חשוב. האיש שהתכווץ, מאת הרי האסה, מציג ספקולציה קוסמולוגית מלהיבה שזכתה כיום לתחיה של ממש. הרי זה הרעיון של רגרסיה אינסופית ביקום, כך שכל אחד מן החלקיקים האלמנטריים שלנו הוא יקום במפלס נמוך מאתנו ואנו הננו חלקיק יסודי ביקום הבא בתור, כלפי מעלה.

רק מעט מאוד רומנים בתחום המדע הבדיוני מפליאים לשלב רגישות אנושית עמוקה עם נושא תקני של מדע בדיוני. כאלה הם, למשל, ירח מתעתע מאת אלג'ס בודריס, רבים מן החיבורים של ריי בראדבורי ותיאודור סטרג'ון – למשל, ספרו של האחרון לכאן והכנה, תמונה מדהימה של סכיזופרניה כפי שהיא נתפשת מבפנים. הוא האמור גם במבוא פרובוקטיבי לאורלנדו פיוריוזי של אריוסטו.

פעם נקרה לפני סיפור מעודן של מדע בדיוני, מפרי עטו של האסטרונום רוברט ס. ריצ'רדסון, וענינו בקרניים הקוסמיות הנולדות כביכול בתהליך של בריאה מתמדת. סיפורו של איזאק אסימוב אדם נושם שם מתאר התבוננות נוקבת במתח הרגשי ובתחושת הבידור של כמה מטובי המדענים התיאורטיים. תשעת מיליארדי השמות של אלוהים מאת ארתור סי. קלארק מציג להרבה קוראים מערביים ספקולציה מרתקת בלשונות מזרחיות.

אחת מן הברכות הגדולות של המדע הבדיוני היא יכולתו להפציץ פירורים וחלקיקים, רמזים ופתגמים של ידע עלום מן הקורא או ידע
שאינו מצוי בהישג-ידו. ספרו של היינלין ויבן לו בית עקום היה כנראה המפגש הראשון של קוראים רבים עם גיאומטריה ארבע-ממדית עם איזשהו סיכוי של הבנה. ספר אחד בתחום המדע הבדיוני מציג בפועל את המתמטיקה הקשורה בנסיון האחרון של איינשטיין לכונן את התיאוריה של השדה האחיד; ספר אחר מציג משוואה חשובה בתחום הגנטיקה של אוכלוסיות. הרובוטים של אסימוב היו "פוזיטרוניים" משום שהפוזיטרון נתגלה בסמוך לכתיבת הספר. אסימוב לא הסביר מעולם כיצד יכולים פוזיטרונים להפעיל רובוטים אבל קוראיו התוודעו למונת פוזיטרונים. הרובוטים הרודומגנטיים של ג'ק ויליאמסון הותקנו מרותניום, רודיום ופלדיום, קבוצת המתכות )ו)ע המופיעות בטבלה המחזורית מיד לאחר ברזל, ניקל וקובלט. היה שם רמז להשוואה עם מגנטיות של ברזל. אני מניח, כי במדע הבדיוני של ימינו יש רובוגוים שהם קווארקיים או בעלי "קסם" (."קסם" או Charm הוא מטען מיוחד המיוחס לחלקיקים אלמנטריים. נהוג להציג אותו באמצעות מספר קוואנטי מיוחד – הערת המתרגמת.) וכוחם עמם לספק איזושהי הקדמה מילולית קצרה להתרגשות של פיסיקת החלקיקים האלמנטריים בדורנו. לבסוף ירדה עלטה מאת ל. ספראג דה קמפ הוא מבוא מצוין לרומא בימי הפלישות הגותיות והסדרה של אסימוב, 'המוסד', מציעה סיכום מועיל מאוד לדינמיקה של האימפריה הרומית בימי הזוהר שלה, הגם שהדבר אינו מוסבר בספרים. סיפורים העוסקים במסע על פני הזמן – כמו, למשל, שלושת הנסיונות המרשימים של היינלין – וומבים כולכם, " ברצועות המגפיים שלו והדלת לקיץ – כופים על הקורא הרהורים במהותה של הסיבתיות ובקיום החץ של הזמן. הרי אלה ספרים שאתה הוגה בהם בשבתך באמבט או בלכתך דרך היער ביום שלג ראשון של חורף.

זכות גדולה נוספת של המדע הבדיוני המודרני מתבטאת בצורות האמנות השונות שנתפשו לו. לראות בעיני רוחנו תמונה מעורפלת של שטח-הפנים ההיפותטי של כוכב-לכת אחר הרי זה דבר אחד; בחינה מדוקדקת של ציור מפורט של אותו נוף, מאת צ'סלי בונסטל במיטבו, היא ענין שונה בתכלית. תחושה של פליאה אסטרונומית קורנת מתוך היצירות הטובות ביותר של אמנים בני זמננו כמו דון דיוויס, ג'ון לומברג, ריק סטרנבך, רוברט מקול. ובחרוזיה של דיאן אקרמן אפשר להבחין בניצוץ של פיוט אסטרונומי בשל, משהו השזור כדבעי בנושאים התקניים של המסע הבדיוני.

רעיונות מבית-מדרשו של המדע הבדיוני נפוצים כיום גם בתחפושות שונות במקצת. יש סופרי מדע בדיוני כמו איזק אסימוב וארתור סי. קלארק שסיפקו לנו סיכומים משכנעים ומזהירים, בצורה לא-סיפורית, הנוגעים להיבטים רבים של המדע והחברה. יש מדענים בני זמננו המתוודעים באמצעות המדע הבדיוני לקהל גדול יותר מן המקובל. למשל, ברומן המעורר למחשבה – המאזינים, .'.מאת ג'יימס גאן – אנו מוצאים הערה מלפני חמישים שנה על אודות עמיתי, האסטרונום פרנק דרייק: "דרייק! מה הוא יודע?" הרבה, כפי שנתברר לימים.
מדע בדיוני טהור, מוסווה כעובדות, מצוי גם בשפע גדול של חיבורים, ארגונים ומערכות אמונה פסבדו-מדעיים אחד מסופרי המדע הבדיוני, ל. רון הובארד, יסד פולחן מצליח הקרוי סיינטולוגיה – הדבר קרה, לפי אחד הדיווחים, בן-לילה, ובעקבות התערבות: הובארד טען שהוא יוכל להתעלות לדרגתו של פרויד, להמציא דת ולהתעשר ממנה. הרעיונות הקלאסיים של המדע הבדיוני ממוסדים כיום בעצמים מעופפים לא-מזוהים ובמערכות אמונה באסטרונאוטים קדמונים – הגם שקשה לי להימנע מן הקביעה שסטנלי ויינבאום )בעמק ההלומות( עשה זאת לא רק טוב יותר אלא גם מוקדם יותר מאריך פון דניקן.

ר. דה ויט מילר בבתוך הפירמידות הצליח להקדים הן את פון דניקן והן את וליקובסקי, ולהציע השערה על המוצא-מחוץ-לכדור לארץ-כביכול של הפירמידות שהיא מושלמת בפנימיותה יותר ממה שאפשר למצוא בכל החיבורים על אסטרונאוטים קדמונים ופירמידולוגיה. ביינם של החולמים, מאת ג'ון ד. מקדונאלד (סופר של מדע בדיוני שהתגלגל ונעשה בינתיים לאחד מסופרי-.הבלשים המעניינים ביותר בדורנו) אנו מוצאים את המשפט: "ובמיתולוגיה של כדור הארץ יש עקבות. . . שהותירו ספינות ומרכבות גדולות שחצו את הרקיע". הסיפור היה שלום אדון, מאת הרי בייטס, נהפך לסרט, היום שבו עמד כדור הארץ מלכת )שהתעלם מן הרכיב המרכזי של העלילה – מי שפוקד על החללית מחוץ לכדור הארץ היה בספר הרובוט, לאו דווקא האדם(. כמה חוקרים מפוכחים טוענים כי לסרט שתיאר צלחתמעופפת מנמיכה טוס מעל וושינגטון נודע תפקיד ב"מבול" העב"מים שתפס את וושינגטון בשנת 1952 זמן קצר לאחר הקרנת-הבכורה. הרבה סיפורי ריגול פופולריים בימינו, על האופי הרדוד של גיבוריהם והעלילה המאולצת העומדת בסימן של מעשי נסים, דומים עד לבלי הבחן לעיסה של הספרות הבדיונית משנות ה30 וה.-40 המשזר של המדע והמדע הבדיוני מחוללים לפעמים תוצאות שדנות ומשונות. לא תמיד ברור אם החיים מחקים את האמנות או להפך.

למשל, קורט וונגוט הבן כותב רומן אפיסטמולוגי מעולה הסירנות של טיטאן, שבו הוא קובע בין השאר, כי על הירח הגדול ביותר של שבתאי מתקיימת סביבה לא עוינת לגמרי. בשנים האחרונות, כאשר כמה מדענים פלאנטריום, ואני בתוכם, הציגו ראיות לכך שטיטאן מחזיק אטמוספירה צפופה ואולי טמפרטורות גבוהות מן המצו-פה, הסבו רבים את תשומת-לבי לתחזית של קורט וונגוט. אבל וונגוט למד פיסיקה באוניברסיטת קורנל ומדרך הטבע היה מעודכן בחידושים האסטרונומיים (לרבים מטובי הסופרים של המדע הבדיוני יש רקע מדעי או הנדסי; כאלה הם למשל, פול אנדרסון, איזק אסימוב, ארתור סי. קלארק, האל קלמנט ורוברט היינלין). בשנת 1944 התגלתה אטמוספירה של מתן על טיטאן, הלוויין הראשון במערכת השמש שנתגלה כבעל אטמוספירה. במקרה הזה, כמו בהרבה מקרים דומים, האמנות מחקה את החיים.

הצרה היא שהבנתנו את כוכבי-הלכת משתנה מהר יותר מן הייצוג שלהם במדע הבדיוני. אזור דמדומים בעל אקלים נוח על כוכב-חמה הנמצא בסינכרוניזציה מלאה עם הסיבוב העצמי של כוכב-לכת זה, נוגה מכוסה ג'ונגלים וביצות, מאדים חרוץ בתעלות, כל אלה הם תיאורים שגרתיים של המדע הבדיוני הקלאסי, אבל גם מבוססים על טעויות של אסטרונומים שחקרו את כוכבי-הלכת לפני כמה עשורים. הרעיונות המוטעים הועתקו בנאמנות לסיפורי המדע הבדיוני, ושימשו כחומר-קריאה לרבים מן הצעירים שנועדו להיות הדור הבא של אסטרונומים פלאנטריים. ממילא היה בהם כדי לעורר ענין בצעירים גם להקשות עליהם בעת ובעונה אחת את תיקון הטעויות של האסטרונומים מהדור הקודם. אבל משהחל שינוי בידע שלנו על אודות כוכבי הלכת, מיד התחולל שינוי מקביל בנופים המתוארים בסיפורי המדע הבדיוני שצצו בעקבותיהם. שוב אין זה שכיח למצוא סיפור מדע בדיוני שנכתב כיום ובו תיאור של משקי אצות על פני נוגה. (אגב, יצרני המיתולוגיה של מגע עם עב"מים משתנים בקצב אטי יותר. עדיין אפשר למצוא דיווחים על צלחות מעופפות שבאו מנוגה ובתוכן בני-אדם יפי-תואר, בגלימות ארוכות ולבנות המתגוררים במעין גן עדן של נוגה. טמפרטורות של C°480 השוררות על פניו של נוגה מאפשרות לנו להתיחס לסיפורים כאלה במידת-מה של איפוק(. כך בדיוק, הרעיון של "עיקום המרחב" הוא יסוד מוסד עתיק-יומין במדע הבדיוני אלא שלידתו לא היתה בתוך המדע הבדיוני. הוא נולד מתוך תורת היחסות הכללית של איינשטיין.

הקשר בין התיאורים של מאדים במדע הבדיוני ובין המחקרים הממשיים של מאדים, הוא כה הדוק, עד שבעקבות השילוח של מארינר 9 למאדים לא התקשינו לקרוא לכמה מכתשים על מאדים בשמותיהם של סופרי מדע בדיוני שהלכו לעולמם. כך תמצא על מאדים מכתשים הקרויים על שמם של ה. ג'. וולס, אדגר ריס בורוס, סטנלי ויינבאום וג'ון ו. קאמפבל הבן. השמות הללו אף זכו לאישור רשמי מטעם האיגוד הבינלאומי לאסטרונומיה. אין ספק, שסופרי מדע בדיוני אחרים יצטרפו אל הרשימה מיד לאחר מותם.

ההתעניינות הגדולה של הצעירים במדע בדיוני משתקפת בסרטים בתכניות טלוויזיה, בספרי קומיקס ובדרישה לשיעורים במדע בדיוני בבתי-ספר תיכוניים ובמכללות. מנסיוני אני יכול להעיד, ששיעורים כאלה יכולים להיות חוויה חינוכית מעולה או אסון, הכל לפי דרך הביצוע. שיעורים המתבססים על חומר קריאה שבחרו התלמידים אינם מספקים לאלה האחרונים הזדמנות לקרוא מה שעוד לא קראו. שיעורים שאין בהם נסיון להרחיב את היריעה של עלילת המדע הבדיוני, כדי להקיף גם את המדע המתאים, מחמיצים הזדמנות חינוכית גדולה. אבל שיעורי מדע בדיוני מתוכננים כיאות, שמדע או פוליטיקה מהווים רכיב אינטגרלי שלהם – שיעורים כאלה יכולים, לעניות דעתי, להרים תרומה מועילה וארוכת-טווח לתכניות הלימודים.

אפשר שהחשיבות האנושית הגדולה ביותר של המדע הבדיוני היא בכך שהוא מציע ניסויים של העתיד, מסעות ליעדים חלופיים, נסיונות להקטין זעזועים לעתיד לבוא. הרי זה חלק מן ההסבר למשיכה העזה של אנשים צעירים אל המדע הבדיוני: יהיו אלה הם שיחיו בעתיד. עזה אמונתי, כי שום חברה המצויה כיום עלי אדמות אינה מותאמת כיאות לחיים עלי אדמות בעוד מאה או מאתיים שנים (אם נהיה נבונים די הצורך או בני-מזל די הצורך להאריך ימים עד אז(. אנו זקוקים נואשות לחקירה של תחזיות חלופיות לעתיד, הן ניסויות והן מושגיות. הרומנים והסיפורים של אריק פראנק ראסל מספקים במידה רבה את הצורך הזה. הם הראו לנו מערכות כלכליות חלופיות מתקבלות על הדעת או את היעילות הגדולה של התנגדות פאסיבית, אך מלוכדת, לכוח כובש. במדע בדיוני מודרני, כמו למשל בספרו של היינלין, עריצה היא הלבנה, אפשר למצוא גם הצעות מועילות כיצד לחולל מהפכה בחברה טכנולוגית ממוחשבת.

רעיונות מסוג זה, ובלבד שמתוודעים אליהם בגיל צעיר, יכולים להשפיע גם על התנהגות בחיי הבגרות. הרבה מדענים המעורבים עמוקות במחקר של מערכת השמש (ואני ביניהם) הופנו לראשונה לכיוון זה בזכות המדע הבדיוני. והעובדה שחלק מן המדע הבדיוני איננו מצוי ברמה הגבוהה ביותר איננה ממין הענין. בני עשר אינם קוראים ממילא את הספרות המדעית.

אינני יודע אם מסע בזמן, לתוך העבר, הוא בגדר האפשר. יש בו כדי להוליד בעיות של סיבה ומסובב המעוררות אצלי ספקנות מרובה. אבל יש אנשים החושבים על הנושא הזה. מה שנקרא "קווים סגורים דמויי-זמן" – מסלולים בחלל-זמן המתירים מסע זמן לא מוגבל – מופיעים בכמה פתרונות למשוואות השדה של תורת היחסות הכללית.

טענה שהועלתה לאחרונה אולי בטעות, אומרת, שקווים סגורים דמויי-זמן מופיעים בקרבתו של גליל גדול החג במהירות סביב עצמו. תמהני באיזו מידה השפיע המדע הבדיוני על אנשי היחסות הכללית החוקרים בעיות כאלו. אבל כך גם אפשרי שלפגישות בין מדע בדיוני ובין יסודות תרבותיים חלופיים נודע תפקיד חשוב בהגשמה של שינויים חברתיים בסיסיים.

בכל תולדות העולם עד עצם היום הזה לא היה זמן שידע כל-כך הרבה שינויים חשובים. ההסתגלות לשינוי והחיפוש המחושב אחרי תחזיות חלופיות לעתיד הם המפתחות לשרידות של הציוויליזציה ואולי גם של המין האנושי. דורנו הוא הדור הראשון שגדל גם על רעיונות של מדע בדיוני. אני עצמי מכיר צעירים רבים שיגלו כמובן ענין בשדר מציוויליזציה המצויה מחוץ לכדור-הארץ, אבל בשום פנים ואופן לא יהיו נדהמים. הם הסתגלו כבר לעתיד הזה. סבורני שלא יהיה בכך משום הגזמה לומר שאם אנו עתידים לשרוד, הרי המדע הבדיוני עתיד להרים תרומה חיונית להמשך ולאבולוציה של הציוויליזציה שלנו.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן