החידושים החמים בשבוע ביוטק ישראל 2004

איך מאריכים את חיי התפוזים? איזה כתרים חדשים מפתחים לשיני ילדים? מי פיתח תרופה לכולסטרול מצמח מאכל? כל התשובות ועוד רבות אחרות יוצגו בתערוכה של הפתרונות והחידושים החמים ביותר בתחום הביוטכנולוגיה, ננו-טכנולוגיה, רפואה, ביולוגיה והמיכשור הרפואי. הכניסה לתערוכה – חופשית. כולל שני כנסים: 1. פיתוח כלים, טכנולוגיות, תרופות וחיסונים 2. כנס עסקי כלכלי. הרצאות, מושבים ופאנלים. מלון דוד אינטרקונטיננטל

בשבוע הביוטכנולוגיה הישראלי השלישי – ביוטק 2004, שנפתח הבוקר בתל אביב, לקחו חלק מעל 80 חברות ביוטכנולוגיה מישראל וכ- 12 מחו”ל, אנשי מחקר ואקדמיה ונציגיהן של כמה מקרנות ההון סיכון הגדולות בעולם בתחום הביוטכנולוגיה, אשר יגיעו להציץ מקרוב בריכוז הגדול ביותר של הסטארט-אפים הביוטכנולוגיים שניתן למצוא תחת גג אחד

על פי נתוני משרד התעשייה והמסחר לגבי התקדמות התעשייה בעשור האחרון, עולה שמספר החברות הישראליות בתחום הביוטכנולוגיה ביחס לאוכלוסיה גבוה פי 5 ויותר ביחס למספר המקביל באופן יחסי בארה”ב או בבריטניה. ישראל אף ניצבת בין המדינות הבולטות בחלק היחסי של הפרסומים המקצועיים בתחומי מדעי החיים, במספר אנשי האקדמיה הבכירים בענף והיא זוכה לניקוד גבוה על בסיס קריטריונים אחרים המעידים בראש וראשונה על “הגן היהודי” העומד מאחורי המצאות ופיתוחים חדשניים גם בתחום זה.

חברות ביוטכנולוגיה מ- 12 מדינות תשתתפנה בשבוע “ביוטק ישראל 2004”, אשר ייערך בין ה 4-6 למאי במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בת”א. בין החברות הבינלאומיות, המגיעות מארה”ב, קנדה, בלגיה, נורבגיה, גרמניה, אנגליה, יפן והודו, ניתן למצוא את נוברטיס, FMC BioPolymer AS/NovaMatrix, keyNeurotek וקונצרן Tata. כן אישרו את הגעתן חברות השקעה זרות, דוגמת Invest UK וקרנות מקומיות המתמחות בביוטק. בנוסף כבר אישרו השתתפותן מעל 80 חברות ישראליות, בינהן חברת טבע, פארמוס, ביוטכנולוגיה כללית, הדסית, ארליך אנד פרטנרס, קסלמן את קסלמן, תעשיות ביולוגיות, IBM, יישום ועוד. החממות NGT מנצרת, משגב מהגליל, א.ת.י מאשקלון, גביש מקיבוץ גליל- ים ויוזמות גרנות מעמק חפר, יקדמו כ- 30 סטארטאפים בתחום הביוטכנולוגיה. האירוע כולו מסתמן כבר כיום, למרות המצב, כאירוע הביוטכנולוגיה הגדול ביותר בישראל.

מעבד חכם לחולי כשל לב

בעיות בתפקוד הלב משפיעות כיום על עשרות מיליוני בני אדם ברחבי עולם. בחלק משמעותי מהמקרים מדובר בבעיה של חוסר סינכרוניזציה בפעולת חדרי הלב ובמיוחד בתפקוד לקוי של החדר השמאלי. חברת הסטארט-אפ AI Semi, מפתחת פתרון ייחודי לבעיה: את מעבד ה- Spike, מעבד בינה מלאכותית חדשני, הצורך אנרגיה ברמה נמוכה ביותר והמבצע הליך רפואי המכונה CRT – Cardiac Resynchronization Therapy. AI Semi תקח חלק בחודש הבא באירועי שבוע “ביוטק ישראל 2004”, שייערכו בין ה- 4-6 במאי, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בת”א. במסגרת האירוע החברה תיחשף לראשונה לציבור ותציג את מודל העבודה שלה.

מעבד ה- Spike, שיעבוד בצמוד למיקרו-בקר של קוצב לב דו חדרי, המושתל בחזם של החולים, יעבד נתונים המגיעים מאלקטרודות ומחיישנים פיזיולוגיים הרגישים לפעילות המכנית של חדרי הלב. המעבד ילמד באופן עצמי ורציף את מרווחי הקיצוב האופטימליים שיחזירו את הסינכרון בין החדר השמאלי והימני, הדרוש לפעולה יעילה של הלב ובכך תעלה ספיקת הלב.

השימוש בפתרון של AI Semi ישפר את איכות החיים של החולים, ישפר את ביצועי מערכת הדם, יאט את קצב התפתחות המחלה ואף יאפשר שיקום עצמי של הלב בתהליך הנמצא במרכזם של מספר מחקרים קליניים (תהליך ה- reverse remodeling).

מאחורי הפיתוח עומד צוות של מומחים מתחומי רשתות עצביות מלאכותיות, מומחי לב, מומחים לתיכנון מעבדים, ביולוגים ואחרים. לדברי מנכ”ל AI Semi, ד”ר רמי רום, החברה הציגה את המעבד החדש בפני מספר חברות מארה”ב ומאירופה במטרה לשלב את מעבד ה Spike במכשירי קוצבי לב מתוצרתם. ד”ר רן גינוסר, יו”ר מועצת המנהלים של החברה, מצפה למימוש הטכנולוגיה של AI Semi בעתיד במערכות בקרה רפואיות מושתלות נוספות הדורשות יכולות לימוד והתכווננות עצמית והספקים אולטרה נמוכים.

חברת AI Semi היא חברת בת בחממת יוזמות גרנות, השוכנת בפארק התעשייה גרנות, בצפון עמק חפר. החממה עוסקת בעיקר בפיתוח מכשור רפואי וטכנולוגיות מידע. לחממה מספר חברות בנות הפועלות מחוץ לחממה, אשר גייסו כספים ומוכרות את מוצריהן.

טיפול תרופתי בדרכי הנשימה

חב' “Baby’s-breath”, הישראלית, תחשוף במסגרת תערוכת ביוטק 2004 פיתוח המיועד לטיפולי אינהלציה (תרופות הנלקחות בשאיפה) לילדים. החברה, שיצאה לשוק בשנה שעברה עם פיתוח של אוהל בשם “Child-Hood” המיועד לתינוקות הסובלים מבעיות בדרכי הנשימה כגון אסטמה וברונכיט יוצאת השנה עם פיתוח נוסף לתחום, שמשלים את המוצר הקןדם ופותח עבורו שווקים חדשים.

בטיפולי אינהלציה משתמשים בנבולייזר (מענן) על מנת להחדיר את התרופה לדרכי הנשימה. הנבולייזר הופך את התרופה הנוזלית לתרסיס עדין של טיפות מקרוניות. כל הנבוליזרים הקיימים בשוק עובדים רק כלפי מעלה, כאשר המדחס מונח על הרצפה והמסכה מותקנת על פני המטופל.

הנבולייזר החדש משתלב עם ה Child-Hood (אוהל האינהילציה) ומשלים אותו למערכת אחת שנותנת תרופה לתינוקות בתרסיס. נבולייזר זה הנו זול בהרבה מן הנבולייזר האולטראסוני שעבד עם המערכת עד כה והופך אותה למערכת אטרקטיבית גם לבית וגם לבתי החולים.

חברת “Baby’s Breath” שיצאה מחממת יוזמות-גרנות, התחילה את פעילותה לפני שנתיים וחצי בפיתוח פתרון לבעיית מתן תרופות בדרכי הנשימה לתינוקות. כ 30% מהתינוקות בעולם המערבי נזקקים לטיפול תרופתי שניתן באינהלציה. עד לפיתוח המכשיר של “Baby’s Breath” היו טיפולי אינהלציה לתינוקות ניתנים בעזרת מסכה. המסכה חייבת להיות מוצמדת לפנים בצורה הדוקה – דבר היוצר התנגדות טבעית בתינוקות שאינה מאפשרת להשלים את הטיפול ופוגמת ביעילותו. ה- “Child-Hood” שפותח ע”י “Baby’s Breath” נתן פתרון המאפשר לטפל בתינוקות ללא יצירת התנגדות ואפילו בזמן השינה. בדיקות שנעשו מראות כי יעילות הטיפול בעזרת האוהל היא גבוהה ומבטיחה תוצאות הזהות לאלה המתקבלות בטיפול אינהלציה במסכה לאדם בוגר.

הרעיון לפיתוח הועלה ע”י רופא ילדים בעל התמחות במחלות ריאה מבית חולים זיו בצפת. “נתקלנו בבעיה זו כשראינו את הבעיות בהן נתקלים ההורים והצוות הרפואי בעת מתן טיפול במכשור הקיים והחלטנו למצוא פתרון לבעיה” אומר ד”ר ישראל עמירב.
אסף חלמיש, מנהל החברה ובעצמו מהנדס בעל ניסיון רב בפיתוח: “פיתחנו את המוצר הראשון במסגרת החממה הטכנולוגית יוזמות-גרנות והיום, שנתיים וחצי לאחר התחלת הפיתוח, אנחנו מייצרים את שני המוצרים. עברנו את מבדקי ה- CE ותוך מספר חודשים נקבל גם אישור FDA. יש התעניינות מצד מפיצים במספר אזורים בעולם. אנו במשא ומתן עם חברת טבע המעוניינת לשווק את המוצרים בישראל. המוצרים יימכרו גם לצרכנים פרטיים דרך בתי המרקחת וגם לבתי חולים.

חברת “Baby-breath” היא חברת פורטפוליו של חממת יוזמות-גרנות, השוכנת בפארק התעשייה גרנות, בצפון עמק חפר. החממה עוסקת בעיקר בפיתוח מכשור רפואי וטכנולוגיות מידע. לחממה מספר חברות בנות הפועלות מחוץ לחממה, אשר גייסו כספים ומוכרות את מוצריהן.

מרסקים אבנים

חברת סיאלו לייט (Sialo-Lite) תציג במסגרת התערוכה, מכשיר רפואי חדשני שפיתחה, המיועד לריסוק אבנים בבלוטות הרוק במינימום פגיעה בחולה המטופל. ניתן להשתמש במערכת גם לטיפול בתופעת Temporomandibular Joint Syndrome, מצב של שחיקת פרק הלסת, המתבטא בסמפטומים של כאבי ראש, כאבים באיזור הפנים ויכולת מוגבלת לפתוח את הפה.

הטכנולוגיה הייחודית של סיאלו לייט מפשטת את תהליך הוצאת האבנים והטיפול
ב- TMJ, בכך שהתהליך הטיפולי כולו נעשה תחת הרדמה מקומית בלבד, תוך צמצום הנזק לעצבי הפנים ולרקמות הסובבות את האזור המטופל. ההליך מתבצע ללא השארת צלקות חיצוניות למטופל ובעלות נמוכה בהרבה מעלות הניתוח, שהינו הטיפול המקובל כיום.

סיאלו לייט, הפועלת כיום במסגרת החממה הטכנולוגית “אשקלון תעשיות ידע”, נוסדה במהלך 2003 על ידי פרופ' עודד נחליאלי, ראש מחלקת פה ולסת בבית החולים ברזילאי, אשקלון, מומחה בעל שם עולמי בתחום כירורגיית הפה ולסת וממציאו של אנדוסקופ וסטאנט לשימושי פה ולסת.

לדברי פרופ' נחליאלי, מעל אחוז מאוכלוסיית העולם סובלת מבעייה של אבנים בבלוטות הרוק, המתבטאת במקרים רבים בכאבים ובנפיחויות חוזרות. בנוסף, קרוב ל- 11 מיליון, בארה”ב בלבד, סובלים מדי שנה מבעיות TMJ כאשר לפחות אחוז אחד מהם זקוקים לניתוח.

“הטכניקות המקובלות כיום עבור מטופלים אלו מערבות ניתוח פולשני, תחת הרדמה כללית, הדורש תקופת החלמה ממושכת של 5-7 ימי אישפוז. התהליך שפיתחה סיאלו לייט, מבוסס על שילוב מכשיר לייזר רפואי עם מערכת אנדוסקופית לריסוק עדין של האבן בתוך צינורית הרוק ולטיפול ברקמה השחוקה (במקרה של TMJ). המערכת מורכבת מחלקים קבועים וחלקים חד פעמיים”.

כיתוב תמונה- sialo3.jpg : תרשים של חלל הפה ובלוטות הרוק.
בדיקות דנ”א בשטח

חברת הסטארט-אפ “סנסיס”, חברת בת של “גביש”, תחשוף מכשיר זעיר (אורך 16 ס”מ, רוחב 9 ס”מ, עובי 7 ס”מ), המשמש לזיהוי רצפים של דנ”א. אחד היישומים הראשונים למכשיר הוא בתהליכי בדיקות דנ”א בשטח לשימושים צבאיים ומשטרתיים. כן ניתן להשתמש בו לבדיקות מזון ולקביעת רצפי גנים למטרות מחקריות ורפואיות.

המכשיר החדשני של “סנסיס”, העושה שימוש בקרן לייזר העוברת דרך מערכת אלקטרופורזה (הרצת דגימות בשדה חשמלי), מבצע ניתוח אוטומטי של חומצות גרעין (DNA). “הציוד הקיים כיום והמשמש למטרות דומות יקר ודורש מומחיות רבה בהפעלתו”, אומרת ד”ר איריס גפן, מנכ”לית חברת סנסיס. “הריצוף (פעולת זיהוי רצפים של דנ”א) נעשה בד”כ ביחידות מעבדה מיוחדות, באוניברסיטאות, בבתי חולים ובתעשייה. ייחודיות המכשיר שלנו היא בגודלו המינימלי, בעובדה כי אינו רגיש לטלטולים וכי מחירו נמוך משמעותית מהמערכות בהן משתמשים כיום. מעבר לכך הוא רב-שימושי ומתאים הן לריצוף דנ”א והן לזיהוי מקטעים ייחודיים למטרות שונות”.

מצורפת תמונה
sensis.jpg
כיתוב תמונה: “ד”ר, מה הדנ”א שלי?”. המכשיר החדשני של סנסיס

מגנים על פירות

פרוייקט הסטארט-אפ פריגל הפועל במסגרת מיג”ל/גביש שבגליל, יחשף בתערוכת הביוטכנולוגיה 2004. הפרוייקט כולל קו של שמנים טבעיים אותם מרססים על פירות, המיועד להגנה, שימור והארכת חיי מדף של הפירות. שכבת המגן מאריכה את חיי המדף של הפירות המרוססים – גם בתנאי לחות וטמפרטורה גבוהים במיוחד. מעבר לכך, השמנים מגינים על הפרי גם מפני מזיקים. להערכת החברה, הפיתוח הישראלי יהווה אלטרנטיבה טבעית לחומרי הדברה ומשמרים כימיים בהם משתמשים כיום בתעשייה. השוק העולמי של מוצרי הגנה ושימור חיי פירות מגיע למעל 32 מיליארד דולר בשנה.

החברה זיהתה עד היום שמנים היכולים להגן על תותים, מנדרינות, אפרסקים, נקטרינות ואגסים – פירות הרגישים במיוחד לפטריות מזיקות. הקו המנחה באיתור הפתרון, אומרים בחברה, הוא להמנע מתופעות לוואי, דוגמת ריח, טעם, או שינוי צורה והיכולת להאריך את חיי המדף של הפרי המטופל.

מצורפות תמונות
prigal1.jpg
prigal2.jpg
פירות שטופלו בשמני פריגל, מול קבוצות ביקורת
כיתוב לתמונה: תות פריגל וסתם תות
מיני קפסולות לתרופות

הסטארט-אפ “נוטרה ליז” (NutraLease) יחשוף נשאים חדשים (ננו-אנקפסולציה) של תרופות קשות תמס. הנשאים שפותחו על ידי “נוטרה ליז”, מאפשרים המססה, הסעה וספיגה של תוספי בריאות על ידי מערכת העיכול. פתרונות החברה כבר נמצאים בשוק והם משולבים, לדוגמה, בשמן “קנולה אקטיב”, המיוצר ע”י חברת “עץ הזית”, המועשר בתערובת ייחודית של חומרים טבעיים המסוגלים להוריד את הסיכוי לחלות במחלות לב.

“פיתוחה של תרופה כולל את הסינתזה של החומר הפעיל ואת הוספת חומרים שתפקידם להפוך את התרופה למסיסת מים, כדי שספיגתה בגוף תתאפשר באופן אופטימלי והמעבר דרך ממברנות התאים השונות תהיה קלה”, מסביר יזם החברה, פרופ' ניסים גרתי, המשמש כראש המכון לכימיה יישומית באוניברסיטה העברית ומומחה עולמי בטכנולוגיית אימולוסיה. “בשנים האחרונות נעשה מאמץ לשנות גישה ולעבור לתרופות על בסיס פפטידים ו/או על בסיס מולקולות מקרו שאינן בהכרח מסיסות מים. 'הדבקת' חומרים בלתי פעילים, להגברת המסיסות הינה פעולה יקרה, לעתים מסובכת ולעתים גורמת לנטרול הקבוצות הפעילות”.

בחברת “נוטרה ליז” פיתחו את ה- Nano-Sized Self-assembled Liquids (NSSL), שהן דור מתקדם של ננואמולסיות. הננוטיפות מסוגלות להמסיס כמויות נכבדות של מולקולות בעלות מסיסות מוגבלת ולהעביר אותן היישר אל מערכת העיכול ומשם למערכת הדם. “אין כיום מערכות נוזליות המסוגלות להמסיס חומרים פעילים כגון: ליקופן, פיטוסטרולים, וולטרן, ויטמינים וכו'”, אומר פרופ' גרתי. “מאידך ישנה דרישה גבוהה מרשויות הבריאות ליכולת ספיגה והגנה על חומרים אלו במצב נוזלי. לפיכך צפוי שמוצרים שקופים רבים בתחום המזון, הקוסמטיקה והתרופות יתפסו בעתיד חלק נכבד מהשוק”.

כתרים לילדים

“אורי- דנט” (Urident), המפתחת מוצרים דנטאליים ייחודיים, תציג את המוצר התעשייתי הראשון שלה – כתרים מוכנים לשני החלב ובשיניים קבועות של ילדים. הייחוד בפיתוח: הכתרים הם בצבע השן ואינם מכילים חומרים אלרגניים (מעוררי רגישות).

לדברי ד”ר אורי זילברמן, הממציא ומנהל הפיתוח של “אורי-דנט”, מדובר בכתר יצוק, בצבע השן, העשוי בטכניקה מורכבת של הזרקת חומר פלסטי בעל תכונות הקרובות לאלו של מתכת. הכתרים החדשים יחליפו את כתרי פלדת האל-חלד שבהם משתמשים כיום לשחזור שיניים הסובלות מהרס נרחב בשל עששת, או בגלל בעיות התפתחותיות. הכתרים של “אורי-דנט” אסתטיים יותר לעומת הכתרים מפלדת אל חלד והם אינם מכילים חומרים גורמי רגישות, בעלי פוטנציאל לנזק בריאותי עתידי. “הגיע הזמן לפתור גם את הבעיה האסטטית החשובה האחרונה שעדיין קיימת ברפואת שניים לילדים”, אומר ד”ר זילברמן.

לדברי ד”ר זילברמן, המוצר החדש הינו פרי של למעלה משתי שנות מחקר. ההמצאה מוגנת על ידי פטנט רשום שנרשם בארה”ב ביולי 2003 והוגש לרישום ואישור בשאר מדינות העולם. במהלך 2003 אף בוצע מחקר אנטרופומטרי מקיף, על מנת להתאים את צורת וגודל הכתרים לאוכלוסייה בת ימינו ולייצר כתרים חדשים במידות המתאימות לילדים כיום. ד”ר זילברמן הוא חוקר בעל מוניטין עולמי, מומחה לרפואת שיניים לילדים ובעל תואר PhD באנתרופולוגיה (עוסק במחקר עיוני ויישומי באוניברסיטה העברית בירושלים) המכהן בתפקיד ראש היחידה לרפואת שיניים לילדים ב”מרכז הרפואי ברזילי” באשקלון.

על פי ההערכות, אחד מתשעה ילדים בישראל ובעולם מטופל בכתר פלדה, כאשר ישנם מקרים בהם ילד אחד מטופל ב8- כתרים בעת ובעונה אחת. בארץ נמכרים בשנה כ- 120,000 כתרים ממתכת. “כשלוקחים בחשבון יחס זהה של ילדים לאוכלוסייה במדינות מפותחות, מוערך השוק השנתי העולמי בכ- 175 מיליון דולר – וזה שוק היעד שלנו”.

לדברי אשר וינשטיין, מנכ”ל “אורי- דנט”, לאחר תחילת המכירות בישראל מתכננת החברה להציג את המוצר לשוק העולמי. החברה צופה להגיע למחזור מכירות של כ- 4.7 מיליון דולר בשנה החמישית לפעילות (לא כולל מכירות של מוצרים חדשים הנמצאים כרגע בפיתוח ראשוני). החברה מחפשת כיום שותף אסטרטגי בעל מערך שווק עולמי של מוצרים דנטליים, או משקיע, למימון הפיתוח העסקי והפעילות השיווקית של החברה.
קיצור המתנה לבדיקות

חברת “תעשיות ביולוגיות” תחשוף את ה- BIOAMF-3, מצע גידול חדשני לגידול תאי מי שפיר וסיסי שליה לצורך אנליזה גנטית. הפיתוח הישראלי מקצר משמעותית את פרק הזמן החולף מרגע הבדיקה ועד קבלת התוצאות. בדיקות הכרומוזומים מסייעות לזיהוי פגמים גנטיים בעובר.

לדברי דוד פיורנטיני, המנהל המדעי ב”תעשיות ביולוגיות”, לזמן העובר עד לקבלת תוצאה סופית של האנליזה הגנטית יש חשיבות רבה הן מהבחינה הרגשית – המתח הכרוך בהמתנה עד לתוצאה הסופית והן מהבחינה המעשית – הצורך בהפסקת הריון במקרה של מציאת ליקוי גנטי. “הפסקת הריון בשלב הטרימסטר השני היא בפועל ביצוע הפלה ולכן יש חשיבות בקבלת תוצאה מוקדם ככל האפשר על מנת להקל על התהליך”, אומר פיורנטיני.

הדיקור לצורך שאיבת מי השפיר והתאים נעשה בשבוע 16-20 להריון. בדרך כלל נשאבים 20-40 מ”ל לצורך האיבחון הגנטי. את התאים ניתן לזרוע על גבי זכוכית, או בקבוקים מתאימים, לצורך קבלת מושבות, או תרבית תאים. מאחר והתאים מתחלקים, ניתן לבצע על תאים אלה אבחון גנטי וכך ניתן לזהות כל פגם שהוא – חוסר או עודף כרומוזום, שברים בכרומוזומים, או עודף חומר גנטי.

“התהליך המקובל בבדיקות הגנטיות כיום נמשך בין 8-12 ימים”, אומר פיורנטיני. “אנו הצלחנו לקצר את הזמן לסדר גודל של 6-8 ימים, נתון שהוא בעל משמעות עצומה לכל מי שמחכה לתשובות המעבדה. בנוסף, המצע מעודד באופן סלקטיבי את גידול התאים הרצויים בלבד ולא את התאים שאינם מתאימים לאנליזה כרומוזומלית ואף מפריעים לגידול התאים הרצויים”.

בעשור האחרון פותחו ב”תעשיות ביולוגיות ישראל בית העמק”, מגוון מוצרים המיועדים לתחום הגנטיקה התאית. בינהם, מצעים לגידול תאי מי שפיר וסיסי שליה ומצעים לתרביות תאי דם ומח עצם לצורך אנליזה גנטית, אשר נמכרים בהצלחה רבה בישראל, אירופה ואסיה.
בעיה ותיקה ומציקה

הסטארט-אפ הישראלי קואנטומיקס (QuantomiX) פתר בעיה ותיקה ומציקה בתחום מדעי החיים – העובדה כי במיקרוסקופ האלקטרוני, שהפך עם פיתוחו את עולם המדע על פניו ופתח אופקים חדשים למחקר, לא ניתן היה עד עתה לבחון דוגמאות רטובות. פיתוח כחול-לבן של החברה, אשר יוצג במסגרת תערוכת הביוטק 2004, שינה את התמונה.

קואנטומיקס פיתחה קפסולה חד-פעמית, המבוססת על ממברנה דקיקה בעובי של 100 נאנו-מטר, אשר מקורה בתעשיית המוליכים למחצה. הממברנה שקופה לקרן האלקטרונים של המיקרוסקופ, אך חזקה מספיק לשמור על הפרשי הלחצים בין הואקום שבמיקרוסקופ והדוגמה הרטובה הנבדקת המצויה בתוך הקפסולה – בין אם היא מוצק, או נוזל.

לדברי מנכ”ל ומייסד קואנטומיקס, ד”ר אורי זיק, חוקרי מדעי החיים מחכים כבר כשני עשורים לתמונת מיקרוסקופ אלקטרוני אמיתית של דוגמה רטובה. “עד היום היה על החוקר לייבש את הדוגמאות ולצפות אותן, דבר שעלול לקחת ימים ושינה את מצבה הטבעי של הדוגמה. הקפסולה, שפיתחנו, מאפשרת לראשונה לראות דוגמאות רטובות במצבן האמיתי תוך דקות ספורות, מתאים לכל מיקרוסקופ אלקטרוני סורק ובהחלט משנה ומרחיב את ביצועיהם”, אומר ד”ר זיק. “הקפסולה שלנו פותחת עולם חדש בפני הביולוגים ובמחקרי התרופות, עם יישומים מרתקים גם בתחום הפתולוגיה”. אחד השימושים המאוד מיידיים: היכולת למדוד את גודלם של חלקיקי השומן בדם. יכולת זו הביאה לשיתוף פעולה עם מספר מכוני מחקר מובילים, דוגמת המכון לחקר השמנת היתר בבוסטון, בו נעשו הנסיונות האחרונים בטכנולוגיה.

מורידים כולסטרול

“פאלסמד” (Palsamed), תציג את ה- Pals, מרכיב טבעי, היכול לשמש כבסיס לתרופה טבעית להורדת הכולסטרול. המרכיב הפעיל בודד והופק על ידי החברה מצמח מאכל, המוכר ברפואה המסורתית של המזרח התיכון והמזרח הרחוק. בחברה אף הצליחו להוכיח, על בסיס ניסויים במודל בבעלי חיים, כי יכולות הורדת הכולסטרול של החומר שפיתחה “פאלסמד”, דומות לאלה של ה”ליפיטור”, תרופה פופולרית המשווקת על ידי חברת Pfizer לניטור רמות הכולסטרול.

“מחלות הנובעות מעודף כולסטרול הן מגורמי התמותה השכיחים בעולם המערבי. בארה”ב לבדה, קרוב ל- 100 מיליון מבוגרים סובלים מעודף כולסטרול… “, אומר ד”ר סייף אבו מוך, מיסד חברת “פאלסמד” “הבעיה היא שלתרופות הקיימות כיום, המיועדות לוויסות רמות הכולסטרול, מיוחסות תופעות לוואי רבות, ביניהן כאבי שרירים, דלקת והרס שרירים , הפרעות בתיפקודי הכבד ותופעות רבות אחרות . והחשוב מכל שצריך מינונים גבוהים של סטטינים בכדי להגיע לרמת הכוליסטירול הרצויה “.

להערכת ד”ר ג'מאל מחאג'נה, המדען הראשי של החברה, לפיתוח הישראלי, ה- Pals, כתרופה, צפוי מסלול אישור שימוש קל בהרבה מזה שהיה נהוג בעבר, בשל שינוי מדיניות ה- FDA (רשות התרופות האמריקנית) וההקלה לקבלת אישור בכל הנוגע לתרופות ממקור צמחי. “הממסד הרפואי נפתח בהדרגה להשקפת הרפואה הטבעית לפיה מכלול החומרים בצמח מרפא הוא שאחראי ליכולת הריפוי שלו. מסלול האישור החדש קצר בהרבה מההליך הרגיל של חקירת תרופה חדשה (IND) המחייב הגדרת יישות כימיקלית חדשה”.

פרי הדר קוטל

ציטרמד תחשוף בתערוכה את ה- ACPE (Active Citrus Peel Extract), מוצר המבוסס על תמצית קליפות פרי הדר, המסוגל לקטול מגוון רחב של חיידקים ופטריות. התמצית מימית ובעלת ניחוח קל של הדרים. בחברה מעריכים כי השימושים המרכזיים לפיתוח יהיה בעיקר בתעשיות הקוסמטיקה, המזון והתרופות. ציטרמד, המתמחה בפיתוח וייצור של מוצרים טבעיים, פועלת כיום במסגרת החממה הטכנולוגית “אשקלון תעשיות ידע”.

מאחורי הטכנולוגיה עומדים ד”ר עוזי אפק וז'אנה אורנשטיין, חוקרים במכון וולקני שפיתחו טכנולוגיה ייחודית המאפשרת לשחזר את מערכת ההגנה הטבעית של פרי ההדר בתמצית מימית ולהעשיר אותה במרכיבים בעלי תכונות אנטי-מיקרוביאליות. הגילוי הוביל לתרכובת ייחודית – תמצית המבוססת על מרכיבים טבעיים בלבד ומופקת בתהליך ביוטכנולוגי ייחודי ובלעדי לחברת ציטרמד.

לדברי אפרת קט, מנכ”ל ציטרמד, הפיתוח עונה על דרישה גוברת והולכת מצד צרכנים להפחתת השימוש בחומרים סינטטיים ומעבר לשימוש בחומרים טבעיים, במיוחד במוצרי צריכה דוגמת מזון, קוסמטיקה ומוצרים בריאותיים. “בתחום הקוסמטיקה ישמש המוצר כחומר משמר למוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה וכתוספת למוצרי קוסמטיקה, על מנת למנוע היווצרות זיהומים אצל המשתמשים. בתחום המזון ישמש המוצר כמשמר אנטי-מיקרוביאלי טבעי ובשוק הרפואי אנו מתכוונים לשווקו כתרופה צמחית (Butanical drug) בעלת פעילות אנטיביוטית”.

להערכת החברה, היקף השוק המסחרי הרלבנטי למוצר עומד כיום על $5.5 מיליארד בשנה.
המוצר המוגן בפטנט רשום, נמצא כיום לקראת סיומו של שלב הזיהוי, הערכה ואפיון של כלל המרכיבים הפעילים.

לימודי תלת מימד

ואילו אקדמק, נציגת CambridgeSoft בישראל, תחשוף לראשונה את ChemOffice 2004, חבילת תוכנה לימודית מחקרית הבונה מודלים מולקולריים בתלת מימד. התוכנה מגיעה עם משקפי צפייה מיוחדים המאפשרים צפייה תלת מימדית במבנים שנוצרו, ובחינתם מכיוונים שונים.

ייחוד נוסף ב- ChemOffice הוא ביכולת לשלב בחבילה אחת את כל התוכנות הנחוצות לעבודת היומיום במעבדה, או בכיתת הלימוד. בין הכלים הבסיסיים בתוכנה בולטת אפשרות לציור מבנים מולקולריים שונים תוך בדיקת תקינות אוטומטית של המבנה המצוייר ויכולת זיהוי והצגת מבנה מולקולרי עפ”י שם. היישום כולל הוספה אוטומטית של אטומי מימן להשלמת המולקולה ויכולת סיבוב המולקולה על כל אחד משלושת הצירים.

המיזוג של התוכנה עם תוכנת ה'אופיס' של מיקרוסופט, איפשר לעצב סביבת עבודה מוכרת וממשק משותף בין השתיים, הבא לידי ביטוי בעיקר ביכולת שילוב בין מסמכים, או קטעי מסמכים. כך לדוגמה, NoteBook, “פנקס” אלקטרוני, מאפשר לאגד את כל המידע המצטבר במהלך העבודה השוטפת ושילוב הספר הרפואי של Merck שהוסב לפורמט אלקטרוני מאפשר חיפוש מידע קל ופשוט. משנמצא המידע המבוקש ניתן להעתיקו ולהעבירו לכל מסמך או מאגר מידע אחר.

נראה כי על רקע אכזבות משווקי תוכנה ותקשורת של המשקיעים הכיוון עובר כעת לביוטק, וליתר דיוק – לשוק המכשור הרפואי. מספר רב של חברות זרות גדולות מפעילות בישראל משרדים מקומיים לאיתור טכנולוגיות או משגרות מדי פעם בפעם משלחות לבדיקת מוצרים.
נראה כי למרות שבהרבה מקרים עדיין לא ממש רואים תוצאות, האמונה בתחום עדיין קיימת.
נכון, לתעשיית מדעי החיים והביוטכנולוגיה בישראל יש סיכוי לא גדול לשחזר את הצלחת תעשיית ההייטק בתחומי התקשורת והתוכנה.

אין כל סיבה, עם לקיחת האחריות המתאימה על ידי הממשלה והגעת הכספים המתאימים מהקרנות, מדוע כל אותן חברות הפעילות כיום בתעשיית הביוטק, לא יצליחו וחלקן בגדול. כיוון שמדובר בתחום שמבשיל לאט יותר מתחום ההיי-טק, ומצריך יותר השקעות, לוקח זמן עד שעובר מחזור שלם ועד שרואים תוצאות בשטח ולכן רואים כיום רק מעט מהפוטנציאל הקיים. כדי לקדם את תחום הביוטכנולוגיה בארץ חייבים גם להבין שאי אפשר לעשות זאת ללא החברות הגדולות בעולם וללא שממשלת ישראל תפנה את המשאבים הנכונים לכיוון.