דלק צמחי ( biofuel ) טוב או רע

מחקר שמומן ע"י האיחוד האירופי ונערך בשלוש השנים האחרונות בברזיל, מקסיקו, גאנה, זמביה, אינדונזיה ומלזיה מנסה לזהות את החיוב והשלילה שבמעבר לדלק צמחי מבחינת ההשפעה על הסביבה הטבעית ועל התושבים באזורים שפותחו לגידול הדלק צמחי.

צמח הז'טרופה. מתוך ויקיפדיה
צמח הז'טרופה. מתוך ויקיפדיה

מחקר שהחוקרים נתנו לו את השם "Bioenergy, sustainability and trade-offs: Can we avoid deforestation while promoting biofuels?" "דלק ביולוגי: קיימות ושקלול תמורות, האם ניתן להימנע מבעור יערות תוך קידום השימוש בדלק צמחי?‫"

המחקר מומן ע"י האיחוד האירופי ונערך בשלוש השנים האחרונות בברזיל, מקסיקו, גאנה, זמביה, אינדונזיה ומלזיה ומנסה לזהות את החיוב והשלילה שבמעבר לדלק צמחי מבחינת ההשפעה על הסביבה הטבעית ועל התושבים באזורים שפותחו לגידול הדלק צמחי.

בתחילת המאה ה-21, רעיון השימוש בדלק צמחי שגשג. הסרת התלות בדלק מחצבי ושימוש בדלק שאינו גורם לפליטות עודפות של גזי חממה היוו את הדחף העיקרי ליישום הרעיון. עליהם נוסף הרעיון כי גידולי דלק צמחי יתנו ביטחון קיומי ליושבי אזורים כפריים בארצות נחשלות. אלא שמחקר של "המרכז הבינ"ל ליערנות" CIFOR ‫- Center for International Forestry Research  מראה שהתמונה אינה כה "ירוקה".

על פי המחקר, ההשפעות החברתית והכלכלית של גידול דלק צמחי ע"י מגדלים קטנים ומגדלים בקנה מידה תעשייתי – אינן תמיד חיוביות. באזורים רבים בעולם רק חלק קטן מהשמדת היערות מיוחס ישירות לגידול דלק צמחי, שכן רוב הנזק הישיר מיוחס לגידולים כמו סויה, תירס, קנה-סוכר ובעיקר דקל-שמן. גידולים שנחשבים כמזון, כלומר גידולים שמגיעים לשווקים כמזון, אבל רובם ככולם משמשים גם לייצור דלק צמחי. לכן קשה למדוד את השפעת שוק הדלק צמחי על ביעור היערות.

למרות זאת אין להתעלם מההשפעה השלילית של גידולי דלק צמחי על הסביבה הטבעית. השפעה שונה באזורים שונים, שתלויה באופן בו מתפתח שוק הדלק הצמחי ובצורת השימוש בקרקע ‫(עליה מגדלים את הדלק הצמחי). נמצא כי השקעות בגידול דלק צמחי בקנה מידה תעשייתי: באינדונזיה לגידול דקל-שמן, או בברזיל לגידול סויה – גורמות לתיגבור השמדת יערות.

השפעה חברתית

המחקר הראה כי עובדים במטעים גדולים בברזיל, במלזיה ובאינדונזיה מדווחים על שיפור בתנאי חייהם, בגלל עבודה קבועה, גישה לשרותים חברתיים והכנסה גבוהה יותר.

אלא שכלל מספרם של העובדים במטעים נשאר נמוך – נמוך גם ממספר האנשים שישבו בעבר על השטחים בהם ניטעו המטעים. לאיכרים באזורים כפריים שעד המעבר לגידולי דלק צמחי חיו ממשקי בית ומכירת העודפים, לא היתה הכנסה קבועה ולכן כשהם הופכים לשכירים, הם נוטים לראות בחיוב את השכר הקבוע. אלא שיש מקרים בהם למרות השכר הקבוע יש ירידה ברמת החיים, בעיקר בגלל השינוי שבין עבודה קבועה לעיסוקים שמשתנים בהתאם לעונות השנה ולתנאי השטח. שטחי אדמה משמשים לגידולים שונים ורבים, לכן כפריים שהפכו לשכירים בחוות גדולות שאיבדו את אדמתם מרגישים נפגעים. הקרקע נתנה לבעליה בטחון שאבד. מי שהפך לשכיר אינו יכול לשוב ולגדל אורז, ירקות, פירות או פרות, שכן הקרקע בבעלות היזם, וכך איכר שהיה עצמאי הופך להיות ווסל.

מגדלי ז'טרופה קטנים בזמביה או במקסיקו נאבקים בגלל חוסר בטחון בכמויות היבול, בדגם העסקי ובאפשרויות השיווק. לא כל מי שברצונו לפתח את הענף, מצליח לעמוד בהוצאות הראשוניות. כניסה של יזמים בקנה מידה תעשייתי לשוק הז'טרופה גורם לעליית מחירי הקרקע, וכך יזמים קטנים מסולקים מהמערכת לטובת "טייקונים".

העלות הסביבתית

חוסר הביטחון בהספקת דלק מחצבי גרם לממשלות שונות, כמו האיחוד האירופי וארה"ב, להתחייב להגברת השימוש במקורות אנרגיה מתחדשת כולל דלק צמחי.

התחייבויות אלה הביאו לגידול נכבד בשטחים בהם מגדלים דלק צמחי. דלק צמחי התקבל כ-"קלע הכסף", כמה שיאפשר את מיתון פליטות גזי החממה. יזמים קיבלו הטבות ותמריצים כדי לפתח את גידולי הדלק הצמחי, אלא שלאור נסיונות בחמש השנים האחרונות התעוררו אתגרים בלתי צפויים. הראשון שבהם הוא: ברוא יערות כדי להכשיר שטחים לגידול סויה, קנה-סוכר, תירס ודקל-שמן.

במחצית אוקטובר פרסם האיחוד האירופי שורת כללים שאמורים לפקח על מקורות הדלק הצמחי במטרה למתן את הפגיעה בסביבה הטבעית, כמו גם למנוע פליטת מזהמים עקיפה ‫(בגלל ברוא יערות). לדברי נציבת האיחוד לאקלים וסביבה: "במקרים רבים התברר כי ה"חכמה הסביבתית " בגידול דלק צמחי גורמת לפגיעה גרועה יותר מהשימוש בדלק מחצבי" והוסיפה כי: "עיקר הפגיעה נובעת משינויים בשימוש בשטחים מיוערים".

באותה מידת חשיבות ניתן להתייחס לעובדה כי גידולי דלק צמחי הלכו ותפסו את מקומם של גידולי מזון, ושוב, מאחר שקשה להפריד בין גידולים חקלאיים שישווקו כמזון לבין גידולי דלק צמחי – רק בסיום המחקר התבררה גודלה של "תרומת" גידולי הדלק הצמחי לפגיעה.

החוקרים מבטיחים כי ימשיכו בעבודתם כדי לקבל הערכות נוספות באשר להשפעות הביקוש לדלק צמחי על התושבים והסביבה, ובנתיים, אחת ממסקנות המחקר היא כי: "יש להדק את הפיקוח על יצרנים ויזמים גדולים ובה בעת לתמוך במגדלים קטנים. יש צורך בהגנה משפטית על תושבים כפריים, שתאפשר להם להמשיך ולעבד את שטחיהם באופן מסורתי ולאפשר להם גישה לשווקים".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. צמח הסטיוויה נותן מתיקות פי 300-400 מקני סוכר להערכתי כ 10% משטח קני סוכר אילו יעברו לגידול סטיוויה בהם יוכלו לספק את המתוק הנדרש מקני הסוכר וכך גם בסלק סוכר ותירס הדבר ישחרר כמות אדירה של צמחים לייצור דלק ביולוגי ולא על חשבון השטח המיוער
    בנוסף ימנע הדבר את הנזקים הבריאותיים הנגרמים מהסוכר הנצרך כיום כיוון שבסטיוויה הינו ללא קלוריות כמעט
    כיצד ניתן להעביר את הרעיון למימוש על ידי היצרנים הגדולים?

  2. כתבה מצוינת ואכן גם מלכודים נוספים: המעבר לגידול צמחיה מייצרת דלק על חשבון צמחיה אכילה לאדם העלתה באופן דרמטי את מחירי הקומודיטיס כגון סוכר, סויה וכו' וכך אוכלוסיות ועמים שלמים נפגעים קשות מכיוון ששכרם לא עלה אך עלות מזונם הבסיסי עלתה. יתירה מזו, קרנות גידור חסרות לב שהבינו את המגמה צברו באופן ספקולטיבי כמויות עתק של תוצרי מזון בסיסיים וגרמו לעלייה מלאכותית במחיריהם. מסכים לחלוטין עם עמי בכר.

  3. בהנדסה ביוטכנולוגית יש לייצר צמחים בעלי קצב גידול סרטני שיהיו עמידים לסביבת המדבר ויוכלו לקבל מים מליחים שנשאבים במקום. כך תתקבל ביומסה טובה ובעלות נמוכה. יש לשרוף את החומר במפעל מקומים גם כן ולהעביר את החשמל אל העיר. במקום כולו אפשר לצפות את המבנים בפנלים סולרים ולעדות טחנות רוח שישאבו את המים עבור הדקלים.

    הקרקע במדבר סהרה – בחינם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן