בפורים הירח יתחפש לעגבניה…

תזכורת: מחר – ב-3 במרץ, מוצאי שבת של פורים יראה ליקוי לבנה מלא מישראל, ליקוי לבנה מתרחש כאשר הירח, המקבל את אורו מהשמש, מוסתר על ידי צילו של כדור הארץ. מצב זה מתרחש רק כאשר הירח מלא (אמצע החודש העברי), כיוון שאז הירח, כדור הארץ והשמש מצויים על קו אחד

כשמגיע חודש מארס, הימים מתחממים, הלילות מתקצרים ולא חסרות סיבות מצוינות לצאת ולהפנות עיניים לשמיים. ליקוי לבנה במיוחד לפורים, שיגור מעבורת לתחנת החלל וצפייה בכוכבי לכת וקבוצות כוכבים – בלי להרחיק אל החלל.

ב-3 במרץ, מוצאי שבת של פורים יראה ליקוי לבנה מלא מישראל, ליקוי לבנה מתרחש כאשר הירח, המקבל את אורו מהשמש, מוסתר על ידי צילו של כדור הארץ. מצב זה מתרחש רק כאשר הירח מלא (אמצע החודש העברי), כיוון שאז הירח, כדור הארץ והשמש מצויים על קו אחד.

הואיל ומישור הסיבוב של הירח סביב כדור הארץ נטוי בזווית של 5 מעלות יחסית למישור שבו כדור הארץ סביב השמש, לא מתרחשים ליקויים מדי מולד או ירח מלא. התנאי הוא שבנוסף לכך שעל הירח להיות במולד (כדי לאפשר ליקוי חמה) או מלא (כדי לאפשר ליקוי ירח) הוא צריך להיות גם סמוך מאוד למישור הסיבוב של כדור הארץ סביב השמש. הבבלים מצאו את המחזוריות של ליקויי המאורות כבר לפני 3000 שנה וקראו לה “סארוס” כשבכל מחזור סארוס כ- 74 ליקויים בממוצע (ישנם גם מחזורים עם למעלה מ- 80 ליקויים). בעת ובעונה אחת יש כמה מחזורי סארוס במקביל. הליקוי הנוכחי הוא בסדרת הסארוס מספר 123.

ליקוי הירח יראה, גם אם באופן חלקי מכל יבשות כדור הארץ, אך אנו בישראל נמצאים בקדמת הבמה ונזכה לראות את הליקוי על כל שלביו, החל ברגעים הראשונים בהם הירח ינגס בצילו של כדור הארץ אט אט בשעה 23:30 ועד ליציאתו של הירח מן הצל המלא מעט לפני 2 בבוקר יום ראשון. באמצע הירח יוסתר כולו מאחורי צלליתו של כדור הארץ, אך לא יעלם מן העין! זאת מכוון שאור השמש ישבר בעת מעברו באטמוספרת כדור הארץ – מעט קרני אור של שקיעה תגענה אל הירח והירח יראה אדמדם כאילו התחפש לעגבניה.

תצפיות ציבוריות בליקוי תיערכנה ברחבי הארץ:האגודה הישראלית לאסטרונומיה מארגנת שתי תצפיות פתוחות לקהל: בבאר שבע – בבית יציב בשיתוף עם מרכז האסטרונומיה של בית יציב תמונות מן הליקוי ישודרו “חי” באינטרנט באתר beityatziv.co.il ובמצפה הכוכבים בגבעתיים astronomy.org.il. תצפיות נוספות מאורגנות באוניברסיטת תל אביב על ידיד המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב, מרכז צמ”ד – צעירים במדע במכון ויצמן למדע, בטכנודע בגבעת אולגה ובמדעטק – המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה. *כל התצפיות תלויות במזג אוויר נאה.

בחודשי האביב ואף הקיץ נוכל לצפות בכוכב הלכת נגה אשר ימשיך לככב בשעות הערב המוקדמות עד לשלהי הקיץ באוגוסט, את נגה נוכל לראות ממש עם שקיעת השמש ועם מעט אימון – אף לפניה! אורה של נגה כה בהיר שברור על נקלה מדוע נקראה כך, כדי לראותה בעין כל שיש לעשות הוא להביט מערבה עוד בשעה שלאחר השקיעה – אי אפשר לפספס את נגה. צפייה בטלסקופ תחשוף בפנינו את מופע ההיעלמות המדהים של נגה, כאשר מסלולה מביאה לקרבת הארץ צורת המופע של נוגה נדמה כמו זה של הירח וניתן לראותה גדלה בעודה הופכת לחרמשית יותר ויותר. כאשר גלילאו צפה בשינוי צורה זה של נגה לפני 397 שנים שינוי המופע של נגה היווה את ההוכחה הטובה ביותר לכך שכוכבי הלכת מקיפים את השמש ולא את הארץ. ב21 במרץ יראה הירח מעט מעל נוגה כקערה, ייחוד נוסף של יום זה הנו שמשך שעות האור תשתווה למשך הלילה, לאחר מכן הלילות יוסיפו להתקצר עד ליום האורך בשנה, ה21 ביוני.

מאדים ואף כוכב חמה זורחים בשעות הקטנות של הבוקר, כוכב חמה אשר נראה בשעות הערב עד אמצע-סוף פברואר, יראה בשעות הבוקר עד תחילת מאי אך יתגלה רק בתוך הדמדומים. מאדים זורח מעט מוקדם יותר אך מרוחק מאד מהארץ כך שאפילו באמצעות טלסקופ כמעט שאינו מגלה פרטים, לקראת דצמבר 2007 מאדים יתקרב לארץ ויגלה מעט יותר מצפונותיו.

כוכב הלכת צדק זורח במרץ בשעות הלילה המאוחרות אך מקדים אט אט, ובסוף מרץ יזרח צדק כבר בחצות. אך עתה, חבל לפספס הזמנות נהדרת להביט אל שבתאי ברום השמים בשעות נוחות לפני שטבעותיו תיעלמנה. כמו כדור הארץ אשר סיבוב העצמי אינו ניצב לסיבוב למישור הקפתו את השמש (לכן יצרני הגלובוסים “מתעקשים” לייצרם עקומים) כך גם מסלולו של שבתאי. במהלך 2009 הקפתו של שבתאי את השמש תגרום לכך שמישור הטבעות יהיה מקביל לזה שבו שבתאי מקיף את השמש, דבר אשר יגרום להיעלמות של טבעותיו, אך עד אז הן תיראנה הולכות וקטנות עד להיעלמותן – כך שכדאי להקדים ולצפות בשבתאי עם טבעותיו – בהחלט אחד מפלאי מערכת השמש. מצורפת מפת התמצאות למציאת שבתאי בליל ליקוי הירח, לילה לפני כן ב2 במרץ הירח יכסה את שבתאי אך הדבר יתרחש עם זריחתם כך שלא היה ניתן לראות פרטים רבים, אולם הירח יסייע למצוא את שבתאי.

מראה השמיים בעת ליקוי הירח לצופה המביט דרומה, מימין (מערב) לירח נמצא הכוכב רגולוס, הבהיר מבין כוכבי קבוצת אריה, ומערבה לו נמצא שבתאי, באופק ניתן לראות את סיריוס שוקע. הופק ע”י תוכנת stellarium.

בונוס קטן, הצעה להפעלה נחמדה הקשורה לליקוי הלבנה:

הארץ, מה צורה לה?
אין הכרח לצפות בליקוי כולו (אף כי מומלץ) אך במהלך הליקוי ניתן לשחזר תובנה עתיקת יומין – מה היא צורתו וגודלו של הארץ? הידיעה כי הירח מקיף את כדור הארץ אפשרה לקדמונים להבין את מהות ליקויי הלבנה והחמה וכבר לפני אלפי שנים הבינו שבעת ליקוי הלבנה על ידי צפייה בצורת צילה של הארץ – ניתן להבין מה צורה לה.

ניסוי 1: ע”י הטלת צלליות עצמים אל לוח ניתן להבין את צורתם, נסו להקרין צלליות מגופים הנדסיים שונים – קוביה, דיסקה שטוחה, כדור וביצה והשוו זאת למראה הירח בעת תחילת הליקוי ובסופו. כדי למצוא את צורת הארץ נצטרך להטיל צלליות מכיוונים שונים על כל עצם, דבר המקביל לתנועה אותה מבצע הירח בעודו סובב את הארץ.

ניסוי 2: מכוון שבחיי היום יום אנו רגילים למדוד מרחקים בסנטימטרים, מטרים או כמה עשרות קילומטרים לכל היותר – מרחקים אסטרונומיים נוטים לגרום לתחושה נוראה של קטנות. הליכה בת מספר דקות מחווירה אל מול מסע בן 380,000 קילומטרים על הירח, שלא לדבר על 150,000,000 הקילומטרים אל השמש (ואלו עוד אובייקטים “קרובים”). אך בעת הליקוי נוכל לקבל מושג טוב למדי לגבי יחס הגודל ארץ – ירח. כל שיש להכין הן מספר “דיסקאות”, עצמים עגולים, שטוחים וקלים בעלי רדיוסים שונים, לאחר תחילת הליקוי נוכל לכסות את צילו של כדור הארץ על ידי דיסקה גדולה יותר, ואת הירח עם קטנה יותר (לדוגמא מטבע בן שקל/ חצי שקל, דיסקים, פקקים וכ'ו), על ידי השוואה בין הדיסקאות בהן בחרנו נוכל למצוא את יחסי הגודל שבין כדור הארץ והירח.