החללית הישראלית בראשית של עמותת SPACEIL והתעשייה האווירית עושה את דרכה לירח לאחר השיגור המוצלח ביום שישי. התמרון הראשון נועד להעלות את החלק התחתון של מסלול החללית מ-200 ק”מ ל-600 ק”מ. ההתמקדות תהיה בחלק הגבוה
אתמול (א’) הושלם בהצלחה ביצוע תמרון ראשון של החללית בראשית על ידי הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית.
התמרון תוכנן תוך שילוב והתחשבות במגבלות שזוהו בעוקבי הכוכבים לאחר השיגור. זו הפעם הראשונה שהמנוע של בראשית הופעל, וההפעלה עברה בהצלחה.
בשונה מהתמרונים שיבואו אחריו, התמרון הזה בוצע כאשר בראשית היתה בשיא הגובה במסלולה הראשוני או החלק הרחוק של מסלולה – 69,400 ק”מ. מנועי החללית הובערו למשך שלושים שניות, כדי להביא להגדלת המרחק בנקודה בה החללית תהיה קרובה לכדור הארץ מכ-200 ק”מ ל-600 ק”מ. בתמרונים הבאים יבוצעו הפעלות המנוע כאשר החללית תהיה קרובה לכדור הארץ וזאת כדי להעלות את מסלולה בכל פעם.
התמרון עבר בהצלחה, בראשית ממשיכה במסלולה על פי התכנון, והתמרון הבא מתוכנן ליום שני בלילה.
כזכור, החללית בראשית שוגרה בלילה שבין יום חמישי ליום שישי (22/2/19) מכף קנוורל בפלורידה ע”י משגר פאלקון 9 של חברת SpaceX כאחד משני מטענים נלווים שצורפו לשיגור של לוויין תקשורת.
השיגור הוגדר מוצלח, ובראשיתו נפתחו ארבעת רגלי הנחיתה. מיד עם יצירת הקשר עם החללית – כחצי שעה לאחר השיגור, ביצעו המהנדסות והמהנדסים בדיקות של החללית במסלול ואז גילו את התקלה שגרמה לכך שלעוקבי הכוכבים, רכיבים המסייעים בניווט החללית, יש רגישות גבוהה לסינוור על ידי קרני השמש. כאמור בתמרון שנערך אתמול, לקחו המהנדסים בחשבון את השלכות התקלה.
החללית תקיף את כדוה”א במסלולים אליפטיים ותעבור 6.5 מיליון ק”מ- זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. במהלך הסיבובים הללו תגביה החללית את מסלולה סביב כדוה”א, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. כשהחללית תילכד במסלול הירח כעשרה ימים לפני הנחיתה, היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים ותחל תהליך נחיתה שתתבצע אוטונומית. כאמור המסלול ייארך כחודשיים עד הנחיתה הצפויה ב-11 לאפריל 2019.
סרטון המסביר את התמרונים שייעשו מהנדסי חדר הבקרה כדי להעלות את מסלולה של החללית בראשית, עד לגובה של כ-400 אלף ק”מ, מסלול שבו היא אמורה להילכד על ידי הירח.
2 תגובות
מדהים! החישובים של מסלול הטיסה הם ברמה שלא תיאמן – יפהפיים! שימוש ביסודות הפיזיקה הקלאסית של ניוטון – גם לאחר 400 שנים!!!
מה קרה למצלמות הכוכבים? נאמר שאלו מוצרים סטנדרטיים מהמדף. שכחו להתקין את הקונוס שמסתיר את השמש? עניין נוסף: הצילום של החללית בעמודה השמאלית של אתר הידען שונה מאיך שהחללית נראית בפועל (יחידה מקבילה בלי האלקטרוניקה הוצבה בכיכר התרבות בתל אביב). הרגליים בצילום מקושתות, ואילו מה שקיים בפועל אלו רגליים ישרות, ונראה שהן מכילות בולמי זעזועים.