החוקרים מאיצים את החיפוש אחר השברים וינסו לאתר שברים גם בשטח מצומצם אך קשה טופוגרפית בגבול יוטה-נוואדה
רשם הנתונים שהתגלה השבוע בטקסס עשוי לשפוך אור על הרגעים האחרונים של קולומביה
החוקרים את אסון הקולומביה מגבירים את חיפושיהם בתחום של כ-12 קמ”ר באיזור הגבול שבין יוטה לנוואדה כדי לנסות לאתר חתיכות בגודל של כדורי גולף מהחללית קולומביה שעשויים לספק עדויות על מה שארע לחללית בהתרסקות של ה-1 בפברואר.
האיזור ההררי שבו סבורים כי השברים נפלו כוסה בשלגים כבדים מאז אסון הקולומביה, והפריע לחוקרים המחפשים באיזור. במהלך השבועות האחרונים, תוך שימוש בתצלומי וידאו, מעכב מכ”מ קרקעי וחישובים מתמטיים, הצרו המדענים מאוד את האיזור המיועד לחיפושים.
השברים שהם מחפשים נחשבים לחיוניים עבור צוות החקירה הבלתי תלוי החוקר את האסון. עד כה התקשו חברי הוועדה להגיע לגורם שיצר את הסדק, זאת לאחר שהשברים שהצליחו לפענח עד כה נפרדו מהקולומביה זמן רב לאחר שהבעיות החלו.
.
מאז האסון, מתבצע חיפוש מקיף אך לא נמצא שום שבר מערבית לטקסס. השברים המערביים שנמצאו הם של שני אריחים שנשרו מהמעבורת כאשר היא טסה מעל ניו מקסיקו, אומר פול היל, מנהל טיסות המעבורת בנאס”א בשימוע שהתקיים השבוע כאשר מספר מומחים היעדו לפני הצוות החוקר את האסון. צילום וידאו בידי צלם חובב הראה שברים היוצאים מהמעבורת כאשר היא חלפה מעל קליפורניה, וחברת צוות החקירה, שליה וידנאל Widnall אמרה כי השברים “חייבים היו ליפול לאוקיאנוס הרבה קודם לכן”.
עד כה התגלו שברים המייצגים כ-15 או לכל היותר 20 אחוזים ממסת המעבורת. החוקרים יודעים כי המעבורת היתה בצרות הרבה לפני שהגיעה לטקסס משום שתמונות הוידאו והטלמטריה מראים כי החיישנים מתו רגע לפני שהתקשורת אבדה.
השבוע שחררה נאס”א סרט וידאו המורכב מ-15 עד -20 סרטי וידאו שונים. הסרט מראה את הקולומביה כנקודה בהירה החוצה את שמי קליפורניה, והבזקים קטנים המופיעים כמעט מיד. כאשר הקולומביה חוצה את כוכב הלכת נוגה הנמצא ברקע המרוחק, מתחיל הבזק בהיר יותר, הבזק המעיד על החלק השישי הנפרד מן המעבורת. ההבזק הזה נשאר זמן רב באטמוספירה. אומרת וינדאל.
היל אומר כי ההבזק נגרם משריפתו של חלק אלומיניום מן המעבורת. מאחר והאלומיניום הקל יחסית שוקל פחות מהמעבורת, הוא נפרד ממנה ונשאר תלוי בשמים, בדומה לפיסת נייר המושלכת ממכונית נוסעת.
היל אומר כי מכ”מ קרקעי עקב אחר נפילת העצם דרך האטמוספירה ונראה כי מדובר באותה חתיכה שנראתה בסרט. הוא אמר שהעצם עשוי היה לעוף ברוח בכיוון כללי צפונה, והדבר הוביל את החוקרים לאותו איזור חיפוש בשטח של חמישה מיילים רבועים. וויליאם אילור, מומחה לכניסות לאטמוספירה של חלליות בחברת אירוספייס קורפ באל סגונדו, קליפורניה, מסביר כי המסה, הרכבה חומר והחוזק התרמי של כל חתיכה מייצג כמה היא יכולה היתה לנוע לפני שהגיעה לקרקע.
כתוצאה מכך, אמר, עצמים במסות שונות נופלים מהמעבורת בזמנים שונים אך יתכן שנחתו באותו איזור, והדבר גורם לקשיים לאיתור המקום שבו כל חלק נשבר מהמעבורת.
האדמירל בדימוס הארולד גהמן, יו”ר צוות החקירה, אמר כי הפקידים הבכירים נאבקו כדי להבדיל נזקים שנגרמו בקטסטרופה המקורית של שריפת הכנף השמאלית של הקולומביה, מנזקים שנגרמו לאחר שהשברים נשרו.
כמה מהמסתורין עדיין נשאר. גהמן אמר כי חמישה מתוך ששת צמיגי המעבורת נותרו בלתי פגיעים, ושניים או שלושה מהם אכן נראים כמו צמיגים, אמר גהמן. אילור, שעקב אחר החזרה לאטמופסירה של מספר רב של לווינים וטילים, אמרף “לעולם לא ראיתי חללית נוחתת עם גומי לא פגיע עד כה.”
דאגלאס ווייט, בכיר בחברת יונייטד ספייס אליינס, הקבלן הראשי של המעבורת, אומר כי החיישינים על המעבורת היו מרוחקים 5 סנטימטרים זה מזה, אך נראה שהם מתו בהפרש של דקה. חבר אחר של הצוות, רואצ'ר טטראולט Tetrault העיר כי במסגרת זמן זו, דקה היא כמו נצח.
ווייט אמר כי “אין לנו תאוריה טובה” אודות השאלה מדוע חיישנים קרובים אחד לשני הראו שתי תוצאות שונות. הוא העריך כי היכולת של המערכת להוליך חום או הדרך שבה החיישנים היו מחוברים יכולה לגרום להבדל.
וייט אמר כי התקופות של כשל בתקשורת ובעיות אווריודינמיות החלו עשר דקות לפני שמרכז הבקרה איבד את הקשר עם האסטרונאוטים בפעם האחרונה, ומחשב המעבורת איבד קשר עם החללית.
