ראיון בלעדי עם נציג טאטא ההודית * טאטא מציעה תוכנת פיתוח תרופות לחברות ביוטק ישראליות
מומחים מסינגפור בוחנים ציוד הדמיה רפואי בביתן רד. צילום: ישראל מלובני
הרגיעה במצב הביטחוני הביאה לישראל קניינים ונציגים המאתרים חברות ישראליות לצורך שיתופי פעולה בענפי הביוטכנולוגיה. לדברי משה לילוס, מנהל הכנס, האירוע מתקיים בשיתוף פעולה של מתימו”פ, מכון היצוא ומשרד התמ”ת וארגון ILSI (ארגון מדעי החיים הישראלי אשר נולד לאורך אירועי ביוטק הקודמים ומונה כיום כ-600 חברות בתחום מדעי החיים), אשר יחד מפעילים את כל הנספחים הכלכליים של ישראל בעולם להבאת קניינים לאירוע. בעקבות הפעילות הגיעו לכנס מספר משלחות מאורגנות – 50 אנשים מצרפת, 40 מאיטליה, 25 מאוסטרליה וכ-80 מארה”ב. עוד הגיעו משלחת של משרד המדע מטאיוואן, שרים מלוכסמבורג, קפריסין ואסטוניה, מה שהפך את ביוטק השנה לכנס בינלאומי, על כל הכרוך בכך.
כדוגמה להצלחה מספר לילוס, כי בביוטק ישראל 2004 הציג קונצרן טאטא מהודו והציגה חברת סטארט-אפ בשם ביוסטריקס השייכת לחממת רד-ביומד. המפגש שהחל בביוטק הסתיים בהשקעה של 20 מיליון דולרים של חברת טאטא בביוסטריקס, דבר שגרם כמובן לעזיבת ביוסטריקס את החממה לדרך עצמאית.
ד”ר מאתוקומאלי וידיאסאגר, סגן נשיא טאטא שירותי ייעוץ בקונצרן הענק ההודי טאטא, אמר ל-DailyMaily כי התרשם מההצלחה בשנה שעברה, כאשר הביקור אז נועד רק כדי לגשש ולדעת במה מדובר, והפעם המשלחת באה במטרה לקדם את מוצרי החברה לנציגים של חברות הביוטכנולוגיה הישראליות ולנציגים מרחבי העולם את המוצרים שהחברה מציעה.
בין היתר מציעה טאטא חבילת תוכנה בשם Bio Suit המשמשת לתכנון גנומי ולפיתוח תרופות. תוכנה זו זולה יחסית לתוכנות דומות בעולם ולכן היא מתאימה לחברות סטארט-אפ וחברות קטנות, שאינן צריכות להוציא סכומים גבוהים כדי לבחון את המולקולות שפיתחו. הצעה שניה שמציעה טאטא היא ביצוע חיפוש תרופות מובנה (Structure Based Drug Discovery). לדבריו בהודו יש פריחה בתחום המחקר והפיתוח, והיא מציעה לא רק עובדים בעלות נמוכה אלא גם חוקרים טובים.
ובתוך כך נמסר בכנס כי תעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית אינה לבדה בהתמודדות עם קשיי המימון וההישרדות. תעשיית הביוטכנולוגיה העולמית הפסידה מאז הקמתה בשלהי שנות השבעים סכום של 40 מיליארד דולר, כך אמר אתמול ד”ר ויליאם רוטר, יו”ר ומנכ”ל סינרג'ניקס, בכנס הטכנולוגיות הישראליות בתחומי הביוטכנולוגיה והרפואה לשנת 2005 שנערך במלון דיויד קונטיננטל.
עם זאת, לדבריו יש גם סימנים אופטימיים בתעשייה העולמית, ולראיה – ארגון המזון והתרופות האמריקאי (FDA) כבר אישר כ-200 תרופות ביוטכנולוגיות, ובצנרת ממתינות עדיין לאישור כאלף תרופות חדשות.
סגן ראש הממשלה ושר התמ”ת, אהוד אולמרט, אמר בפתח הכינוס כי הממשלה החליטה למקד מאמצים ומשאבים פיננסיים בתחום הביוטכנולוגיה במטרה להפוך את ישראל לאחת המדינות המובילות בתחום בעולם, “הממשלה רוצה להיות שותפה, ומוכנה להשקיע במטרה ליצור שותפויות עם המשקיעים ולהפוך את התעשייה לאחת מהחזקות בתחום, כפי שעשינו בעבר עם תעשיית התקשורת וההיי-טק. בישראל יש פוטנציאל מבטיח בתחום הביוטכנולוגיה וישנו רצון עז להגיע להישגים משמעותיים בתחום”, הוסיף אולמרט, שלאכזבת הקהל לא נקב בסכומים שהממשלה מתכננת להשקיע.
סגן נשיא טבע לנושאי תכנון אסטרטגי, ד”ר אהרון שוורץ, אמר כי “בישראל הוקמו עד היום כ-500 חברות בתחום מדעי החיים, לעומת 1800 חברות הקיימות בתחום בכל אירופה”, שוורץ משמש כיו”ר ועדת ההיגוי של הכנס, ולדבריו “יש היום הזדמנות למשוך לישראל חברות זרות ולהקים פה מפעלים ומרכזי פיתוח”.
המדען הראשי במשרד התמ”ת, אלי אופר, אמר כי הגיע למסקנה שלא ניתן לקדם את תעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית במהלך יחיד שיקפיץ אותה מדרגה. לדבריו, בכוונתו לקדם את הענף בצעדים קטנים, כפי שעשה עד כה, ביניהם הקמת החממה בירושלים ותמיכה במעבדות שישרתו את התעשייה. לדבריו, ועדת המחקר שבלשכתו מספקת תמיכה מירבית (50%) כמעט לכל הפרויקטים למחקר ופיתוח (מו”פ) מתחום הביוטכנולוגיה שהדרג המקצועי קובע שהם ראויים לתמיכה. זאת בניגוד למו”פ של ענפים אחרים, המקבל תמיכה בשיעורים משתנים של 50%-20% על פי קריטריונים של כדאיות למשק. אופר הוסיף כי משרדו בוחן השתתפות בהקמת מעבדות שנועדו לבדיקת מולקולות בשלבי פיתוח תרופות, באיזור התעשייה דלתון שבגליל. היום מתבצעות בדיקות אלה בעיקר במעבדות באירופה, מכיוון שבארץ אין מעבדות לשירות התעשייה. לדבריו, לא ניכרת כל התקדמות במגעים להקמת מרכז מו”פ בישראל על ידי אחת מחברות התרופות הרב-לאומיות.
