מהבוצה והזבל נפיק חשמל

לקראת תערוכת קלינטק ה-13 שתתקיים השבוע מציגה חברת לדיקו גרין מתקן לניצול בוצה, פסולת חקלאית או שאריות מזון והפיכתו לביו גז

תרשים המתקן של בוש להפרדת בוצה ופסולת לצורך ייצור חשמל
תרשים המתקן של בוש להפרדת בוצה ופסולת לצורך ייצור חשמל

חברת "לדיקו גרין" מקבוצת BOSCH העולמית תחשוף, לראשונה בישראל, מתקן המנצל פסולת חקלאית ליצירת ביו-גז בוועידת והתערוכה השנתית "קלינטק ה-13" לטכנולוגיות מים, אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה, מיחזור ואיכות סביבה שתתקיים בתאריכים 29-30 ליוני 2009 בגני התערוכה בתל-אביב. מתקן ה MTU לניצול פסולת (מזון, זבל פרות, לולים ופסולת חקלאית) הוא ראשון מסוגו בעולם המגיע ללקוח כיחידה אחת עצמאית, המאפשרת תפעול קל, מהיר וחסכוני.

בעקבות כניסתה של חברת BOSCH לתחום האנרגיות המתחדשות על ידי רכישת יצרנית הפאנלים הסולאריים הגרמנית Ersol ,הקימה "לדיקו" את חברת "לדיקו גרין" אשר תשווק ותמכור פתרונות לתחום האנרגיות המתחדשות לחברות אינטגרציה בתחום הסולארי, ביו-גז וטורבינות רוח. בין המוצרים הראשונים הנחשפים בישראל במסגרת וועידת ותערוכת "קלינטק ה-13" תציג החברה את ה MTU , גנראטור ראשון מסוגו, אשר נותן מענה לזבל, בוצה ופסולת חקלאית (כולל צואת בע"ח) והופך את הזבל לגז-ביו (מנועי) המיועד לייצור חשמל, תוך הפחתת נזקים אקולוגיים והגנה על הסביבה. יחודו של המתקן הוא בגודלו וקלות תפעולו המאפשר להציבו בכל מקום ומונע את ניוד הזבל לאתרים מרכזיים, גורם המוסיף לעלויות ויוצר, לעיתים, מפגע תברואי בפני עצמו.

MTU הוא מתקן ייחודי, המגיע כיחידה אחת ללקוח ומאפשר ייצור גז-ביו לאחר הדרכה קצרה בלבד וללא צורך במתקני עזר או כלים נוספים. המתקן יכול לנצל סוגים רבים של פסולת וזבל ולכן נותן מענה לבעיות בוצה, פסולת רפתות ולולים, פסולת חקלאית ואף שאריות מזון של בתי מלון ומסעדות גדולות. רק לדוגמא, בישראל עדיין מוזרמים לים או מוטמנים בקרקע כחמישים אלף טונות של בוצה בשנה אותם ניתן לנצל לייצור ביו-גז על ידי השיטה שתוצג כאמור, לראשונה בישראל, בוועידת ותערוכת "קלינטק ה-13" בסוף החודש בגני התערוכה.

קלינטק ה 13- הוועידה והתערוכה הבינלאומית השנתית לטכנולוגיות מים, אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה, מיחזור ואיכות הסביבה תתקיים השנה ב 29 וה 30 ליוני בגני התערוכה בתל-אביב. במסגרת התערוכה יציגו מאות מציגים מישראל ומחו"ל את מיטב הפיתוחים, ההמצאות והחידושים סביב נושאי איכות הסביבה לקהל הישראלי ולעשרות משלחות מרחבי העולם. במסגרת הוועידה יתקיימו כנסים מקצועיים בשיתוף קבוצת גאון אחזקות, התאחדות התעשיינים והעמותה לבנייה ירוקה.

3 תגובות

  1. אור, כדאי מאוד לשרוף את המתאן כולו ולהפוך אותו לדו תחמוצת הפחמן מסיבה פשוטה- הוא משמש גז חממה חזק פי 30 מהדת"פ. לכן אותה כמות של דו תחמוצת פחמן מזיקה הרבה פחות מאשר מתאן.

  2. ביו-גז – הכוונה למתאן? זהו גז חממה בפני עצמו. האם לא מוטב להטמין בקרקע את הפסולת, כך שרק חלק מהמתאן ייפלט, מאשר לשרוף את המתאן ולהמיר את כולו לפחמן דו-חמצני?
    מהם אחוזי הפליטה של המתאן ממתקני ההטמנה כיום?

  3. "רק לדוגמא, בישראל עדיין מוזרמים לים או מוטמנים בקרקע כחמישים אלף טונות של בוצה בשנה" …

    הכוונה היא 50.000 טונות ליום ! ולא לשנה .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.