סיקור מקיף

גידול ניכר בביקוש לעובדים בתחום התרופות והציוד הרפואי

כך עולה מסקר שהוכן לקראת ביומד 2008 * תחום מדעי החיים הוא התחום שבו עוסקות 53% מחברות החממה * כתבה שניה בסדרה לקראת הכנס

מאת נירית וייס ונחום דוניצה

רות אלון, יו'ר משותף - כנס ביומד 2008
רות אלון, יו'ר משותף - כנס ביומד 2008

סיכון גדול

זיו סגל, אנליסט עבור גופים פיננסיים רבים ובינהם Easy Forex ו- CIBC מזהה חולשה זמנית של סקטורי הבריאות והביוטק, אך חוזר ואומר כי ההשקעה בבריאות ובמיוחד בביוטק, הם, לדעתו, אבן יסוד עבור כל תיק השקעות לשנים הקרובות. "מדובר בענפים רבים: תרופות, ביוטק, אבחון, מחקר ועוד ובהחלט יש מגוון אפשרויות השקעה שם".

לעומת סגל, ראובן קובנט, מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, מעט יותר פסימי כשהוא מתייחס בעיקר ל- 40 חברות הביוטכנולוגיה הנסחרות באחד העם. "כשחברות רבות רושמות תשואות שליליות, ההשקעה בענף מעוררת ספקות. מהסקירה שערכו כלכלני החברה עולה כי חברות הביוטק הנסחרות בברוסה התל אביבית הפסידו יחד במחצית הראשונה של 2007 סך של 330 מיליון שקל. "הנתונים מעידים על הסיכון הגדול של החברות בתחום הביוטק", אומר קובנט. "מעטות יצליחו להגיע למוצר סופי בעל הצדקה כלכלית". לדבריה של רונית הראל בן זאב, שהתייחסה לסוגיה, כשמדובר על ביוטכנולוגיה צריך לאמץ ראייה מעט שונה: "את מידת ההצלחה של חברות הביוטכנולוגיה צריך למדוד לטווח הארוך", והיא אופטימית. "נכון שהמימון שחברות הביו מגייסות הוא עתיר סיכון, אך, הוא גם עתיר סיכוי. יש בו תרומה לצמיחת המשק ולתדלוק קטר הייטק הישראלי".

וגם שחקנים חדשים הצטרפו לזירה המתחממת: קרן ההון סיכון ויטהלייף הודיעה בסוף פברואר 2008 על כוונתה להשקיע כ- 180 מיליון דולר בחברות ביוטק ישראליות. הקרן החדשה – SCPVitalife – תשקיע בטכנולוגיות רפואיות, בחברות מכשור רפואי, חברות דיאגנוסטיקה והדמיה ובחברות זיהוי ביומטרי והיא מתכננת בסך הכל כ- 15-20 השקעות. לדברי ג'ף דיקן השותף בקרן, בישראל יש נוכחות של חברות טכנולוגיה גדולות לצד מרכזי פיתוח של חברות גלובליות ולכן יזמים מגיעים מארגונים גדולים ומכירים את הצד המסחרי והטכנולוגי בהקמת סטארט אפ.

תגבור ההשקעה במו"פ

ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, רואה במחקר ובפיתוח את המשאב המרכזי של התעשייה. "כדי לשמור על מעמדנו, עלינו לשאוף ולהאבק בכדי להמצא כל הזמן בקצה העליון של שרשרת הערך של המחקר, הפיתוח החדשנות. "למדינת ישראל יש מרכזי מצויינות מעולים באקדמיה, ידע רחב ועמוק בנושאים רבים ורוח יזמית. אם נפעל לתגבור ההשקעה במו"פ, ונקדם את הכיוונים המרכזיים נוכל להפוך את המדינה למובילה תעשייתית וכלכלית גם בענפי הביוטכנולוגיה והתעשייה המסורתית בדומה לענף ההייטק". ד"ר אופר, רואה כאחד הכיוונים המרכזיים בהם צריך לפעול את טיפוח ענפי הביוטכנולוגיה וענפי הננוטכנולוגיה כסקטורים מועדפים בעלי פוטנציאל צמיחה כלכלית גבוה במיוחד אשר לא ניתן למשוך ללא סיוע מסיבי של המדינה. "חייבים להבין שהיתרון היחסי האמיתי של מדינת ישראל בנושאים עתידיים אלה הינו במו"פ ובחדשנות", אומר ד"ר אופר.

סקירה ופילוח של הפרויקטים לפי תחומי פעילות, שפעלו בשנת 2007 במסגרת החממות הטכנולוגיות (כ-200 פרויקטים קיימים ועוד 74 פרויקטים חדשים שהצטרפו ב- 2007), מגלה כי כ-58% מהפרויקטים הם בתחומי מדעי החיים (23% בתחומי טכנולוגיות התקשורת והמידע, 13% בתחומי איכות סביבה, חקלאות וחומרים ו-6% בתחומי האלקטרוניקה, המכונות ושונות).

חברות שהחלו את דרכן בחממה גייסו ב- 2007 435 מיליון דולר, גידול של 74% לעומת היקף ההשקעה בחברות הללו ב-2006. עוד עולה, כי לאורך השנים, מאז הקמת תוכנית החממות ב-1993 ועד סוף 2007, הסקטור הפרטי השקיע בחברות בוגרות חממה כ-2 מיליארד דולר. מבין 50 החברות שבגרו מהחממות ב- 2007 (שסיימו תקופה של שנתיים שבה פעלו בחממה בתמיכת תקציבי המדען הראשי), כ-64% מצאו מימון המשך. חברות אלו גייסו סכום כולל של 75 מיליון דולר.

ב- 2007 התפזר הסכום המגויס על פני מספר רב יותר של עסקאות, כשכל חברה גייסה סכום לא גבוה. העסקה הבולטת בחברת חממה היתה מכירת רימון מדיקל, שהחלה בחממת ניות, תמורת 80 מיליון דולר עם פוטנציאל לתמלוגים בהיקף של עד 300 מיליון דולר. היתרה, 355 מיליון הדולר, נחלקה בין חברות שגייסו או נמכרו בסכומים נמוכים יותר.

סקר שערכה חברת ההשמה ג'ובאינפו שבחן את הביקושים לעובדים בכירים בשנת 2007 בתעשיית ההייטק הישראלית, מראה יציבות עם גידולים מתונים יחסית, אך מנכ"לית החברה רואה יוצא מן הכלל אחד: מדעי החיים. "למרות ההאטה בארה"ב אנו צופים כי בשנת 2008 הביקוש לעובדים יעלה בעיקר בתחום מדעי החיים והביוטק. לדבריה, גיוסי ההון הרבים שנעשו בתחום מדעי החיים במהלך 2007 ישתקפו בעלייה בכמות המשרות בשוק זה במהלך 2008.

עלייה בהשקעות הון הסיכון

בשנת 2007 השקיעו משקיעי הון הסיכון בארה"ב  29.4 מיליארד דולר ב-3,813 עסקאות, רמת ההשקעות השנתית הגבוהה ביותר מאז 2001. כך עולה מדו"ח ה-MoneyTree של PwC. מדובר בעלייה של 10.8% במונחים כספיים ובעלייה של 5% במספר העסקאות, בהשוואה ל-2006. ברבעון הרביעי של 2007, הושקעו כ-7 מיליארד דולר ב-963 עסקאות. את רוב העלייה בהשקעות הון הסיכון ניתן לייחס לשיאים שנרשמו ברמת ההשקעות במגזרי הקלינטק ובמגזר מדעי החיים, כמו גם בחברות מכוונות-אינטרנט.

חברות סטארט-אפ וחברות בשלבים מוקדמים בהתפתחותן (Seed/Early Stage) גייסו יותר כסף בשנת 2007, אך חברות הנמצאות בשלבים מאוחרים בהתפתחותן רשמו את העלייה המשמעותית ביותר בשנה זו. במקביל, ההשקעות הראשוניות הגיעו לרמה הגבוהה ביותר מזה שש שנים, כאשר משקיעי הון הסיכון שמו את כספם ביותר השקעות ראשוניות, שהושקעו בחברות ממגזרים שונים.

על פי דו"ח PwC, מגזר מדעי החיים (ביוטכנולוגיה ומכשור רפואי), רשם שיא של כל הזמנים בשנת 2007, עם 9.1 מיליארד דולר שהושקעו ב-862 עסקאות, בהשוואה ל-7.6 מיליארד דולר שהושקעו ב-786 עסקאות בשנת 2006. בעוד ששני התחומים רשמו גידול דו-ספרתי בהשוואה לשנה הקודמת, הרי שתחום המכשור הרפואי רשם את העלייה המשמעותית ביותר, עם גידול של 40%. בשנה זו, מגזר מדעי החיים היווה 31% מסך ההשקעות, אחוז המהווה שיא של כל הזמנים. בנוסף, מגזר מדעי החיים שמר על מקומו כמגזר המוביל לשנת 2007.

ניתוח של ה- San Jose Mercury News היוצא לאור בארה"ב ומתמחה ב"משקיעי עמק הסיליקון", מראה כי "למרות עליית הכוכב החדש, סקטור הקלינטק, המציע השקעה ומירוק מצפון בחבילה אחת, הביומד אינו מאבד מכוחו כמושך השקעות והקרנות היום משלמות סכומים גבוהים מאי פעם עבור חברות צעירות". המגמה הזו של התחזקות הביומד צפויה להימשך, אומרים האנליסטים של העיתון הנחשב – כל עוד חוקי הביקוש וההיצע יפעלו לטובת הסקטור. על פי העיתון, בקרנות מאמינים כי החידושים הגדולים יגיעו מתחומים חדשים לגמרי, דוגמת רפואה מותאמת אישית בביו-גנטיקה, תאי גזע ופיתוח מובנה של תרופות.

מסחור תגליות והמצאות ביו-מד אוניברסיטאיות בישראל – 2007

"המחקר המתבצע באוניברסיטאות מונע על ידי סקרנות וחיפוש אחר תגליות מדעיות ותובנות חדשות אשר עשויות לקדם את המין האנושי"' אומר ד"ר יהודה ניב, מנכ"ל
רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ, חברת המסחור של האוניברסיטה. "תגליות ותובנות אשר יש להן שימוש מיידי ניתן לרשום עליהן פטנטים, ואלו מהווים קניין רוחני הניתן למימוש מסחרי".

לצורך מסחור הקניין הרוחני הקימו האוניברסיטאות יחידות שתפקידן למצוא דרך להפיכת הפטנטים למוצרים לטובת הכלל. יחידות המסחור האוניברסיטאיות מנסות לאתר גופים עסקיים אשר יירכשו רישיונות שימוש בפטנטים תוצרי האקדמיה, ויפתחו את הרעיונות הטכנולוגיים למוצרים ברי מכירה. בעל הרישיון, אשר הפטנט נותן לו מונופול מוגבל בשוק, מוכר את המוצרים ומשלם דמי רישיון ותמלוגים לבעל הפטנט.

יחידות המסחור של האוניברסיטאות בישראל הן מהמובילות בעולם במסחור קניין רוחני יציר האקדמיה, כל זאת הודות לקניין הרוחני העשיר והעשייה המקצועית והשיטתית רבת השנים בתהליך איתור הזכיין הפוטנציאלי וסגירת עסקת הרישוי. בין תריסר המוסדות האקדמיים הראשונים בעולם בהכנסות ממסחור הקניין הרוחני ניתן למצוא את מכון ויצמן למדע ברחובות, באמצעות חברת היישום שלו "ידע חברה למחקר ופיתוח", וכן את האוניברסיטה העברית בירושלים באמצעות חברת "יישום חברה למחקר ופיתוח של האוניברסיטה העברית בירושלים".

מסחור טכנולוגיות בתחום הרפואה, הביו-טכנולוגיה והמכשור הרפואי מהווה חלק עיקרי בפעילותן של כל חברות היישום בישראל, ובכללן "רמות ליד אוניברסיטת תל אביב", "מוסד הטכניון למחקר ופיתוח", "בר-אילן חברה למחקר ופיתוח" ו"ב.ג. נגב". כדוגמה, מתוך 26 הסכמי מסחור עליהם חתמה "רמות ליד אוניברסיטת תל אביב" בשנת 2007,  10 היו הסכמי מסחור לתרופות, ביו-טכנולוגיה ומוצרים חקלאיים ו-5 הסכמים בתחום המכשור הרפואי, הדיאגנוסטיקה ומוצרי מחקר. 67% מהסכמי ביו-מד אלה נעשו עם חברות זרות, ו-33% עם חברות ישראליות, כאשר 3 הסכמים נעשו עם חברות הזנק שהוקמו לצורך ניצול הטכנולוגיה יצירת האקדמיה.

ההצלחות הישראליות הידועות במסחור טכנולוגיות ביו-מד כוללות את תרופות ה"קופקסון" וה"רביף" לטרשת נפוצה ותרופת ה"ארביטוקס" למחלת הסרטן מבית מכון ויצמן למדע, ותרופת ה"אקסלון" לטיפול במחלת אלצהיימר, תרופת ה"דוקסיל" לטיפול בסרטן וזני עגבניות מבית האוניברסיטה העברית. בצנרת הפיתוח של החברות ברחבי העולם אשר רכשו רישיונות לטכנולוגיות אקדמיות ישראליות נמצאים מוצרים נוספים רבים, בהם חמישה פתרונות חדשניים למחלת האלצהיימר של אוניברסיטת תל אביב, טיפולים שונים למחלות מערכת העצבים המרכזית, מחלות מטבוליות, סרטן, כאב ועוד. כדי לקבל תמונה על היקף פעילותה של חברת יישום אוניברסיטאית בתחום מסחור טכנולוגיות חדשניות, ניקח לדוגמה את פעילותה של חברת "רמות ליד אוניברסיטת תל אביב": מתוך 26 הסכמי מסחור עליהם חתמה החברה בשנת 2007,  10 היו הסכמי מסחור לתרופות, ביו-טכנולוגיה ומוצרים חקלאיים, 6 הסכמים בתחום המכשור הרפואי, הדיאגנוסטיקה ומוצרי מחקר, 7 הסכמים נרשמו בתחומי ההנדסה וטכנולוגיות המידע ו-3 בחומרים ואנרגיה. 58% מהסכמים אלה נעשו עם חברות זרות, ו-42% עם חברות ישראליות, כאשר 6 הסכמים (23%) נעשו עם חברות הזנק שהוקמו לצורך ניצול הטכנולוגיה יצירת האקדמיה.

שתי טכנולוגיות ישראליות שפותחו באוניברסיטת תל אביב ומוסחרו על ידי רמות אף נבחרו באחרונה לרשימת 100 החידושים החמים בעולם, שעברו בהצלחה במהלך 2007 מהאקדמיה ליישום מסחרי.

דו"ח "עולם טוב יותר" של הארגון הבינלאומי למסחור טכנולוגיה אוניברסיטאית (AUTM) חשף את 100 הטכנולוגיות המצליחות ש'נולדו' במסדרונות האקדמיה והפכו למוצרים ויישומים מסחריים, כשביניהן נמצאות שתי טכנולוגיות ישראליות: בתחום המלחמה במחלת האלצהיימר ובתחום המלחמה במחלות זיהומיות. לשם השוואה, מדינות דוגמת שבדיה, הולנד וטיוואן, מופיעות ברשימה המכובדת עם אוניברסיטה אחת בלבד ועם פיתוח טכנולוגי אחד. AUTM הוא ארגון גג עולמי, בו חברים כיום מנהלי טכנולוגיה, מנכ"לים וראשי מוסדות מ-45 מדינות, האחראים על מסחור טכנולוגיות אוניברסיטאיות ברחבי העולם.

הטכנולוגיה החדשנית לטיפול במחלת האלצהיימר פותחה על ידי צוות חוקרים בראשותו של פרופ' אהוד גזית מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז באוניברסיטת תל אביב וניתנה ברישיון לחברת מרז פרמצאוטיקלס הגרמנית על ידי רמות. הסכם הרישיון הבלעדי והכלל-עולמי כלל תשלום דמי רישיון, תשלומי אבני דרך ותשלום תמלוגים על מכירות עתידיות.

הטכנולוגיה בתחום הנגיפים פותחה על ידי פרופ' מיכאל עובדיה מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז באוניברסיטת תל אביב וניתנה על ידי רמות ברישיון לחברת פרוטרום תעשיות בע"מ. הטכנולוגיה כוללת ידע ייחודי, המוגן בבקשה לרישום פטנט, להפקת תמצית קינמון חדשנית בעלת פעילות אנטי-ויראלית. במחקר מקיף שבוצע במעבדתו של פרופ' עובדיה הודגמה יכולתה של התמצית לנטרל במהירות פעילות של מגוון רחב של נגיפים הגורמים למחלות זיהומיות, באדם ובעלי חיים, כגון: שפעת של אדם ועופות (Influenza), נגיף ההרפס (HSV-1) ונגיף האיידס (נגיף הכשל החיסוני הנרכש, HIV-1).

טכנולוגיות אלה ואחרות מבית המדרש האקדמי עשויות להבשיל במהלך השנים הקרובות למוצרים לתועלת הציבור, אשר יובילו ל"עולם טוב יותר".

עלייה של 25% בביקוש לעובדים מנוסים

סקר שערכה חברת ההשמה נישה, לקראת שבוע "ILSI-ביומד ישראל 2008", מגלה, כי שוק המכשור הרפואי ממשיך לצמוח: במהלך השנה האחרונה הייתה עלייה של 25% בביקוש לעובדים מנוסים. הדרישה היא בכל התחומים כאשר מהנדסים ביו-רפואיים ללא ניסיון מצליחים להשתלב בחברות בשכר מכובד, 10-16K. בשאר המקצועות עדיין נדרש ניסיון בתחום המכשור הרפואי. שכר כל העובדים בתחום המכשור הרפואי עלה בין 20%-30% במהלך השנה האחרונה.

סימני המיתון אינם ניכרים בתחום, מאחר והשוק פונה גם למדינות כמו אירופה והמזרח הרחוק. לדברי ליזי שוב-לונדון, שותפה ומנהלת בחברת נישה ביוטק, "התקווה בשוק המכשור הרפואי הנה כי המצב בארה"ב לא ישפיע עליו בצורה משמעותית". תחומים חמים שבלטו בענף המכשור הרפואי הינם תחומי האסטתיקה, גאסטרו, השמנת יתר, סוכרת וקארדיולוגיה.

בענף הביוטכנולוגיה התמונה שונה: שוק העבודה כולל אנשים מנוסים בלבד. בעלי תואר ראשון ללא ניסיון ימצאו עבודה בתעמולה ומכירות בלבד, בשכר של 6K בממוצע (כולל רכב וסלולרי). אין עבודה במחקר לבעלי תארים מתקדמים ללא ניסיון בתעשייה. להבדיל, יש מחסור בעובדים מנוסים מחברות ביוטכנולוגיות או פארמה. עיקר המחסור ניכר בביו-כימאים ואנשי מקצוע בתחום האבטחת איכות, רגולציה וקליניקה. המחסור הניכר ביותר הוא באנשי שיווק ומכירות, פיתוח עיסקי ומנכ"לים שהתנסו בעבודה מול חברות פארמה בינ"ל עם תוצאות מוכחות.

סקר שערכה חברת ההשמה Jobinfo, המתמחה בתחום הביומד וההייטק, במיוחד לקראת שבוע "ILSI-ביומד ישראל 2007", מגלה, כי מנתוני הרבעון הראשון של שנת 2008, ניכר גידול בביקוש לעובדים בעלי ניסיון בתעשיית הביומד: כימאים, ביולוגים (בעלי תארים מתקדמים) ומהנדסי כימיה. כמו כן, קיימת עלייה בביקוש למגוון משרות מתחום הניסויים הקליניים, ביניהם מנהלי ניסויים, אנשי רגולציה, CRA, מהנדסי אפליקציות קליניות ועובדים בעלי ניסיון בפטנטים. גידול זה נראה הן בחברות בתחום המכשור הרפואי והן בחברות הפארמה.

"ניתן להסביר נתונים אלו בעובדה שחברות רבות אשר עסקו בפיתוח בשנים האחרונות סיימו את שלבי הפיתוח הראשוניים וכעת עוברים לשלבי הניסויים", אומרת אילנה אחימאיר, מנכ"לית Jobinfo. "לאורך השנה האחרונה הושקעו כספים רבים על ידי קרנות הון סיכון שונות בתחום Clean Tech, אנו צופים שמגמה זו תשפיע על הגידול בביקושי עבודה בתחום בשנים הקרובות", מסכמת אחימאיר.

התפקידים הפתוחים היום בשוק הביומד לבעלי תואר ראשון בביוטכנולוגיה, כימיה, ביולוגיה והנדסת חומרים, מתמקדים ב: תועמלנות, אבטחת איכות, הנדסת תהליך ועוזרי מחקר זוטרים במעבדות.

בעלי תארים מתקדמים משתלבים בתפקידי מחקר שונים בחברות הפארמה הגדולות ובחברות סטארט-אפ חדשות. בנוסף, ניכרת עלייה בביקוש למהנדסי ביו-רפואה הן לתפקידי פיתוח והן לתפקידי אפליקציה קלינית. משרות של פיתוח אלגוריתמים נפתחות אף הן, לאחרונה, לבעלי תארים מתקדמים בביו-רפואה.

עם זאת, ניכרת בשוק מגמה הפוכה בקרב בעלי תארים מתקדמים בביולוגיה, שצברו ניסיון מחקרי רב שנים באקדמיה ולא התנסו כלל בעבודה בתעשייה. ההשלכה מרכזית לכך היא בריחת מוחות מהאקדמיה בישראל לארה"ב בשל מיעוט ההזדמנויות בתחום הקריירה לאוכלוסיה זו.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. זו ממש כתבה שמדברת אלי , גם אם לא ממש עוזרת.
    אני מסיים בקרוב תואר שני בתחום הביולוגיה המולקולרית ונמצא בדילמה לא קלה.
    מצד אחד אני יכול להמשיך לתואר PHD או לחילופין, לצאת לשוק האזרחי לתחום המחקר והפיתוח באחת מחברות הפיתוח כשלכל אופציה יתרונות וחסרונות. מיותר לציין את היתרונות של להיות דוקטור בתחום מחקרך. מצד שני, יציאה לשוק העבודה תקנה לי נסיון אשר יעניק לי יתרון של לפחות 4 שנים על דוקטור טרי וחסר נסיון בשוק. בקיצור, דילמה.
    מקווה לפתוח פה דיון קצר על מצבה המזהיר או העגום של תעשיית הביוטק בארצנו ומקומם של בוגרי אוניברסיטה צעירים בה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן