סיקור מקיף

תעודת זהות ביומטרית אותה גברת בשינוי אדרת

שחר קוזלובסקי סטודנטית למשפטים במסלול האקדמי המכללה למנהל מותחת ביקורת על החוששים מפני הקמת מאגר ביומטרי של אזרחי המדינה

מערכת זיהוי ביומטרי של בינת יישום (2006)
מערכת זיהוי ביומטרי של בינת יישום (2006)

חוק המאגר הביומטרי ספג ביקורות חריפות, אולם לדעתי אין מדובר ברעה כה חולה כפי שמתיימרים להציגו.
החוק דורש מאזרחי מדינת ישראל לספק טביעת אצבע של שתי האצבעות המורות ותמונה של תווי הפנים אשר ייכללו במסמכי הזיהוי ובמאגר ביומטרי מרכזי. כל זאת, על מנת לאפשר אימות זהות וזיהוי של תושבי ישראל. היתרונות הרבים בשילוב אמצעים ביומטריים אלו, הובאו בדברי ההסבר לחוק, ככאלו שיקשו על זיוף התיעוד ובין היתר לסיכול ומניעת מקרי הפשיעה והאיבה.

לא מצאתי כותרת מתאימה יותר לתאר את חוק המאגר הביומטרי. שהרי, כיום אנו מזדהים ע"פ תעודת זהות שבה מופיעים פרטינו האישיים כמו שמנו ושם משפחתינו, שמות הורינו, תאריך לידה לועזי ועברי, מקום לידה, מיננו, תמונתינו וכן מספר זהות ייחודי. החידוש בתעודת זהות המוצעת הוא תוספת של טביעת שתי האצבעות המורות ותמונה ביומטרית של תווי הפנים שישמרו בשבב בתעודת הזהות. אינני רואה כל הבדל בין זיהוינו ע"פ מספר זהות ייחודי לבין זיהוינו ע"פ טביעת אצבע. יתרה מכך, טביעת האצבע תאפשר זיהוי מהיר, אמין ואפקטיבי שלא כמו זיהוי עם תעודת זהות כיום אשר מצריך זיהוינו בפני פקיד קבלה שלא פעם מגיע לעבודתו עייף ותשוש. מה גם, שתעודת זהות אלקטרונית תקשה על הזיוף.
סבורני כי החוק המוצע עורר סערה שכזאת לאור הקונוטציה השלילית לכאורה שהוא מעורר. שכן, טביעות אצבע מתקשרות, כמעט באופן אוטומטי, עם זיהוי פלילי.

מעבר לכך, הטכנולוגיה בארץ ובעולם מתקדמת בצעדי-ענק וראוי כי גם המחוקק יתקדם יחד איתה. לא אחת, השינוי בחקיקה התרחש זמן רב אחרי שהשינוי התרבותי/חברתי/טכנולוגי התרחש כבר בפועל. הטכנולוגיה של זיהוי ביומטרי כיום משרתת, בין היתר, עסקים רבים לדיווח שעות כניסה ויציאה של עובדים, ומן הראוי כי גם ממשלת ישראל תצטרף ותשתמש בקדמה למטרות ראויות ולהגנה על אזרחיה ויפה שעה אחת קודם.

בנוגע לזיופים, הן טביעות אצבע והן תווי הפנים הינם איברים חיצוניים החשופים ממילא. טביעות האצבע משאירות עקבות בכל מקרה, כך שבמידה ומישהו ירצה לזייפם הוא יוכל לעשות זאת ממילא בנקל. החוק המוצע מסדיר את צורת אימות הזהות, כך שגם אם אדם זייף טביעות אצבע עדיין תהא תמונה ביומטרית שתוכל לגלות כי אין מדובר באותו אדם. אם כן, טענה זו אינה מוצקה ואינה מספקת הסבר מניח את הדעת לעניין חסרונותיה של השיטה.

מרבית הביקורות כלפי החוק, מופנות דווקא למאגר הביומטרי ולפגיעה בפרטיות שיש בהקמת מאגר שכזה. המתנגדים לחוק גורסים כי הפגיעה בפרטיות היא חמורה. ברם, טיעון זה אינו משכנע דיו, שהרי כיום ישנם אמצעים רבים המאפשרים לרשויות המדינה לדעת בכל זמן נתון את מעשיו של הפרט. ייתכן והשימוש בסמכויות אלו מצד הרשויות לעיתים לא נעשה בתום לב, אך אין לייחס לחוק לבדו פגיעה בפרטיות יתר על המידה, ובטח שלא יותר מהפגיעה הקיימת כיום בפרטיות ממילא.

מטרתו של חוק המאגר הביומטרי היא בראש ובראשונה דאגה לרווחת הציבור. מטרה נוספת היא סיכול ומניעת הפשעים.
יש לזכור כי שגרת חיינו כאזרחי מדינת ישראל היא שגרה עגומה בצל פיגועים וטרור מזה זמן רב, אזרחי מ"י חיים תחת איומי טרור תמידיים, ויש בכוחו של החוק לסייע במניעת מרבית מקרי הפשיעה והאיבה.
לדאבוני הרב, ייתכן והחוק יתקבל בקרב אזרחי המדינה רק לאחר שהוא "יוכיח" את יעילותו, כלומר רק לאחר שפושעים נתעבים ייתפסו הודות למאגר שכזה, הראייה לגבי חיוניותו של החוק תשתנה.

עיקר החשש של המתנגדים הוא ממדרון חלקלק ומזליגת המאגר ושימוש בלתי חוקי בו.

התרחיש הגרוע ביותר שיכולתי לחשוב עליו מתואר בספר "1984" של גורג' אורוול אשר ניבא תסריט פסימי ביותר על מדינה השולטת באזרחיה ויודעת כל מהלך ומהלך של האזרח הקטן. בעולם הדיסטופי המתואר בספר, אין לפרט חופש מחשבה, הפרט מצווה לפעול כפי ש"האח הגדול" רוצה, על מנת לרצות את המפלגה. מסך הטלסקרין נמצא בכל מקום והאח הגדול – עינו תמיד פקוחה.

גישת המתנגדים לחוק נובעת, לדעתי מהקצנת תפיסה תרבותית. במרוצת השנים הושרשה בחברה התפיסה לפיה על האדם להיות קנאי לפרטיותו, וכי האדם יעדיף להישאר אנונימי. זוהי תיאוריה הנובעת מהתפיסה כי האח הגדול רואה הכול, זוהי תפיסה תרבותית נורמטיבית המקובלת על רובינו. אלא שהקצנה של התפיסה ושאיפת הפיכת יצר הפרטיות לאבסולוטי עלולה להפוך לפרנויה ולאמונה בנבואות זעם כגון החרדה ממצב מוקצן של מדינת האח הגדול. אחד המאפיינים הדיאגנוסטיים של פרנויה זה מצב בו הפרט מרגיש נרדף, אף על פי שאין לכך ביסוס במציאות. בניגוד לדעה הרווחת בציבור אף אדם לא מחפש להפליל אנשים, השתלה של טביעות אצבע בזירות עבירה היא נחלתה של הוליווד בלבד.

בני האדם הינם יצורים חברתיים מטבעם, אשר נחשפים יום, יום האחד כלפי זולתו במסגרת חיי חברה וסביבה חברתית. כך גם ומבלי להתכוון נחשפת מפעם לפעם זהותם ובין היתר טביעת האצבע ויחד עם זאת אין להם שום בעיה עם חשיפה שכזאת. כך שבפועל, אין כל הבדל. זה נכון שאנו בוחרים את הסביבה החברתית שברצוננו להיות בה אבל יחד עם זאת אל לנו לשכוח שהרבה מאוד אנשים, בניהם המתנגדים לחוק ומתיפייפי הנפש שבניהם כן מחפשים חשיפה כלשהי או לכל הפחות צמאים לחדור לפרטיותו של האחר, זאת אני מסיקה מאחוזי הרייטינג הגבוהים לתוכניות הריאליטי האחרונות שהציפו את ערוצי הטלוויזיה וכן מרשתות החברתיות ביניהם הפייסבוק שנהפך לנורמה חברתית.

הכותבת היא סטודנטית למשפטים במסלול האקדמי המכללה למנהל

57 תגובות

  1. "אינני רואה כל הבדל בין זיהוינו ע"פ מספר זהות ייחודי לבין זיהוינו ע"פ טביעת אצבע" – ההבדל הוא שהמספר ניתן על ידי רשות הממשל וניתן לשינוי על פי הצורך לעומתו טביעת אצבע לא ניתן לשינוי.

    לפני מספר ימים קיבלתי פירסום בדואר מחברה לא ידועה הממוענת לבני בן ה-12+ המציע לו שירות לבר מצווה ואני שואל איך החברה הזאת ידע שיום בר המצווה של בני קרב ובא?, בני הוא ילד "מיוחד" אשר לא מקושר לאינטרנט ואינו רשום לשום חוג, אין לו ממש חברים חוץ מאלו שעל ספספל הלימודים וחייו די "סגורים", אז למי יש את תאריך הלידה שלו?- לרשויות, קרי, קופ"ח, משרד הפנים ומשרד החינוך ועל כן אני שואל, אם פרט כזה דלף לחברה פרטית מרשות ממשלתית איך אני יכול לסמוך שהממשל יגן על פרטים ביומטרים?

  2. אבים:
    אתה הוא זה שלא מבין:
    : אם אתה חושב שהפעולה שמתכוונים לעשות בסריקת מאגר הנתונים אינה חוקית – אנא הצבע על החוק האוסר זאת.
    למעשה לא רק שאין כזה חוק אלא שההיגיון מאחרי האיסור על השומר בסופר הוא לגמרי אחר.
    לחוק זה יש סיבות שאף אחת מהן לא תופסת בסריקת בסיס הנתונים.
    אחת מהן ציינת במפורש – זה העיכוב שנגרם לך.
    מעבר על בסיס נתונים ממוחשב אינו עושה זאת, כידוע ואיש לא מעכב אותך ולמעשה איש לא מעורב כל עוד לא מתברר שטביעת אצבעותיך נמצאת במקום.
    אבים:
    אנא אל תטיף לי על דיון תרבותי. קבלתי ממך כבר מספיק ניתוחים פסיכולוגיים כדי שכבר תרשה לי מעט חופש ביטוי.
    טעות אנוש יכלה להתרחש בדיוק באותה מידה.
    נניח שמישהו ראה את גרגמל במקום והפקידה הוציאה בטעות צוו מעצר לדרגמל – או לגרגמל אחר – מה השוני?

  3. מיכאל, זו בדיוק הבעיה. אתה לא מבין מה הבעיה. תגיד, כשהשומר בסופר מבקש ממך את הקבלה אתה נותן לו? האם ידעת שזה לא חוקי? שזהו עיכוב ללא סמכות? אבל רוב האנשים לא מסרבים. מה אכפת להם? היום אתה מוכן לוותר על משהו "קטן" ומחר, כשתצטרך לוותר על משהו גדול יותר, כבר לא תשים לב.זו הסכנה. זה נראה "קטנוני" לעיתים אבל כדאי להקפיד על "קלה כחמורה" בעניני פרטיות וזכויות.
    אגב, צורת ההתבטאות שלך ("תרשה לי לגחך") אינה שייכת לדיון רציני. אתה יכול להגיד "נראה לי שהדוגמה לא שייכת" או " אני חושב שהדוגמה שלך לא נכונה". אני מציע שתקרא שנית כדי להבין מדוע במצב ללא מאגר מרכזי, טעות האנוש לא היתה קורית מלכתחילה….
    מעבר לזה, זו סתם דוגמה.

  4. אבים:
    אומר זאת פעם אחרונה כיוון שבעצם כבר אין לי מה להוסיף ואם אתה לא מבין אז לא אוכל לשנות זאת.
    ברגע שמתגלה שנעשתה עברה ואין כל נתון על המבצע – כל תושבי כדור הארץ חשודים.
    ככל שמצטברים יותר נתונים נפסלת אפשרות ביצוע העברה על ידי חלקים גדולים יותר וחותר של העולם עד שבסופו של דבר מאתרים את הפושע.
    זה התהליך ובכלל לא משנה באיזה שם תקרא לו.
    אתה "נעלב" מזה שבבדיקת הנתונים במאגר לצורך טיהורך בעצם מבטאים במפורש את העובדה שהיית חשוד אבל הביטוי המפורש הזה אינו משנה דבר כי זו הייתה האמת בין כה וכה.

    ביחס לדוגמה – הרשה לי לגחך. זה כלל לא שייך לעניין המאגר.
    זה בסך הכל עניין של טעות אנוש. אם כבר מקשרים למאגר אז ברור שככל שהמיכון גובר פוחתת האפשרות של טעות בהעדרו.

  5. אביבית, תקראי את הדוגמא שלי פעם נוספת בבקשה, אני חושב שהפכת את הדוגמה שלי על ראשה.
    עקרונית, מספיק "חשד סביר" וטביעת אצבע שתואמת לכאורה טביעת אצבע בזירה בהחלט עונה על החשד הסביר הזה. למעצר ראשוני זה יותר ממספיק. ברור שזה לא מספיק להגשת כתב אישום.

  6. קראתי את הכתבה וקראתי את התגובות ואני די מסכימה עם הכותבת, מה ההבדל למצב הקיים כיום? היום עדיין עוצרים אנשים על סמך חשד מסוים ובדוגמא של "משה כהן" של אבים נראה לי שדווקא שרעיון המאגר הוא כי השוואת טביעת האצבע יכולה לנקות את אותו משה כהן מאשמה. גם היום לפעמים נשללת חירותו של אדם חף מפשע סתם בגלל חשד מסוים וטביעת האצבע דווקא יכולה לנקות אותו מהאשמה. נראה לי גם שלא עוצרים על סמך טביעת אצבע בלבד אולי מזמנים לחקירה, אני לא משפטנית אבל אני די בטוחה שלא עוצרים רק על סמך טביעת אצבע אלא צריך גם איזשהו קשר לעבירה (מניעים, שלא יהיה אליבי וכו'). וגם אם טביעת האצבע לא הייתה קיימת במאגר עדיין אותו עבריין יכול גם היום בלי המאגר לזייף את טביעת האצבע שלי ולהפליל אותי אז אני די מסכימה עם הכותבת שהמצב לא באמת יהיה שונה אלא דווקא יסייע.

  7. בדיוק להיפך. ברגע שאתה משווה דגימת טביעת אצבע מול מאגר (בהתחשב באחוז שגיאה מסוים שנובע משיטת לקיחת הדגימה, איכות הסריקה וגודל הדגימה) תה מניח כהנחת יסוד שכל המאגר חשוד ומתחיל לסנן החוצה את הלא חשודים. זו החשדה אוטומטית.
    סטטיסטית לפחות, יכול להיות מצב שאדם יוחשד שלא באשמתו. במציאות, מאוד קל לבצע מעצר חוקי במדינת ישראל על הרבה פחות מזה.
    דוגמא פשוטה: נניח שבוצע רצח. המשטרה מצאה חשוד במאגר המרכזי ושמו משה כהן (ויסלחו לי כל המשה כהן בארץ-זו דוגמא בלבד). משה כהן הנ"ל גר בתל-אביב אבל משום שהשוטרת באותו יום היתה בסוף משמרת היא העתיקה בטעות את פרטיו של משה כהן אחר שגר בתל אביב ועל סמך זה מוצא צו מעצר. אותו משה כהן (החף מפשע) מובא למעצר בלילה ונלקחות ממנו טביעות אצבעותיו והוא "מבלה" את הלילה באבו-כביר עד שיובא בפני שופט. מאחר ותהליך השוואת טביעות אצבעות לוקח זמן (להבדיל מ"חוק וסדר"), השופט מאריך את מעצרו ב5 ימים ורק לאחר היום השני מתגלה שאין הוא האיש הנכון והוא משוחרר לאחר שבמשך יומיים וחצי נשללה חירותו ובנוסף הוא צריך להסביר לסביבתו את הנסיבות (שזה לא נעים בלשון המעטה) בהנחה שמשה כהן החף מפשע מעולם לא נעצר הרי שבמצב הנוכחי, הוא לא היה עולה כחשוד משום שטביעת האצבע שלו לא במאגר.

    וזו בדיוק הבעיה.

  8. אבים:
    זה פשוט לא נכון.
    זה לא הופך אותנו לחשודים כי כל עוד לא זוהה העבריין אנחנו חשודים ממילא.
    זה רק עוזר לטהר את רובנו מן החשד במהירות שיא ולמקד את המשך החקירה הרגילה (ללא זימון מיותר של אנשים) בקבוצה הרבה יותר קטנה.
    מה זה שייך למעצר?
    מעצר יכול להתבצע רק אם נתוני הזיהוי מתאימים רק לאדם אחד!

  9. מיכאל,
    משמעות הביטוי "להפוך את כל האזרחים חשודים" היא שכאשר נלקחת דגימה מזירת פשע ומשוות למאגר מרכזי, זה הופך אותך ואותי לחשודים בפוטנציה. תאר לך מצב בו אתה נעצר ולו רק ל24 שעות משום זיהוי לקוי במאגר שכזה.

  10. אבים:
    מי שמזלזל בדיון הוא מי שבוחר פשוט להתעלם מן הפירוט ההסבר והנימוקים שסופקו בתגובות 22, 23 ו 24 כהוכחה לכך שהטענה בדבר סכנות הזיוף שהעלית בתגובה 21 כמו גם כל הבנתך את הרעיון של אופן השימוש במאגר נתוני זיהוי ביומטריים שגויים ובמקום להתייחס לטיעונים מאשים את הטוען בהשתלחות.

  11. אבים:
    לא השתלחתי ודווקא כן פרטתי, נימקתי והסברתי.

  12. שחר,
    שימי לב, במקרה הראשון מדובר על "חבר בכנופיה מוכרת של גנבי רכב.". מכאן, שהמאגר הקיים מספיק.
    במקרה השני, החשוד נתן דגימה בהתנדבות. שוב, לא היה צורך במאגר.
    המקרה השלישי: "הרוצח נעצר ע"י צה"ל על ביצוע עבירות ביטחונית באוקטובר 2002 ובמהלך חקירתו הופתעו חוקריו לגלות כי טביעות אצבעותיו תואמות לטביעות אצבע הנמצאות במאגר המשטרתי מרצח צביה פנחס." אינו מתאים לדיון-צביה פנחס נרצחה על ידי תושב השטחים. הוא לא אזרח ישראלי ולכן לא יכלל במאגר (או שכן???).
    מכאן, ששיטות החקירה הקיימות טובות למדי בתנאי שהמערכות מסונכרנות בינהן כראוי ולמשטרה יש כח אדם מספיק. אין שום צורך במאגר מרכזי.
    מעבר לכך, הראיות הביומטריות אינן יכולות לעמוד לבדן (כפי שאת בוודאי יודעת יותר טוב ממני, אני אינני משפטן) ויש צורך בראיות נוספות כדי לקבוע אשמה. עדיף לדעתי, להשקיע את הסכומים הללו בחיזוק המשטרה. אותי מטרידה העובדה שלמשטרה אין תקציב להחליף ניידות סיור, לדוגמא.

    מיכאל, הנימה האישת היא רק משום שאתה מזלזל בדיון. זה שאתה אומר שטיעון אינו נכון לא עושה אותך צודק. בטח לא בסגנון המשתלח הזה. פרט, נמק, הסבר. האמן לי, שאהיה הראשון להודות בטעות.

  13. יהונתן:
    אני רוצה לייחס לך אובייקטיביות אך לאור תגובתך אני מתקשה לעשות זאת.
    האם באמת אינך יודע שלא מדובר כאן במערכת שמצלמת טביעת אצבעות, שולחת אותה אוטומטית למחשב המזהה קבוצת חשודים ואז שולח רובוטים דמויי שווארצנגר כדי לאסור אותם?
    הזיהוי הממוכן רק עושה סינון ראשוני שנבחן מאוחר יותר בידי בני אדם, שמעבר ליכולתם לזהות טביעות אצבעות ו/או תווי פנים בצורה יותר אמינה גם מביאים שיקולים נוספים בחשבון.
    בכלל – מה זה הביטוי הזה "הפיכת כל האזרחים לחשודים"? האם הוא מספק לנו איזו אינפורמציה? האם במצב הנוכחי כאשר לא יודעים מי בצע את העברה המצב טוב יותר? הרי דווקא בהיעדר טביעת אצבעות נופל החשד על יותר אנשים וככל שיש יותר נתונים מזהים מצטמצמת הקבוצה. האם זה לא מובן מאליו?
    האם בקריאה חוזרת לא היית מגדיר ביטוי זה כדמגוגיה מתלהמת בעצמך?
    לדעתי האפשרות לזהות את מבצעיהם של פשעים היא יתרון חשוב של המאגר אבל – שוב – בניגוד לדעות שהובעו כאן – גם הקשיים הרבים שהוא מערים בפני גונבי זהות מהווים יתרון.
    הוסף לכך את האפשרות לזהות נפגעי פעולות איבה וקורבנות רצח ביתר קלות או אפילו את האפשרות לזהות נפגעי תאונות שהכרתם אבדה ויש צורך לדעת לאילו תרופות הם רגישים.

    באמת אין סוף לשימושים החיוביים שאפשר לעשות במאגר.
    למרבה הצער – אפשר לעשות בו גם שימושים שליליים ובחשבון הכולל יש לשקול את אלה מול אלה ללא התלהמות.

  14. שחר,
    אם ההסתכלות היחידה על חוק המאגר הביומטרי היא לצורך מניעת וגילוי פשיעה, הרי שבמקרה כזה אין צורך בתעודות זהות ביומטריות. כמובן, שאני מקווה שאת מודעת לחוסר הדיוק הרב שקיים בזיהוי ביומטרי וכן לכך שהאמצעי עצמו (הפיכת כל האזרחים לחשודים) אינו מידתי ופוגע במידה שעולה על הנדרש, במיוחד בהתחשב בסכנה לפרטיות.

    אם המטרה היא רק גילוי פשעים, אזי שלוש דוגמאות לעומת עשרות מקרים בהם אנשים נחקרים, נעצרים ומובלים למשפט שלא לצורך, כמו גם הופכים להיות, בפועל, קורבנות של גניבת זהות, אינם איזון מידתי.

    אם יש מטרות נוספות, אשמח לשמוע.

  15. אכן ההתנגדות לגיטימית מאוד. אך סיגנון ההתנגדות והנסיון לטעון כי רק מי שמתנגד הוא מלומד מספיק ומביא בחשבון את כל הטיעונים ה"אמיתיים" מקומם . כל אדם חרד על פרטיותו במידה זו או אחרת אך דאגה לפרטיות היא רק שיקול אחד מיני רבים המעורבים בנושא .

  16. אזרח לא מודאג:
    גם אם תליך הוא ברור ולא ניתן למנוע אותו – טבעי שמי שחושב שהוא רע –יתנגד.
    הרי בינתיים גם המוות אינו ניתן למניעה אבל רוב האנשים מוכנים לעשות הרבה מאד כדי לדחות אותו.
    ייתכן גם שהתחרדות כדור הארץ (ואולי אפילו התחרדותו בדת האסלאם) היא בלתי נמנעת ואני בכל זאת מתכוון לעשות מה שביכולתי כדי לעכב אותה.
    הדאגה של מי שדואג (ושחר אותה הזכרת דווקא דואגת פחות מאחרים) היא לגיטימית לחלוטין ואין הצדקה לכינוי המזלזל "דאגני הפרטיות".

  17. מאגר ביומטרי יסייע רבות לפתור פשעים שבוצעו ע"י אנשים "נורמטיביים" . יחסוך זמן רב בפתרון פשעים אלו וישחרר כח אדם נוסף למלחמה בפשע . הזיהוי הביומטרי ילך וישתכלל אם הזמן ויקטין מאוד זיופים אפשריים . ברור שבהמשך התהליך יבוצע הזיהוי ע"י שילוב מספר אמצעים ביומטרים במקביל .
    ההתפתחות והקידום בלתי נמנע וכל "דאגני הפרטיות" (מלשון יהונתן ושחר) לכאורה למעשה פוגעים בתהליך ברור שלא ניתן למנוע אותו .

  18. אבים שלום,
    שאלתך מפתיעה אותי, שהרי ברור שכבר היום קיים מאגר של טביעות אצבע ומידע לגבי עבריינים בידי המשטרה ואין לעלות על הדעת פתרון פשעים רבים ללא המאגרים הללו. לדוגמא מקרה הרצח של ענת עמרם פוענח לאחר שנמצאו טביעות אצבע חשודות במכונית ובדיקה במאגרים של משטרת תל אביב, כמו גם במאגרי השב"כ, העלתה שמדובר בצעיר מקלקיליה, חבר בכנופיה מוכרת של גנבי רכב.
    יחד עם זאת, פשעים רבים מבוצעים ע"י אנשים שאינם נמצאים במאגר המשטרתי ומאגר ביומטרי יתרום לפענוחם של פשעים אלו. כך לדוגמא, במקרה רצח עורכת הדין ענת פלינר אותר אנס סידרתי (איתן פרחי) שנתן דגימה ביומטרית בהתנדבות. דוגמא נוספת היא רצח צביה פנחס ב-2001 – על רקע לאומני, הרוצח נעצר ע"י צה"ל על ביצוע עבירות ביטחונית באוקטובר 2002 ובמהלך חקירתו הופתעו חוקריו לגלות כי טביעות אצבעותיו תואמות לטביעות אצבע הנמצאות במאגר המשטרתי מרצח צביה פנחס.

    תאר לעצמך, שהיו תוספים אותם ממזמן לו רק היו קיימים במאגר…

    שחר

  19. דעתי כדעת הכותבת, מנקודת המבט של האדם הפשוט (כמוני למשל) אינני מבינה כיצד אפשר להתנגד למערכת שבסך הכל תגביר את הבטחון של האזרח הקטן, ותעזור, אפילו במעט, לשמור על בטחוננו ולהחזיר את האמון במערכת.

  20. אבים:
    כל הכבוד לך על הנימה האישית.
    טוב שלא המלצת לי להיכנס לקישור כי כבר עשיתי זאת ברגע שהוא הוזכר כאן לראשונה.
    הרי לא סתם אמרתי שדבריך אינם נכונים אלא הוכחתי זאת.
    האם אתה מסוגל להתמודד עם הטיעונים או שמא אצלך הצהרות הן חזות הכל?

  21. שחר,
    הדבר העיקרי אותו לא הדגמת הוא כיצד מאגר ביומטרי מסייע למלחמה בפשיעה. כלומר, לא הצלחת להסביר את הטיעון המרכזי שלך.

    מיכאל,
    איזה מזל שאתה אחראי כאן על מה נכון ומה לא נכון….. אני ממליץ לאחרים (לא לך-אתה כבר יודע הכל) להיכנס לקישור וללמוד.

  22. יהונתן שלום,
    במסגרת לימודי, כתבתי עבודה סמינריונית אשר כללה מחקר מקיף אודות הצעת חוק המאגר הביומטרי, דברי ההסבר לחוק ודעות המתנגדות לחוק. בין היתר התרשמתי גם מהביקורות שכתבת אתה על הצעת החוק. אני מבינה את הסכנות שהינך מתאר בנוגע להקמת מאגר ביומטרי, אולם דעתי האישית היא עדיין כי הקמת מאגר ביומטרי תביא דווקא במדינה כמו מדינת ישראל למצב בו התועלת עולה על הנזק. כמובן שבמבט מיקרו הינך צודק כי טמונות סכנות רבות, אבל שוב מבחינתי היתרונות עולים על החסרונות.
    סבורני כי הינך מבין שאינני יכולה להתייחס לכלל הסוגיות העולות מהחוק, קטן הדף מלתאר זאת, פרסמתי את נק' המבט האישית שלי על הצעת החוק, מעין סיכום והתרשמות כללית שלי מהצעת החוק.
    אני מכבדת מאוד את דעתך ושמחתי שהגבת על הכתבה כי כך הדיון יכול להפוך פורה יותר.
    שחר

  23. יהונתן:
    יש כל מיני סכנות בנושא (ואולי בכוונתך להצביע עליהן בפני שחר בשיחה פרטית) אבל בתגובתך לא ציינת אף אחת מהן.
    אם – כדבריך – אמצעי הזיהוי הופך לזהות בפני עצמה – זה רק מגביר את הצורך בשכלול אמצעי הזיהוי בדרכים ביומטריות כדי להימנע מן המצב העגום השורר כיום – מצב שבו אמצעי הזיהוי שלך (שהופך לזהות בפני עצמה) קל מאד לזיוף.

  24. אבים:
    לא הייתי צריך את הקישור הזה.
    בסך הכל הגבתי למה שאמרת ומה שאמרת לא היה נכון.
    זה לא אומר שאין טיעונים נכונים. אני יודע מהם והצגתי לפחות אחד מהם.

    שי:
    התסריט שאתה מתאר רלוונטי רק לניסיון הפללה. עבריין שסתם לא רוצה להיתפס אינו זקוק לטביעת אצבעותיך.
    למי שרוצה להפליל אותך אין בעיה להשיג את טביעת אצבעותיך גם כיום והוא לא צריך שום סיוע מגורם חיצוני לשם כך.
    לעבריין קל יותר להסתיר את עברותיו אם אינו מערב גורם חיצוני בביצוען.

  25. לא ברור למה התגובה לא אושרה, יכול להיות שיש בה איזשהי מילת מפתח שהוורדפרס מזהה כספאם?
    בכל אופן בעקבות הערתך חיפשתי תגובה קודמת זו ואישרתי אותה.

    אבי

  26. מיכאל,
    רק לפני כשבועיים קראנו על אדם אשר גילה יום אחד כי מישהו לקח הלוואה על שמו, ואף הוציא רשיון ותעודת זהות על שמו!
    כרגע טביעות אצבע מהוות מדד קובע להוכחת היות אדם במקום מסויים, ברגע שטביעת האצבע שלי תיהיה פרוצה לכל (ומאגר זה יהיה פרוץ כמו רוב המאגרים של הממשלה שלנו) כל אדם יוכל לזייף את טביעת האצבע בהרבה יותר קלות מאשר היום.

    כמו שנאמר מעלי – "קודם שיוכח ששיפרו ואח"כ נדבר על הקמת מאגר." – אם המדינה רוצה להיות כ"כ נאורה וחדישה שקודם תדאג לביטחון שלנו ורק אז לטוטליטריות שלה על מידע.

  27. מיכאל,
    הנה כמה קישורים להבהרת הנקודות:
    http://no2bio.org/home/links.html

    בוא נבהיר: אני בעד שיפור האבטחה של תעודות הזהות הקלות מאוד לזיוף. כנ"ל הדרכונים אבל אני לא רואה איך מאגר שכזה יוכל להילחם בפשיעה משום שעקיפתו היא ענין של מוטיבציה וכסף. שני דברים שלעבריינים יש.

  28. שי:
    אתה מעלה את החשש לגנבת הנתונים ואני שואל מדוע זה מטריד אותך.
    מעבר לעובדה שהנתונים בוודאי יישמרו – אני שואל אותך מה יכול לעשות בהם מישהו שגנב אותם?

    סיסמה המעלה את הפרטיות לראש סולם העדיפויות אינה קשורה לשאלת גנבת המאגר.

    היא כן קשורה למה שאמרתי בתגובתי הראשונה לגבי מקארתיזם וזו הסיבה לכך שכתבתי את מה שכתבתי בתגובה זו.

  29. אלירם:
    רק כרגע שמתי לב לתגובתך.
    חלק מן התשובה נמצא במה שעניתי לאבים וחלק אחר נמצא במה שאמרתי כבר קודם: מדוע אתה חושב שהבנק יפסיק לנקוט באמצעי הזהירות שהוא נוקט בהם כיום?!
    אמצעים אלה ימשיכו לעמוד לרשותו והוא יוכל להשתמש בהם או לא – כפי שימצא לנכון (שזה בדיוק המצב היום).

  30. ועוד נקודה למחשבתו של אבים ולמחשבתם של אחרים.
    תעודת זהות ביומטרית ללא מאגר נתונים היא פשוט חסרת ערך.
    במובן מסוים – גם תעודת הזהות של היום היא ביומטרית.
    תמונה יש עליה באופן רשמי וטביעות אצבעות של בעליה יש עליה למכביר בכל מקרה.
    זה לא עוזר לזיהוי כי אין למה להשוות.
    אם אקח היום תעודת זיהוי שבה ארשום את כל פרטיו הרגילים של אבים ואדביק עליה תמונה שלי ואטביע עליה את טביעת האצבעות שלי לא יוכל איש בבנק לדעת שאינני אבים.

  31. ואגב, אבים:
    גנבת הזהות לא תהיה יותר או פחות הפיכה מאשר היום.
    איך ניתן היום "להפוך" גנבת זהות?
    על ידי הצגת תווי הפנים? – זה אפשרי רק אם כבר יש לרשויות את תווי הפנים שלך.
    על יד הצגת טביעת אצבעות? שוב – רק אם יש לרשויות אץ טביעת האצבע שלך.
    אם אין לרשויות את הנתונים אין הן יכולות להשתמש בהם כדי להשיב לך את זהותך הגנובה.
    מגניב לא?

  32. אבים:
    טענתך על גנבת זהות אינה מחזיקה מים.
    כפי שאמרתי – גם היום אפשר לזייף תעודת זהות והדבר יהיה קשה יותר עם מאגר ביומטרי.
    אתה אומר שהתעודה תחשב אמינה ומסביר למה אינה אמינה. אז למה שאחרים יחשבו שהיא אמינה?
    האמת היא שהיא באמת תהיה יותר אמינה מן הנוכחית ולא תהיה בעלת אמינות מוחלטת ואנשים יתייחסו אליה – בצדק – בדיוק כך.
    האמת היא גם שאין כל סיבה שתעודת הזהות תכיל את הנתונים הביומטריים – המחשבה שהם יהיו חלק מן התעודה מחמיצה את כל הרעיון – הרי הנתונים הביומטריים הם חלק מגופו של בעל התעודה – זה כל הרעיון! הרעיון הוא שהגברת מהימנות הזיהוי תנבע מהשוואת הנתונים הפיזיים של הטוען לזהות עם נתוני המאגר ונתונים פיזיים אלה הרבה יותר קשים לזיוף.

    לכן – כפי שאמרתי – גנבת זהות תהיה הרבה יותר קשה לביצוע.

  33. למיכאל ולשאר התוהים:
    אין שום בעיה בשמירה של נתונים ביומטריים על גבי תעודת זהות חכמה. זה הגיוני ונכון. זה יעזור כנגד זיוף תעודות זהות ויאפשר בטחון רב יותר באמינות התעודות. כל זה נכון כל עוד אין מאגר מרכזי של הנתונים הללו – במצב היפותטי, אם הנתונים של מיכאל יזלגו (וזה ענין של זמן-המדינה לא הצליחה לשמור על מאגר הבוחרים), ניתן יהיה בקלות לקחת את זהותו ולהשתמש בה לדוגמה לשם פתיחת חשבון בנק. הרי תעודת הזהות תיחשב אמינה. ומיכאל לא יוכל להוכיח שזה לא הוא. מעבר לזה, מאוד קל לזייף טביעות אצבע ו"לעבוד" על קוראי האצבע שיש בשוק. יש עוד טכניקות לעבוד על אמצעים ביומטריים אם יש בידנו עותק של המקור. והמקור יהיה המאגר.
    אם לא יהיה מאגר, תעודת הזהות הביומטרית תהיה אמצעי זיהוי אמין.

    לגבי הטוענים שצריך חוק-יש חוק. אסור להתחזות לאחר. הבעיה היא שמי שעושה את זה הוא עבריין ממילא. מי שרוצה לזייף תעודת זהות ביומטרית צריך להשקיע זמן וכסף. יש לו מוטיבציה.
    לכן המאגר לא יפתור כלום אלא יצור בעיות חדשות כמו גניבת זהות בלתי הפיכה.
    ושוב, מישהו מוכן להסביר איך מאגר שכזה ישרת את רשויות החוק במלחמה בפשע? דוגמאות בבקשה.

  34. מיכאל, הבעיה היא שכמעט כולם חושבים כמוך. "קל מאד לזייף היום זהות".
    אבל זה לא נפוץ, כפי שציינת. ולא מפני שהאנשים טובים כולם. זה מפני שבכלל לא קל היום לזייף זהות.
    נסה לגשת לבנק ולמשוך כסף מחשבון של מישהו אחר. מעל סכום מסויים האימות לא יתבסס אך ורק על החתימה. יש סיכוי סביר שהפקיד יבדוק בסניף של הבנק, יברר אם זה תואם לתנועות אחרות בחשבון ועוד אמצעי בדיקה שנובעים מזה ש… קל לזייף חתימה.
    אבל טביעת אצבע קל לא פחות לזייף. למעשה החלק הקשה בזיוף טביעת אצבע הוא לא רכישת המדפסת הביתית אלא השגת טביעת האצבע. צריך לעקוב אחרי האדם שרוצים לגנוב את זהותו / להפליל. צריך לנסות לשים יד על כוס שהחזיק או חפץ אחר ולהסיר משם את טביעת האצבע באמצעים כימים.

    קטעים, את כל הקטע הקשה בכלל לא צריך לבצע ברגע שיהיה מאגר ביומטרי.

    אגב, בעיה נוספת של החוק היא אבדן היכולת של בעלי דרכונים כפולים להזדהות כלא-ישראלים.

    ולאלו שאומרים "צריך לשפר את האבטחה" אני אומר – קודם שיוכח ששיפרו ואח"כ נדבר על הקמת מאגר. מרשם האוכלוסין – פרוץ. מבקר המדינה מזועזע מרמת המסחר בנתונים חסויים לכל דורש. ברגע שהמאגר הביולוגי יופץ, כבר לא ניתן יהיה להחזיר את השד לבקבוק.

  35. יוסי:
    לא הייתי מכליל אבל באמת יש חשש שלפחות כמה מבין מרכיבי השלטון ירצו לנצל את המידע לרעה.
    זו הסיבה שבגללה דיברתי בתגובתי הראשונה על האפשרות של ליברמניזם.

  36. מי אמר שלא צריך לחשוש מפגיעה בפרטיות שלנו ע"י השלטונות.אתם באמת סומכים על טוהר המידות שלהם? הרי האינטרס שלהם הוא כמה שפחות דמוקרטיה בתוך המסגרת ה"דמוקרטית"?

  37. מיכאל לדעתי אתה צודק וכך גם הסטודנטית שכתבה את הכתבה .
    לדעתי צריך להתמקד בדבר אחר והוא הנגישות של חברות ציבוריות לפרטי המידע האישיים של הפרט .
    לצערי כיום בכל חברה(פירמה) בארץ יש מאגר נתונים אישיים על אנשים אשר עובדים אצלם או לקוחות אקראיים אשר באים לקנות מוצרים/שירותים מהחברה, כך שבמידה וגורם זר עויין מגיע לפרטי מידע אלו ביכולתו לזייף את זהותנו ואף יותר מזה . כך שלפי דעתי גם בארץ צריך להוציא חוק, כמו שבארה"ב, האוסר על השוק האזרחי (כלומר על כל אזרח, פירמה, ארגון, עמותה או כל פרט אחר אשר יהיה), מלבד גופים ממשלתיים, לאגור מידע כלשהו על אזרחים במדינה . בארה"ב כדרך אגב גניבת הזהויות נפוצה מאוד והיא מתרחשת בעיקר ע"י מאגרים לא חוקיים מרחבי העולם(גם בארץ יש לא מעט מאגרים לא חוקיים), כך שחלק די גדול מהאזרחים האמריקאים נפגע בצורה כזו או אחרת(כמו פתיחת חשבון בנק ע"י זהות מזוייפת) מגניבת זהות, בארץ הסכנה גדולה בהרבה, יש לנו הרבה מהגרים לא חוקיים, הפשיעה שבעלייה מתמדת וארגוני הטרור הפלסטינאים והיד עוד נטויה . כך שלמרות שזה לא נהפך לדבר נפוץ זה לא אומר שהסכנה אינה מרחפת מעל ראשינו .

  38. מיכאל אני חושב שאתה מפספס את הנקודה שאנו מעלים פה.
    אין בעיה עם שיפור האבטחה על ידי הוספת מזהים ביומטרים – יש בעיה עם האבטחה של המאגר שהממשלה רוצה להקים – עקב הפריצות של המאגרים הקיימים היום.
    למשל, אין לי בעיה עם טביעת האצבע שהצבא לקח ממני כשהתגייסתי בזמנו. על זה שהצבא ישמור על המאגר שלו ושהמידע שם לא ישומש לרעה אני סומך, על הממשלה – לא!
    תיקח לדוגמה את חוק נתוני התקשורת (http://www.haaretz.co.il/captain/spages/935489.html) (http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3674345,00.html- האפשרות לעקוב אחרי מכשירים סלולרים (ושאר דברים הקשורים לסלולרים) באישור קצין משטרה (בלי צו). נכון שזהו דבר חשוב, שמאפשר לתפוס פושעים ואף להציל חיים! אבל מאז כבר שמענו על מספר מקרים שבהם
    המשטרה עקפה את סמכותה ודרשה את הנתונים בניגוד לחוק!

    שוקי אמר דבר נכון מאד "הזכות לפרטיות היא כמו הזכות לנשום, כל עוד היא קיימת ואין איתה בעיה אז לא מרגישים כמה היא חשובה. רק כאשר היא נפגעת מרגישים עד כמה היא חשובה, אבל כנראה מאוחר מידי."

  39. תגידו לי – אני הוזה?
    אנשים חושבים שהזיהוי הביומטרי דווקא יגביר את הסכנה של גנבת זהות?
    איפה ההיגיון?
    כיום אתם מזוהים באמצעות תעודת זהות ו/או חתימה.
    פה ושם יש לכם גם איזו סיסמה במחשב.
    זה הכל.
    את אלה ניתן לזייף בקלות יחסית וזה מה שצריך לעשות כדי לגנוב את זהותכם הנוכחית.
    ולמרות זאת – בכמה מקרים של גנבת זהות נתקלתם?
    לכל אלה יתווספו עכשיו עוד כמה דברים שהרבה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר קשה לזייף ויש מי שחושב שדווקא עכשיו תתחיל מכה של גנבת זהויות?
    זה נראה לי חולני.

  40. מי שאינו מכיר היטב את הטכנולוגיה ואת אפשרויות השימוש בה לרעה יכול לחשוב שמדובר באותה הגברת בשינוי אדרת. לא כך הדבר, ואכן עיקר הבעיה הוא בהקמתו של מאגר אחד גדול שבו יהיה מידע ביומטרי של כל אזרחי המדינה שמאפשר זיהוי. קיומו של מאגר כפי שהוא מוגדר היום בהצעת החוק ובדברי ההסבר הינו נשק להטרדה המונית.

    יתכנו תסריטים רבים, בהם כחלק מתמיכה חיצונית, כלכלית, צבאית או מדינית תהיה דרישה, כמובן לא מפורסמת לשתף את הנתונים או חלקם עם מדינות אחרות, כמו למשל ארה"ב כחלק מהמאמץ למלחמה בטרור.

    התסריט היותר סביר הוא זיוף מידע ביומטרי של אזרחים תמימים או התגלגלות של המידע לגורמים עבריינים, למרות כל החקיקה ואמצעי ההגנה שינקטו. ובמקרה הזה, ברגע שיעשה שימוש לרעה, תעשה גניבת זהות שמבוססת על נתונים ביומטריים ואין לכך תרופה.

    היום, במקרים קיצוניים אפשר ליצור לאדם זהות חדשה (שם, מספר זהות וכדומה) כפי שמקובל בהגנה על עדים אבל אם נתונים ביומטריים יוצאים מחוץ לשליטה אין אפשרות לתקן.

    פרטיות זה לא רק דבר שמחפשים עבריינים וטרוריסטים. הזכות לפרטיות היא כמו הזכות לנשום, כל עוד היא קיימת ואין איתה בעיה אז לא מרגישים כמה היא חשובה. רק כאשר היא נפגעת מרגישים עד כמה היא חשובה, אבל כנראה מאוחר מידי.

    ולאלו המאמינים כי ויתור קטן בגודל של אצבע על הפרטיות יביא להם יותר ביטחון, אמר בנג'מין פרנקלין:

    "They who can give up essential liberty to obtain a little temporary safety, deserve neither liberty nor safety"

  41. כפי שציינו קודמיי, הדאגה אינה מאמצעי זיהוי ביומטריים עליהם נשמרים פרטי הזיהוי אלא בדרישה להקמת מאגר נתונים מרכזי.
    הקלות של זיוף סמנים ביומטריים והסתמכות על מאגר מרכזי יובילו לקלות בלתי נסבלת של זיוף זהות שיהיה קשה מאוד להופכו. בנוסף, המאגר יהיה נגיש ליותר מדי אנשים. כבר היום, קשה למדינה להחזיק בנתונים הקיימים שלא יזלגו.
    טיעון הלוחמה בפשע הוא ילדותי. מי שירצה וישקיע משאבים יעקוף את הבעיות ומי שיסבול מבעיות הוא דוקא האזרח הישר ושומר החוק. בנוסף, אף אחד לא ממש הסביר איך בדיוק כלי כזה יעזור להילחם בפשיעה. נראה לי שההיענות היא דוקא לממשלת ארה"ב שדרשה מאגר כזה בעקבות "המלחמה בטרור". הממתק שינתן בתמורה הוא פטור מויזה לאזרחי ישראל (משמע, המאגר יזלוג לארה"ב?).
    המדרון חלקלק מדי. חבל שהכותבת מתעלמת, כפי שיהונתן ציין, מהבעיות החוקתיות הנוגעות לזכויות הבסיסיות של אדם.

  42. החשש העיקרי של המתנגדים לחוק הזיהוי הביומטרי הוא לא מפני פגיעה בפרטיות כפי שהכותבת מתארת. לפי דעתי החשש העיקרי הוא, כפי ששי כתב מעלי, הינו גניבת זהות.

    נכון, זיהוי אנשים ע"י טביעת אצבע ביומטרית יהיה הרבה יותר אמין, אבל, במידה ומאגר המידע הביומטרי המרכזי יגיע לידיים לא נכונות (מכיוון ששום מאגר מידע מקוון שכזה לא יכול להיות מאובטח ב- 100%), מה נעשה אז? ומעבר לכך, כיום, גניבת זהות מתבצעת בעיקר ע"י גניבת תעודת זהות. אנחנו באמת רוצים שגורמים פליליים ינסו לגנוב לנו את טביעות האצבע? ובכלל מה זה יצריך מהם? הרי הדרך ה"קלה" לעשות את זה תהיה פשוט הסרה של האצבע…

  43. שחר,
    אכן, כמו שכתבת: "בנוגע לזיופים, הן טביעות אצבע והן תווי הפנים הינם איברים חיצוניים החשופים ממילא. טביעות האצבע משאירות עקבות בכל מקרה, כך שבמידה ומישהו ירצה לזייפם הוא יוכל לעשות זאת ממילא בנקל. החוק המוצע מסדיר את צורת אימות הזהות, כך שגם אם אדם זייף טביעות אצבע עדיין תהא תמונה ביומטרית שתוכל לגלות כי אין מדובר באותו אדם."

    אני מציע שתבדקי אם מערכות ממוחשבות שיודעות לזהות תווי פנים, ותראי שביפן השימוש בתעודות מזויפות לזיהוי פנים לא ממש מרתיע.

    בכל מקרה, אשמח לשוחח איתך אישית ולהסביר על הסכנות, הפטרה של "דאגני הפרטיות" בתור פראנואידים היא לא עניין של מה בכך, וחוסר התייחסות של סטודנטית למשפטים לשאלות החוקתיות האמיתיות כאן (לא רק פרטיות אלא כפיה של רישום, גם לנשים מוסלמיות, לדוגמא) וכן חוסר התייחסות לכך שהאמצעי המזהה הופך לזהות לכשעצמה, הוא חוסר רצינות.

  44. אני סבור שהבעיה העיקרית עם החוק היא לא ההכנסה של אמצעי זיהוי ביומטרים לתעודות זהות (וכדומה), אלא הקמת המאגר עצמו. כפי שנכתב למעלה – גם כיום מאגרי המידע של ממשלתנו פרוצים לכל וכל המעוניין במידע על כל אדם יכול פשוט להכנס לאחת מרשתות השיתוף ומצוא שם את מפקד האוכלוסין ומאגרי מידע אחרים על כל אזרחי מדינת ישראל, מי גר איפה ומתי, מספרי טלפונים וקרובי משפחה.
    לא צריך הרבה על מנת לגנוב זהות היום – אולם הכל עדיין מבוסס על מה שהאדם מספר לפקיד. ברגע שיהיה מאגר שבו גם מידע ביומטרי (מידע אשר יותר קשה לזיוף, אך אדיין אפשרי) אפשר יהיה לצרף את המידע האישי בנוסף לביומטרי (דבר אשר לא כל כך קל לעשות על ידי 'מציאת טביעת האצבע ברחוב) והעבריין המועד ייקח הלוואה עם טביעת האצבע שלך (בצירוף כמובן הפרטים האישיים מהמאגר) – ולך תוכיח שאין לך אחות!

  45. דעתי כדעת הכותבת . גם כיום ניתן למצוא נתונים אישיים על כל אדם כמעט בדרך קלה יחסית ויחד אם זאת ניתן בקלות רבה לזייף זהות ו"לגנוב" פרטים אישיים .הרצון ל קדם את הזיהוי הביומטרי בעולם נחוץ ונדרש הן לעצם הנוחיות בזיהוי ,מודרניזציה,קושי בזיוף הזהות . אין ממש בטענה שיצירת מאגר נתונים יסכן את הפרט סיכון שאיננו קיים כבר היום הרצון למנוע את החוק נעוץ בדעות קדומות וקונוטציות שליליות .

  46. ניכר כי הכותבת היא סטודנטית למשפטים שלא התעמקה כראוי באפשרויות הטכנולוגיות הקיימות כיום.
    יש והיא מולכת שולל אחר המשפט הלעוס לעייפה "להתקדם עם הקידמה", בחלקי מאמר אחרים היא מבלבלת בין תעודת זהות *אלקטרונית* לבין תעודת זהות *ביומטרית* (האלקטרונית לא חייבת להכיל פרטים ביומטריים ועדיין להיות קשה לזיוף באותה המידה) ולבסוף אינה מתייחסת לעובדה שמאגר ביומטרי של אזרחים אינו בנמצא כיום במדינה מערבית כלשהי (הוא כן קיים בתימן והאינדונזיה למשל).
    ולבסוף, חלק המאמר האחרון שבו הכותבת מסיקה כי האדם שואף מטיבעו לחדור לפרטיותו של האחר, שומט באופן מעשי את הבסיס לטיעון שלה עצמה כי מדרון חלקלק הוא בגדר דיסטופיה שאין לה בסיס.

    להבנה מעמיקה יותר, הכוללת מובאות ממחקרים אדמאיים בנושא ודוגמאות למקרים דומים המתרחשים בעולם כיום ולא בספרי דיסטופיה כדוגמת 1984 ניתן לגלוש ל http://no2bio.org (ואל תציקו לנו לגבי העיצוב, הוא נועד להיות זועק רק כדי למשוך את העין <-:)

  47. שימוש בטביעת אצבע אכן מקובל אך לשימוש במאגר ביומטרי לצורך זיהוי אזרחי מדינה איך אח ורע בעולם המערבי. בארה"ב משתמשים במאגר דומה לצורך זיהוי תיירים בלבד ולא בכדי.

  48. שימוש בטביעת אצבע מקובל בארצות אחרות , למשל בתעודת זהות של אזרחי ברזיל. כרגע נעזרים בזה לצורך זיהוי קורבנות התאונה האווירית במטוס איר פראנס.

  49. ניכר כי הכותבת היא סטודנטית למשפטים שלא התעמקה כראוי באפשרויות הטכנולוגיות הקיימות כיום.
    יש והיא מולכת שולל אחר המשפט הלעוס לעייפה "להתקדם עם הקידמה", בחלקי מאמר אחרים היא מבלבלת בין תעודת זהות *אלקטרונית* לבין תעודת זהות *ביומטרית* (האלקטרונית לא חייבת להכיל פרטים ביומטריים ועדיין להיות קשה לזיוף באותה המידה) ולבסוף אינה מתייחסת לעובדה שמאגר ביומטרי של אזרחים אינו בנמצא כיום במדינה מערבית כלשהי (הוא כן קיים בתימן והאינדונזיה למשל).
    ולבסוף, חלק המאמר האחרון שבו הכותבת מסיקה כי האדם שואף מטיבעו לחדור לפרטיותו של האחר, שומט באופן מעשי את הבסיס לטיעון שלה עצמה כי מדרון חלקלק הוא בגדר דיסופיה שאין לה בסיס.

    אני קורא נאמן של אתר הידען ומשתומם על פרסום מאמר כל כך מפושט וחסר טיעונים ריאליים מבוססים.

    להבנה מעמיקה יותר, הכוללת מובאות ממחקרים אדמאיים בנושא ודוגמאות למקרים דומים המתרחשים בעולם כיום ולא בספרי דיסטופיה כדוגמת 1984 ניתן לגלוש ל http://no2bio.org (ואל תציקו לנו לגבי העיצוב, הוא נועד להיות זועק רק כדי למשוך את העין <-:)

  50. זיהוי ביומטרי הוכח כבר מספר פעמים רק תחפשו קצת ביו טיוב
    ותראו כיצד קל להערים עלו – האם זו הטכנולוגיה שעליה אנו רוצים לבנות את בטחון המדינה ?
    מה עוד שההצעה היא לתת לחברה פרטית את המכרז לתחזוקת המידע – שאמור גם לכלול יחד
    עם תעודת הזהות הביומטרית גם מידע אישי ביותר כגון מס הכנסה וביטוח לאומי שלך – האם היית מעוניינת מידע זה יהיה ציבורי?

  51. בחשבון הכולל – דעתי כדעת הכותבת.
    אני מוכן לוותר על מעט פרטיות כדי לזכות בהרבה יותר ביטחון אישי.
    עם זאת – אינני בטוח שהכותבת לגמרי מודעת לכל הסכנות שבשילוב בין מאגר ביומטרי כזה לבין הטכנולוגיה שהולכת ומתפתחת.
    תסריט האח הגדול נראה מוגזם לגמרי אם חושבים שהאח הגדול הוא בן אדם אבל מה אם האח הגדול הוא תכנת מחשב היודעת לזהות תווי פנים מתוך תמונות שמופקות ממצלמות שניצבות בקרנות הרחוב?
    מערכת כזאת יכולה לעקוב בו זמנית אחרי מספר בלתי מוגבל של אנשים, לראות עם מי הם נפגשים ואולי בעתיד אפילו לקרוא תנועות שפתיים ולדעת מה הם אומרים זה לזה.
    אנחנו גם יודעים שהשלטון אינו תמיד שה תמים – אנחנו כבר גדולים וראינו מהם מקארתיזם, נאציזם ואת השלטון במדינות הקומוניסטיות ולכן ברור שיתכן שימוש לרעה במידע (תארו לכם למשל איך היה מקארתי חוגג עם כזאת מערכת).
    ובכל זאת – בארצנו הקטנטונת – אני נוטה להאמין שהרווח יהיה גדול מן ההפסד (אבל לך דע! ליברמניזם לא נשמע לי כאפשרות לגמרי הזוייה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן