ביו דלק – עכשיו קרוב מתמיד

מצב מצבורי והספקת הדלק ממקורות מאובנים בעולם הולך ורע, "קתרינה" האיצה את הבנת הצורך בתחליפים : מנועי מימן, מנועים חשמליים, מנועים "היברידים" /מעורבים, מפותחים וצוברים לקוחות ואוהדים אבל הדרך המהירה יותר היא יצור ביו- דיזל, דלק המיוצר ממקורות צימחיים

מצב מצבורי והספקת הדלק ממקורות מאובנים בעולם הולך ורע, "קתרינה" האיצה את הבנת הצורך בתחליפים : מנועי מימן, מנועים חשמליים, מנועים "היברידים" /מעורבים, מפותחים וצוברים לקוחות ואוהדים אבל הדרך המהירה יותר היא יצור ביו- דיזל, דלק המיוצר ממקורות צימחיים.

אצלנו ראינו מי שמנסה לייצר ביו-דיזל משמני טיגון שנאספים במסעדות, מה שמספק מספיק דלק ל"קוריוז" בשלב הנוכחי. היצור המסחרי הולך ומתפתח בארה"ב, שם מגדלים סויה לצרכי דלק. באוסטרליה, וברוסיה צועדים לכוון דומה.

באירופה, נוסף למחקרים להפקת ביו-דיזל החלו חקלאים לגדל "דלק" מסוג אחר Miscanthus – עשב-פיל הוא מין דגן המוכר אצלנו בשימושו כגדר-חיה, מסתבר כי עשב-פיל בוער בטמפרטורות גבוהות מאד. מאחר ותוך כדי גידולו העשב סופח פחמן-דו-חמצני מהאוויר ועם בעירתו הגז משתחרר הרי "תרומת" התהליך לגז החממה היא אפס.

אחרי זיהוי האפשרות, הצליחו המפתחים להגיע ל15 טון חומר יבש לדונם. זאת בהוצאות קטנות מכל גידול אחר, כאשר על פי הערכה כ 10% מהקרקעות החקלאיות (שאינן מנוצלות) באירופה מתאימות לגידול ה"דלק" החילופי. האיחוד האירופי מעודד חוואים לגדל את עשב-הפיל כחומר שישמש דלק לתחנות כח (לייצור חשמל) כך שעד 2008, 10% מייצור החשמל "יונע" ב דלק חילופי / עשב-פיל.

בגרמניה פיתח כימאי תהליך להפקת ביו-דיזל מאשפה אורגניתֿ. ה"ממציא" פירסם את הפיתוח והוסיף כי "כדי לקבל דלק באיכות גבוהה הוסיף לתערובת פגרי חתולים שאסף לצידי כבישים". ההודעה המוזרה גררה תגובות שליליות רבות אבל : אחרי הפירסומים בתקשורת שלנו על כמויות האשפה ופגרי בהמות המושלכות בנחלי הארץ יתכן שיש מקום ליבא את השיטה.

בנפאל זכה מיזם להפקת אנרגיה בפרס סביבתי. המיזם שנקרא "התכנית לתמיכה בהפקת ביו-גאז" יושם במחוזות רבים בהצלחה. ביו-גאז/מתאן מופק מגללי בקר ומשמש לבישול, חימום הבתים ותאורה. ייצור המתאן הוא תהליך פשוט : הגללים /זבל, נאטמים במיכלים, מוספים מים, בקטריות שחיות בגללים (בקיבות הבקר) מפרידות את הזבל ופולטות גז מתאן שנאסף בראש המיכל לצינור, הצינור יכול למלא מיכלים או להתחבר למבערים במטבח.

במיכל הזבל נותר מעט גאז דו-תחמוצת-פחמן שמעורבב עם החומר היבש שמשמש כקומפוסט לדישון שדות. על פי פרסומי היזמים בתוך שנה הגיעו להארת וחימום 140 אלף מטבחים. חיסכון של 400 טון עצי בערה ו-800,000 ליטר נפט. כמו כן נימנעה פליטת 600 טון גאזי חממה.

הרווח כפול ומכופל שכן ע"י שריפת המתאן המופק מגללי הבהמות, מונעים פליטתו לאטמוספירה (המתאן הוא גאז חממה ), במקביל חוסכים בשריפת עצים כלומר מונעים פליטת דו-תחמוצת-הפחמן, העצים הירוקים קולטים גאזי חממה. רווח משולש לסביבה וליושביה.

רווח נוסף הוא האפשרות למכור "זכויות פליטת מזהמים" לארצות תעשיתיות, זאת על פי אמנת קיוטו, הצלחת השיטה הביאה להעתקתה לארצות נוספות באסיה ובאפריקה.

חברי בארה"ב עוסק בהתקנת מערכת הזרקת מטנול למנועי דיזל. על פי מפתח השיטה, הזרקת מטנול מעצימה את ביצועי המנוע ב20% – 30% וגורמת לחיסכון של 30% בצריכת הדלק, בשקלול עלות המתנול + החסכון + העליה בספיקה מקבלים ירידה של כ 40% בהוצאות, שריפת הדלק משופרת וכתוצאה מכך ירידה של 20% בכמות המזהמים הנפלטים.

המערכת מורכבת למנועים בינוניים וגדולים : משאיות, מנועי בארות ומשאבות מים, גנרטורים וכד'., היום אחרי "קתרינה" ועלית מחירי הדלק, עולה הביקוש למערכת. החשש היחיד שבגללו נמנעים בעלי מנועים להתקין את המערכת היא החשש ממכורים/אלכוהוליסטים, שיחבלו במערכת כדי להגיע למתנול שנחשב כתחליף לחמרים ממכרים ולמשקאות אלכוהוליים. את השיטה פיתח (בארץ) עולה חדש מרוסיה, אחרי שניתקל בבירוקרטיה הישראלית העביר את פעילותו לארה"ב, לפיכך הוא שומר על אלמוניות ועל סודיות מקצועית.

באוסטרליה בה מקווים שעד 2010 ייצרו בה 350 אלף טון ביו-דלק יש מי שטוען כי חשוב לבדוק היטב את ההשפעות הסביבתיות (השליליות) של הביו-דלק (ביו-דלק = בנזין+תוספים ביולוגים ) אחד המרכיבים החשובים בביו-דלק הוא אתנול המופק מקנה-סוכר. האתנול משמש תוסף לדלק לשיפור הבעירה ולהפחתת פליטת מזהמים, אלא שעל פי דר' ניבן מאוניברסיטת ניו-סאות'-ווילס יש סיכון כי אדי אתנול, יזהמו מי-תהום. כמו כן, אדי אתנול שיפלטו יגרמו להליך של יצירת ערפיח, כתוצאה מאדי תחמוצת-חנקן ואוזון שמהווים גורמים רעילים בערפיח (סמוג) שנוצר בערים.

כמו כן יש טענה כי השימוש בביו דלק לא יפחית בהרבה את פליטת דו-תחמוצת-פחמן שכן הליך ההכנה/בישול וזיקוק דורש אנרגיה שתתרום לפליטת מזהמים. ביו-דיזל לעומת זאת יהיה "נקי" מבעיות כאלה, מפעל אוסטרלי מייצר ביו-דיזל מפסולת הנאספת מבתי-מטבחיים, שמן ממסעדות ופסולת צמחית. המפעל יכול לייצר 44 אלף טון בשנה ויוזמים הקמת מפעל נוסף גדול ממנו, כך שהמעבר לביו-דיזל ניראה ממשי.

בכל מקרה גם אם בעיית הזיהום לא תיפתר במלואה, הרי ברור שתחליפים שונים ישחררו את הצרכנים מהתלות בנפט.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. ביודיזל אכן מוצר עתיק יומין,
    באוסטרליה אנשים רבים שנים רבות נוסעים על ביודיזל.
    בגרמניה 20% ביודיזל בתחנת הדלק נראה מאוד טבעי.
    אבל בארץ לפחות הייצור הביתי פורח.
    אז אם גם אתם רוצים לעבור הכשרה ולהצטרף ליצרני הביודיזל ביתיים.
    באתר ארגון הביודיזל הישראלי יש קורס בשבילכם.

  2. חברה, אנחנו ארץ של עליה , לא כולם אמורים להצטיין באיות ובדקדוק.

    שיהיה לנו יום תוב
    ולא לשכוח להדליק עורות בחורף

    סבדרמיש יהודה

  3. כל הכבוד לכתב, שכחתם ואולי אף נעלם מכם כי יש בעולם ביו דיזל המופק מאצות. יש הוכחות כתובות וגם כאלו שמזמן עברו את הסטארט אפ וצפויות להפיק כמויות העולות על אלו המופקות כיום.
    העיקר, אין פגיעה בשרשרת המזון לעומת אלו המיוצרים ממזון וגורמים להעלאת מחירי המזון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן