עד שנת 2030 יוכפל שטח בתי הקברות ל- 12 אלף דונם – כשטחה של רמת גן

עד לשנת 2067 יכסו שטחי הקבורה 31 אלף דונם – כשטחן של גני יהודה, סביון, קרית אונו, רמת גן, גבעתיים ובת ים

מדינת ישראל עומדת בשנים הבאות בפני מצוקת קרקעות אדירה של שטחי קרקע לקבורה, כך עולה מניתוח של צרכי הקרקעות לקבורה שהוכן על ידי בית הלוויות “עלי שלכת” ונשלח לחברי הכנסת ומשרדי הממשלה. מהדו”ח עולה שכיום מתפרסים בתי הקברות על 6500 דונם. על פי תחזית הפטירות, עד לשנת 2030 יוכפל שטח בתי הקברות ל-12 אלף דונם, כשטחה של העיר רמת גן ואילו עד לשנת 2067 תצטרך מדינת ישראל להקצות 31 אלף דונם – פי ארבע מאשר היום – כשטחן של גני יהודה, סביון, קרית אונו, רמת גן, גבעתיים ובת ים גם יחד.

במסמך כותב אלון נתיב, מנכ”ל עלי שלכת, שמדינת ישראל נוהגת בניהול תחום הקרקעות לקבורה, בדומה לתחומים אחרים, בשיטה של המשכיות על בסיס “מה שהיה” עד היום אולם זוהי טעות. אנו עומדים בנושא צרכי הקבורה בפני טור הנדסי, שלב אחד לפני הזינוק. המחסור במקומות קבורה כבר מורגש בערים הגדולות ויתעצם בתקופה הקרובה.

על פי נתוני מינהל מקרקעי ישראל השטח שנדרש לכל נפטר הוא 4.5 מ”ר, בהתחשב בשטחי הציבור בבתי הקברות ובשטחים הסמוכים בהם הבנייה מוגבלת. בשל מגבלות התכנון והבנייה, בית עלמין ששטחו 300 דונם “גוזל” למעשה 900 דונם.

לדברי מנכ”ל עלי שלכת, הפתרון למצוקת הקרקעות הוא בעידוד השימוש בשרותי אופרה (שריפת גופות) מתוך רצון ובחירה וזאת במספר דרכים: יצירת שוויון בתשלום ביטוח לאומי בין מי שבוחרים בשריפת גופתם לקבורה, מתן “במה שווה” לשרותי שריפת הגופה בבתי החולים ובכל מקום שיש נציגות לחברה קדישא או אפשרות של הוצאת הגופה מהקבר ושריפתה מספר שנים לאחר המוות.

מסקר שערכה עלי שלכת עולה ש-10% מכלל הציבור בישראל ו-17% מבין החילוניים מעונינים לבחור בשריפת גופתם לאחר מותם. רוב מי שמעדיפים את שריפת גופתם לא מממשים את משאלתם האחרונה בשל העדיפות שניתנת לאופציית הקבורה. בבריטניה, שוויץ, דנמרק ושבדיה מעל 70% מהנפטרים מצווים לשרוף את גופתם, בהולנד, גרמניה וקנדה 40%-50% בוחרים באפשרות זו ואילו בארצות הברית – 28%. די אם 10% מהישראלים יצוו לשרוף את גופתם כדי להציל את שטח השווה לעיר גבעתיים.