עוד לפני ששוגרה אנדוור בנובמבר 2002, סימנה נאס”א אבדן של קצף כ”נושא מיוחד”. כך עולה ממסמכים ששוחררו לאחרונה
עוד לפני שהחלה המשימה הגורלית של קולומביה, סימנה נאס”א את אבדן קצף הבידוד של מכל הדלק החיצוני ופגיעתו בחללית כגורמים שיש סכנה בצידם. היה זה בדיוק באיזור שהחוקרים מאמינים כי שברים שנפלו ופגעו בכנף השמאלית של קולומביה, ובסופו של דבר גרמו לאסון.
ואולם סוכנות החלל הגיעה למסקנה כי נזק משברי קצף אינו מסכן את בטיחות הטיסה והגדירו את מכל הדלק שהיה מצורף לאנדוור בטוח לטיסה בלא שום דאגות או סיכונים נוספים. כך עולה ממסמכים שפורסמו לאחרונה.
המסמכים נחשפו לראשונה כאשר נאס”א החליטה לפני חודשים רבים כי סיכון כזה אינו מספיק כדי לדחות בגללו טיסות מעבורת, אף כי הם הגידרו בעיה זו כמתסכלת כאשר היא מתחרשת שוב ושוב.
הממצאים כוללים למעלה מאלף דפים של דוחות פנימיים שנאס”א פרסמה ביום חמישי האחרון (20/3/2003) אודות משימות החלל האחרונות.
חברי וועדת החקירה מאמינים כי קצף בידוד שפגע בכנף השמאלית של קולומביה בעת השיגור. שברי הקצף ניתזו מאותו איזור במכל הדלק הקרוי משטח דו רגלי. הם פגעו באריחי הבידוד העדינים על הכנף ואיפשרו לאוויר חם לחדור לחללית במהלך כניסתה לאטמוספירה ב-1 בפברואר.
המשטח הדו-רגלי הוא מבנה בצורת האות V המחובר לקולומביה ליד כן הנחיתה הקדמי ומהצד השני הוא מחובר למכל הדלק הצבוע כתום. מתכת המחוברת למכל מכוסה עם משטח קצף המזדקר באורח בולט מפני השטח של מכל הדלק.
מומחים למכלי הדלק בנאס”א זיהו את בעיית הקצף ב-31 באוקטובר 2002, כאשר הבחינו בקצף רופף בעת ההכנה לטיסה של אנדוור ב-23 בנובמבר, הטיסה שקדמה לזו של קולומביה. הם ציטטו דוחות תקלות של שלוש משימות קודמות שבהם הקצף התפרק בדיוק באיזור המשטח הדו רגלי.
ואולם אלו התומכים בפעולתה של נאס”א, אומרים כי הקצף הוכיח את עצמו למעלה מ-20 שנה. הם גם העירו כי תהליך התקנת הקצף כחלק ממכל הדלק החיצוני לא השתנה מאז 1993.
יתרה מזאת, פעמים רבות אירעו בעיות באיזור המשטח בלמעלה ממאה מכלים חד פעמיים ששימשו לשיגור המעבורות לחלל. הסיכון של שבירת הקצף מאיזור זה לא היתה גדולה יותר אך גם לא קטנה יותר מאלו שבטיסות קודמות. הם הגיעו למסקנה.
נאס”א מסרה קודם לכן כי היא מודעת לכך שב-4 טיסות מאז 1983 הקצף נשבר ונפל מאיזור זה של מכל הדלק, ולאחרונה היה זה בטיסה בת 10 ימים לתחנת החלל הבינלאומית שביצעה אטנלטיס ב-7 באוקטובר 2002. טיסה זו היתה זו שקדמה לאנדוור, כאשר בעיות הקצף סומנו על ידי מומחי המכלים החיצוניים של נאס”א כמקור לדאגה.
“ידענו שאנחנו צריכים להבין זאת עוד לפני הטיסה הבאה”, אמר רון דיטמור, מנהל תוכנית המעבורת. “כך שאנחנו היינו באופן אגרסיבי על המסלול לנסות לסייע לנו לדעת האם יש בתופעה זו משום סכנה אם לאו.
