אישוש נוסף לתורת היחסות הכללית של איינשטיין: לחורים שחורים בכל הגדלים הרגלי אכילה דומים

כך עולה ממדידת הפליטות באור הנראה, הרדיו וקרינת X מהגלקסיה הספיראלית M81 שבמרכזה נמצא חור שחור מאסיבי שמסתו כ-70 מיליון מסות שמש

הגלקסיה M81. צילום: נאס'א
הגלקסיה M81. צילום: נאס'א

לכל החורים השחורים, לא משנה מהו גודלם הרגלי אכילה דומים ופשוטים מחקר חדש שהשתמש בנתונים מטלסקופ החלל צ'אנדרה ומטלסקופים קרקעיים, בשילוב מודלים תיאורטים מפורטים, הראה כי החור השחור המאסיבי מאוד במרכז M81 בולע חומר בדיוק כמו חורים שחורים בעלי מסה של פי 10 מהשמש בלבד. התגלית תומכת בתורת היחסות הכללית של איינשטיין לפיה חורים שחורים בכל הגדלים הם בעלי תכונות זהות.
העובדה שהם מעכלים בדרך דומה את החומר הנופל אליהם ניתנת למדידה באמצעות פליטה זהה של קרני X, אור נראה ואותות רדיו.

M81 ממצאת במרחק 12 מליון שנות אור מכדור הארץ. במרכזה נמצא כאמור חור שחור בעל 70 מיליון מסות שמש היוצר אנרגיה וקרינה כשהוא מושך אליו חומר מענני האבק שבמרכז הגלקסיה במהירות גבוהה. לעומת זאת, לחורים שחורים קטנים יש מקורות מזון אחרים לגמרי. הם מושכים גזים מהאטמוספירה של הכוכבים המלווים שלהם. מכיוון שהחורים השחורים הגדולים והקטנים נמצאים בסביבות שונות וניזונים בצורות שונות השאלה היתה האם ניתן להבחין בהבדלים בדרך ההאכלה שלהם.

"כאשר אנו בוחנים את הנתונים נראה שהמודל שלנו עובד מצוין עבור החור השחור הענק ב-M81 כמו עם קטנים יותר" אומר מייקל נובאק מ-. MIT. לדבריו, "הכל מסביב לחור השחור העצום זהה למתרחש סביב חורים שחורים כוכביים, פרט לכך שהוא גדול פי 10 מיליון."

אחת מהשלכות תורת היחסות הכללית של איינשטיין היא שחורים שחורים הם עצמים פשוטים ורק המסות ומהירות הסיבוב קובעים את השפעתם על החלל-זמן. המחקרים האחרונים מעידים כי הפשטה זו מוכיחה את עצמה למרות ההשפעות הסביבתיות המורכבות.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

29 תגובות

  1. לחן טי

    קרא שוב את תגובתי. שים לב שהשתמשתי שם רק במה שידוע על חורים שחורים. לא הוספתי שום הסבר משלי.הראתי לך למה לפי דעתי ההסבר על קיומם של חורים שחורים הוא בעייתי.
    מה הסבר האמיתי למה שרואים, מר אובססיה נותן לך בצורה קלוקלת את הסברי האחר. אם הוא נכון או לא, זה לא צריך לשנות כהוא זה לבעיתיות של החורים השחורים.
    התעלם מ"הצל" הדפוק.
    לילה טוב
    סבדרמיש יהודה

  2. חן טי:
    רק שיהיה לך ההקשר הנכון.
    באחד הדיונים המקבילים הסביר לנו יהודה שהמקום במרכז הגלקסיה בו אנו טוענים שיש חור שחור הוא בעצם העין של מערבולת.
    אתה מבין?
    עין מערבולת שכל הזמן נופלות לתוכה כמויות אדירות של חומר וכמויות אדירות של פושרים אבל היא נשארת בכל זאת בתת לחץ והחומר אינו מצטבר בה.

  3. חן טי

    כאדם שאינו מאמין בקיומם של חורים שחורים, אינני יכול לענות לך. כל מה שהוסבר לך על חורים שחורים נעשה על פי התנהגות סביבתם הקרובה .
    מעצם הגדרתם כגופים שבולעים את כל המידע היוצא מהם (כמעט). אי אפשר לבדוק אותם, אלא רק את סביבתם. מכאן הספק שיש לי בקיומם.
    שבוע טוב
    סבדרמיש יהודה

  4. חן טי:
    אני מתפלא על כך שאתה שואל את יהודה אבל טעמיך בוודאי עמך.
    חור שחור אינו צורך "מזון" כדי להתקיים. כפי שציינתי בתגובות קודמות, יש לפעילותם של חורים שחורים תקופות "מתות" שבהן אינם פעילים כיוון שכילו את המסה הזמינה בסביבתם. בתקופות אלו הם פשוט ממתינים – כעכביש ברשתו – למסה נוספת שתלכד בכבידתם ותיפול, בסופו של דבר, לתוכם.
    ככל שהם "אוכלים" יותר – הם גדלים יותר.
    זה – בגדול – מה שאומרת תורת היחסות על חורים שחורים.
    תורת הקוואנטים מוסיפה השערה נוספת (שטרם נבדקה בניסוי) שעל פיה חור שחור גם קורן ולכן הוא צפוי בכל זאת להיעלם אחרי תקופה (ארוכה מאד) של הרעבה.
    מדובר בקרינת הוקינג שעליה תוכל לקרוא כאן:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Hawking_radiation
    אגב, יעקב בקנשטיין שחזה קרינה זו לראשונה (ולכן היא נקראת גם על שמו, כפי שמוזכר בקישור) הוא ישראלי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן