מאז תחילת 2010, שישים אחוזים מהחומרים בפורטפוליו של סאנופי-אוונטיס מפותחים בשיתופי פעולה. אומר בכיר בחברה שהרצה בכנס הפתיחה של ביומד 2010
גם הרצאת הפתיחה של הכנס לא אכזבה. סאנופי-אוונטיס, חברת תרופות בינלאומית ומספר ארבע בעולם במכירת תרופות-מרשם, הציגה את משנתה החדשה על פיתוחים חדשים. המרצה מטעם החברה חילק את שוק התרופות לשני מגזרים: חברות הביוטכנולוגיה הקטנות, והחברות הגדולות והעסקיות. הסוג הראשון מונחה על ידי מדענים חדשניים ויוזמים שחושבים מחוץ לקופסא. יש להם את הרעיונות הנכונים, אבל אין להם את הניסיון הדרוש כדי להצליח בתחום העסקי. לשם כך קיימות חברות הפארמה הגדולות, המכילות את בעלי הניסיון והידע בעולם העסקים, אבל הן נטולות את פורצי הדרך שניתן למצוא בחברות הקטנות.
הפתרון, לפי סאנופי-אוונטיס, מצוי בשיתוף פעולה בין השניים. זה נשמע מאד הגיוני, אבל לא קל לגרום לזה לעבוד. מצד אחד, העובדים בחברות הגדולות רואים את עצמם כחשובים יותר מאלו שבחברות הקטנות. מצד שני, המדענים שבחברות הקטנות מתייחסים לפרויקטים כאל הילדים האישיים שלהם ומסרבים לקבל ביקורת בונה. למרות זאת, סאנופי-אוונטיס נחושה בדעתה להביא לשיתופי פעולה פוריים בין החברות הגדולות והקטנות. הם צמצמו את הפורטפוליו שלהם ב- 40%, והפנו את כל כח האדם והכסף שהתפנו להשקעה בפרויקטים חדשים, עם ליבה של אנשים יעילים ומוכשרים שעובדים עם מגוון של חברות אחרות. התוצאה: מאז תחילת 2010, שישים אחוזים מהחומרים בפורטפוליו של סאנופי-אוונטיס מפותחים בשיתופי פעולה.
נקווה שהמגמה – שיתוף פעולה, במקום השתלטות – תתפוס אחיזה גם בחברות אחרות מלבד סאנופי-אוונטיס, ותביא לפיתוח של טכנולוגיות ומוצרים חדשים בזמן קצר יותר וביעילות רבה יותר. שיתופי פעולה מסוג זה יכולים גם לקדם פרויקטים המשלבים ידע ומומחיות מתחומים שונים, כחיישני גלוקוז המחוברים ישירות למשאבות אינסולין, או ידיים רובוטיות עם קישור למערכת העצבים.
מנכ”ל משרד התמ”ת: “התוכנית שלנו להקמת קרן מו”פ וביוטק מתקדמת”
מנכ”ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שרון קדמי נאם הבוקר בכנס הפתיחה של שבוע “ILSI- ביומד ישראל 2010” – האירוע המרכזי השנתי של תעשיית מדעי החיים בישראל. “אני גאה שהכנס שנערך בפעם התשיעית בישראל, ונהפך במהלך השנים לשם מותג שמציג את תעשיות הביוטכנולוגיה הישראליות הטובות ביותר. תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל היא תעשייה דינאמית וחדשנית שמייצגת את רוח היזמות הישראלית וקהילת העסקים החיה”.
הכנס נערך במעמד נשיא המדינה שמעון פרס, שר הכלכלה והטכנולוגיה של גרמניה ריינר ברודרל ושר הכלכלה של ליטא דמיוס קריביס.
שרון קדמי אמר עוד כי “פתרונות תעשיית מדעי החיים והטכנולוגיה החדשנית עוזרת לשפר את האיכות של החיים בכל העולם. את זה אנו משיגים דרך מחקר באקדמיה או במעבדות תעשייתיות אשר דורשות את התשתיות הנכונות והשקעות במו”פ. תעשיית מדעי החיים גדלה באופן משמעותי בעשור האחרון. חווינו את הצלחתה של חברת טבע, היום אחת מחברות התרופות הגנריות הגדולות והמובילות בעולם. באותו זמן אנו רואים את הצמיחה של הדור הבא של חברות בסקטור הזה בישראל”.
“ע”פ הסטטיסטיקות של IVA במהלך 2008 ו-2009 116 מתוך 447 חברות, (כ-25% מהחברות) אשר גייסו כספים באותה תקופה היו מתחום מדעי החיים. מעבר לזה, גיוס 41% מהכספים של ה-seed במהלך 2009 היה ע”י סטארטאפים מתחום מדעי החיים. המספרים הללו מוכיחים את היקף החשיבות והמרכזיות של תעשיות מדעי החיים לתעשיית ההייטק הישראלית”.
קדמי הדגיש כי משרד התמ”ת תומך בתעשיית מדעי החיים במשך שלבי חיי המוצר. המשרד מספק סיוע מהשלב ההתחלתי של היזם הבודד דרך תוכנית החממות כמו כן דרך תמיכות במו”פ הניתנות ע”י לשכת המדען הראשי. בשלבים מאוחרים יותר, המשרד תומך בהכנת תשתיות לייצור ע”י מרכז השקעות. כמו כן, מספק תמיכה בינלאומית ע”י היכרות למשקיעים חיצוניים המרוכז ע”י המטה לקידות השקעות וכן מקדם שיתופי פעולה אחרים באמצעות מינהל סחר חוץ.
“התוכנית שלנו להקמת קרן מו”פ וביוטק גם מתקדמת. במהלך השנה האחרונה, 4 קבוצות ניהול נבחרו על מנת לעמוד בהתחייבויות הממשלה ל-24 מליון דולר. זה אומר שאם הם יגייסו 76 מליון דולר עד מאי 2011, כל אחד מהם יקבל 24 מליון דולר, אשר צפויים להזרים 400 מליון דולר לתעשיית הביוטק ויעזרו לתעשייה לממש את הפוטנציאל העסקי שלה.אני מאמין שבעזרת התמיכה של קרן הביוטק הממשלתית, אנו נחזה בתוצאות מרשימות מהתעשייה הזאת”. אמר קדמי.
קדמי שיבח את שיתוף הפעולה הבילאטרלי עם גרמניה וליטא שהינו בעל חשיבות רבה ומייצג פוטנציאל גדול לצמיחה ופיתוח נוסף לחברות ומחקר בסקטור.
כמו כן, ציין קדמי בדבריו את תוכנית שיתוף הפעולה הישראלי- גרמני בתחום המו”פ לתמיכה בפרויקטים משותפים. יוזמה חשובה נוספת שהעלה מנכ”ל משרד התמ”ת הינה שיווק ישראל ברחבי העולם כמרכז קליני. “המשרד דרך מינהל סחר חוץ ביחד עם משרד הבריאות מקדמים את ישראל כיעד לביצוע מחקרים קליניים, משתמשים בהטרוגניות של האוכלוסיה הישראלית, בתי חולים מתקדמים והון אנושי מצוין מתחום הרפואה”.
“כדי לתת דוגמא למספר הצלחות ישראליות מתחום מדעי החיים במהלך 2009 אני יכול לציין את חברת Medtronic אשר רכשה את חברת Ventor ו-Alcon אשר רכשה את החברה הישראלית Optoniol. אלו רק שתי דוגמאות לעניין שאנו עדים לו בתעשיית המדע הישראלית ע”י שחקנים בינלאומיים”, אמר קדמי.
קדמי הוסיף כי “אסור שהצלחות אלו יובילו אותנו למסקנה שאין צורך בתמיכה ממשלתית. כאשר אנו מסתכלים על החשיבות של התעשייה בזירה הישראלית והבינלאומית, אני חושב שברור שתמיכה ממשלתית חייבת להעמיק והמודלים לתמיכה צריכים להיבחן. זהו מאמץ שלא יהיה קצר או פשוט אבל הכרחי אם אנו רוצים לתרגם את הפוטנציאל של מדעי החיים למשרות חדשות, ייצוא והשקעות זרות, לטובת החברה הישראלית”.
