סיקור מקיף

החללית בראשית הנמיכה והתקרבה לפני הירח

בינתיים המשיכה החללית בראשית לשדר תמונות שצילמה במהלך סוף השבוע, לפני התמרון

עדכון, יום שני, 8.4 

הבוקר, יום שני ה-8.4.19 בשעה 07:48 ביצעו חברי הצוות ההנדסי שלSpaceIL והתעשייה האווירית תמרון נוסף סביב הירח. במהלך התמרון פעלו המנועים במשך כ-36 שניות וכמות הדלק שנשרפה עמדה על כ-6 ק”ג.

בתמרון גובה האפולונה (הנקודה הרחוקה מפני הירח) הורד מגובה של 750 ק”מ ל-200 ק”מ מפני הירח והפך בפועל לפרילונה (הנקודה הקרובה ביותר לפני הירח). החללית כעת במסלול אליפטי בגובה של 211 עד 467 ק”מ מפני הירח.

הצד המרוחק של הירח, מגובה 550 ק"מ. הצד הרחוק של הירח- קרדיט לצילום בראשית באדיבות SpaceIL והתעשייה האווירית.
הצד המרוחק של הירח, מגובה 550 ק”מ. הצד הרחוק של הירח- קרדיט לצילום בראשית באדיבות SpaceIL והתעשייה האווירית.

 

תמרון ראשון מוצלח לחללית בראשית סביב הירח הקטין את גובה מסלולה

עדכון – יום ראשון, 7.4.2019

הבוקר, יום ראשון ה- 7.4.19 בשעה 04:36 בוצע תמרון מוצלח ראשון סביב הירח של בראשית על ידי הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית. במהלך התמרון פעלו המנועים במשך כ 271 שניות וכמות הדלק שנשרפה עמדה על כ – 55 ק”ג. בתמרון זה פעלו כל מנועי החללית בו זמנית לבלימת החללית בעוצמה הגבוהה ביותר עד כה (הדחף המקסימלי של החללית).

בתמרון, גובה האפולונה (הנקודה הרחוקה מפני הירח ) הורד מגובה של 10,400 ק”מ לכ- 750 ק”מ מפני הירח. הפרילונה (הנקודה הקרובה לפני הירח) נותרה כ 460 ק”מ מפני הירח.

במהלך סוף השבוע, בראשית צילמה תמונות נוספות של הצד הרחוק של הירח- קרדיט לצילום בראשית באדיבות SpaceIL והתעשייה האווירית.

האחת, צולמה מעל הפרילונה ביום 5.4 בשעה 8:00 ( שעון ישראל) בגובה של 550 ק”מ. והשנייה צולמה באותו היום בשעה 9:50 (שעון ישראל) במרחק של 2500 ק”מ מעל פני הירח.

הצד המרוחק של הירח, מגובה 550 ק"מ. הצד הרחוק של הירח- קרדיט לצילום בראשית באדיבות SpaceIL והתעשייה האווירית.
הצד המרוחק של הירח, מגובה 550 ק”מ. הצד הרחוק של הירח- קרדיט לצילום בראשית באדיבות SpaceIL והתעשייה האווירית.

3 תגובות

  1. קונאן הסר דאגה מלבך, אני בטוח שהחללית לא אבדה/התרסקה ושלא מסתירים שום דבר מפנינו (פרט לבסיסי החייזרים שנראים בבירור בתמונות שלא פורסמו).

    אני מניח שזה קשור לרוחב סרט צר שמאפשר להעביר מידע רק בקצבים נמוכים, וגם זה שניתן לשדר כנראה רק כאשר מדינת ישראל והחללית נמצאים בקו ראייה ישיר.

  2. מדוע התמונות המצולמות על ידי “בראשית” לא מפורסמות בכלל בכלי המדיה השונים? יש אולי 3-4 תמונות החל מרגע השיגור ועד עכשיו… אפילו בכתבה כאן מופיעות שתי תמונות זהות, כאשר התמונה הזו בכלל צולמה עוד ב-5.4.2019 – לפני 3 ימים, מייד לאחר תמרון לכידת הירח!
    האם יש בעייה בחללית? האם הבקרים בכדור הארץ יכולים בכלל לתקשר (שלא לומר לשלוט) בתנועתה של “בראשית”? האם יש מקום לתיאוריות קונספירציה, לפיהן החללית התרסקה/נעלמה/ללא תקשורת/תמונות מסווגות ומידע סודי במיוחד שלא ניתן לפרסם/וכו’?

  3. מה בערך הרזולוציה בתמונה? כמה שווה כל פיקסל?

    האם החללית עוברת במקרה מעל אחד מאתרי הנחיתה של חלליות אפולו? האם יש סיכוי שהיא תצליח לצלם את אחת הנחתות שם? ביום רביעי המסלול של ״בראשית״ אמור להיות ממש נמוך (15 ק״מ מעל הקרקע אם זכור לי נכון) ואם היא תצליח לצלם את אחת מחלליות אפולו זה יהיה ממש מדהים… סתם זורק רעיון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.