סיקור מקיף

מחקר בטכניון: תחבורה ציבורית בשבת מונעת שימוש ברכב פרטי בשאר השבוע

כך עולה מסקר שערכו סטודנטים לתחבורה בטכניון בו השוו בין הרגלי השימוש בתחבורה ציבורית בערים בעלי מאפיינים דומים בישראל ובשבדיה

טראם במדרחוב איסתיכלאל באיסטנבול, אפריל 2012. צילום: אבי בליזובסקי
טראם במדרחוב איסתיכלאל באיסטנבול, אפריל 2012. צילום: אבי בליזובסקי

לפני שנה בשלה ההחלטה בלבם של שני סטודנטים בטכניון, להפוך את ישראל למקום טוב יותר. שני הסטודנטים, בר פינקוס ובר גלברט, החליטו לעשות זאת במסגרת פרויקט החובה של התואר הראשון, ולהתחיל בטיסה לשבדיה.

“החלטנו לנצל את דרישות התואר להנדסה אזרחית כדי לעשות פרויקט בינלאומי על תחבורה ציבורית, בהנחייתו של פרופ’ יורם שיפטן, ראש מסלול הנדסת תחבורה בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון.” אומרת בר פינקוס. “כל הנתונים מעידים על חיוניותה של התחבורה הציבורית למלחמה בזיהום האוויר, בתאונות הדרכים ובפערים החברתיים. כדי להבין איך לשפר את התחבורה הציבורית בארץ, החלטנו לבדוק מה ההבדלים בין שוודיה לישראל מבחינה זו.”

בר פינקוס עזבה את הארץ לטובת שוודיה המושלגת, למען המטרה כמובן, בעוד שבר גלברט נותר בישראל המאובקת. שניהם ערכו בו-זמנית סקרים באחד מפרברי סטוקהולם, ובאחד מפרברי תל-אביב (רעננה).

לאחר איסוף נתונים מתושבי שתי הערים וניתוח סטטיסטי של התוצאות, הגיעו פינקוס וגלברט לתוצאות מפתיעות.

“74 אחוזים מהנסקרים בסטוקהולם היו בעלי רכב, ובה באותה העת, 80 אחוזים מהם נהגו להשתמש בתחבורה הציבורית מדי יום.” ציין גלברט. “נתון זה הפתיע אותנו לטובה, מכיוון שהמצב בארץ שונה מאד: ברעננה, רק 27 אחוזים מהנסקרים משתמשים באופן תדיר בתחבורה הציבורית, לעומת שמונים אחוזים שהם בעלי רכבים.”

רעננה נמצאת במקום טוב ביחס לשאר הארץ. השימוש הארצי בתחבורה הציבורית עומד על 23 אחוזים בלבד. למצב עגום זה הגענו, לדעת החוקרים, בשל האמינות הנמוכה של התחבורה הציבורית, טווח שעות פעילות מצומצם, תדירות קווים נמוכה ועוד תחלואות רבות ושונות.

“כל התחלואות הללו קיימות גם במדינות אחרות וערים אחרות באירופה, למרות שלא כולן מופיעות בהכרח ביחד.” אומרת פינקוס, ומוסיפה, “אלא שקיים בישראל גורם יחיד במינו, שלא ניתן למצוא באף מדינה אחרת: השבת.”

במילים ברורות ופשוטות: אין תחבורה ציבורית בשבת בערים הנהנות מרוב יהודי. מכיוון שהמצב הקיים כיום הגיע מתוך הסטטוס קוו שהשתיתו המושלים הבריטיים באזור, המשמעות היא שעדיין אנו מסתמכים על מפקדי אוכלוסין בני חמישים שנים בערך.

“רצינו לדעת האם ייתכן שהגבלת התחבורה הציבורית לאמצע השבוע בלבד, פוגעת בשימוש בתחבורה הציבורית באופן כללי.” אומרת פינקוס. למה שהגבלה בשבת תפגע גם בשימוש באמצע השבוע? לפינקוס יש תשובה, המגובה גם במחקרים ממדינות אחרות. “ברגע שאדם רוצה לנסוע ביום חמישי, למשל, כדי לבקר את הוריו בדרום אך יודע שלא יוכל לחזור בסוף-השבוע לביתו, הוא יעדיף להשתמש ברכבו הפרטי למטרת הנסיעה. אותו אדם יקנה גם רכב פרטי במיטב כספו, ומהרגע שקנה – גם ישתמש בו בכל ימות השבוע.”

בהתאם לציפייתם של פינקוס וגלברט, הסקר החזיר תשובה ברורה: ארבעים אחוזים מהנשאלים בסטוקהולם הצהירו שבמידה ולא הייתה תחבורה ציבורית בסוף השבוע, הם היו מפחיתים את השימוש בתחבורה הציבורית גם באמצע השבוע. תוצאה זו, שנסמכת על הצהרות בלבד, תואמת למחקר שנערך באוסטרליה ב- 2009. מחקר זה הראה חד-משמעית שזמינותה של תחבורה ציבורית בסוף השבוע ובערבים מעלה גם את השימוש בתחבורה הציבורית באמצע השבוע, כנראה עקב העובדה שהאזרחים אינם נזקקים לרכב פרטי באותה המידה.

ומה המצב ברעננה, שם נאסר השימוש בתחבורה הציבורית בסוף השבוע? מה יעשו התושבים היהודיים הטובים במידה והתחבורה הציבורית תתאפשר גם בסוף השבוע? מתוך הנסקרים, עשרים אחוזים הצהירו כי ישתמשו יותר בתחבורה הציבורית באמצע השבוע. מה המשמעות של עשרים אחוזים? די גדולה, מסתבר.

“לפי דו”ח טרכטנברג, מעבר משימוש בתחבורה פרטית לציבורית יחסוך למשק סכומים אדירים: משלם המיסים יחסוך כ- 400 מיליון ₪ בכל שנה על כל אחוז משתמשים שעובר לתחבורה הציבורית.” מפרטת פינקוס. “וזאת מבלי לציין אפילו את התרומה לאיכות האוויר, לצמצום מקומות חניה בערים הגדולות ולתרומה לשוויון הזדמנויות בין אוכלוסיות שונות.”

האם תושבי רעננה – וישראל בכלל – יהיו מעוניינים בשינוי המצב הקיים? כנראה שכן. החוקרים בדקו את נכונות תושבי רעננה לעשות שימוש תדיר בתחבורה הציבורית בסוף השבוע, וגילו כי 56 אחוזים מהנסקרים הצהירו שישתמשו בתחבורה הציבורית בסוף השבוע במידה וזו תעמוד לרשותם. אמנם מדובר על מדגם קטן יחסית של שבעים איש, אך המידע שהופק מהמחקר תואם ברובו את הנתונים הידועים על האוכלוסיות מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המסר, עבור החוקרים, הוא שתחבורה ציבורית לא צריכה להיות בכלל נושא לדיון.

“תחבורה ציבורית הינה שירות שהמדינה צריכה לתת, ממש כמו בריאות, חינוך וביטחון. אסור שתחבורה ציבורית תהיה שמורה לעניים בלבד. תנאי הכרחי לשינוי הוא תחבורה ציבורית שבעה ימים בשבוע.” אומר גלברט. “במצב הקיים, בו אנשים מצהירים כי הם מעוניינים בתחבורה ציבורית בשבת, לא ברור מדוע בכלל מדובר בסוגיה מוקצית כל-כך בשיח הישראלי.”

“כולם יודעים שצריך צבא. כולם יודעים שצריך חינוך טוב. באופן דומה, לכולם באירופה ברור שצריך שירות של תחבורה ציבורית, שבעה ימים בשבוע.” אומרת פינקוס בלהט. “זוהי הדרישה המינימלית שהממשלה מחויבת לספק לאזרחים. אנחנו לא מצפים, או רוצים, שהתחבורה הציבורית בסוף השבוע תפעל בדיוק כמו בימות השבוע. שעות השיא אינן אותן שעות השיא, והיעדים אינם זהים. אנחנו כן דורשים שיבחנו את הביקוש בסוף השבוע ויפעילו את הקווים הרלוונטיים בהתאם. זהו הבסיס ההכרחי לקיומה של מדינת רווחה ומדינה שוויונית הנהנית מצדק חברתי.”

19 תגובות

  1. כלכלה

    להקמת תשתית מתאימה של תחבורה ציבורית, יש ללא ספק צורך בהשקעות גבוהות,
    חלק גדול מכיסוין, בא כמובן, מציבור הנוסעים,(רכישת כרטיסים). לכן, ככול שנפחית את שעות פעילותה של אותה תחבורה (בשעות שבהן ישנה כדאיות כלכלית), אנחנו עשויים לגרום, שהפרויקט לא יהיה כדאי מההיבט הכלכלי. דבר שיכול למנוע מראש את הקמתו.

    .

  2. בישראל יש יותר רכבים מבני אדם. הגיע הזמן לתחבורה ציבורית 24/7 – במדינה כה קטנה הזוי שיש בכלל מושג פריפריה. הגיע הזמן לשנות את זה!

  3. מי שלא נוסע בשבת בכל מקרה, לא רלוונטי לדיון.
    מי שנוסע בשבת בכל מקרה יהיה חייב לנסוע ברכב פרטי.
    לכן המסקנה ההגיונית היא שתחבורה ציבורית בשבת אכן תפחית שימוש ברכב פרטי.
    ובכלל מי שלא נוסע בשבת – אין לו זכות להגביל את מי שצריך ורוצה. אז יגידו חכמים:”אבל אנחנו משלמים גם על התחבורה הציבורית למרות שלא משתמשים.” ואז חכמים אחרים יגידו: “סבבה, אז בוא ונחליט להגביל גם קצבאות זקנה כי גם אותן אנחנו משלמים.” סתם דוגמא כזו.
    מי ייתן וישראל כבר תצא מהבור המטומטם שבו היא נמצאת —- בגלל אנשים שיושבים במרום השלטון וגם ככה לא מעניין אותם הוצאות דלק לרכב פרטי או לחלופין שימוש בקוי תחבורה ציבורית עם שירות גרוע.

  4. מדע בגרוש
    ========
    מצטרף לכל הטיעונים של קודמי בדבר אי עמידת המחקר בקריטריונים מדעיים כלשהם.
    מבלי להיכנס למניע של הכותב, פלא שאדם הנושא בתואר ד”ר מציג מחקר שערכו כקליפת השום.
    על פי הנחת היסוד שלו בחיפה בה מופעלת תחבורה ציבורית בשבת היה אמור להיות מספר פחות של כלי רכב, ולא היא.

  5. אם מקובל על הכול שככול שהתחבורה הציבורית מפותחת יותר כך גם:
    יש פחות זיהום אוויר מכאן קיטון במחלות ובתמותה.
    יש פחות תאונות דרכים מכאן פחות הרוגים ופצועים.
    יש פחות נטל כספי על הציבור מכאן שיפור רמת החיים לאזרח.
    אז איך קורה שבישראל שהיא לא מספיק מפותחת, ניתן רק להאשים את ההנהגה בישראל שהמדיניות או ההחלטה שלה, בדבר אי פתוחה ולפעמים אפילו צמצומה של התחבורה הציבורית בישראל , באה על חשבון בריאותם וחייהם של אזרחי המדינה

    בימים שאזרחי המדינה אינם עובדים או עובדים באופן חלקי בחגים לאומיים או דתיים בשבתות בחול המועד יש לקחת בחשבון שהרכבים הפרטיים הנעים בכבישי ישראל מסיעים הרבה הרבה יותר ילדים מאשר בימי עבודה ולימודים רגילים(ראו את האסון הנוראי שקרה בטבריה) לכן זו חובה מוסרית שבאותם ימים התחבורה הציבורית תפעל במלואה אפילו במחירים מסובסדים לילדים.

  6. הטיעון (על סיבות לקנית רכב פרטי בגלל העדר תחבורה ציבורית) הוא סתם ספקולציה. זה שאנשים שקוראים לעצמם חוקרים המציאו ספקולציה לא הופכת את הספקולציה למחקר.

    אני יכול להביא כאן ספקולציה אחרת (שנראית לי טובה בהרבה מזו של ה”חוקרים”). הספקולציה שלי היא זו:
    =====================================
    במקום שיש בו תחבורה ציבורית טובה, בעלי רכבים פרטיים יעדיפו אותה, הרכבים הפרטיים ישמשו אותם (כצורת הסעה משלימה) לנסיעות באיזורים שבהם התחבורה הציבורית גרועה. מגמה זו תתחזק ככל שמחירי המכוניות ו-או הדלק נמוכים יותר (נמוכים יחסית למשכורת).

    אם הספקולציה שלי נכונה, העובדה שאנשים משתמשים יותר ברכב פרטי היא תוצאה מכך שהתחבורה הציבורית גרועה.

    בהמשך לספקולציה שלי. אני לא רואה שום קשר משמעותי בין תחבורה ציבורית בשבת, לבין תחבורה ציבורית בימי חול, המצב נראה לי כך :
    ==========================================
    בשבת אנשים נוסעים ליעדים שאינם מכוסים היטב על ידי תחבורה ציבורית (מכיוון שרוב הנסיעות בשבת הם למרחק גדול, או ליעדים מפוזרים, או עוד סיבות שלא כאן המקום לפרטן), לכן אנשים שיכולים להרשות לעצמם לקנות רכב יעדיפו להשתמש ברכבם הפרטי בשבת.

  7. למרדכי,
    הטיעון אינו מטענה, למרות שהוא בהחלט נראה כך בהתחלה.
    מקריאה חוזרת, תראה שמדובר על כך שהמחסור בתחבורה ציבורית גורם לקנייה של רכב ע”י האזרח במיטב כספו! (בדגש על מיטב כספו) . כלומר ברגע שמראש אתה לא בונה על תחבורה ציבורית, אתה תקנה רכב יקר ולכן הסיכויי שתעשה בו שימוש עולה. בארץ ממילא הרכבים יקרים יותר ומכאן שהשארתו בבית היא בגדר מחדל.
    אני מאמין שיש למדינה אינטרסים נוספים לכך שהאזרחים יעשו שימוש ברכבים פרטיים על פני תחבורה ציבורית. המיסים על הייבוא והדלק הם משמעותיים – אז בואו לא נהיה תמימים. – אני חושב שזה הנושא המרכזי שצריך לדון בו במחאה החברתית בקיץ הקרוב

  8. איפה פה המחקר?
    מהי קבוצת הייחוס? מהי קבוצת המדגם?
    איפה ההתייחסות למקומות בהם יש תחבורה ציבורית בשבת?
    איפה ההשוואה למקומות בהם אין תחבורה ציבורית בראשון או בשישי?

    אפילו בתור סקר, זה לא עונה לקריטריונים סטטיסטים בסיסיים.
    בכל קריטריון מדעי זו בדיחה

  9. אין ספק שגידול בשימוש בתחבורה ציבורית יש בו הרבה יתרונות, לא חושב שיש כאן וויכוח.

    כאשר משווים בין שימוש בתחבורה ציבורית בין מקום למקום יש לקחת בחשבון :
    פרמטרים חשובים הקשורים להחלטה שלנו האם נשתמש בשרותה..

    איכות השרות עצמו, עמידה בלוח זמנים
    איכות התנאים הפנימיים באותה תחבורה, מושבים,מיזוג,רעש
    תדירות היציאה מתחנות (כללי)
    כמה שעות פעילות ישנה ביממה
    רישות הקווים/כמות הקווים
    חלוקת תחנות נכונה
    נוחיות מעבר בין הקווים

    היחס בין מחיר הנסיעה להכנסה הממוצעת או לפרמטר אחר

    ברור שהורדת יום אחד פוגעת באופן ישיר באיכות השרות ולא חשוב איזה יום, מכיוון שהוא פוגע באופן
    ישיר בכל הנוסעים ליותר מיום, ביום שלפני ההשבתה וביום שאחריו וביום ההשבתה.

    על פניו, לפי התרשמותי זה חשוב ביותר שהתחבורה וחובתה של המדינה לאזרחיה, שתפעל בכל ימות השבוע, אולם זה פרמטר פחות משמעותי מאילו שהצגתי קודם, בכל הקשור לאחוז המשתמשים וההצלחה של תחבורה ציבורית

    מעניין שמבחינה איכות חיי האזרחים בישראל בכל הקשור לכלכלה, איכות הסביבה,תאונות דרכים כולם מסכימים שזה מאוד חשוב , ולמרות זאת הוא אינו בסדר היום המדיני.

  10. חברים,

    שנאת הדת שלכם מעבירה אתכם על דעתכם.
    איבדתם לחלוטין את הצפון.
    זה לא מאמר מדעי, אין כאן עמידה בקריטריונים מדעים בסיסיים, זה לא מחקר, זה אפילו לא ראוי להיקרא סקר.

    תחזרו כבר לכתיבה מדעית במקום לעסוק בפרופגנדה אנטישמית!

  11. במקרים רבים מחיר כרטיס הנסיעה באוטובוס (באוטובוס יש לפחות 30 מקומות ישיבה) יקר יותר ממחיר הנסיעה במונית שרות (במונית שרות יש 10 מקומות ישיבה).
    מדוע?
    האם זה בגלל התחזוקה היקרה של האוטובוסים?
    אם הסיבה היא אמנם התחזוקה היקרה אז למה להשקיע בתחזוקה יקרה של אוטובוסים במקום להשקיע בתחזוקה זולה של מוניות שרות ?

  12. טיעון מטעה

    הנתונים שהכותבים מציגים בכתבה, הם שלשמונים אחוז מהנשאלים בסטוקהולם היה רכב פרטי ולמרות זאת הם השתמשו בתחבורה ציבורית.
    כך שהטיעון שחוסר בתחבורה ציבורית בשבת גורם לאנשים לקנות מכונית ולכן לא להשתמש בתחבורה הוא לא נכון.

    לגבי הקטע של לסוע ביום חמישי ולחזור בשבת, נו, באמת… זה לא הסיפור של השימוש בתחבורה ציבורית.

  13. קיפוח נפש דוחה שבת, לא?
    ויש מעט מאוד דברים דברים שמקפחים נפשות בעדינות כמו זיהום אוויר ובזבוז כספים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.