סיקור מקיף

סקר "נישה" לקראת שבוע ביומד ישראל 2012: עלייה של כ 20% בדרישה לעובדים בתחומי הכימייה בתעשיית הביומד

הביקוש לעובדים בתחום גדול על ההיצע. בנוסף, תחום המכשור הרפואי רושם עלייה בביקוש לעובדים והאטה בביקוש בתחומי הפארמה והביוטכנולוגיה *  פרופיל העובד בתעשיית הביומד: אשה בגיל 35 ומעלה בעלת תואר שלישי בביולוגיה או כימיה והמנהלים יהיו לרוב גברים * השכר הממוצע בתעשיית הביומד יהיה נמוך ב כ- 30% יחסית לתעשיית ההייטק בכל הדרגים

ליזי-שוב לונדון, שותפה ומנהלת בחברת נישה ביוטק
ליזי-שוב לונדון, שותפה ומנהלת בחברת נישה ביוטק

סקר מיוחד שנערך ע"י חברת "נישה" לקראת שבוע ILSI-ביומד ישראל 2012 שיתקיים בין ה-21-23 במאי 2012, מצביע על כך שתעשיית הביומד הישראלית משוועת לכח אדם מקצועי ומיומן: ברבעון הראשון של שנת 2012 נרשמה עלייה של כ 20% בדרישה לעובדים במקצועות הכימיה בשלוש תעשיות הביומד יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. ביקוש ער נרשם לעובדים בתחומי הנדסת מכונות, אבטחת איכות ופיזיקה.

ע"פ סקר נוסף אשר נערך במיוחד עבור שבוע הביומד ע"י חברת jobinfo עולה כי קיימת ברבעון הראשון של שנת 2012 מגמה חיובית בגיוס עובדים לחברות המכשור הרפואי בתעשיית הביומד הישראלי. מתוך סך כל משרות הביומד, נרשמה עליה יחסית לתקופה המקבילה אשתקד בתחום התוכנה מ- 55% אשתקד ל- 66% השנה. בתחום החומרה עלה אחוז המשרות מ-17% ל- 21%. לעומת זאת, בחברות הפארמה והביוטכנולוגיה חלה האטה של 67% בגיוסים, יחסית לתקופה המקבילה אשתקד.
ע"פ ניתוח נתוני גיוסי העובדים שערכה חברת Jobinfo המתמחה בהשמה בתחום ההייטק, פיננסים וביומד, בשנת 2011 רשם תחום מדעי החיים עלייה של 10% בביקושים לכוח אדם, לעומת שנת 2010.
"בתחום הפארמה יש קושי לנבא צפי להצלחות עתידיות או מכירות", מסבירה אילנה אחימאיר, מנכ"לית Jobinfo, "מכיוון שתחום זה דורש שנים רבות של פיתוח, והצלחתו נגזרת בעיקר מתוצאות ניסויים קליניים ואישורי ארגוני בריאות עולמיים. תנאים אלו מובילים משקיעים בזמן של אי וודאות לחפש אפיקים בעלי תוצאות מהירות יותר. אם חברת פארמה רוצה לשרוד, לצמוח ולהצליח, היא צריכה להיות מגובה במשקיעים חזקים מאוד המסוגלים לספוג שנים של חוסר רווחיות. לעומתן, חלק מחברות המכשור הרפואי מגיעות למכירות בטווח זמן קצר יותר ועם גיבוי של משקיעים חזקים, מתאפשר לחברות אלו "לרוץ" קדימה."

לקראת שבוע הביומד, בנתה חברת נישה פרופיל של "עובד בתחום הביומד":
בתעשיית הביוטכנולוגיה, כך התברר, 90% מהחוקרים הם בעלי תואר שלישי ו- 90% מעוזרי המחקר הם בעלי תואר שני בעיקר בביולוגיה, ביוכימיה, אימונולוגיה, מיקרוביולוגיה, גנטיקה וכו'. שיעור הנשים בתחום זה עומד על כ-60-70%. שיעור דומה קיים במקצועות המחקר והפיתוח. יחד עם זאת, למרות הייצוג הרב של נשים בתחום, 70%-80% ממקצועות הניהול: מנכ"ל, סמנכ"ל תפעול, כספים ופיתוח עסקי, מאוכלסים ע"י גברים. מקצועות הניהול שנשים מאכלסות – 70% – יהיו בתפקידי סמנכ"לי פיתוח, קליניקה ורגולציה. הגיל הממוצע: 40-45. תחילת הקריירה בתחום זה: גיל 35.

בתעשייה הפארמצבטית, מרבית העובדים יהיו בעלי תואר ראשון ושני בכימיה כאשר היחס בין המינים הוא 50% נשים 50% גברים. מבחינת הבכירים בתחום זה, ההנהלות מורכבות ברובן ע"י גברים האוחזים בבתפקידי סמנכ"לי תפעול, כספים ועסקים. נשים ישמשו בעיקר בתפקידי סמנכ"ליות קליניקה ורגולציה. יחס גברים-נשים בתפקידי ניהול פיתוח ואיכות עומד על חצי חצי.
גיל התחלה: 30, כאשר במיוחד בקבוצה זו ניתן למצוא בני 55 ומעלה, מכיוון שלרוב מדובר בחברות ותיקות.

חברות המיכשור הרפואי הן החברות הצעירות יחסית בשוק. מרבית העובדים הם בעלי תואר ראשון. תחילת הקריירה, גיל 25-26. גיל ממוצע לעובד: 35-37. 60%-70% בתחום זה הם גברים. יחס הגברים והנשים בעמדות המפתח בתפקידי קליניקה רגולציה ואיכות עומד על חצי חצי. באופן מובהק סמנכ"לי הפיתוח הם גברים.

"השכר הממוצע של עובדים צעירים בתחום הביומד עומד על 8,000-12,000 ש'ח", אומרת ליזי שוב לונדון, שותפה ובעלים בקבוצת "נישה". "מעניין לציין שחוקר מתחיל בעל תואר שלישי שעובד בתחומי הפארמצבטיקה והביוטכנולוגיה, ישתכר בדיוק כמו מהנדס מכונות בעל תואר ראשון שעובד שנה שנתיים בתחום המכשור הרפואי".

גם בקרב הבכירים קיימת שונות בנוגע לשכר לפי תחום התמחות החברה. "מנכ"ל חברה מוכרת ומצליחה, בתחום המכשור הרפואי, ישתכר בין 80-100 אלף ויותר וסמנכ"ל , בחברה שכזאת, ישתכר בין 60-80 אלף ש"ח. לעומת זאת שכר הבכירים בתפקידים דומים בחברות פארמצבטיקה וביוטכנולוגיה יהיה נמוך בכ- 25% לעומת תחום המכשור הרפואי. חברה שיצאה מחממה ועדיין אין לה מוצר מוגמר, שכרו הממוצע של המנכ"ל יעמוד על 38-45 שקלים והסמנכ"ל ישתכר בין 35-40 ש"ח. בהשוואה להיי טק, עובדים ומנהלים בתחום המכשור הרפואי ישתכרו באופן דומה ואילו בתחומי הפארמצבטיקה וביוטכנולוגיה, השכר בכל הדרגים והתפקידים יהיה נמוך בכ- 30% בממוצע".

ע"פ סקר "נישה", 5%-10% מכלל בוגרי תואר ראשון ושני שמחפשים עבודה הושמו במקצועות הקליניקה, רגולציה ואיכות בשלוש תעשיות הביומד, כאשר השכר ההחלתי עומד על 8000 ש"ח. לאחר 3-4 שנות עבודה השכר עולה ב- 50%, ל- 15 אלף שקלים ויותר.

שוב לונדון מזהה בעיה קשה בשוק למציאת עבודה עבור בוגרי האוניברסיטאות. "אני מעריכה שבין 80-90 אחוז מהסטודנטים שמסיימים תואר שני ושלישי בביולוגיה והתחומים הנלווים, לא מוצאים עבודה בתעשיית הביומד… הם פונים למקצועות אחרים, כמו הוראה ואדמיניסטרציה. מעטים פונים גם לחו"ל, או עוברים להייטק".

בנישה מעריכים, כי מחסור בעובדים צפוי בתחומי הכימיה. מצב זה נוצר כיוון שבעשור האחרון, החל משנות ה- 90 נוצרה הצפה בכימאים עקב העלייה הרוסית וסטודנטים לא פנו ללמוד תחום זה. "הדבר הכי הגיוני הוא שהביולוגים יעשו הסבה לכימיה, ואכן זה מה שמומלץ למסיימי תואר לעשות. בשטח אנו רואים שעולם המחקר הביולוגי מרתק אותם וחלקם יעדיפו לוותר על משכורות גבוהות בתחומים אחרים לטובת התחום הספציפי הזה".

לאתר כנס ביומד 2012

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. מה שכתבו קודמי נכון ב-100%. לזה נוסיף את ניצול המצב ע"י חברות ההשמה שמפרסמות משרות דמיוניות על ימין ועל שמול והתמונה היא נוראית. מה כוונה שלהן?(חברות ההשמה), סתם לצבור קורות חיים כדי להקדים את המתחרות במקרה ותופיע איזו שהיא משרה? יש הרבה מובטלים בענף והתנהגות חברות ההשמה היא גובלת לפעמים בנבזות. אף פעם לא הגעתי אפילו לראיון דרך החברות הללו והגיע הזמן שהן תעבורנה מן העולם. צריך לאפשר למועמדים להיקשר ישר עם המעסיקים. היום בעידן הרשתות החברתיות ו\או מקצועיות, אין לחברות השמה זכות קיום.

  2. כאשר שומעים שאחד מבין חמישה עד עשרה ביולוגים בלבד מוצא עבודה בביוטק (ומרבית העבודות אינן בתחום הביולוגיה, אלא בתחומים נלווים כמו ניטור קליני, רגולציה ואבטחת איכות), ניתן להבין שיש עודף אדיר של ביולוגים במערכת האקדמאית – ועוד הזרוע נטויה.

    האם אין אף גוף שירים את הכפפה וירסן את המוסדות האקדמיים, כלומר יגביל את מספר התלמידים לתארים גבוהים לכל הפחות? אם לא למען מניעת הסבל של אלפי מובטלים מתוסכלים, אז למען קופת המדינה שמפסידה בממוצע מליון ש"ח בהכשרת ד"ר אחד לביולוגיה?

    משבר התעסוקה בתחום מבזה את כל העוסקים בו שהפכו לחסרי-ערך וברי-תחלופה, וממשיכים לדבר על הגדלת התקנים באקדמיה וייבוא (סליחה, החזרת) מוחות מחו"ל בעלות בלתי נתפסת של מליארד וחצי ש"ח. הפכנו לבדיחה בעיני חברינו, אלה שהעתיקו מאיתנו בבחינות בביה"ס.

    ולגבי המשכורות הממוצעות המצוטטות בכתבה, עם הכותבת הסליחה, אבל ניסיוני שלי ושל חברי מעיד על סכומים צנועים יותר. מסתבר שנציג לקוחות בסלקום שווה יותר מבעל תואר שני, ו(עוד) רואה חשבון מביא יותר תועלת למדינה מבעל דוקטורט ופוסטדוק.

  3. אנוכי מגיעה מהתחום הביולוגי, לאחר שנים של השקעה במחקר, שהמחשבה אכן באה ממקום אידיאולוגי של תרומה חברתית, מאוד קשה למצוא משרה. ולמצוא משרה ראויה קל וחומר.
    עמיתיי שאינם נופלים ביכולותם ממהנדסי התוכנות למניהם, נמצאים בסירה רעועה כמוני.

    ואחר כך מתפלאים למה אין כמעט יותר אנשים שהולכים ללמוד מדע טהור (ונוהרים לראיית חשבון עריכת דין הנדסה וכהנה).

    ושאחר כך המדינה לא תתפלא למה ישראל נשארה מאחור (רמז: זה קשור למחקר ופיתוח)

    הסיבות מובנות. אבל המדינה צריכה להתערב ולפה נכנס המדען הראשי

    בהצלחה לכולנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן