שלוש תועלות במוצר אחד שפיתחה חברה מקמפלה בירת אוגנדה: לבנים העשויות משאריות פסולת חקלאית יאפשרו לחסוך אנרגיה וכסף, לחסוך בכריתת עצים ולנקות את הסביבה מפסולת חקלאית זו * מתי יישמו זאת בארץ?
אחת הצרות הסביבתיות בארצות מתפתחות היא כריתת עצים לבעירה או לייצור פחם עץ. גם ביבשות אחרות אבל בעיקר באפריקה ניתן לראות שטחים נרחבים בהם נעלם היער או החורש, את העצים שהיו או את התוצאה ניתן לראות לאורך הדרכים כשקי פחם עץ המוצעים למכירה.
צריכת פחם העץ פוגעת בכל חלקה טובה ומהוה גורם נכבד במידבור שטחים נירחבים ובגרימת שטפונות והצפות באזורים רבים. גם בארצנו הקטנה שמבחינה אקלימית רובה ככולה מדבר או חצי-מדבר כריתת עצים פראית פוגעת ביערות ובסביבה. כמובן שכאשר הכריתה היא עבירה יש לטפל בעבריינים ביד קשה, אבל מן הידועות היא כי כאשר יש דרישה למוצר מסוים (ובמקרה הנוכחי הדרישה נובעת מצורך חיוני) יהיה מי שיספק את המוצר גם במחיר עבירה.
במזרח אפריקה הדרישה לפחם עץ גבוהה והיערות ניפגעים… יש פתרון, – Biomass briquettes – לבני “מסה ביולוגית” שניתנות לשימוש כחומר בערה לבישול ולחימום מחליפות את השימוש בפחם עץ. הלבנים מיוצרות ע”י דחיסה של שירי צמחים מחקלאות – זבל עופות ובהמות יבש, גבעולי אורז, חיטה, שעורה ותירס, שיירים צמחיים משדות בוטנים, קליפות פולי קפה, נסורת ממנסרות ועוד. כל אלה נאספים, מעורבבים ונכבשים ללבנים. הלבנים בוערות בתנורים
שתוכננו וניבנו במיוחד לשימוש בלבנים, התנורים מיוצרים בגדלים שונים, קטנים שניתנים לנשיאה או גדולים שקבועים במקומם. התנורים מבודדים וסגורים כך שהשימוש בהם חסכוני ויעיל ואינו מפיץ עשן.
על פי אחד היצרנים בקמפלה שבאוגנדה, עלות הלבנים לצרכן היא כחמישית מפחם עץ, והן מספקות כ 30% יותר אנרגיה, שימוש נכון בלבנים באזורים כפריים חוסך את הפגיעה בעצים ובסביבה. שמוש בלבנים באזורים עירוניים מביא לחסכון של עד 50% בהשוואה לשימוש בחשמל או בגאז.
חשוב להסביר כי גם במלונות מפוארים נפוץ השמוש בפחם עץ לבישול ולחימום.
מפעל הלבנים באוגנדה מספק את צרכי התושבים שבשכנותו. חקלאים ורועים כמו גם תושבי ישובים עירוניים משתמשים בלבני ההסקה וע”י כך מועילים לסביבה, פעם אחת ע”י החיסכון בשימוש בדלק מחצבי, פעם נוספת ע”י מניעת פגיעה בצמחיה ועוד פעם ע”י ניקיון הסביבה החקלאית מפסולת צמחית. אבסי קזיבואה, Abasi Kazibwe מנהל חוות קפה ומיפעל לעיבוד הפולים, החל את היוזמה לייצור ללבני ההסקה בעיקבות עליית מחירי הדלק, עליה שהביאה לביקוש לפחם עץ וכתוצאה מכך להאצה בהשמדת יערות.
ייצור ושווק תחליף לפחם עץ ולדלק מחצבי מעורר את התנגדותם של יצרני הפחם כמו גם את התנגדותם של ספקי דלק, ובכל זאת: בסביבתו המיידית של המפעל יותר ויותר תושבים עוברים לשימוש בלבני ההסקה.
ה”חסרון” היחידי בשימוש בלבנים הוא הצורך בתנור יעודי, אלא שתנורים אלה פשוטים וזולים ולכן יש להניח ולקוות כי השימוש בלבנים יחדור לכל מקום ויתפשט ביבשת אפריקה ומעבר לה.
אצלנו : בימים בהם אנו קוראים ושומעים חדשות לבקרים על השמדת / כריתת עצים, כאשר הכריתה נובעת מביקוש לחומרי בעירה… ראוי ונכון יהיה ליישם את השימוש בלבני הסקה, לבנים שיצילו יערות וסביבה.
דר' אסף רוזנטל, אקולוג,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298,
דוא‘ל: [email protected]
7 תגובות
לאחר פרסום הרשימה התקשר אלי ניר וסיפר לי כי במיפעלו BRICO (בריקו) שבצפון מייצרים לבנים מפסולת עץ ,
לדבריו כל לבנה במשקל של 1000-800 גר’ מפיקה למעלה
מ 6000 קלוריות , כלומר כמעט פי שניים מעץ גלמי,
ורק מעט פחות מנפט !
המפעל מייצר את הלבנים מפסולת (עץ) שנאספת בסביבה
והלבנים משווקות להבערה ב”קמינים” לחימום או לסרוגין
להבערת מדורות “פיקניק” וכד’.
מאחר ולא ידעתי על קיום המיפעל ומאחר ולדעתי מיפעל שכזה מהווה תרומה ניכבדה לאיכות הסביבה , אני מבקש לפרסם את עובדת קיומו של מיזם חיובי ,
להלן כתובת האתר
http://brico.co.il/apage/13922.php
ושוב שמחתי לשמוע מניר
תודה !
לאסף:
מי שהיה במזרח אפריקה (למשל אוגנדה) יודע שיערות לא נכרתים כדי לשמש להסקה. המקומיים שורפים את היער כדי
להשיג עוד שטחי מרעה וחקלאות.
לבני הסקה לא יצילו את מעט היערות שנשארו באוגנדה.
הרעיון שמעלה כאן עמי בכר, לגבי הטמנת
פסולת באיזורי הפחתה, הוא רעיון מעניין
שלא שמעתי עד כה. עד כמה הוא באמת פרקטי?
לגבי שאלת הדלקים: אני עם משה כץ. ביודיזל
רק מחליף צרה אחת בצרה אחרת. חייבים
לעבור למקורות אנרגיה נכונים יותר לטווח
הארוך: אנרגיה סולארית היא הפיתרון ההגיוני
לטעמי, למרות העלות הגבוהה יותר כרגע.
פתרון נוסף הינו אנרגיה גיאוטרמית: שניהם
אינם מפירים את מאזן האנרגיה הכללי של כדור הארץ,
בסופו של דבר.
רן
האזינו לתוכניתי ‘עושים היסטוריה!’, פודקאסט
דו שבועי על ההיסטוריה של המדע והטכנולוגיה.
http://www.ranlevi.blogspot.com
בנוגע לביודלקים למיניהם (בתגובה לעמי בכר)
ביודלק הוא דלק רגיל שמופק מחומרים אורגאניים כמו תירס, קנה סוכר ועכשיו מתברר גם מקקאו. כל יתרונו הנו שכעת עם עלית מחירי הדלק לגדל אותו הולך ונהיה יותר רווחי כלכלית. הוא מזהם בערך אותו דבר כמו דלק מאובנים כאשר היתרון לכאורה שלו הוא שניתן לגדל אותו. כלומר שכל ה CO2 שהוא מכיל למעשה מגיע מהאטמוספרה ?!
אבל וזה אבל גדול ! כדי לגדל אותו מבראים יערות עד שזה תורם להתחממות! והכי חמור כדי לגדל אותו חקלאים מפסיקים לגדל תבואה ומזון !!!
אז בפעם הבאה שאתם שומעים על עליה במחירי הלחם, תירס, חלב, בשר, ביצים (בעלי החיים אוכלים תבואה שמחירה עולה) ועוד ועוד תדעו שאת התודה אתם חייבים לאיזה אמריקאי שמן שנוסע ברכב שצורך ליטר ל4 קילומטר ולא איכפת לו אם זה ביו או מאובן לו יש מספיק כסף גם לדלק וגם לאוכל. בפעם הבאה שתשמעו על רעב באיזו מדינה בעולם השלישי תבינו מאיפה זה בא. כשתשימו לב שהמינוס בבנק שלכם הולך וגודל למרות שאתם לא קונים יותר תבינו שזה הכל מהביושטות הזו.
נ.ב.
פסולת קשה ורעילה שלא ניתן לנטרל ולהתגבר עליה, כדאי לקבור באיזורי הפחתה – בין לוחות תקטוניים. כך תיבלע הפסולת "לנצח" אל ליבו של כדור הארץ ולא נאלץ להתמודד איתה לעולם. בפועל יש למצוא את אחד מאזורי ההפחתה, לחפור בהם בור קטן, לטמון את הפסולת ולכסות. עם השנים ועם התזוזות התקטוניות יאכל הבור על תוכנו.
רעיון יפה ומעניין. כמו כן נראה לי שעדיין לא מיצינו רעיונות שווים בתחום השריפה. על פניו נראה שכל העיבוד והאיסוף והדחיסה וכו’ יניבו השקעה גדולה בעבור יחידת אנרגיה נתונה, אבל אם הממציאים טוענים שהדבר בכל זאת משתלם וחסכוני – הרי שיש בהחלט לבדוק את העניין.
האדם מייצר פסולת והיא טובה מאוד אם יודעים איך להשתמש בה – למשל כמו כאן, בשריפה וביצירת אנרגיה. בנוסף לשימוש בתוצרי לוואי של התעשיה, נדמה לי שעדיין לא חקרו מספיק ולעומק את האפשרויות של ביו-דיזל או שימוש מיקרוביאלי ליצור אנרגיה. לאחרונה התבשרנו על שיטה ליצירת מימן מולקולרי מחיידקים שמקבלים מזון אורגני (פסולת אורגנית). התחום הזה מתפתח כעת ונקווה שבעתיד נראה תוצאות ירוקות וזולות לרווחת כולנו.