הנציב האירופי יאנש פוטוצ'ניק: “מקווה כי הצטרפותה של ישראל ל'תוכנית השביעית' עונה על האינטרסים של ישראל ולא רק של האיחוד האירופי”

הנציב אמר את הדברים בפסגת המדע הישראלית המכונסת בבר אילן. משתתפים נוספים: מנכ”ל משרד המדע: “הממשלה חייבת לתקצב מיידית  את צירוף ישראל לתוכנית המדע של אירופה” * פרופ' משה קוה : ” אם לא יחול מפנה מיידי, רוב מדעני ישראל יפעלו במדינות בחו”ל וישראל  תאבד יתרונה בעולם”

 גג: נציב המדע והמחקר באיחוד האירופ ייאנש פוטצ'ניק בשיחה ל-DailyMaily ולאתר הידען:

יישראל היא מעצמת ICT , וזה התחום בו ההשקעה הגבוהה ביותר בתוכנית המסגרת השביעית

לדבריו השותפות בתוכנית המסגרת השביעית חשובה הן לישראל והן לאיחוד האירופי ולא רק משיקולים פיננסיים
אבי בליזובסקי
“מכיוון שהשקעה ב-ICT היא הגדולה ביותר מבין ההשקעות הטכנולוגיות בתוכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי ומכיוון שישראל חזקה במיוחד בתחום זה, הרי יהיה כדאי לה להצטרף לתוכנית המסגרת משום שסיכוייה לזכות גבוהים יחסית. כך אומר הנציב האירופי למדע ומחקר, ד”ר זאנש פוטצ'ניק בשיחה לעורך אתר הידען..
הנציב האירופי למדע ולמחקר ד”ר יאנש פוטוצ'ניק הביע קורת רוח בעקבות השקת 'התוכנית השביעית' בגרמניה ביום שני האחרון.”אך סמלי הוא שהמדינה ראשונה בא אני מבקר לאחר האישור היא ישראל, אמר פוטוצ'ניק וציין כי בכך הוא מעביר מסר ברור לפיו המחקר הממומן ע”י האיחוד נוגע לאתגרים משותפים מחוץ לגבולות היבשת. הנציב ציין כי הצטרפותה של ישראל ל'תוכנית השביעית' אמורה להסגר בזמן הקרוב “התוכנית השביעית” הינה תוכנית המחקר הציבורית הגדולה בעולם אני שמח לראות שהאיחוד האירופי מהווה את המקור השני בגודלו למימון מחקר אקדמי בישראל- לאחר הקרן הישראלית למדע”, אמר הנציב.

פוטצ'ניק היה האורח המרכזי בכנס שנערך באוניברסיטת בר-אילן שערכו משרד המדע והאוניברסיטה ואשר עסק בהשתתפות ישראל בתוכניות המסגרת של האיחוד האירופי, עם כניסתה לתוקף של תוכנית המסגרת השביעית.
“גם ישראל וגם האיחוד האירופי צריכים להיות מרוצים מהשותפות בעשר השנים האחרונות. ההשתתפות הזו תרמה לשני הצדדים בהחלפת רעיונות, שיתוף פעולה תעשייתי ויצירת הזדמנויות עסקיות. המדע והמחקר הם בוני הגשרים הטובים ביותר בין תרבויות.”
בהתייחסו לכך שעלות ההשתתפות בתוכנית השביעית גדולה מזו שהיתה בתוכנית השישית והשביעית, דבר שעלול לגרום לישראל שלא להצטרף אליה, אמר פוטצ'ניק: העלות גבוהה ב-40% אך גם התמורה תהיה הרבה יותר גדולה. בכלל חשוב לנו להגדיל את ההשקעה במחקר ובמדע באירופה. כל מדינה החברה בתוכנית בוחנת את ההיבט הכלכלי – מה היא מקבלת בתמורה. מהבחינה הפיננסית, ישראל החזירה את ההשקעה עליה אבל זה איננו הפקטור היחיד. חשוב לנו להגיע לפריצות דרך מדעיות ורק בשילוב הכוח של כולנו נוכל להשיג זאת.  צריך לזכור שמלבד התועלת הכלכלית המיידית, יש גם תועלת ביצירת הקשר העסקי בין חברות בישראל ובאירופה, והדבר בסופו של דבר מגדיל את היצוא ואת התל”ג.
לדבריו, אם לפני כניסת ישראל לתוכניות המסגרת היחס של שיתוף הפעולה הבינלאומי בתחומי המדע והטכנולוגיה היה 20% עם אירופה ו-80% מול ארה”ב, כעת לאחר עשר שנים היחס הוא חצי חצי.

מנכ”ל משרד המדע, איתן ברושי הזכיר כמה מהפעילויות שהאיחוד האירופי הקדיש להם תקציב כגון פעילות “חכמים בלילה” שכללה אירועים לנוער במוזיאוני המדע, פעילויות קידום השלום, והשיא כמובן היה ההשתתפות של ישראל בתוכניות המו”פ האירופיות. ברושי קרא לראש הממשלה ולשר האוצר לתקצב לאלתר את השתתפות ישראל בתוכנית השביעית. אי השתתפות זו תגרור נזק שיהיה קשה מאוד לתקנו.
נשיא אוניברסיטת בר אילן וראש ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' משה קוה אמר כי בתוך שנים בודדות עלולה בריחת המוחות להביא למצב שמרבית המדענים הישראלים יחיו מחוץ לישראל.
ח”כ זבולון אורלב, יו”ר ועדת המדע של הכנסת תקף בחריפות את הממשלה על אוזלת ידעה בתחום המדעי. “למעשה אין למדינת ישראל שום מדיניות לאומית סדורה בתחום המדע. כשאין שר קבוע במשרד המדע כבר כמה חודשים ברור שאין שום מדיניות.” גם אורלב קרא לממשלה לנקוט בתוכנית חרום למניעת בריחת המדענים.  ” למעשה  אין למדינת ישראל שום מדיניות לאומית סדורה… הממשלה לא דנה וממילא לא קיבלה החלטות על מדיניות מדע לאומית. כשאין שר קבוע במשרה מלאה במשרד המדע כבר כמה חודשים, ברור שגם אין מדיניות”. ח”כ אורלב קרא לממשלה  להגדיר מייד תוכנית חירום למניעת בריחת המדענים: ” עדין לא גילינו אוצרות טבע שיכולים להבטיח את עתידנו וקיומנו, לכן  חשוב מאוד להפנים את עניין האוצר האנושי…תופעת בריחת המוחות  מקבלת תאוצה. כל מדען שביעי לא נמצא איתנו. ישראל הפכה להיות  מובילה  בייצוא של מוחות  מדעים טכנולוגיים ברמה הגבוהה ביותר…אם חפצי חיים אנו יש צורך  לגבש מדיניות מדע לאומית  שתציב מטרות ויעדים, תגבש דרכי פעולה, תקבע לוח זמנים ותקצה את המשאבים.”
בהרצאתו בפני הכינוס אמר פוטצ'ניק כי הוא מאמין שהצטרפות ישראל לתוכנית השביעית תיחתם  בקרוב. הוא מאמין שזה באינטרס של ישראל כמו של האיחוד האירופי. “אחרי הכל התוכנית השביעית היא התוכנית למחקר הממומן על ידי מקורות ציבוריים הגדולה בעולם. FP7 גדלה לא רק מבחינת התקציב (בכ-40%) אלא גם במספר המשתתפים ממדינות שלישיות כגון סין ורוסיה. מאז אוגוסט 1996 ישראל היא המדינה הלא אירופית היחידה החברה מלאה בתוכניות המסגרת של האיחוד האירופי. מאז – קשרי המחקר היו סיפור הצלחה. במסגרת התוכנית השישית ישראל כבר קיבלה חזרה יותר מענקים מהסכום ששילמה כדמי חבר ושרוב התקציבים הגיעו לאוניברסיטאות ישראליות עבורם תקציבי האיחוד האירופי הם המקור השני בגודלו למחקר אקדמי לאחר הקרן הלאומית למדעים.
בתוכנית השישית, ICT היתה העדיפות הברורה של ישראל והיוותה כשליש מההשתתפות הישראלית.  במספר חברות הסטארט-אפ, ישראל שנייה רק לארה”ב וש-ICT  מהווה כמעט 50% מהיצוא התעשייתי של ישראל. מחקרים בתחום מדעי החיים היוו כחמישית מהשתתפות של ישראל והיו עוד תחומים חשובים כמו אווירונאוטיקה, חלל, ננוטכנולוגיה, חומרים חכמים. הוא ציין שהיו סקרים שנתנו משוב חיובי לגבי הנסיון של התוכנית השישית . 86% מהמשתתפים מקרב האקדמיה ו70% מהמשתתפים מקרב התעשיה אמרו שההשתתפות שלהם בתוכנית השישית היתה מאוד חשובה לחברה או לתחום המחקר שלהם.

מנכ”ל משרד המדע  איתן ברושי הודיע הבוקר (ה') כי יפנה  לרה”מ ולשר האוצר בדרישה לתקצב  לאלתר את השתתפותה של ישראל ב'תוכנית השביעית' למחקר ולפיתוח. “הקשר עם האיחוד האירופי הוא אמצעי חשוב לקידום המדע והטכנולוגיה ויאפשר למדענים הישראלים נגישות  לשותפות זכויות מחקר גדולות ולמתקני מחקר ייחודיים. חוסנה של ישראל מחייב שמירה וחיזוק בתחומי המדע. הפחתת התקציבים בשנים האחרונות  מסוכנת ותגרום נזק שיקשה לתקנו. יש להלחם בבריחת המוחות בכל דרך ולהעלות את הסוגיה לראש סדר היום הציבורי”, את הדברים אמר ברושי במרכז לחקר המוח ע”ש גונדה שבאוניברסיטת בר אילן, המארחת את הכנס הלאומי השני למדיניות מדע- פסגת המדיניות המדעית של ישראל.
נשיא אוניברסיטת בר-אילן פרופ' משה קוה  המכהן  גם כראש ור”ה אמר בכנס כי בתוך שנים בודדות עלול להיות מצב שמרבית מדעני ישראל יפעלו מחוץ למדינת ישראל. “אנו מאבדים במו ידנו את המדע המהווה את הבסיס לכלכלת ישראל ולביטחון ישראל”. פרופ' קווה קרא לממשלה  להצטרף לאלתר לתוכנית  המדע של אירופה  המהווה כיום המקור החשוב למענקי מחקר וליישומים תעשייתיים של המדע  הישראלי.
עוד השתתפו בכנס מ”מ רה”מ שמעון פרס, שר הבריאות בן יזרי , המדען הראשי  ד”ר אלי אופר, יו”ר “ישקר” סטף וורטהיימר,  מנכ”ל משרד האוצר לשעבר ד”ר יוסי בכר,  המדען הראשי של משרד הבריאות  פרופ' רמי רחמימוב , יו”ר המועצה  הלאומית למ”ופ פרופ' דן זסלבסקי, ראשי האוניברסיטאות ומכוני המחקר הלאומיים.