האם קיימת מוכנות ביולוגית מולדת בקרב התינוקות לעיבוד מידע כמותי ולחשיבה מתמטית? על שאלה זו מנסים להשיב חוקרי המעבדה האלקטרו-פיזיולוגית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב,
אבי בליזובסקי
תינוק עם כובע האלקטרודות המחובר לראשו, צופה בסרט מלווה בפס-קול של המלחין יוסי ימפל, שהוכן במיוחד עבור המחקר.
האם קיימת מוכנות ביולוגית מולדת בקרב התינוקות לעיבוד מידע כמותי ולחשיבה מתמטית? על שאלה זו מנסים להשיב חוקרי המעבדה האלקטרו-פיזיולוגית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, במסגרת מחקר חדש, בראשותה של ד”ר אנדראה ברגר מהמחלקה למדעי התנהגות באוניברסיטה.
במסגרת המחקר, המתבצע בשיתוף פעולה עם פרופ' מיכאל פוזנר מאוניברסיטת אורגון, והממומן על ידי הקרן הדו-לאומית למדע ישראל-ארה”ב (BSF), ביקרו לאחרונה במעבדה יותר מ-50 תינוקות בגילאים 5-9 חודשים.הפרויקט בודק את ההבחנה בין כמויות בסיסיות (1,2) בקרב תינוקות, וההבנה הראשונית של פעולות חשבון פשוטות, כגון הוספה והחסרה.
לדברי ד”ר ברגר, החוקרים מצפים לכך שתהיה אבחנה ברמה של הפעילות המוחית בין מצב בו התינוק צופה בפעולה חשבונית נכונה (למשל, אם הייתה בובה אחת והתווספה עוד אחת, כעת יש שתי בובות), לעומת מצב בו התינוק צופה בפעולה חשבונית שגויה (למשל, אם הייתה בובה אחת והתווספה עוד אחת, וכעת יש רק בובה אחת).
תוצאות המחקר עשויות לחזק את הטענה שקיימת מוכנות ביולוגית מולדת לעיבוד מידע כמותי ולחשיבה המתמטית. כמו כן, ירחיב המחקר את הידע הקיים לגבי האופן שבו המוח של ילדים קטנים מעבד מידע מן הסוג הזה, האזורים המוחיים המעורבים בתהליך, התזמון של התהליכים הקוגניטיביים המעורבים ועוד.
